משתמש:מי-נהר/ארגז חול-ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פתיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הישיבה וחכמיה: ישראל יעקב חגיז, משה גלנטי (השני) ר' שלמה אלגאזי, ר' שמואל גארמיזאן ר' יצחק קוב'ו
בין תלמידיה: משה חגיז, הרשל"צ משה בן שלמה אבן חביב, חיים אבולעפיה (השני), חזקיה די סילוה, אברהם בן דוד יצחקי, נוסדה ה'תס"ב - (1702) , מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תקצ"ה (1835) / לא ייתכן שנוסדה ב-1702 מוכרחת להיווסד עשרות שנים קודם.
  • "גדולת מרדכי" - ה'תצ"ז - (1737) , מוזכרת לאחרונה בשנת ה'ת"ר (1840)
  • "ישיבת המקובלים בית אל" - ה'תצ"ז (1737), קיימת גם כיום
ערך מורחב – ישיבת המקובלים בית אל
  • "נווה שלום - ברית אברהם" - ה'תצ"ח - (1738), מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תר"ז (1847). ישיבה ללימוד הנגלה והנסתר בין תלמידיה: עמרם בן דיוואן
  • "ישיבת כנסת ישראל" - ה'תק"ג - (1743), מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תרכ"ו (1866) הוקמה ע"י ר' חיים בן עטר, מראשיה: האור החיים , יצחק קובו,
  • "חסד לאברהם ובניין שלמה" - ה'תק"ז/ה'תק"ח - (1748), מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תרפ"ב (1922), מראשי הישיבה: בנימין מרדכי נבון, דוד פארדו מתלמידיה: אליהו ישראל
  • "מגד דוד" - ה'תקכ"א - (1761), מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תרפ"א (1921)
  • "בית אהרון קצין" - ה'תק"ס לערך (1800), התקיימה בערך עד שנת ה'תר"ס (1900) מראשי הישיבה: בנימין מרדכי נבון
  • "בעלי בתים" - נוסדה בשנת ה'תקס"ח - (1808), מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תרע"ז (1917), שכנה ברחוב המיידאן, ועד מנויו של הראשל"צ יעקב שאול אלישר, נהגו לסדר בה את מיניו של הרב החדש לעדה.
  • "ישיבת עץ חיים" - נוסדה בשנת ה'תר"א - (1841)
ערך מורחב – ישיבת עץ חיים
  • "תפארת ישראל-חאטים" - נוסדה בשנת ה'תר"א - (1841), מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תרע"ד (1914)
  • "מאיר גאני" - לא ידוע ממתי נוסדה, מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תש"ח (1948)
  • "ישיבת תורת חיים" - נוסדה בשנת ה'תרמ"ו - (1886)
  • "ישיבת רחובות הנהר" - נוסדה בשנת ה'תרנ"ו - (1896)
  • "ישיבת אהל משה" נוסדה בשנת ה'תרנ"ד - (1894) ע"י המהרי"ל דיסקין.
  • "מחזיקי התורה" - נוסדה ע"י הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל בשנת ה'תרס"ד - (1904), מוזכרת לאחרונה בשנת ה'תר"ע (1910)
  • "ישיבת ייטב לב" סאטמר נוסדה בערך ב-1910
  • "ישיבת המקובלים שער השמים" - נוסדה בשנת ה'תרס"ו - (1906)
ערך מורחב – ישיבת המקובלים שער השמים

חברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב חיים רחמים בג'איו, ככל הנראה אחיו של הרב פנחס מרדכי. הרב עמד בראש ישיבת "חסד לאברהם" שהוקמה בחברון על ידי משפחת פירירה, משפחת אנוסים שחזרה ליהדותה באמסטרדם של אמצע המאה ה-17. גם בדורות הבאים נשאו צאצאי משפחת בג'איו בתפקידים בישיבה ובבית הכנסת של משפחת פירירה. משפחת בג'איו

צפת[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שמואל אוזידא משה קורדובירו

טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם קבר רבי מאיר בעל הנס 1894 בתוכו הוקמה הישיבה
ערך מורחב – ישיבת אור תורה

עין זיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת ישיבות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיורא פוזיילוב, חכמיהן של ארבע ערי הקודש חכמי ירושלים, מינהל החינוך הדתי, ירושלים תשס"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף אבנרי, ‏הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו, באתר "דעת", בתוך: ניב המדרשיה יח-יט (תשמ"ה-מו)

קטגוריה:ישיבות בעיר העתיקה קטגוריה:ירושלים: ישיבות קטגוריה:ישראל: ישיבות קטגוריה:ישיבות היסטוריות * קטגוריה:התקופה העות'מאנית בארץ ישראל קטגוריה:היישוב הישן