מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס

מתנדבי היישוב לצי המסחרי הבריטי (Merchant Navy (United Kingdom)) המגויס לצי המלכותי הבריטי היו יהודים ארץ-ישראלים ימאים בצי המסחרי, שפעלו ברובם דרך החבל הימי לישראל ובית הספר הימי של בית"ר. בשונה ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי, שהיו חיילים ולשם גיוסם נדרש מאמץ מדיני לפתוח את שערי הצי בפני מתנדבי היישוב, לא היו מגבלות ותנאים לקבלת ימאים לצי המסחרי. חלקם אף החלו עבודתם בצי הסוחר טרם פרוץ מעשי האיבה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הפעילות הימית בארץ ישראל החלה דרך ארגוני ספורט כגון "הפועל", "זבולון", "צופי ים", אשר השתייכו לזרמים פוליטיים. בית"ר אשר תחתיה היה ארגון "זבולון" פתחה אף בית ספר ימי באיטליה ליד רומא הוא בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה. שם למדו פיקוד ימי וזכו לניסיון ימי.

החי"ל, בשיתוף עם הסוכנות היהודית הקים את בית הספר הימי ליד התכניון העברי בחיפה בבסמ"ת.

עולים אשר באו מאירופה ולהם השכלה ימית כגון רב חובל זאב הים והיהודי הבריטי קפטיין מילר פיתחו את ההכשרה הימית בבית הספר הימי בחיפה.

צי הסוחר המגויס לצי הבריטי היה מקור לאוניות ולצוותי ים אזרחיים שגויסו לכוחות הצבא הבריטי בעת מלחמה. במלחמת העולם השנייה הוביל צי הסוחר המגויס מטענים, דלק וכוחות לוחמים בכל הימים והאוקיינוסים. הצוללות U-boat של חיל הים הגרמני (הנאצי) היו האיום העיקרי. במלחמת העולם השנייה אבדו לצי הסוחר המגויס לצי הבריטי 32,000 אנשי צוות ב 2,828 אוניות ובסה"כ מעמס של 14.7 מיליון טון.

בתקופת המנדט נוסדו בארץ חברות ימיות כגון חברת עתיד חברת מ. דיזנגוף ושות' אשר לימים תתאחד עם חברת צים ותהיה חברת הסוכנים והנציגים של צים שהם-דיזנגוף. חברות אלו ועוד היו הבסיס לצי עברי.

ימאים ארץ ישראלים בצי הסוחר המגויס לצי הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימים ימי מלחמת העולם השנייה, תפקידי צי הסוחר המגויס לצי הבריטי, במסגרת צי המלחמה הבריטי הוא הצי המלכותי, שימשו זרוע חיונית ביותר לניהול המלחמה בהיבט הלוגיסטי. אוניות צי הסוחר סיפקו מטענים חיוניים, תחמושת, דלק, נשק, ציוד לחימה, ותגבורות כח אדם לזירות הלחימה, לאי הבריטי ולאזורים נצורים. פעילות שיט זו היוותה נדבך חיוני בעמידה מול האויב הנאצי. אוניות צי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו ממדינות שונות שהעמידו אוניות של חברות פרטיות לטובת המאמץ המלחמתי של כוחות הברית.

במאבק זה של "להיות או לחדול" שילמו ימאי צי הסוחר המגויס לצי הבריטי מחיר יקר באלפי חיי אדם שירדו למצולות, נפצעו, נשבו וכמובן באובדן כלי שיט רבים. שיירות אוניות של צי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו שיירות טרנסאטלנטיות מאנגליה לארצות הברית לשם העברת מטען חיוני בזמן המלחמה ובהמשך עת הצטרפותה של ארצות הברית למערכה אף העברת כוחות לוחמים לאי הבריטי, לאירופה ולאזורים אחרים. שיירות צי הסוחר המגויס לצי הבריטי הפליגו אף מאנגליה למורמנסק שבים הצפוני. שיירות צי הסוחר המגויס לצי הבריטי הפליגו בים התיכון וכן העבירו חיילים ואספקה לנחיתה באיטליה לקראת שחרור אירופה. כל שיירות הצי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו נתונות למתקפות חיל האוויר הנאצי (הלופט-וואפה) ול"להקות הזאבים", צי הצוללות הגרמני (U-Boats).

באוניות הסוחר המגויסות הותקנו תותחים ומקלעים בירכתים ולאורך הדפנות אבל לא בחרטום, כדי שיעמדו בהגדרה של אוניות בעלות יכולת הגנה ולא אוניות התקפה.

בצי הסוחר המגויס לצי הבריטי היו גם אוניות אשר הניפו דגל פלשתינה-א"י וכן אוניות המניפות את דגל בנות הברית, בהן הפליגו ימאים ארץ-ישראלים רבים אשר חלקם אף הגיעו לדרגות קצונה בצי הסוחר המגויס לצי הבריטי.

מקרי תקיפה על אוניות צי הסוחר המגויס לצי הבריטי תועדו על ידי ימאים הישראלים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף שלמה אראל למתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס של הצי הבריטי והפליג בשיירות כחלק מהמערכה באוקיינוס האטלנטי. בינואר 1941 טובעה אונייתו St. Lindsay בטורפדו מצוללת גרמנית. למרות היותו מלח זוטר הפך הלכה למעשה לנווט ולהגאי של סירת ההצלה שהייתה מצוידת במפרש. הקצינים נשמעו להמלצותיו. כבר בתקופה זו היה מפרשן מנוסה. הוא ניווט את סירת ההצלה בהפלגה מזרחה לכיוון סקוטלנד במשך 9 ימים עד שהתגלו על ידי מטוס סיור ימי כאשר היו במרחק כ 100 מייל ימי (185 ק"מ) מערבית מהאיים ההיברידיים ובהמשך נאספו הניצולים על ידי ספינת דיג חמושה והובאו לחוף מבטחים. אראל זכה לתקופת החלמה והבראה של שלושה שבועות בעיירה Gourock השוכנת לשפת הפיורד Gare Loch כ 40 ק"מ צפונית מערבית לגלאזגו.

ביולי 1942 הפליג אברהם לוכסמבורג עם אונייתו בשיירה של אוניות אספקה ממצרים לביירות. האונייה "Adinda" הותקפה ונפגעה בערך מול ראש הנקרה מטורפדו ששוגר מצוללת גרמנית. הטורפדו פגע אבל לא התפוצץ והיה "תקוע" חלקו בתוכה וחלקו מחוץ לאוניה כשהוא דרוך אבל כאמור לא הופעל והתפוצץ. האנייה עזבה את השיירה שהמשיכה לביירות והפליגה לנמל חיפה כשהטורפדו תקוע בגופה טופלה על ידי חבלנים בריטיים ואחר כך נכנסה לתיקונים הכרחיים, הפליגה חזרה למצרים ועברה תקופה ארוכה של שיפוצים. סיפור זה מופיע ביומני המלחמה. פגיעה במכלית דלק Adinda הרשומה בהולנד, 14 ביולי 1942 הצוללת: U-562 HAMM מיקום: 33°33N, 35°10E

האנייה הר ציון ובה נספו 34 אנשי צוות ומתוכם 18 יהודים טובעה על ידי צוללת גרמנית בהפלגתה מאנגליה לארצות הברית. סיפור זה מופיע ביומני המלחמה. פגיעה באוניית הסוחר הר-ציון (Har Zion) נמל הבית: פמגוסטה, 31 באוגוסט 1940 הצוללת: U-38 Heinrich Liebe מיקום: 56°20N, 10°00W

תרומת מתנדבי צי הסוחר הבריטי המגויס לחיל הים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבי היישוב לצי הסוחר המגויס לצי הבריטי הביאו תועלת רבה לחיל הים הישראלי ותרמו לפיתוחו של צי הסוחר בישראל. חלקם הגיעו לתפקידם בכירים: מילה ברנר בדרגת קצין שני לימים מקימה של החברה להובלת פרי ושותף בסיוע למבצע נועה, צבי קינן בדרגת קצין שלישי היה סגן מפקד חיל הים, שלמה אראל לימים מפקד חיל הים היה ימאי ובהמשך רב חובל חופים באגן הים התיכון. יוסף בן שמואל קצין מכונה מאסטוניה לימים מפקד מספנת חיל הים וממקימי התשתית הטכנית בחיל הים ולאחר שחרורו איש צים. נפתלי רוזן מלח כשיר באוניות סוחר בשיירות באוקיינוס האטלנטי ולימים נעשה מפקד שייטת המשחתות בחיל הים. אברהם לוכסמבורג, ימאי, בוגר קורס חובלים א' קצין בכלי שיט של חיל הים הישראלי מרדכי לימון ימאי, קצין בכלי שיט של חיל הים הישראלי ומפקד חיל הים, מקס הלר הגיע מצי הצוללות הגרמני במלחמת העולם הראשונה, עלה ארצה והיה בצי המסחרי לאחר מכן בחיל הים הישראלי. רב חובל אליעזר אקסל, מרטין אקדיש שהיה רב החובל של האנייה עמל של חברה לשירות ימי עתיד, רב חובל גד הילב ששירת כקצין באניות צי הסוחר, רב חובל יוסף פודולי אשר היה הפילוט של נמל מסאוואה באריתריאה ואחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]