משתמש:Tomer chelouche

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומר שלוש - פעילות בוויקיפדיה
תומר שלוש - במקומות אחרים
לשלוח לי דוא"ל
tomerchelouche@gmail.com

שלום וברוכים הבאים לדף של תומר שלוש בוויקיפדיה!

אני תומר שלוש, בן 29 (יליד 1986). למשפחתי יש קשר היסטורי לשכונת נווה צדק שבתל אביב, ומכאן העניין האישי שלי במקום. אני עורך סיורים מודרכים בנווה צדק (בתיאום מראש), ואלה יכולים להתקיים בכל עונה, בכל ימות השבוע, גם ביום וגם בלילה. סיור בנווה צדק אורך כשעתיים, ומתאים לכל גיל ולכל רמה של כושר גופני.

אשמח אם תיצרו איתי קשר על מנת לשאול או להציע דבר מה בנוגע לנווה צדק או למשפחת שלוש.

ההיסטוריה של משפחת שלוש שלובה בסיפורו של חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20.

אהרן שלוש - ממחדשי היישוב היהודי ביפו וממייסדי שכונת נווה צדק
יוסף אליהו שלוש - ממייסדי שכונת אחוזת בית (לימים- תל אביב)
צדוק שלוש - איש עסקים בינלאומי שפעל למען היישוב היהודי בארץ ישראל


האתרים המעניינים בנווה צדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית גידי - מוזיאון האצ"ל בתש"ח מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין מנציח את קורות התקפת האצ"ל על יפו בקרבות תש"ח. מבנה המוזיאון הוא למעשה המבנה היחיד (פרט למסגד חסן בק) שנותר משכונת מנשייה, השכונה הערבית שהוקמה מצפון ליפו. מוזיאון האצ"ל בתש"ח
תחנת הרכבת ההיסטורית יפו תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון. שימשה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת לירושלים. הושבתה בעקבות מלחמת העצמאות והפכה לבסיס צה"ל עד שננטשה בשנות ה-70. כיום התחנה עוברת פרוייקט שיחזור ושימור ועתידה להפוך למתחם תרבות, בילוי ופנאי. תחנת הרכבת יפו
שכונת נווה שלום נווה שלום היא השכונה היהודית השנייה שהוקמה מחוץ לחומות יפו. היא נוסדה בשנת 1890 על ידי זרח ברנט, שהיה מעורב גם בהקמת פתח תקווה ושכונת מאה שערים בירושלים. תמונה...
מרכז סוזן דלל, רחוב יחיאלי בעבר שימש כבית הספר לבנים של חברת "כל ישראל חברים" וכבית הספר לבנות של תנועת חיבת ציון, ובהווה משמש כמתחם תרבות, בילוי ופנאי שכולל רחבה גדולה לאירועי חוצות, אולם חזרות ומופעים של להקת המחול בת-שבע ולהקת ענבל ומסעדות. מרכז סוזן דלל
בית אהרן שלוש את ביתו הראשון מחוץ לחומות יפו הקים אהרן שלוש בשנת 1883 בשכונת מנשייה (היום באזור הדולפינריום). על פי המסופר בספרו של יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", נכנסה המשפחה להתגורר בבית שבמנשייה בשנת 1887, סמוך למועד חתונתו, לאחר שהוספה לו קומה שנייה. לאחר הקמת נווה צדק החליט אהרן שלוש להעתיק את מקום מגוריו, ולשם כך בנה את הבית העומד עד היום ברחוב שלוש 32. לבית זה עברה המשפחה בשנת 1892. תחילה נבנה הבית כבית חד-קומתי. בראשית המאה ה-20 התווספה לו קומה שנייה, אשר נהרסה כליל בהפגזה מן הים בעת מלחמת העולם הראשונה בפברואר 1917 (הקומה נבנתה מחדש באופן חלקי בשנים מאוחרות יותר). בבית פעל בית הכנסת של משפחת שלוש ובסמוך לו הוקם מפעל האחים שלוש שהפעילו יוסף אליהו שלוש ואברהם חיים שלוש, בניו של אהרון שלוש. לאחר מותו של אהרן שלוש בשנת 1920 השכירה משפחתו את הבית לעיריית תל אביב שהפעילה בו את תחילה את בית הספר "תחכמוני" ולאחר מכן את בית הספר המעורב לבנים ולבנות. לימים ננטש המבנה לחלוטין והוא עמד בשיממונו במשך כמה עשורים עד שצאצאיו של אהרון שלוש מכרו את הנכס לגורמים פרטיים. בית הכנסת שמדרום לבית פעיל עד היום, ואילו שטח המפעל שמצפון לבית פונה מבתי המלאכה ובעתיד ייבנה בו פרויקט דירות יוקרה (שער הכניסה למפעל והחומה שהקיפה אותה ישוחזרו). שער הכניסה למפעל האחים שלוש בית כנסת שלוש
גשר שלוש גשר ברזל המחבר בין שכונת נווה צדק לדרך יפו (רחוב אילת) שנבנה מעל הואדי שבו הונחה מסילת הרכבת לירושלים בשלהי המאה ה-19. אהרון שלוש נאלץ לחצות את הואדי עם כרכרתו כדי להגיע ליפו, ובאחת הפעמים שניסה לחצות התהפך עם הכרכרה ונפצע - מושל יפו ששמע על המקרה ציווה להקים לכבודו את הגשר שלימים נקרא על שמו. בשנת 1918 הגשר נבנה מחדש כשהבריטים החלו להשתמש ברכבות גבוהות יותר (כיום עדיין ניתן להבחין בלבנים בולטות המסמנות את גובהו של הגשר המקורי). כיום, בואדי שמתחת לגשר פועל חניון. גשר שלוש בעוברו מעל הואדי ששימש את מסילת הרכבת לירושלים
בית אבולעפיה הבית שבו התגורר ש"י עגנון עם עלייתו לארץ. בית אבולעפיה שבו התגורר הסופר ש"י עגנון
בית שמעון רוקח ביתו של שמעון רוקח, ראש קהילת נווה צדק מהקמתה ועד 1922. היה ממקימי חברת "עזרת ישראל" שהקימה את השכונה, יסד בה מוסדות ציבור ואף רכש את השטח עליו הוקם בית הקברות שהיה אז מחוץ לעיר ונמצא כיום ברחוב טרומפלדור. הבית הוקם בשנת 1887 כחלק מסדרת הבתים הראשונה שהוקמה בנווה צדק. מאוחר יותר נוספה לו קומה נוספת שתכנן אדריכל אוסטרי. הוא היה מהמפוארים בשכונה וכלל כיפת נחושת. בניו של רוקח ואחיו היו גם הם פעילי ציבור. בנו, ישראל, כיהן כראש עיריית תל אביב משנת 1936 ולאחר מכן כשר הפנים. הפסלת לאה מג'רו מינץ, נכדתו של שמעון רוקח, רכשה את הבית בשנת 1984 ושיפצה אותו באופן עצמאי. כיום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה. בית רוקח
קולנוע עדן בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת 1913 ביוזמת ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. זה היה הקולנוע (נקרא אז ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1,100 מקומות. הקולנוע הוקם על ידי מרדכי וייסר ומשה אברבנאל, ושמו הוצע על ידי הסופר ש. בן-ציון. הקולנוע היה פעיל עד שנת 1975. לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא מוזנח. חזית המבנה של קולנוע עדן כיום
הבתים התאומים בסמוך לקולנוע עדן ניצבים שני בתים תאומים (בתבנית מראה) שהיו שייכים בעבר למשפחת שלוש. את הבתים תכנן ובנה בשנים 1913-1914 הקבלן יוסף אליהו שלוש עבור נכדיו של אהרן שלוש, מרקו שלוש ומשה שלוש. בבתים אלה נעשה שימוש נרחב באלמנטים טרומיים מבטון מתוצרת בית החרושת של "האחים שלוש". בבית משה שלוש שברח' פינס 30 שכנה הקונסוליה הבולגרית בין השנים 1932 - 1940. מאוחר יותר שכן בו במשך שבע שנים (1960 - 1967) בית הספר לאמנויות רננים. הבתים התאומים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]