משתמש:ציפי ג/טיוטה

שירי תל אביב-יפו מאגדים בתוכם את הפזמונים בעברית אשר העיר "תל אביב" ו/או "יפו" מוזכרות בהם בכל הקשר שהוא: רומנטי, היסטורי, צבאי, נוסטלגי, ארכיטקטוני וכו'. שירים אלו הם חלק אינטגרלי ממכלול הפזמונים שנכתבו בעברית בעיקר מתחילת המאה ה 20, ומכונים גם "שירי ארץ ישראל" או "שירי מולדת".

התפתחותם של השירים קרתה תוך כדי תהליך ההתיישבות בארץ ישראל, וכך נוצרה תרבות מוזיקלית ששיקפה את אופי התקופה ואת האידאולוגיה ששלטה בה. ניתן להבחין בשוני השירים שנכתבו עם ההתיישבויות הראשונות, לבין השירים "העירוניים" שנכתבו עם התפתחות העיור. מן הסתם, תל אביב זכתה לשלל שירים המתייחסים אליה שנבדלים מאד מהשירים העבריים שנכתבו עד אז.

שירי הישוב החדש^[1] שיקפו את האידאולוגיה הציונית שדגלה בשינוי שיתחולל בעם היהודי המתיישב בארץ ובריאת היהודי החדש כחקלאי, כלוחם, וכחילוני. כל זאת בניגוד גמור ליהודי הגלותי. במקביל לבניית הבתים הראשונים וחפירת הבארות הראשונות, החלה להיווצר תרבות עברית חדש, של שירים חדשים שתמכו ברעיון זה. תהליך זה התרחש בעיקר במגזר ההתיישבותי ושירים אלה מילאו תפקיד של שירי עם ושימשו בסיס להמשך התפתחותה של התרבות המוזיקלית הפופולרית העברית. הם כונו "שירים מגוייסים" ותאמו את יעדי האידאולוגיה הציונית, שיקפו, ביטאו והפיצו אותם. כדוגמת "עומדים אנו במשמרת" או "פה בארץ חמדת אבות".

שירי תל אביב-יפו, לעומת זאת, החלו להווצר כאשר תהליך העיור קיבל תאוצה. בניגוד לשירים שנוצרו במגזר ההתיישבותי, אלה לא היו "שירים מגויסים", הם לא התיימרו לשרת מטרות אידאולוגיות ולא ביקשו ליצור תרבות לאומית חדשה, הן נוצרו למטרות בידור. תל אביב נוסדה ב 1909, והתחילה להתפתח לעיר גדולה, הגדולה בארץ, החל משנות העשרים, עם העליות הרביעית והחמישית, בהן המסה הגדולה של העולים הייתה מפולין ומגרמניה. (לעומת העליות הקודמות בהן המסה הגדולה הייתה מרוסיה). בעליות הרביעית והחמישית, היו בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים, תעשיינים, בעלי הון וגם זמרים, בדרנים, נגנים, מלחינים, משוררים ואנשי רוח. כמו: פאול בן חיים, יוסף טל, חיים אלכסנדר, חנה מרון, יוסף מילוא ועוד רבים שהפכו לאושיות התרבות התל אביבית ואשר השפיעו רבות על היצירה התרבותית בעיר. מאחר שבפעם הראשונה נוצר בארץ מעמד בינוני ובינוני גבוה, נולד גם סגנון מוזיקלי עירוני חדש בשפה העברית. שירי תל אביב נחשבו לאנטיתזה לשירי העליות הקודמות של הסקטור ההתיישבותי והציוני. הדמיון בין שירי ההתיישבות לשירי תל אביב, היה אך ורק בעובדה שהם היו בשפה העברית ובלחנים שהושאלו לעיתים משירים אירופיים ידועים או בלחנים מקוריים. השוני בין שני סוגי השירים היה רב יותר. שירי תל אביב נוצרו עם הפרדה בין האמן לקהל, לעומת שירי ההתיישבות שיועדו לכול ולשירה בציבור. השירים התל אביביים לא התיימרו לשרת אידאולוגיות והם התמקדו בצרכי היחיד, בצרכי בידור, הומור וסטירה.

תל אביב, זכתה לשירים ופזמוני ם רבים העוסקים בה. גם יפו, העיר בת יותר מ-3,000 שנה שצורפה לתל אביב בשנת 1949, זכתה אף היא לפזמונים משלה.

בשנת 1958 חיברו חיים חפר ודן בן אמוץ מופע קברטי, "תל אביב הקטנה", לכבוד יוֹבֵל העיר. המופע כלל שלל שירים העוסקים בעיר.

חלק משירי תל אביב נכתבו על ידי משוררים תל אביביים ידועים שתיארו את הווי העיר, ובהם: נתן אלתרמן ("בכל זאת יש בה משהו", "טנגו תל אביב", "גן מאיר בתל אביב", "ערב עירוני"), לוין קיפניס ("מי יבנה בית בתל אביב"), נעמי שמר ("עיר לבנה", "בסנדלים על גשר הירקון", "גג", "לאורך הטיילת"), מאיר ויזלטיר ("יש לי סימפטיה").

בין השירים והפזמונים הידועים על תל אביב:

"גן השקמים" ^[2] (יצחק יצחקי - יוחנן זראי). ביצוע ראשוני - ריקה זראי. שיר מתחי לת שנות ה 50, מחבר השיר, יצחק יצחקי, מתאר את השינוי שעברה העיר ב 50 השנים מאז הוקמה ב 1909. יצחקי משתמש הרבה בפעלים בזמן עבר: "נערכו, צחקו, נעלמו, נבנה ועוד... וגם בביטויים שמשמעם זמן עבר: אי אז בימים, נפנה מבטנו אחור. מתקבלת תחושה שהדובר מצטער על כך שהשקמים, שמסמלים את העיר של פעם, נעלמו. תחושה זו שלו, מרמזת על געגועים לעיר של פעם עם החולות ועם בית בודד על החוף שהוחלפו בכבישים בגורדי שחקים וחנויות ומסעדות.
"דוד שמש ואנטנה" ^[3] (ע. הלל - סשה ארגוב). מבצעים ראשונים - התרנגולים. הלחן לשיר זה נכתב בתחילה לביצוע חצוצרה כרקע לסרט הישראלי "רק לא בשבת". יוסי גמזו חיבר מילים לשיר מאוחר יותר ובגרסה זו השיר נקרא "בסתיו", כחלק מארבעה שירים שעסקו בארבע עונות השנה, ואשר כולם נכתבו ע"י יוסי גמזו והולחנו ע"י סשה ארגוב. את הגרסה הנוכחית ללחן של ארגוב, חיבר ע.הלל שקרא לגירסה זו בשמה הנוכחי.
"הבה נלך לתל אביב" (עמוס אטינגר - יוסף אורג). מבצעים ראשונים - בצל ירוק. השיר נכתב בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, אך תאור העיר הולם את העיר גם 60 שנה אחרי. השיר מביע את האנרגיות של העיר המכונה גם "עיר ללא הפסקה". בשיר באים לידי ביטוי אטרקציות רבות כמו הטיילת, סירות הפדלים בירקון, שפע של חנויות ובוטיקים. זו הסיבה שהעיר שלעולם לא נחה, מושכת אליה מבקרים רבים שחוזרים שוב ושוב על מנת להכיל את כל מה שהעיר מציעה.
"תל אביב, תל אביב" (יהודה אופן - אריס סאן) . מבצע ראשון - אריס סאן.
"תנו לנו יד ונלך" (צבי זליקוביץ' - יעקב הולנדר) . מבצעת ראשונה - עירית דותן. השיר כולו הוא נוסטלגיה לאתרים שונים בתל אביב הקטנה. יש בו מעין מחאה על החרבת האתרים כמו גימנסיה הרצליה המיתולוגית, גן רינה, בית העם. גם הלחן הוא מלנכולי ומרגש, ומביע את הקסם שהיה טמון באתרים אלו ולא קיים יותר.
"במקום הכי נמוך בתל אביב" ^[4] (מילים ולחן אסתר שמיר) מבצעת ראשונה - אסתר שמיר. בניגוד לשירים המתארים את העיר באור חיובי, השיר הזה הוא בעל מסר חברתי. בשיר זה מתארת הכותבת את הפחד ואי האמון בין האנשים. סכנה להפנות את הגב, שקט הוא סימן לאיום מעבר לפינה, תל אביב הוא שדה קרב. המשוררת מעבירה מסר של ריקנות, מרירות ויאוש. עם זאת, יש גם נקודת אור בחושך התל אביבי. הכותבת מעבירה מסר אופטימי של אהבה וזוגיות, אך גם זו נמצאת בסכנה. השיר ממלא תפקיד שהאומנות ככלל צריכה למלא, והוא לשקף גם את כיעור והרוע בעולם לצד הנחמד והיפה.
"תל אביב אינה מודאגת" (אהוד מנור - מתי כספי) - להקת הנח"ל
"גרה בשינקין" (יאיר לפיד - רמי קלינשטיין). מבצעים ראשונים - להקת מנגו. לפיד שהתגורר בזמנו ברחוב שיינקין בתל אביב, מתאר דמות סטריאוטיפית תל אביבית. הדמות לובשת שחור, בוהמית במקצת, שותה בקפה תמר וגם בעלת פוטנציאל להסתבכות.
"על גגות תל אביב" (מילים ולחן אלונה דניאל). מבצעת ראשונה - אלונה דניאל. במהלך מלחמת המפרץ, שבה הייתה תל אביב מטרה עיקרית לטילים ששוגרו מעיראק, הפך השיר "על גגות תל אביב" לאחד מהמנוניה של המלחמה.
"רומנסרו תל אביב" (יורם טהרלב - נורית הירש). מבצע ראשון - חיים משה. גם שיר זה מבטא נוסטלגיה לעיר תל אביב של פעם, והכותב, יורם טהרלב, מתייחס אליה כאל אהובתו משכבר הימים.
"מותק תל אביב" (רוני ערן - איתן גדרון). מבצעת ראשונה - מזי כהן. שיר של אוירה, מתאר את העיר העכשוית בשבת קייצית אחת של שלווה. חוף הים מתואר בצורה מדוייקת עם הילדים, המצילים, הגלשנים והארטיקים וגם ההליקופטר עם הפרסומות בזנבו.
"תל אביב מגג לגג" (חיים קינן - יהודה פוליקר). מבצעת ראשונה - ירדנה ארזי. השיר נכתב במלאת לתל אביב 100. בשיר הזה מבטא חיים קינן את האנרגיות והתזזיתיות של העיר. מובעת אהבה גדולה לעיר התוססת שכולה תנועה, שווקים, תרבות, אומנות, פארקים וגנים, ולא נורא אם יש בה גם בעיות חניה...
"אל תעזבי את תל אביב" (מיקי שביב) - טנגו
"תל אביב, יא חביבי תל אביב" (מילים ולחן דורון מדלי). מבצע ראשון - עומר אדם. שיר זה הוא חדש, יחסית, נכתב בשנת 2013 ונועד לקדם את מצעד הגאווה בתל אביב. הוא מסמל את העכשוויות, הפלורליזם והליברליות שבמהות העיר תל אביב. העובדה שהוא כתוב כסוגת הזמר המזרחי מוסיפה למהות הסובלנית של העיר. עשר שנים קודם לכן, לא היה נראה סביר לשיר מזרחי, תל אביבי ומייצג קהילה להט"בית. המבקרים גמרו עליו את ההלל כתופעה תרבותית המבטלת את דעות הסטריאוטיפיות. בשיר נעשה שימוש בסלנג להט"בי והוא הפך נחשב כמשפיע על קהילה זו. הוא גם תורגם לשפת הסימנים קישור לערך ויקיפדיה.
"אלימלך" (נתן אלתרמן - משה וילנסקי). מבצעים ראשונים - יונה עטרי ואילי גורליצקי. בשיר מוזכרת שכונת נווה צדק.
"בכל זאת יש בה משהו" (נתן אלתרמן - משה וילנסקי) . מבצע ראשון - אילי גורליצקי.
"עיר לבנה" (מילים ולחן נעמי שמר). מבצע ראשון - אריק איינשטיין.

בין הפזמונים הידועים על יפו:

"זוהי יפו" (יוסי גמזו - משה וילנסקי) . מבצע ראשון - אבי טולדנו.
"אין כמו יפו בלילות" (חיים חפר). מבצעים ראשונים - התרנגולים.
"יפו" (עמוס אטינגר - דובי זלצר) . מבצעת ראשונה - עליזה עזיקרי.
"כל הכבוד" (דן אלמגור - דובי זלצר) . מבצע ראשון - יהורם גאון. השיר מתוך המחזמר קזבלן.
"חלון לים התיכון" (יעקב גלעד - יהודה פוליקר). מבצע ראשון - יהודה פוליקר.
"נמה יפו" (יעקב שרת - יוני רכטר). מבצע ראשון - גידי גוב.
"יפו" (מילים ולחן הרצל קביליו). המחבר הוא זמר ושחקן בקבוצת הכדורגל של מכבי יפו.

תמונות תל אביביות ותיאורים מהווי העיר מובאים גם בשירים ופזמונים על נחל הירקון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה][עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה][עריכת קוד מקור | עריכה]

שולי מרום, ציונות ללא הטורייה: שירי תל אביב בתקופת המנדט הבריטי 1948-1920, באתר "זמרשת"
אתר זמרשת
הארכיון למוסיקה ישראלית אוניברסיטת תל אביב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה][עריכת קוד מקור | עריכה]

^ , דמותו של הישוב החדש ומאפייניו העקריים, כותר
^ על השיר "גן השקמים"
^ על השיר "דוד שמש ואנטנה גם"
^ הבלוג של אורי הייטנר על "במקום הכי נמוך בתל אביב"

ערך זה הוא קצרמר בנושא תל אביב-יפו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קטגוריות: