מתי (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתי
שיר
יצא לאור 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה רחל המשוררת
לחן אברהם שרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המשוררת רחל בלובשטיין-סלע

מֵתַי הוא שיר מאת המשוררת רחל. נכתב בחדרה ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב, בשנת תרצ"א 1931. על פי עדותו של זלמן רובשוב (לימים שזר), חברה הקרוב של רחל, הוא האחרון בשיריה, נכתב ערב פטירתה, ו"נמצא על שולחנה לאחר מותה"[1].
בגלל האבלות הנוקבת שהשיר מבטא ואמירתו על משמעותה של הנצחה וזיכרון, הוא נלקח אל מסכת השירים שנהוג להקריא ולנגן בימי זיכרון ומועד בישראל.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד
לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.

בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם
יַקִּיפוּנִי חֶרֶשׁ, יְלַוּוּנִי דֹם.

בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד
רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד.

פרקי השיר ותכניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכותרת השיר צירפה המשוררת מוטו: מילים אחדות משירו של המשורר יעקב שלום קָצנְלְבּוֹגֶן (י. ש. ק.), שפורסמו בכתב העת "הדור"[2], שעם נושאו מתכתבת המשוררת בְּשִירָהּ:

"רק המתים לא ימותו"
י. ש. ק.

השיר המחורז כולל שלושה בתים.
בבית הראשון, מסבירה הדוברת מיהם עבורה "מֵתַי", שעליהם בישרה כותרת השיר. היא יוצרת ציפייה אצל הקוראים לתיאור היבטים מהותיים של דמויות ממכריה, או אף אהוביה, דמויות שאינן בין החיים, דמויות שחוותה את אובדנן בפרק מפרקי חייה. לכאורה אלו דמויות רחוקות, ובמשך הזמן עלול זִכרן להשתכח ולהתכּלות מן התודעה הפרטית והציבורית. אולם הדוברת מסבירה כי ככל שנמשך הזמן מנוכחותן בחייה, הרי שזיכרונן אינו מתרחק או דוהה, אלא מתגבר ומתחזק. המשוררת מייצגת בשיר את החוויה והתחושה, כי האהובים אינם נשכחים אלא נזכרים, הם אינם מרפים מן הזיכרון, המוות אינו יכול להם. הם אַלמוּתִיים. בטוחה בהישארותם נצחיים בתודעתה, מוסרת המשוררת כי הדמויות האהובות שאינן בארצות החיים, הן קנייניה הבטוחים, ואף היחידים. במילים: "לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד", מתייחסת הדוברת למשמעות המטפיזית של המושגים "מוות" ו"חיים". היא מוסרת את תפיסתה את המוות הגופני. המוות של האדם הוא בהרגשה: "חַד", כלומר חותך, פוצע וקוטע את רקמת החיים; המוות הוא נקודת האובדן שאין ממנה חזרה. אולם לעומת המוות של הגוף, שנכפה על האדם, הרי שהמוות הרוחני הוא בבחירתם של בני האדם. האדם שזוכרים אותו בתודעה הפרטית או הקיבוצית, אינו מת, והוא ממשיך לחיות בתודעתם של החיים.

בבית השני, מסבירה הדוברת, כי בתקופת מעבר בחייה ("בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ"), ובשלב בו היא מבינה כי חייה הגיעו לסיום ("בַּעֲרֹב הַיּוֹם"), באות הדמויות האהובות ומתקרבות, סובבות אותה וממלאות את בדידותה ואת ריקנות חייה בנוכחותן האהובה, המשמחת והמוכרת, אומנם המדומינת; אבל למעשה הנוכחות המדומינת משפיעה במציאות על התחושה הנפשית והגופנית.

בבית השלישי, חוזרת הדוברת ומדגישה כפליים את הנאמר בבית הראשון. הקשרים המהותיים והאמיתיים שנוצרים עם בני אדם, הם נצחיים ("בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד"), הם בריתות שאי אפשר להפר לעולם. כך היא ההרגשה לגבי דמויות המתהלכות בחיים ובמציאות, ועל אחת כמה וכמה באשר לדמויות של מי שאינם בין החיים, שהברית שנכרתה עימם, הקשר העמוק שנחווה במחיצתם, ישאר חרות לנצח בתודעה הפרטית והציבורית.

ניתן לראות בשיר מעין צוואה: כשם שבחייה מתיה היו קניינה לעד, כך במותה המשוררת נעשית קניין-עד של קוראיה[3].

ביצועים לשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן על ידי אברהם שרון, ומילותיו עם לחנו בעיבודו המוזיקלי של מנשה רבינוביץ, ראו אור בהוצאת "מוזיקה לעם" בתל אביב בשנת תרצ"ד 1934 תחת הכותר מתי.[4] עיבודו של שרון זכה לביצועם של דניאלי פטשפט ושמואל פרשקו במסגרת רשות השידור, בשנת 1951[5], ולביצועה של מירה זכאי בליוויה בפסנתר של רחל קירשטיין-כהן במעגן מיכאל, והוקלט על ידי קול ישראל, בשנת 1990[6]. כמו כן, שרה את "מתי" הזמרת חוה אלברשטיין. השיר בלחן של נעמי שמר הוקלט על ידי שולי נתן באלבום שיצא בהד ארצי בשנת 1971[7].

השיר מצוטט בדו"ח ועדת וינוגרד[8]לבדיקת אירועי המערכה בלבנון, בקיץ 2006.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: כתב היד של השיר בכתבי יד של שירים מאת רחל המשוררת, בארכיונה, באתר הספרייה הלאומית; ז. ר. (זלמן רובשוב), הערות, בתוך: רחל בלובשטיין, שירת רחל, תל אביב: הוצאת דבר, תרצ"ה-1935, עמ' קצג.
  2. ^ יעקב שלום קצנלבוגן (י. ש. ק.), נִצנים, הַדּוֹר, 15, תרפ"ד (1924).
  3. ^ א. איטם
  4. ^ ראו: מֵתַי, באתר הספרייה הלאומית.
  5. ^ ראו: מתי, באתר הספרייה הלאומית.
  6. ^ ראו:מתי, באתר הספרייה הלאומית.
  7. ^ שולי נתן – שירי נעמי שמר 1971
  8. ^ הועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006