משתמש:WikiJunkie/שנות ה-90 של המאה ה-20 במוזיקה הפופולרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבי מטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית השנייה של שנות התשעים זכה תת הז'אנר אינדסטריאל מטאל לפופולרית רבה. להקות האינדסטריאל מטאל הדומיננטיות בארצות הברית במהלך העשור כללו את Nine Inch Nails, מרילין מנסון, White Zombie ו-Ministry.

תת הז'אנר דת' מטאל זכה גם הוא להצלחה רבה במהלך שנות התשעים. להקות הדת' מטאל הדומיננטיות ביותר במהלך העשור כללו את Death, Deicide, Morbid Angel, Cannibal Corpse ו- Obituary.

רוק קל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמני רוק קל דומיננטים במהלך העשור כללו את שרה מקלכלן, אלאניס מוריסט, פיונה אפל, ליז פייר, איימי גרנט, מרדית ברוקס, ג'ול, נטלי מרצ'נט, טרייסי צ'פמן, שריל קרואו, ג'ף באקלי, דייב מתיוס, שאניה טוויין, בריאן אדמס, אליוט סמית', מליסה אתרידג'.


רוק כבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקת פופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצלחה העצומה של להקת הבנות הבריטית ספייס גירלז, אשר הפכה להרכב הבריטי המצליח ביותר מבחינה מסחרית באמריקה הצפונית מאז הביטלס , הובילה לגל של אמני טין פופ חדשים בארצות הברית. בין השנים 1997 ל-2000 זמרות והרכבי הטין פופ האמריקאים החדשים כללו את Backstreet Boys, *NSYNC, Hanson, Christina Aguilera, Britney Spears, Jessica Simpson, Mandy Moore, Jennifer Lopez ו-Destiny's Child. בסוף העשור, בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה זכו להצלחה עצומה עם הלהיטים " ...Baby One More Time " ו-" Genie in a Bottle " ואלבומי הבכורה שלהן היו בין האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

סלין דיון זכתה להצלחה עצומה ברחבי העולם במהלך שנות התשעים בזכות אלבומיה Falling into You , שיצא ב-1996, ו- Let's Talk About Love , שיצא ב-1997, וכמו גם בזכות הסינגל " My Heart Will Go On " מהפסקול של הסרט טיטניק אשר יצא בדצמבר 1997 וזכה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, בארבעה פרסי גראמי, בפרס המוזיקה של בילבורד, ובפרסים נוספים. בנוסף לכך הסינגל הפך לסינגל השני הנמכר ביותר בכל הזמנים בביצוע זמרת, לשיר השמיני הנמכר ביותר בכל הזמנים ולשיר הנמכר ביותר בשנת 1998.

R&B עכשווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהיט של ויטני יוסטון "I Will Always Love You", אשר יצא ב-1992, הפך לאחד מהשירים הנמכרים ביותר בכל הזמנים וזכה בשני פרסי גראמי. לפי האיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי יוסטון היא אמנית הרית'ם אנד בלוז שהצליחה למכור הכי הרבה תקליטים במהלך המאה ה-20.

בשנות התשעים מריה קארי זכתה גם היא להצלחה עצומה, בעיקר בזכותהלהיטים " Vision of Love " (משנת 1990) ו-" Love Takes Time " (משנת 1990). אלבומיה Music Box (משנת 1993) ו- Daydream (משנת 1995) היו מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים.

אמנים בולטים נוספים בז'אנר במהלך העשור כללו את ד'אנג'לו, לורין היל, וויטני יוסטון, אנ ווג, טוני ברקסטון, Boyz II Men, Macy Gray, Mary J. Blige, דרו היל, ונסה וויליאמס, G Janet Jackson, Usher, Aaliyah, TLC, Brandy, Monica, ו-R. Kelly .



נאו-סול[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע העשור התפתח הז'אנר המוזיקלי נאו סול, אשר שילב אלמנטים ממוזיקת הנשמה של שנות השבעים עם מוזיקת ההיפ הופ. אמנים בולטים בז'אנר כללו את דיאנג'לו, אריקה באדו, ולורין היל.

אלבומה של הזמרת והראפרית האמריקאית לורין היל The Miseducation of Lauryn Hill אשר יצא ב-1998 נותר עד היום אלבום האולפן היחיד שלה. הצלחת האלבום הזניקה את היל למעמד של כוכבת-על בינלאומית, ותרמה להבאת מוזיקת היפ הופ ומוזיקת הנאו סול לחוד החנית של המוזיקה הפופולרית. האלבום זכה לתשבחות המבקרים והצליח מסחרית, עם מכירות של 18 מיליון עותקים ברחבי העולם. בטקס פרסי גראמי זכה האלבום ב-5 פרסים, ביניהם אלבום השנה, פריצת השנה ואלבום ה-R&B של השנה.


היפ הופ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים סצנת מוזיקת הראפ של ניו יורק, שהיתה המרכז של תרבות ההיפ הופ לאורך שנות השמונים, התפשטה גם לערים אחרות בארצות הברית כמו לוס אנג'לס, אטלנטה, יוסטון, אזור מפרץ סן פרנסיסקו, מיאמי, שיקגו וממפיס.

האלבום The Chronic של ד"ר דרה מ-1992, אשר היה בעל השפעה רבה על ההתפתחות של תת הסוגה גנגסטה ראפ. בנוסף לאלבום The Chronic, ד"ר דרה היה המפיק של האמן החדש סנופ דוג והדבר תרם בסופו של דבר רבות להצלחת אלבומו של סנופ, Doggystyle, אשר יצא לשווקים ב-1993. עקב ההצלחה של חברת התקליטים Death Row Records, מוזיקת ההיפ הופ של אזור החוף המערבי היתה דומיננטית במיוחד בסצנת ההיפ הופ במהלך תחילת העשור, בעוד שהראפר הנוטוריוס בי.איי.גי'. זכה להצלחה גדולה באזור החוף המזרחי. במהלך אמצע שנות התשעים היפ הופ הפך לז'אנר המוזיקה הריווחי ביותר בתעשיית המוזיקה.

אלבומי הראפ הנמכרים ביותר שיצאו במהלך העשור היו The Chronic של ד"ר דרה, Illmatic של נאז, All Eyez on Me של טופאק שאקור, Enter the Wu-Tang (36 Chambers) של וו טאנג קלאן, Ready To Die של הנוטוריוס בי.איי.ג'י. , Ridin' Dirty של UGK,כ 19 Naughty III של Naughty by Nature ו-Doggystyle של סנופ דוג.

במהלך שנת 1998 הזמרת לורין היל השיקה את אלבום הבכורה שלה The Miseducation of Lauryn Hill, אשר הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 200. בשנת 1999 האלבום היה מועמד ל-10 פרסי גראמי, זכה בחמישה (דבר שנכון לאז לא קרה מעולם לאף אמן היפ-הופ) ובסופו של דבר נמכרו בסך הכל מעל ל-19 מיליון עותקים של האלבום ברחבי העולם.


לקראת סוף העשורסוף שנות התשעים, גם סצנת ההיפ הופ של דרום ארצות הברית זכתה לפופולריות רבה, ובמיוחד אמנים כמו Outkast, Trick Daddy, Three 6 Mafia, Master P, Missy Elliot ו-Lil Wayne . [1]

שתי אירועים בולטים במיוחד בעולם הראפ אשר התרחשו באמצע העשור היו הרצח של הראפר טופאק שאקור מהחוף המערבי והרצח של הראפר הנוטוריוס בי. איי. ג'י. מהחוף המזרחי, אשר לפי סברות נרצחו במסגרת יריבות בין סצנת ההיפ הופ של החוף המזרחי לסצנת ההיפ הופ של החוף המערבי .

שימוש בדגימות ואינטרפולציות של שירים ישנים בשירי היפ הופ היו נפוצים למדיי במהלך שנות התשעים. שירים בולטים שיצאו במהלך העשור אשר כללו דגימות משירים ישנים יותר - " U Can't Touch This " של MC Hammer ; "Jump Around " של House of Pain, כ " Mo Money Mo Problems " ו-" Big Poppa " של הנוטוריוס בי. איי. ג'י. , " It Was a Good Day " של אייס קיוב, " Regulate " של וורן ג'י ונייט דוג, " I'll Be Missing You " של פאף דדי, "Ain't No Nigga" של ג'יי זי, "Killing Me Softly with His Song" של פוג'יז, "Hey Lover" של Boyz II Men כ, "C.R.E.A.M." של וו טאנג קלאן, " Nuthin' but a 'G' Thang " של ד"ר דרה, " No Diggity " של בלקסטריט, " Gangsta's Paradise" של קוליו, " I Wish " של סקי-לו, השירים " Do for Love ", " I Get Around " ו-" California Love " של טופאק שאקור, והשירים "Men in Black" ו-"Wild Wild West" של וויל סמית'.

כמה מאמני הראפ הדומיננטים ביותר במהלך שנות התשעים כללו את Bone Thugs-N-Harmony, Tupac, Notorious BIG, Nas, Ice Cube, Dr. Dre, LL Cool J, Eazy-E, Wu-Tang Clan, Vanilla Ice, Snoop Dogg, Busta Rhymes, Cypress Hill, Warren G, Coolio, Big Pun, OutKast, The Fugees, Mobb Deep, A Tribe Called Quest, Puff Daddy, Will Smith, DMX, Master P, Jay-Z and Eminem .

מוזיקה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות המואצת של טכנולוגיית המחשוב, והטכנולוגיות הזמינות ליצירת מוזיקה תרמו להפחתה ניכרת בעלות הציוד בתחילת העשור אשר אפשרה לכמות גדולה יותר של מוזיקאים להפיק מוזיקה אלקטרונית. למרות שבתחילה רוב המוזיקה האלקטרונית הייתה מוזיקת ריקודים, הז'אנר התפתח במהלך העשור כאשר מוזיקאים רבים החלו להפיק מוזיקה אלקטרונית שלא בהכרח נועדה לרחבת הריקודים אלא יותר להאזנה ביתית (סוגה מוזיקלית אשר לימים תכונה "אלקטרוניקה ") ואשר הינה איטית יותר אשר הושמעה בחדרי "צ'יל-אאוט" במועדונים בהם לא מנוגנת מוזיקת ריקודים (מוזיקה זו כונתה לעתים גם מוזיקת דאון-טמפו, מוזיקת צ'יל-אאוט ומוזיקת אמביינט).


במהלך העשור סצנת המוזיקה האלקטרונית זכתה לפופולריות עצומה ברחבי העולם, לאחר שבמקור מוזיקת ההאוס התפתחה בשיקגו, ומוזיקת הטכנו התפתחה בדטרויט.

הפריצה של המוזיקאי מובי קרתה ב-1999, כאשר הוציא את אלבומו Play שכלל כמה משיריו הפופולריים ביותר - "Porcelain", "Natural Blues" ו-"Why Does My Heart Feel So Bad?". מאפיין בולט בשירי האלבום היה שבחלק גדול מהשירים עשה מובי שימוש בדגימות משירי בלוז ישנים.

מוזיקת הריקודים האלקטרונית זכתה להצלחה רבה לאורך העשור באירופה, ובמיוחד בבריטניה, גרמניה ואיטליה.

ז'אנרים בולטים נוספים של מוזיקה אלקטרונית בריטית שהתפתחו במהלך העשור כללו גם את הז'אנרים פרוגרסיב האוס, ביג ביט, ווקל האוס, ומוזיקת טריפ הופ. תקליטנים כמו סאשה ופול אוקנפולד זכו במהלך העשור להצלחה עצומה.

מוזיקת הטראנס שהתפתחה בתחילת העשור הפכה פופולרית ברחבי אירופה במהלך שנות התשעים, כאשר אמנים כמו ATB, ופול ואן דייק זכו להצלחה מסחרית ענקית. הטראנס האירופי נשאר פופולרי עד תחילת העשור הבא.


במהלך שנות התשעים מוזיקת הסלסה, אשר באה במקור מאזור האיים הקריביים, הפכה פופולרית בכל רחבי אמריקה הלטינית. במהלך תקופה זו מוזיקת הסלסה הפכה פופולרית יותר ויותר כמוזיקת ריקודים בארצות הברית ובאירופה.

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פופ ורוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסטרליה ובניו זילנד הלהקות INXS ו-Crowded House אשר זכו להצלחה עצומה ברחבי העולם במהלך שנות השמונים המשיכו להיות פופולריים גם במהלך שנות התשעים. עם זאת, הפופולריות של להקת INXS דעכה לאחר יציאת האלבום Full Moon, Dirty Hearts בשנת 1993, שאפילו לא הצליח להיות ברשימת 50 האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית, וב-22 בנובמבר 1997, מספר חודשים לאחר יציאת אלבום האולפן העשירי של הלהקה, סולן הלהקה מייקל האצ'נס נמצא תלוי ללא רוח חיים במלון בו שהה בסידני. להקת Crowded House הוציאה שני אלבומים נוספים במהלך העשור - Woodface בשנת 1991 ו- Together Alone בשנת 1994, אשר זכו גם הם להצלחה בינלאומית, אך הלהקה התפרקה לבסוף ב-1996.

בניו זילנד, השיר "How Bizarre" של הרכב ההיפ הופ OMC הפך לשיר הניו זילנדי המצליח ביותר בכל הזמנים, והגיע למקום הראשון במספר מצעדים ברחבי העולם, כולל באוסטרליה, קנדה, אירלנד, דרום אפריקה ואוסטריה.

הזמרת האוסטרלית קיילי מינוג, אשר לה זכתה להצלחה עצומה בעשור הקודם, המשיכה להיות פופולרית לאורך כל העשור, בעיקר בזכות הלהיטים " Confide in Me " ו-" Where the Wild Roses Grow " אותו היא שרה יחד עם ניק קייב. אחותה הצעירה דני מינוג, החלה גם קריירה כזמרת במהלך שנות התשעים וזכתה להצלחה רבה באוסטרליה ובבריטניה בעיקר בזכות הלהיטים כמו "Love and Kisses", "This Is It", ו-"All I Wanna Do".

בנוסף, בשנות ה-90 הגיעה גם ריצת הדרךז של מרת הפופ/רוק נטלי אימברוליה אשר התרחשה בזכות גרסת הכיסוי שביצעה לשיר Torn. [[קטגוריה:שנות ה-1990 במוזיקה]]

  1. ^ Reynolds, Simon (26 בנובמבר 2009). "Simon Reynolds's Notes on the noughties: When will hip-hop hurry up and die?". The Guardian. London. נבדק ב-25 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)