נחומי הרציון
לידה | 1941 (בן 83 בערך) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
נחומי הרציון (נולד ב-1941) הוא חוקר זמר עברי, מוזיקולוג, ועורך ומנחה מועדון זמר בקיבוץ דביר שבנגב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחומי הרציון הוא מוזיקולוג, בוגר אוניברסיטת תל אביב וחוקר תולדות הזמר העברי – תחום בו מתמחה, מרצה, מגיש תוכניות רדיו, כותב מאמרים ומארגן, עורך ומנחה ערבֵי-זמר.
נולד וגדל בחדרה להוריו, ברוריה ושמואל הרציון. את חינוכו המוזיקלי הראשון קיבל מהמורה למוזיקה, אהרון (אוטו) גרוניך, בבית החינוך ע"ש ארלוזורוב בשיעורי הזמרה והמקהלה ובנגינה בתזמורת הנשיפה "מכַבֵּי האש" בחדרה. בהמשך קיבל את החינוך והאהבה למוזיקה הקלאסית בבית הספר התיכון בחדרה, בשיעוריו של ד"ר חנן שטייניץ.
במקביל ללימודיו היה חניך ומדריך בנוער העובד (לימים הנוער העובד והלומד) ובמיוחד היה פעיל בחוגי הזמר של עמנואל זמיר: בחוג המקומי בחדרה, במפגשים אזוריים וארציים ובלהקה הארצית של זמיר.
במסגרת שירותו הצבאי בנח"ל שימש מדריך ורכז קן הנוער העובד והלומד בעפולה והצטרף עם הגרעין שלו "יַעַל" לקיבוץ ניר אליהו (1959), שם היה מרכז ענף הלול ומדריך בחברת הנוער. בשנים 1965-1963 היה מדריך בנוער העובד והלומד בתפקיד רכז קן בראשון לציון ואחר כך רכז אזור הדרום, ובמקביל גם ריכז גרעין השלמה לקיבוצו. לאחר מכן צורף לצוות בית הספר בניר אליהו בתפקיד מחנך, מורה למוזיקה ולזמר עברי ובהמשך ניהל את בית הספר בקיבוץ.
ב-1971, עם עזיבתו את הקיבוץ, יצא עם משפחתו לשליחות חינוכית במקסיקו (1974-1971) והיה מורה למקצועות העברית ולזמר עברי בבי"ס "הר סיני" ובסמינר למורים עבריים במקסיקו סיטי. במקביל לימד "תולדות עם ישראל", בספרדית, באוניברסיטת איבֶּרו אמריקנה (Ibero Americana).
עם שובו לארץ התיישב במדרשת בן-גוריון, שם שימש מורה למוזיקה ולזמר עברי ורכז חינוכי-חברתי בסמינר למורים ולגננות, עד 1977.
ב-1976 הקים את האולפן למוזיקה (קונסרבטוריון) בירוחם, ניהל אותו (עד 1983) ולימד מקצועות המוזיקה, תיאוריה מוזיקלית ונגינה בחלילית. ב-1978 הקים שלוחה של האולפן מירוחם במועצה האזורית רמת נגב, שהפכה לאולפן עצמאי בשם אֶלרָ"ן (אולפן למוזיקה רמת נגב).
ב-1976 היה חבר בצוות המתכנן והמייסד של בית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, בו שימש בתפקידי מורה למוזיקה, לזמר עברי וללשון, רכז חינוך חברתי, מחנך כיתה, מרכז סדנת לימודי הגליל ורכז סדנאות השדה של בית הספר. במסגרת עבודה זו היה מחבר שותף (יחד עם יגאל גרנות) לספר: אדם ונוף במרום הגליל - תוכנית לימודים בין-תחומית, הוצאת מדרשת שדה בוקר, תשנ"א-1991.
במקביל להוראה ולתפקידיו בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון, גם לימד מוזיקה וזמר עברי בבית הספר היסודי "צין" במקום, ושנתיים בבית הספר האזורי "משאבים", במשאבי שדה.
ב-1999 פרש מהוראה בבית הספר התיכון והיסודי והעתיק מגוריו למושב ניר משה.
ב-1977 הוזמן ללמד בסמינר למורים באר שבע (שהפך מאוחר יותר למכללה לחינוך ע"ש קיי), במגמה ובמסלול להכשרת מורים למוזיקה, שם לימד: א. מקצועות המוזיקה (תולדות המוזיקה, האזנה מודרכת ועוד), דידקטיקה מוזיקלית, נגינה והוראתה בחלילית, תולדות הזמר העברי ועוד. ב. האזנה מודרכת ושילוב מוזיקה ושירי-זמר בהוראה במסלולי הגיל הרך ובית הספר היסודי. ג. שילוב מוזיקה ותנועה בעבודת הגננות הבדוויות, יחד עם המוזיקאי הבדווי, מוחמד אבו עג'אג'.
כן ריכז את המסלול למוזיקה ולימודי המוזיקה במכללה במשך שש שנים, עד פרישתו מהמכללה ב-1997.
ב-1996 נמנה עם צוות המרצים הראשון בחטיבה ללימודי מדינת ישראל, במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון, שם פיתח סילבוס מקורי בתולדות הזמר העברי והרצה בקורסים שונים עד 2003. בהמשך הרצה במסלול ללימודי פולקלור, במחלקה לספרות עברית, בקורסים לזמר-עם עברי ויידי עד 2006.
במקביל לימד קורסים בתולדות הזמר העברי במכללה האקדמית ספיר מ-2000 עד 2013, ובמכללה האקדמית אחוה מ-2004 עד 2015.
נחומי גם נשא הרצאות והעביר קורסים בתולדות הזמר העברי לוותיקים במכללת שער הנגב (2003-2000), במועצה האזורית בני-שמעון (2012-2011), במועצה האזורית אשכול (2014-2013) ובקיבוץ משאבי שדה (2020-2019).
חינוך, הוראה וארגון מועדוני זמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חינוך והוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשכ"ה-תשל"א (1971-1964) - בקיבוץ ניר אליהו (מורה ומנַהֵל בית הספר).
תשל"ב-תשל"ד (1974-1971) - בבי"ס "מוֹנטֶה סינַי", במקסיקו סיטי, בסמינר למורים ובאוניברסיטה איבֶּרוֹ-אמריקנה (Ibero Americana).
תשל"ה-תשל"ז (1977-1974) - בסמינר למורים בשדה בוקר (מורה ורַכָּז חינוך חברתי).
תשל"ז-תשמ"ג (1983-1976) - בירוחם (מייסד ומנהל האולפן למוזיקה).
תשל"ז-תשנ"ט (1999-1976) - בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר (מורה, מחנך, רכז חינוך חברתי ורַכָּז סדנאות השדה).
תשמ"ה-תשנ"ט (1990-1984) - בבית הספר היסודי "צין" במדרשת שדה בוקר (מורה למוזיקה ולזמר עברי).
תשל"ח-תשנ"ז (1997-1977) - במכללה למורים ע"ש קיי בב"ש (מורה ורַכָּז המסלול למוזיקה).
תשנ"ז-תשס"ג (2003-1996) - באוניברסיטת בן-גוריון בב"ש, המסלול ללימודי מדינת ישראל, המחלקה להיסטוריה (מרצה בתחום הזמר העברי).
תשס"ד-תשס"ו (2006-2003) - באוניברסיטת בן-גוריון בב"ש, החטיבה לפולקלור, המחלקה לספרות (מרצה בתחומי זמר העם העברי והיידי).
תש"ס-תשע"ג (2013-2000) - במכללה האקדמית ספיר, שער הנגב (מרצה בתחום הזמר העברי).
תשס"א-תשס"ג (2003-2000) - במכללת הנגב, שער הנגב (כנ"ל).
תשס"ד-תשע"ה (2015-2004) - במכללה האקדמית אחוה (כנ"ל).
תשע"ב (2012-2011) - בחוג ותיקים, המועצה האזורית בני-שמעון (כנ"ל).
תשע"ד (2014-2013) - בחוג ותיקים, המועצה האזורית אשכול (כנ"ל).
תש"ף (2020-2019) - בחוג ותיקים, קיבוץ משאבי שדה (כנ"ל).
ארגון, עריכה, הפקה והנחיית מועדוני זמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשמ"א-תשמ"ג (1983-1980), תשנ"ד (1994-1993) - מועצה אזורית רמת-נגב
תשמ"ד-תשמ"ז (1986-1984) - מדרשת שדה בוקר (באופן סדיר)
תשמ"ח-תשנ"ט (1998-1988) - מדרשת שדה בוקר (בהפסקות)
תשמ"ד-תש"ף (2020-1984) - מועצה אזורית בני-שמעון
תשס"ו (2006-2005) - מכללת ספיר ומועצה אזורית שער הנגב
תשע"ו (2016-2015) – מועצה אזורית באר טוביה
נחומי הרציון הקים וניהל מועדוני זמר בנגב ובדרום:
- במועצה אזורית רמת הנגב, תשמ"א-תשמ"ג (1983-1980) ואחר כך ב-תשנ"ד (1994-1993).
- בירוחם - תשמ"א, דצמבר 1980, הקים את מועדון הזמר במקום ומסר את ניהולו לאריק קרן, תושב המקום.
- במדרשת שדה בוקר, לתלמידי בית הספר התיכון לחינוך סביבתי ולתושבי המדרשה ב-תשמ"ד-תשמ"ז (1986-1984), באופן סדיר, וב-תשמ"ח-תשנ"ט (1998-1988) בהפסקות.
- במועצה אזורית בני שמעון, תשמ"ד-תש"ף (2020-1984), מועדון זמר שנמשך ברציפות 36 שנה, בין מועדוני הזמר הוותיקים ביותר בארץ.
- בהמכללה האקדמית ספיר ובמועצה אזורית שער הנגב ב-תשס"ו (2006-2005).
- במועצה אזורית באר טוביה, תשע"ו (2016-2015).
מאמרים ורשימות (רשימה חלקית)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1983: "המוזיקה אצל הבדווים: אפיוניה ומרכיביה בקשר לאורחות החיים" ב: רשימות בנושא הבדווים 14. מדרשת שדה בוקר ואוניברסיטת בן-גוריון, 30-22.
- 1984: "מוזיקה כסביבה" ב: סביבות 14, נובמבר 84'. מדרשת שדה בוקר, 101-97.
- 1985: "המוזיקה והשירה אצל הבדווים" (בערבית) ב: צָדָה אַ-תַּרְבִּיָה ("הד החינוך" בערבית) חוב' 7, תמוז 1985, 29-28.
- תשמ"ו-1985: "השמעת איך בנגב? - לפרשת שירי הנגב בזמר העברי" ב: עידן 6: יישוב הנגב – 1900-1960. יד יצחק בן-צבי, 247-240.
- תשמ"ו-1986: "צבי בן-יוסף - הלוחם-המלחין שנפל בגוש עציון" ב: עידן 7: גוש עציון מראשיתו עד תש"ח. יד יצחק בן-צבי, 222-213.
- תשמ"ז-1986: "ארצה עלינו - שירי זמר על עליה, קליטה ומיזוג גלויות בשנות החמישים" ב: עידן 8: עולים ומעברות - 1948-1952. יד יצחק בן-צבי, 270-259.
- תשמ"ז-1987: "מעל המגדל - על שירי הזמר של תקופת 'חומה ומגדל' ועל האופרה העברית הראשונה 'דן השומר'" ב: עידן 9: ימי חומה ומגדל 1939-1936. יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז-1987, 204-193.
- תש"ן-1990: "שירת ים ומדבר" ב: עידן 14: ים המלח ומדבר יהודה - 1967-1900. יד יצחק בן-צבי, 269-258.
- תשנ"ב-1991: "בגליל, בתל-חי" [שירי הזמר על תל-חי ויוסף טרומפלדור] ב: עידן 16: אצבע הגליל – 1967-1900. יד יצחק בן-צבי, 250-237.
- תשנ"ח [1998]: "מוזיקה וסביבה כתוכנית לימודים: הצורך בתכנון לימודים במוזיקה בגישה אינטגרטיבית בינתחומית" ב: מפתח 2. משרד החינוך, התרבות והספורט, 72-39.
- 1998: "איך שרנו בתנועה?" [על שירי תנועות הנוער] ב: עלה והגשם - ספר התנועה המאוחדת. הקיבוץ המאוחד, 309-303.
- 1998: "המנונים - גלגולם ותָקפם: 'האינטרנציונל', 'תחזקנה', 'התקווה'" ב: סביבות 41. מדרשת שדה בוקר, 56-46.
- 1999: "מגיע לו שיכתבו עליו שיר!" [על דוד בן-גוריון בזמר העברי] ב: על הראש 2 [עלון המכון והמרכז למורשת בן-גוריון], ינואר 1999, 43-41.
- 1999: "זמר הבוקרים" [על שירי-הזמר הקשורים בשדה בוקר] ב: על הראש 3 [עלון המכון והמרכז למורשת בן-גוריון], ספטמבר, 1999, 55-53.
- תשס"א-2000: "ניצני הרוק הישראלי" ב: צמרת, צבי ויבלונקה, חנה (עורכים), עידן 21: העשור השני - תשי"ח-תשכ"ח. יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 314-299.
- תשס"ג-2002: "עוד נִבנֶךּ, נגב, ונִבנֵיתָ!" - שירי-זמר על רקע פיתוח הנגב בשנות ה-50' וה-60'" הנגב – יובל של עשייה: קובץ לזכרו של יצחק ורדימון. מרכז ג'ו אלון, להב; אריאל, 187-182.
- תשס"ו-2006: "בין הרים ובין סלעים – על שירי רכבות בזמר העברי" ב: עת-מול 185, טבת תשס"ו- ינואר 2006, 23-20.
- תשס"ו-2006: "בין מורדות הלבנון לערבות הנגב – על הגליל והנגב בזמר העברי" ב: פנים 35, אפריל 2006, 112-107.
- תשס"ו-2006: "ממזרח וממערב ומצפון ומים – שירי קרבות בדרך אל העיר" ב: עת-מול 187, אייר תשס"ו - מאי 2006, 36-33.
- תשס"ח (2008): "מבנייני האומה עד חולות נואיבה: הזמר העברי בעשור השלישי", ב: עידן 23: העשור השלישי - תשכ"ח-תשל"ח. יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 230-217.
- תשע"א-2010: "קום התנדב לגדוד העברי: שירי מלחמת העולם הראשונה" ב: הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון. העמותה למורשת מלה"ע הראשונה בא"י, 111-92.
- תשע"א-2010: "מגיע לו שיכתבו עליו שיר – שירים על מנהיגים ודמויות בתולדות היישוב, בן-גוריון כמשל" ב: פנים 53-52, דצמבר 2010, 92-85.
- תשע"ב (2012): "דורות ותמורות בזמר העברי: שנת תרפ"ז (1927) – ציר של מפנה" ב: ביקורת ופרשנות, חוברת 44 (תשע"ב): הזמר העברי. אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 155-137.
- תשע"ד (2014): "'זמר כפרים' – עמנואל זמיר מורה דרך לזמר הכפר הישראלי?" ב: מוזיקה בישראל. מכון בן-גוריון, קריית שדה בוקר; אונ' בן-גוריון בנגב, 361-344.
- תשע"ז-2017: "עיר עוטפת שיר – שירי ירושלים ומלחמת ששת הימים" ב: עת-מול 250, ניסן תשע"ז – אפריל 2017, 8-5.
תוכניות רדיו וטלוויזיה (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1971: "הספיריצ'ואלס הכושיים - סוגים ומקורות", קול ישראל, רשת ב', 19.03.1971.
- 1976: "הנֶגב, המִדבר והָאָרץ שלי" – שירי נגב ומדבר (הנחיה), הוקלט במדרשת שדה בוקר, 18.12.1976.
- 1983: "מִמִדבר זֶמר - ארץ הנגב, נופה ויישובה בזמר העברי", רשת ב', 30.04.1983.
- 1986: "'ארצה עלינו' - שירי עליה וקליטה בשנות ה-50", רשת ב', 27 בנובמבר 1986.
- 1989: "'מֵעַל המִגדל' - שירי תקופת 'חומה ומגדל'", רשת א', חלק א', 06.05.1989, חלק ב': 13.05.1989.
- 1993: "בַּדֶרך בן-גוּריוֹנה – שירי-זמר בדרכו של דוד בן-גוריון" [מועדון הזמר בני-שמעון], רשת א', נובמבר 1993.
- 1999: "הגיל והשיר – שבעים לגיל אלדמע" [מועדון הזמר בני-שמעון], 06.04.1999
- 2002: "שָׁרים גימֶל – "ממדבר זמר" - שירי נגב ומדבר, רשת גימל, 13.10.2002.
- 2002: "השמעתָּ איך בַּנֶּגב?" - שירי הנגב וארץ ישראל, גלי צה"ל, 10.11.2002.
- 2003: "שיעור מולֶדת" - שירי חלוציות בארץ ישראל, גלי צה"ל, 30.11.2003.
- 2005: "ארבע אחרי הצהריים – השקה של האוסף הראשון, גלי צה"ל, 05.10.2005.
- 2005: "ארבע אחרי הצהריים - טלוויזיה, ערוץ 2, א': 21.10.2005. ב': 22.10.2005. ג': 27.10.2005.
- 2011: שירי צבי בן-יוסף – שירי המלחין וסיפור חייו, רשת גימל, 04.05.2011.
- 2011: ימי החנוכה – שירי חנוכה ממקורות זרים, גלי צה"ל, 24.12.2011.
- 2014: שלח נא את עמי – שירי הדת של השחורים בארצות הברית, גלי צה"ל, 15.04.2014.
- 2014: "ארבע אחרי הצהריים – השקה של האוסף החמישי, גלי צה"ל, 05.09.2014.
- 2017: בוא שיר עברי – אירועים בתולדות הציונות, גלי צה"ל, 02.12.2017
ספרים וחוברות שחיבר או השתתף בהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספיריטואלים כושיים. "עקד", ת"א [תרגומי שירי-דת כושיים + תווים], 1970, 45 עמ'.
- 9 שירים. "הקיבוץ המאוחד", ת"א [לחנים לשירים], 1976, 15 עמ'.
- במעגלֵי אייר [שמואל הרציון] (עורך), הוצאת המשפחה [חדרה], תשל"ו [1976], 112 עמ'.
- עִברית נדַבֵּרָה, עִברית נזַמֵּרָה: שירי-זמר לשנת הלשון העברית (עורך), מכללה לחינוך ע"ש קיי, באר-שבע, תש"ן-1990-1989, 44 עמ'.
- גרנות, יגאל; הרציון, נחומי, אדם ונוף במרום הגליל: תוכנית לימודים בין-תחומית, מדרשת שדה בוקר, תשנ"א-1991, 133 עמ'.
- לא בָּרוח לא בָּרעש [שירים: אילנה שחף; שורות: עזרא אוריון; מוזיקה: נחומי הרציון; איורים: מרתה דבני; צילומים: אריה ברלב]. "תמוז", ת"א, 1992, עמ' 62-55.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעל המגדל: שירי חומה ומגדל ומאורעות 1936 - 1939, (מחבר ויוצר : נחומי הרציון), מו"ל : יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשמ"ז, 1987, (מספר 9 בסדרת עידן), (מתוך ספר בנש, הרציון שירונים 16).
- אני נושא עמי : משירי דוד זהבי, נחומי הרציון, דוד זהבי, הפקה : אילנה האי, מועדון הזמר האזורי (בני שמעון), 1990, בני שמעון : מועצה אזורית בני שמעון - מחלקת התרבות.
- שירי גיל ואל דמע : עם גיל אלדמע (תווים), היוצרים: גיל אלדמע, נחומי הרציון, אילנה האי, מועדון הזמר האזורי בני שמעון, מו"ל: בני שמעון, מועצה אזורית בני שמעון, מחלקת תרבות, תשנ"ב, 1992[1],
- הגיל והשיר, מועדון הזמר האזורי בני שמעון, עיבוד : גיל אלדמע, סדרה : מועדון, מועדון הזמר האזורי בני שמעון, מספר 127, תשנ"ט, 1998.
- שעור מולדת - חלוציות בארץ-ישראל, (עריכה והנחיה: נחומי הרציון, ניר משה), האודיטוריום המרכזי, המכללה האקדמית ספיר, שער-הנגב, ה' בכסלו תשס"ד, שלושים בנובמבר 2003, במסגרת אירועים שלושים שנה למותו של דוד בן-גוריון, מו"ל : המכללה האקדמית ספיר, המחלקה לשיווק פרסום ויחסי ציבור, תשס"ד, 2003, בשיתוף צה"ל, גלי צה"ל, והמכון למורשת בן-גוריון. ( מתוך ספר בנש, הרציון שירונים 26 ).
- שירי בדים, שירים מתוך סרטים ישראלים, מחבר ויוצר: נחומי הרציון, מו"ל: סינמטק שדרות, שדרות, תש"ע, 2009. ( מתוך ספר בנש, הרציון שירונים 7 ).
- פה בארץ אבות : משירי העלייה השניה, מחבר: נחומי הרציון, מו"ל: רעות, קשרי תרבות, נס-ציונה, תשע"ב, 2011. ( מתוך ספר בנש, הרציון, שירונים 3 ).
- מחדש אותו השיר : משירי דוד זהבי ב' ,(השירים : הן אפשר, ירדה השבת, אורחה במדבר, מולדת, ארחה, זמר חג, יששום, והטיפו, נגונים, שיר השדה, עוד שדי פורח, אדמה, שיר האדמה, מלא אסמנו בר, כל אחד, היה היה מיתר, בעדן ילדים, אצבעות לי, שיר המחנה, אנחנו שרים לך, זמר לספינה, אני נושא עמי, החליל, ליל בא שקט רוגע, יוכבד, יצאנו אט, שיר אפור, שיר הפלמ"ח, לילדה ביער, שיר ערש, הסביון, אשרי הגפרור, הליכה לקיסריה, עוד שיר אחד), נחומי הרציון, דוד זהבי, מועדון הזמר האזורי (בני שמעון), מוציא לאור: בית קמה: מועצה אזורית בני שמעון - מחלקת התרבות, תשע"א, 2011.
- פרחים ושירים לאסתי, לקט שירי זמר על פרחי בר, לכבודה של אסתר דרור (מחבר ויוצר :נחומי הרציון, עורכת: דרור אסתר), קיבוץ ארז, 2014. (מתוך ספר בנש, הרציון שירונים 46).
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס שנתי ע"ש דוד ישי ז"ל, יד דוד בן-גוריון [מכון מורשת בן-גוריון] 28 בנובמבר 1978.
- פרס ע"ש ארתור רובינשטיין על תרומה מקורית חלוצית בחינוך מוזיקלי חברתי, מרכז תרבות העמים לנוער, ירושלים, 17 בספטמבר 1979.
- יקיר מועצת פועלי ירוחם, 24 בפברואר 1981.
- פרס כתב העת "עת-מול" לשנת תשע"ז "על פועלו המתמשך בחקר והנחלה של תולדות הזמר העברי", יד יצחק בן-צבי, ירושלים, ט"ז באלול תשע"ז, 7 בספטמבר 2017.
שירים שחיבר וראו אור בדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בספר זיכרון לקהילת אושמינה, 1969, שיר ערש (געטאָ וויג ליד), מחבר בלתי ידוע, תרגום מיידיש, 394-393.
- ב"דבר לילדים", מ/34, 28.04.1970, שיר ערש בגטו, תרגום מיידיש.
- ב"פסטיבל הזמר "תל אביב 70", סבא חרמון, מילים: דן אילן, לחן: נחומי הרציון, 1970, עמ' 20.
- חוברת "שירים מאת נחומי הרציון", הקיבוץ המאוחד, המדור לחינוך מוזיקלי, דף מס' 111, 1976: אדיבות, מילים: א"א מילן, עברית: יעקב אורלנד, לחן: נחומי הרציון, עמ' 2 כיכר השוק, מילים: א"א מילן, עברית: יעקב אורלנד, לחן: נחומי הרציון, עמ' 4 היית ילדה טובה? מילים: א"א מילן, עברית: יעקב אורלנד, לחן: נחומי הרציון, עמ' 6 כלבלבון ואני, מילים: א"א מילן, עברית: יעקב אורלנד, לחן: נחומי הרציון, עמ' 8 אנ' כבר גדול, מילים: א"א מילן, עברית: יעקב אורלנד, לחן: נחומי הרציון, עמ' 10 הסתוונית, מילים: מרים חרותי, לחן: נחומי הרציון, עמ' 11 אני אוהב לשרוק ברחוב, מילים: נורית זרחי, לחן: נחומי הרציון, עמ' 12 שבת, מילים: רחל, לחן: נחומי הרציון, עמ' 13 לציון שאפה נפשי, מילים: ר' יהודה אלחריזי, לחן: נחומי הרציון, עמ' 14
- בקטלוג - דפי מקהלה לבתי ספר, הוועדה הבין קיבוצית לחינוך מוזיקלי, כרך II עמ' 145, כתנות פסים, מילים: ר' משה איבן עזרא, לחן: נחומי הרציון.
- ב"פיוטים ולחנים ממסורות ישראל", משרד החינוך והתרבות, תשמ"ב [1982] כתב סתיו בדיו מטריו, מילים: ר' שלמה איבן גבירול, לחן: נחומי הרציון, עמ' 74 כתנות פסים לבש הגן, מילים: ר' משה איבן עזרא, לחן: נחומי הרציון, עמ' 80 שפל רוח שפל ברך וקומה, מילים: ר' שלמה איבן גבירול, לחן: נחומי הרציון, עמ' 89
- בספר לא ברוח לא ברעש [שירים: אילנה שחף; שורות: עזרא אוריון; מוזיקה: נחומי הרציון; איורים: מרתה דבני; צילומים: אריה ברלב]. "תמוז", ת"א, 1992, עמ' 62-55. לאורך הגדרות, מילים: אנדד אלדן, לחן: נחומי הרציון, עמ' 56 ארץ הנגב, מילים: מרימי חורש, לחן: נחומי הרציון, עמ' 57 הנערה משדה בוקר, מילים: נתן אלתרמן, לחן: נחומי הרציון, עמ' 58
- בחוברת איציק מאנגר "שירי זמר" ביידיש ובעברית, חוברת א', ערך והביא לדפוס מאיר נוי, ת"א, 1998: השיר על טווס הזהב, לחן: דב זלצר, עברית: נחומי הרציון, עמ' 26
- בחוברת איציק מאנגר "שירי זמר" ביידיש ובעברית, חוברת ב', ערך והביא לדפוס מאיר נוי, ת"א, 1998: הבלדה על השה האובד, עברית: בנימין טנא, לחן: נחומי הרציון, עמ' 26
- בחוברת איציק מאנגר "שירי זמר" ביידיש ובעברית, חוברת ד', ערך והביא לדפוס מאיר נוי, ת"א, 1998: אברהם אבינו מוליך את יצחק לעקידה, עברית: בנימין טנא, לחן: נחומי הרציון, עמ' 34
- בחוברת איציק מאנגר "שירי זמר" ביידיש ובעברית, חוברת ה', ערך והביא לדפוס מאיר נוי, ת"א, 1998: קינתו של פסטריגתא, לחן: דב זלצר, עברית: נחומי הרציון, עמ' 23 המלכה ושתי הולכת לתליה, לחן: דב זלצר, עברית: נחומי הרציון, עמ' 25
- בחוברת איציק מאנגר "מדרש איציק" עברית: אוריאל אופק, [איציק מאנגר "שירי זמר" ביידיש ובעברית, חוברת ח'] ערך והביא לדפוס מאיר נוי, ת"א, 1998: דוד ואבישג, עברית: אוריאל אופק, לחן: נחומי הרציון, עמ' 24
שירים שחיבר וראו אור בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב סתיו, השיר: ר' שלמה אבן גבירול, הלחן: נחומי הרציון, רשת ב', 28.10.1970
כָּתנות פסים, השיר: ר' משה אבן עזרא, הלחן: נחומי הרציון, רשת ב', 28.10.1970
סבא חרמון, השיר: דן אילן, הלחן: נחומי הרציון, שרה: מיקי קם פסטיבל הזמר ת"א 1970; גלי צה"ל, 15.09.1970.
שיר על שושנה, מילים: מאיר הר-ציון, לחן: נחומי הרציון, 02.08.1969
שר: אושיק לוי בתוכנית טלוויזיה ב-1974. ביצוע נוסף: חבורת רננים, עיבוד: גיל אלדמע.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחומי נשוי לרחל, ולהם שלוש בנות. מתגורר ביישוב ניר משה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבה של טל'ק נוה מונוסון עם נחומי במועדון הזמר בני שמעון בקיבוץ דביר
- כתבה על השיר "זמר מלח איטלקי"
- כתבה על השיר "הואלס הראשון"
- נחומי הרציון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- נחומי הרציון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: גיל אלדמע
- בוגרי בית חינוך לילדי עובדים (חדרה)
- בוגרי תיכון חדרה
- בוגרי הנוער העובד והלומד
- חברי גרעיני נח"ל
- חוקרי הזמר העברי
- ניר אליהו: אישים
- מדרשת בן-גוריון: אישים
- סגל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: לימודי מדינת ישראל
- שירה בציבור בישראל
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- חדרה: מוזיקאים
- ניר משה: אישים
- מועצה אזורית בני שמעון: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1941