משתמש:Shimon.tre/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
בתעודת הזהות הישראלית נרשם, החל מהקמת המדינה ועד לשנת 2002, הלאום של כלל התושבים. הנושא עורר מחלוקות רבות, שנקשרו בסוגיית מיהו יהודי, במעמדם של מתגיירים, ובשאלת קיומו של לאום ישראלי. בתעודת הזהות הביומטרית סעיף הלאום אינו נמצא. ובתעודות שאינן ביומטריות והונפקו החל משנת 2002, מודפסת במקום סעיף הלאום שורה של כוכביות. עם זאת, כל תושב ישראלי זכאי לקבל בחינם תדפיס של תמצית המרשם שלו, בו מצוין גם הלאום. בסך הכל טבלת הלאומים של משרד הפנים כוללת כ-135 ערכים, ללא לאום "ישראלי"[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי המנדט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתעודת הזהות בתקופת המנדט הבריטי, שהונהגה החל מסוף שנות השלושים, לא נרשם הלאום. ברם, על מנת להבדיל בין יהודים לערבים צוין בתעודה גם "הגזע" (Race), כשהכוונה ללאום.
רישום ילדים לנישואי תערובת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנושא עלה לראשונה בשנת 1958 בעניין הנוהל לרישום הדת על פי הצהרת הורים. מפלגת מפד"ל הביא למשבר קואליציוני[2], בעקבות הנוהל של משרד הפנים לפיו: "במקרה שהורים הם בני דתות שונות — נשואי תערובת — יש לרשום פרט זה על יסוד הצהרה בכתב החתומה בידי שני ההורים. בה יביעו את רצונם באיזה דת לרשום את ילדם". ובסעיף "הלאום"- הדברים האמורים לגבי סעיף הדת אמורים גם לגבי סעיף הלאום". כלומר רישום לאומיותו של ילד נקבע על פי הצהרת הוריו ולא על פי דיני ההלכה, כפי שתבע המפד"ל[3]. הרבנות הראשית גם לא הכירה מאז קום המדינה ברישום הדת והלאום של משרד הפנים מסיבות אלו[4]. בעיה נוספת הייתה "רישום בתום לב", כלומר רישום של אדם כיהודי על פי הצהרתו בלבד[5]. פתרון אחד שהוצע היה למחוק את סעיף הלאום מהרישום[6]. פתרון נוסף שבקישו הדתיים ליישם היה הצהרה של ההורים שהילד יגויר כהלכה, אם יש ספק[7]. לאחר שנה של דיונים הוצעה פשרה, רישום דת האב ודת האם בטופס מרשם התושבים של קטין[8]. הרבנות הראשית ושר הדתות הסכימו לפשרה[9].
בג"ץ שליט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנושא עלה שוב בשנת 1970 בעקבות משבר "מיהו יהודי" ובג"ץ שליט[10]. שליט ביקש לרשום את ילדיו כחסרי דת אבל בעלי לאום יהודי. פקידי משרד הפנים סירבו לעשות זאת, לכן עתר שליט לבג"ץ נגד שר הפנים. בג"ץ קיבל את העתירה ברוב של חמישה שופטים לעומת ארבעה[11]. כתוצאה מכך, ב-10 במרץ 1970, אישרה הכנסת תיקון לחוק השבות וחוק מרשם האוכלוסין, במסגרתו נוסף לחוק השבות סעיף 4ב הקובע: ""יהודי" - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת"[12], ללא הגדרה באיזה גיור מדובר. במקביל נוסף לחוק מרשם האוכלוסין סעיף 3א הקובע: "לא יירשם אדם כיהודי לפי לאומו או דתו אם הודעה לפי חוק זה או רישום אחר שבמרשם או תעודה ציבורית מראים כי הוא אינו יהודי, כל עוד לא נסתרו ההודעה, הרישום או התעודה האמורים להנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק דין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך"[13]. לאחר תיקון החוק ביקשו מספר אנשים למחוק את סעיף הלאום לחלוטין[14][15]. חבר הכנסת דוד בן-גוריון (הרשימה הממלכתית) הודיע באופן חד משמעי שהוא נגד מחיקת סעיף הלאום[16].
רישום מתגיירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עניין נוסף שגרם למחלוקת היה עניין הגיור. המפד"ל סירבה להכיר באנשים כיהודים אם עברו גיור קונסרבטיבי או רפורמי, ובקשה לא לרשם אותם כיהודים בתעודת הזהות[17]. בשנת 1986 נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלת התוקף של גיור לא-אורתודוקסי. שר הפנים יצחק חיים פרץ (ש"ס) סירב לרשום כיהודייה את שושנה (סוזן) מילר שהתגיירה בארצות הברית בגיור רפורמי. אך לאחר שהבין שלא יוכל להימנע ברישום בסעיף הלאום בתעודת הזהות שלה, החליט שבסעיף הלאום, תירשם המילה "נתגיירה" בצד המילה "יהודייה". ואולם בג"ץ קבע כי פרטים הנוגעים ללאום ולדת לפי חוק מרשם האוכלוסין צריכים להירשם לפי הודעת הנרשם בלבד, ולכן לפקיד הרישום אין נתונה הסמכות להוסיף פרטים לרישום לפי ראות עיניו[18]. פרץ התפטר מתפקידו כשר הפנים בינואר 1987 על רקע "משבר הגיור"[19]. ראש הממשלה יצחק שמיר וגם מפלגת העבודה הציעו פתרון של מחיקת הלאום מהתעודה, אך שימור הרישום ברשומות משרד הפנים[20][21]. בבחירות לכנסת ב-1988 הגדילה ש"ס את כוחה לשישה מנדטים. אריה דרעי, שלא היה חבר כנסת, מונה לשר הפנים. ביוני 1989, בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא הגיור, החליט דרעי להוסיף מדבקה מתחת לתמונה בתעודת הזהות ועליה כתוב:”לפי סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה 1965, הרשום בתעודה זו בפרטי "לאום" ו״מצב אישי", אינו אפילו ראיה לכאורה לנכונותו”[22]. את המדבקה יזם בעקבות הוראת בג״ץ למשרד הפנים לרשום כיהודים 9 גרים, בהם רפורמים וקונסרבטיבים, עקב כך הציע דרעי להסיר את חתימתו מתעודות הזהות ולהוסיף את המדבקה, כדי שלא יאלץ להתפטר כמו השר פרץ לפניו, ומועצת חכמי התורה אישרה את ההצעה[23]. המדבקה הביא לסערה במערכת הפוליטית[24]. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש הודיע לדרעי שהניסוח על המדבקה אינו חוקי, והוסכם על ניסוח אחר:”פרטי הרישום בתעודה - למעט לאום מצב אישי ושם בן הזוג - ראיה לכאורה לנכונותם”, בנוסף, במקום מדבקה המשפט הודפס כחלק מהתעודה עצמה[25][26].
השמטת סעיף הלאום[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ-25 באפריל 2002 מונפקות תעודות זהות חדשות ללא סעיף הלאום (במקומו מודפסת שורת כוכביות). הסיבה להשמטת סעיף הלאום הייתה פסיקת בג"ץ ב־2002 שהורתה לרשום כיהודים מתגיירים שעברו גיור רפורמי[27]. שר הפנים אלי ישי (ש"ס) החליט להשמיט את סעיף הלאום, על מנת להימנע מלרשום במסמך רשמי את יהדותו של אדם לפי קביעת בג"ץ. בנובמבר 2004 דחה בג"ץ[28] עתירה של ליאורה גולדמן שביקשה להשיב את סעיף הלאום לתעודת הזהות, בנימוק שחוק מרשם האוכלוסין אינו אלא חוק סטטיסטי-רישומי ולא חוק הצהרתי על יהדותם של אזרחים. הלאום נרשם עדיין במרשם האוכלוסין, וכל תושב ישראלי זכאי לקבל בחינם תדפיס של תמצית המרשם שלו, בו מצוין גם הלאום.
בשנת 2011 הורה השר אלי ישי להחזיר את סעיף הלאום, לטענתו בעקבות פנייה של ניצולי השואה שאמרו שהם גאים להיות יהודים ואינם רוצים להחליף את תעודותיהם הישנות בכאלו שלא יכתב בהן הלאום[29].
לאום ישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1970 מרצה באוניברסיטת תל אביב, גיאורגי רפאל טמרין, הגיש בקשה להרשם בסעיף הלאום כ"ישראלי"[30]. טמרין טען, שהתיקון לחוק השבות מהווה "מבחן גזעי דתי", לטענתו, בעקבות התיקון אדם שהוא אתאיסט אינו יכול להיות יהודי על־פי החוק החדש[31]. לכן הוא מבקש להמיר את הרישום הקיים לגביו במרשם התושבים בסעיף הלאום מ"יהודי" ל"ישראלי". טמרין פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך בקשתו נדחתה בנימוק ש "אין אדם יכול ליצור בהבל פיו לאום חדש ולומר אני משתייך אליו". גם בערעור בפני שופטי בית המשפט העליון שללו השופטים פה אחד את קיומו של "לאום ישראלי" בקבעם, "כי אין משמעות למבחן ההרגשה הסובייקטיבית של אדם פלוני בדבר השתייכותו ללאום אלמוני בלי שניתן לקבוע, על-פי קריטריונים כלשהם שאותו לאום הוא בנמצא"[32]. עם זאת באותה עת נענה משרד הפנים לבקשתו יונתן רטוש, מייסד תנועת העברים הצעירים, לרשום "עברי" תחת סעיף הלאום בתעודת הזהות שלו (הלאום "עברי" נרשם בתעודה עם הקמת המדינה ב-1948, אך אחר כך סירבו לחדש לו את התעודה עם רישום זה)[33]. גם אמו ביקשה לשנות את הרישום כ"עברי"[34].
בשנת 2000 פנה עוזי אורנן (מייסד עמותת "אני ישראלי" ואחיו של המשורר יונתן רטוש שנרשם כ"עברי") למשרד הפנים וביקש להירשם תחת הלאום "ישראלי", אך בקשתו נדחתה[35]. בסוף 2003 פתח אורנן במאבק משפטי לשינוי רישום סעיף הלאום בעניינו. תחילה הגיש, בצירוף עותרים נוספים, עתירה לבג"ץ שנמחקה בעקבות המלצת השופטים[36]. בשנת 2007, הגיש אורנן עתירה חדשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, יחד עם אורי אבנרי, שולמית אלוני, איתמר אבן-זהר, יוסף אגסי ורעייתו יהודית בובר אגסי, אלון אולארצ'יק, יהושע סובול ואזרחים נוספים שחלקם אינם רשומים כיהודים[37]. השופט נעם סולברג הכריע שהסוגיה אינה שפיטה. בערעור שהגישו טענו כי הלאום הישראלי נוצר עם הקמת המדינה וכי שלילת קיומו של הלאום הישראלי כמוהו כשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית דמוקרטית. בית המשפט העליון הכריע שהנושא שפיט. אך השופטים הבהירו כי דוחים את העתירה מהסיבה של היעדר הוכחת קיומו של לאום ישראלי (ראה: פסק דין עוזי אורנן נגד משרד הפנים)[38].
לאומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 בספטמבר 2014 אפשר שר הפנים גדעון סער (הליכוד) רישום של לאום ארמי במרשם האוכלוסין[39][40]. בפברואר 2017, מספר חברי כנסת העלו הצעת חוק לקבוע הוראת שעה לחמש שנים, לפיה אדם המנהל הליך לקבלת פסק דין הצהרתי המעיד על היותו ארמי, יהא זכאי לסיוע משפטי ולפטור מאגרת בית משפט[41]. בין 135 ערכי טבלת הלאומים של משרד הפנים נמצאים לאום "אבחזי", לאום "גויאני", לאום "אשורי" ולאום "שומרוני"[42].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מזל מועלם, לפי תעודות הזהות, בישראל חיים "אשורים" ו"גויאנים", אך לא "ישראלים", באתר הארץ, 19 במאי 2002
- ^ שיחות מפא"י־דתיים נסתיימו ללא תוצאות, על המשמר, 29 ביוני 1958
נדחתה תביעתם של הדתיים ביחס לרישום הלאומיות, למרחב, 23 ביוני 1958 - ^ תבטל הממשלה את הנחיות הרישום!, הצופה, 1 ביולי 1958
- ^ ההנחיות אינך פוגעות בסטטוס־קוו בעניני־דת, למרחב, 26 ביוני 1958
- ^ ההחלטות האחרונות של הממשלה הורסות " לחלוטין את תעודות הזהות של הלאום היהודי", הצופה, 6 ביולי 1958
- ^ העניין שבגללו פרץ משבר ממשלתי, דבר, 26 ביוני 1958
- ^ הממשלה דחתה למחר את הדיון בהוראות הרישום שגרמו למשבר, הארץ, 30 ביוני 1958
- ^ דת האב ודת האם בטופס מירשם התושבים, הארץ, 23 בפברואר 1959
- ^ שר הדתות מעלה בפני מועצת הרבנות תכניתו לחיסול פרשת "מיהו יהודי", שערים, 19 בינואר 1959
הרבנות הראשית הסכימה עקרונית להצעת שר הדתות לרישום קטינים מנשואי תערובת, הַבֹּקֶר, 24 בפברואר 1959 - ^ פסק־הדין עלול להביא לפילוג בעם היהודי, למרחב, 25 בינואר 1970
- ^ משרד־הפנים חוייב לרשום את ילדי רס"ן שליט כבני הלאום היהודי, דבר, 25 בינואר 1970
- ^ חוק השבות (תיקון מס' 2), התש"ל-1970, ס"ח 586 מ-19 במרץ 1970
- ^ תיקון עקיף בחוק השבות (תיקון מס' 2), התש"ל-1970, ס"ח 586 מ-19 במרץ 1970
- ^ 3 אמנים ועתונאי הגישו צע"ת נגד שר־הפנים - חובעים למחוק רישום הלאום היהודי, למרחב, 29 במאי 1970
- ^ מבקש לא לרשום לאום בתעודת־־לידה של בנותיו, מעריב, 4 באוקטובר 1970
- ^ בן-גוריון נגד מחיקת סעיף הלאום, דבר, 2 בפברואר 1970
- ^ תעודת זהות חסרה, מעריב, 4 בספטמבר 1974
- ^ שוקי פרידמן, מיהו גר? תולדות המאבק המשפטי ותוצאותיו, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 במרץ 2021
בג"ץ 230/86 מילר נ' שר הפנים - ^ יוסף צוריאל, "חכמי התורה" יכריעו על עתידה של ש"ס בקואולציה, מעריב, 5 בינואר 1987
אמנון לוי, אילן כפיר, התפטרות הרב פרץ תיכנס מחר לתוקפה - מאמץ אחרון למנוע פרישה, חדשות, 5 בינואר 1987 - ^ אמנון לוי, אילן כפיר, שמיר יחליט היום אם סעיף הלאום יימחק, חדשות, 4 בינואר 1987
- ^ פאר-לי שחר, מערך־ש״ס: מגעים למחיקת סעיף הלאום, חדשות, 16 בינואר 1987
- ^ רונית אנטלר, מדריך לאזרח, חדשות, 26 ביולי 1989
שמעון אלקבץ, אילן כפיר, במשרד הפנים חוששים מעתירות לבג״ץ; שינדלר: לפטר את דרעי, חדשות, 26 ביולי 1989
משה נגבי, ספק אם המדבקות חוקיות, חדשות, 26 ביולי 1989 - ^ אריה בנדר, תרגיל תעודת הזהות, מעריב, 28 ביולי 1989
שמעון אלקבץ, רן לוי, דניאל אביב, מהבוקר: תעודות זהות חדשות; אגודת ׳שדאל שוקלת פרישה, חדשות, 25 ביולי 1989 - ^ יוסי ורטר, עתי"ם, תגובות - "אציע לשר זבולון המר להנפיק תעודות זהות יהודיות", חדשות, 26 ביולי 1989
- ^ אילן כפיר, בהמלצתו של חריש תוסר מדבקת דרעי, חדשות, 31 ביולי 1989
- ^ שמעון אלקבץ, שר הפנים חתם על נוסח מתוקן של תעודת הזהות, חדשות, 1 באוגוסט 1989
- ^ מאת מזל מועלם, מהיום מונפקות תעודות זהות ללא סעיף "לאום", באתר הארץ, 25 באפריל 2002
- ^ בג"ץ 6539/03 ליאורה גולדמן נ' משרד הפנים
- ^ קובי נחשוני ואטילה שומפלבי, הלאום חוזר לתעודת הזהות: "ישי מחפש כותרות", באתר ynet, 20 ביוני 2011
- ^ מבקש לשנות את סעיף הלאום בתעודת הזיהוי, מעריב, 14 ביוני 1970
- ^ יגאל לב, "אנטישמיות צברית" מול "חלומות נפוליאון", מעריב, 9 בספטמבר 1970
- ^ אורלי אילני, דת, חברה ומדינה - ספר אזרחות לתלמידים בחטיבה העליונה בבית הספר הכללי והדתי, תל אביב, מט"ח: המרכז לטכנולוגיה חינוכית ישראל - משרד החינוך, התרבות והספורט, 2006, עמוד: 229
- ^ המשורר רטוש תובע לרשום אותו כ"עברי" - "לפי מיטב הכרתי אין לאום יהודי", למרחב, 3 בספטמבר 1970
רטוש יירשם כ"עברי" בפריט לאום בתעודת הזיהוי, מעריב, 12 בנובמבר 1970 - ^ הבן "עברי" גם האם רוצה, דבר, 3 בדצמבר 1970
- ^ עוזי אורנן, לאום אחד, ישראלי, באתר הארץ, 17 ביוני 2003
- ^ משה גורלי, העותרים מבקשים מבג"ץ להכיר בזכות הרישום של הלאום הישראלי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2003
יובל יועז, עמותת "אני ישראלי" מחקה עתירתה להוספת הלאום "ישראלי", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2004 - ^ עוזי אורנן, לאום אינו דת, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2010
- ^
רויטל חובל, העליון: לא הוכח קיומו של לאום ישראלי, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2013
- ^ יהונתן ליס, שר הפנים הורה להכיר בלאום הארמי ועורר סערה בקרב ח"כים ערבים, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2014
- ^ יאיר קראוס, הארמים חוגגים: שיחררו אותנו מהזהות הערבית, באתר nrg, 24 באוקטובר 2014
- ^ מהא נקיב, פלסטינים ונוצרים? הכנסת רוצה לקרוא לכם "ארמים", באתר "שיחה מקומית", 17 בפברואר 2017
- ^ מזל מועלם, לפי תעודות הזהות, בישראל חיים "אשורים" ו"גויאנים", אך לא "ישראלים", באתר הארץ, 19 במאי 2002
