שם טוב גפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שם טוב גפן
Shemtovgefen.JPG
תאריך לידה כ"ז בניסן ה'תרט"ז
מקום לידה אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה כ"ו בסיון ה'תרפ"ז (בגיל 71)
מקום פטירה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1856
תאריך פטירה לועזי 1927
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק אמונה, עם ישראל, פילוסופיה, מדע, קבלה, נבואה
רבותיו אביו, הרב מרדכי גפן, הראי"ה קוק
תלמידיו יוסף צבי רימון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב קלמן שם טוב גפן (כ"ז ניסן ה'תרט"ז - כ"ו בסיון ה'תרפ"ז) (18561927), היה פילוסוף, בפרט פילוסוף של המדע, וכן מקובל, בעל השקפה ציונית דתית.

תולדות חייו ואישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר בריביס שבאוקראינה, לרב מרדכי גפן, ששימש כמלמד של בני אמידים בעיר ריואצקי. סבו מצד אמו שימש כשוחט ובודק בכפר הולדתו, וסבו מצד אביו שימש כמורה הוראה בעיירה קליגורקה.

למד אצל מלמדים ואצל אביו. במהלך ילדותו קרא ספרי קבלה ומחשבה רבים. העיד על עצמו שלמד כל ספר אמוני או מחשבתי שהצליח להניח עליו את ידו. בפרט הושפע מן הספרים צפנת פענח, התחלת האלגברא ומורה נבוכים לרמב"ם. כבר בילדותו נבט בו הרעיון של "תורת הממדים לאין ספורות".

בשנת ה'תרל"א (1871) התחתן, ועבר לגור בבית חמיו, ישראל קרסונסקי. שם למד ביום ש"ס ופוסקים בבית המדרש, ובלילה ספרי פילוסופיה יהודית ומחשבה.

עלה לארץ, והתגורר בתל אביב עד פטירתו בשנת ה'תרפ"ז (1927). לימד בישיבת "שערי תורה" בשכונת "נווה שלום" ביפו.

מעטים הכירו אותו ואת כתביו, שכן דרכו הייחודית לא משכה אליו קוראים ותלמידים. הראי"ה קוק כתב לו: "הנני מקוה שסוף כל סוף ימָצאו יחידי סגולה בעלי נפש עדינה... שיבאו לידי הכרה, שהכרת רוחו של כת"ר (=כבוד תורתו. הכוונה היא לרש"ט גפן) והוצאת ספריו לאור עולם היא עובדא חיונית בדורנו"[1].

יהונתן גפן הוא אחד מניניו.[2]

תפיסת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרש"ט גפן היה תלמיד חכם ייחודי. הוגו ברגמן כתב עליו: "הוגה דעות אמיץ ונועז, שלא היה מוכן להיכנע לדעות שהיו רווחות בזמנו ומקובלות על כל אדם"- ולפיכך "גורלו של איש כזה המעז ללכת בשביל הצר והתלול שלו עצמו... יהי בהכרח גורל טרגי" (מבוא לספרו הממדים הנבואה והאדמתנות)

עיקר פועלו היה פיתוח הפילוסופיה היהודית ובפרט פילוסופיה של המדע, מתוך לימודי קבלה וגמרא. חידושו המרכזי היה "תורת הממדים לאין ספורות", הרעיון כי המציאות כוללת אין ספור ממדים. רעיון זה הוביל אותו לתובנות, בין השאר בנוגע למהות הנבואה ובנוגע ליישוב הראיות הגאולוגיות בעניין גיל העולם עם תיאור בריאת העולם בשישה ימים ככתוב בתורה.

הרש"ט גפן טבע מונחים עבריים לשלל מושגים לועזיים. רובם ככולם לא נקלטו בעברית המדוברת. לגאולוגיה קרא הרש"ט "אדמתנות" (מלשון אדמה). לפיזיולוגיה קרא "היותנות", לדיפרנציאל קרא "פשיון", ולמטאפיזיקה קרא "מדע משאחר".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הממדים הנבואה האדמתנות. ספר המאגד כמה מחיבוריו. יצא בהדפסה מחודשת (2006) בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • תורת הנבואה הטהורה, או הפילוסופיה מתמטית של האין סוף - מסה מתמטית המבססת את חזיונות המכלל על סגולות המתמטיות של האין סוף. על ספר זה כתב הוגו ברגמן כי "חבור זה הוא בניין נועז של שיטה פילוסופית מקפת שתסביר בבת אחת ומתוך מחשבה יסודית אחת את העולם ואת האדם ואת חזיונות הטבע, הדומם והחי".
  • תורת הממדים לאין ספורות - ספר העוסק בהוכחה כי ישנם אינסוף ממדים
  • מעשה בראשית והאדמתנות - חיבור הדן בסתירה לכאורה בין מדע הגאולוגיה לבריאת העולם
  • תורת יסודות המדידה (יפו תרע"ב)
  • רבי שם טוב גפן: פרקי חיים, איגרות ומאמרים, בעריכת ידידיה ונגרובר, תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגרות הראיה ד', א'קנז, עמ' קמח
  2. ^ קשר השתיקה - סרטו של אביב גפן לציון 20 שנה לרצח רבין, רשת, ערוץ 2, דקה 33:50