יעקב הולנדר

**יעקב הולנדר**
לידה	2 במרץ 1928; קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	2 באפריל 2014 (בגיל 86)
שם לידה	Ya’akov Janek Hollaende
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית

יעקב הוֹלַנדֶר (2 במרץ 1928 – 2 באפריל 2014) היה מלחין בזמר העברי, מעבד מוזיקלי ומנצח מקהלות ישראלי. מגדולי המלחינים בזמר העברי, המזוהה בעיקר עם פסטיבלי הזמר, בהם זכה שלוש פעמים במקום הראשון, ועם חבורות הזמר הרבות שיסד לאורך השנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב (יָנֶק) הולנדר נולד בעיר קרקוב שבגליציה, פולין למשפחה בעלת רקע מוזיקלי. במלחמת העולם השנייה עבר בגטו קרקוב וב-12 מחנות שונים, כולל פלאשוב, אושוויץ ומאוטהאוזן. הוריו ושני אחיו הגדולים נספו בשואה, והוא היחידי ששרד. לאחר המלחמה, כשהוא בן 17, נמנה עם ילדי סלבינו ששהו בבית שיזופולי באיטליה, ושם הצטרף למקהלת נערים שאורגנה בבית הילדים ואף ניצח עליה בהזדמנות אחת. כאן החל לכתוב פיליטונים וחתם בכינוי "הראי העקום". עם חלק מילדי סלבינו ניסה להעפיל לארץ ישראל באונייה "כתריאל יפה" אך היא נתפסה על ידי כוחות המנדט הבריטי, והוא נכלא עם חבריו במחנה המעצר בקפריסין. עם השחרור מקפריסין, נקלט בקיבוץ משמר השרון יחד עם כל חבריו למקהלה, ומשם נשלח ללמוד את יסודות הניצוח וההלחנה. כשנה מאוחר יותר התנדב לחטיבת הראל של הפלמ"ח והשתתף בקרבות לשחרור הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו נקלט בקיבוץ צאלים, שם התגורר כשנה, ולאחר מכן עבר לתל אביב ושם החל ללמוד באקדמיה למוזיקה אצל המלחין מרדכי סתר (שלימים היה לשכנו ברמת אביב ולאחד מידידיו הקרובים ביותר). בתקופת הלימודים עבד למחייתו כמורה למוזיקה בבתי ספר, ביניהם "כרמל" בתל אביב, ובתור מנצח מקהלה.^[1]^[2]^[3]

עד 1964 התעניין הולנדר יותר במוזיקה קלאסית, אבל בשנה זו חל המפנה הגדול בקריירה המוסיקלית שלו, כאשר הייתה זו אשתו דבורה שעודדה אותו לכתוב שיר לפסטיבל הזמר והפזמון שהיה האירוע המוסיקלי הנחשב ביותר בשנות השישים והשבעים והתקיים בכל מוצאי יום העצמאות ושודר בשידור חי בערוץ הטלוויזיה הבודד בישראל. השיר הראשון שהלחין היה "ילדתי אִמרי" (מאת משה דור), שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1964, בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל.^[4] שני שירים נוספים שהלחין, זכו אף הם במקום הראשון בפסטיבלי הזמר מאוחרים יותר : "מי יודע כמה" למילים של רימונה די-נור ולעיבוד של שמעון כהן בביצועו של מייק בורשטיין, 1967^[5] ו-"פתאום עכשיו, פתאום היום" ("אהבתיה") (מילים תרצה אתר, עיבוד אריה לבנון, בביצועו של שלמה ארצי, 1970). בכך למעשה היה הולנדר לשיאן הזכיות במקום הראשון בפסטיבלי הזמר עם שלוש זכיות, שקידמו את הקריירה המוסיקלית שלו בצורה משמעותית, וקיבעו את מעמדו כאחד המלחינים החשובים והמובילים בזמר העברי.

שיר פסטיבלי נוסף שכתב הולנדר הוא, "תנו לנו יד ונלך" (למילותיו של צבי זליקוביץ') – שיר געגוע לאתרים אהובים בתל אביב שאינם עוד. שיר זה הושר בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 על ידי עירית דותן.^[6] כמו כן הלחין את "שיר לערב חג" למילים של תרצה אתר, שמירי אלוני ביצעה באותו פסטיבל. הולנדר אמנם לא זכה במקום הראשון אך, כאמור, הביא לפסטיבל שני שירים. תופעה נדירה בפני עצמה. לחן אחר שכתב הוא "אני אוהבת באך" למילותיו של שמואל רוזן.^[7] בלחן זה יש מרכיבים המזכירים תבנית לחנית של המלחין הקלאסי באך. עדות נוספת לגיוון הרב בלחניו של הולנדר ניתן למצוא בפסקול שכתב ב-1967 לסרטו הראשון של ג'ורג' עובדיה, "הנחשקת" (נקרא גם "אהבה בנמל"), בכיכובו של אריס סאן; השירים שבסרט, ובמיוחד שיר הנושא, "רק חיוך אחד", למילותיו של יעקב שרת ובביצועם של יהורם גאון ודליה עמיהוד, נושאים גוון ים-תיכוני מובהק.

הולנדר, מהאבות המייסדים של חבורות הזמר בארץ, שימש במשך עשרות שנים מעבד קולי ומנצח של הרכבים קוליים רבים, מהם כמה שייסד: "הרעננים" (1970), "אדם לאדם", "שירן", "השרונים" (1994), "זמר לך".

ב-1966 הקים את להקת "זמרי החוף", שפעלה במשך שנה אחת בלבד והוציאה אלבום אחד המורכב משיריו ומעיבודיו.

מהמחצית השנייה של שנות השישים ובמהלך שנות השבעים הִרבה לעבוד עם הלהקות הצבאיות ושימש כמנהל מוזיקלי של תוכניות, שהבולטות שבהן היו "במרכז העניינים" של להקת פיקוד מרכז, "שבר ענן" של להקת חיל האוויר ו"במוצב רוח" של להקת גולני. כמו כן, הלחין עבור הלהקות הצבאיות שירים רבים, בהם "להתראות" למילים של שמואל רוזן (בביצוע להקת פיקוד דרום), "בימים שכאלה" למילים של צביקה זליקוביץ' (גם הוא בביצוע להקת פיקוד הדרום), "למפקד באהבה" למילים של רימונה די-נור (בביצוע להקת פיקוד צפון), "כל העיר מרכלת עלינו" למילים של יוסי גמזו (בביצוע צוות הווי הנח"ל), ועוד שירים רבים שהיו להיטים באותה תקופה.

בשנת 1980 זכה בפרס זעירא.^[8] ביום הזיכרון לשואה ולגבורה 2007 נבחר להדליק משואה במהלך העצרת הממלכתית ביד ושם. ב-23 במאי 2011 הוענק להולנדר אות הוקרה על תרומה לזמר העברי בפסטיבל ימי הזמר בר-אילן, שנערך על ידי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן, המחלקה למוזיקה והמרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית, בשיתוף עם גלי צה"ל ובמלאת 40 שנה למחלקת המוזיקה בתחנה הצבאית.

ב-1 ביוני 2014, חודשיים לאחר מותו, הוענק להולנדר אות הוקרה מטעם "שירת רבים" (מיסודה של עמותת "מיתר" לטיפוח הזמר העברי) על תרומה לתרבות הישראלית ולזמר העברי. ^[9]

הולנדר היה נשוי לדבורה ואב לשניים. הוא נפטר ב-2 באפריל 2014, בגיל 86. נקבר בבית העלמין קריית שאול.