מועצה אזורית שער הנגב
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ![]() | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 12 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 39 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אופיר ליבשטיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2022 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 9,376 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 179 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.4% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 51.9 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 239 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 180,780 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 20 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°30′54″N 34°35′50″E / 31.51509°N 34.597142°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[3] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 52 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4020 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 130 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית שער הנגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.sng.org.il |
המועצה האזורית שער הנגב היא מועצה אזורית בצפון מערב הנגב, שטחה של המועצה 180,000 דונם והיא כוללת את היישובים הבאים:
בשטח המועצה שוכנים גם חוות שקמים, כפר הסטודנטים איבים וכפר הסטודנטים "איילים" במושב יכיני. בשטחה של שער הנגב ממוקם קמפוס המכללה האקדמית ספיר המכללה הציבורית גדולה ביותר בישראל וכן "קריית החינוך שער הנגב" הכוללת את בתי הספר האזוריים ומוסדות קהילתיים וציבוריים המשרתים את אוכלוסיית הדרום.
ראש המועצה החל משנת 2018 הוא אופיר ליבשטיין, תושב כפר עזה[4].
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת שער הנגב מורכבת מדור המייסדים, מצעירים הממשיכים את מורשת ההתיישבות ומיזוג של עולים חדשים מכל קצווי תבל. בשנים האחרונות נמצאים יישובי המועצה בתנופת קליטה של בנים חוזרים ותושבים חדשים. היישובים קולטים במספר מסלולים: הרחבות קהילתיות, חברות בעצמאות כלכלית וכן קליטה לתושבות של משפחות ושל סטודנטים הלומדים במכללה האקדמית ספיר.
בשנת 2009 קלטו יישובי המועצה כ-100 משפחות חדשות ומגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הקרובות.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2022 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שער הנגב 9,376 תושבים (מקום 179 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-2020) היה 68.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,835 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[5]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועצה אזורית שער הנגב נמצא במערב הנגב הצפוני, בשטחה נמצאת העיר שדרות. גבולותיה: מועצה אזורית חוף אשקלון בצפון, מועצות מרחבים ושדות נגב בדרום, רצועת עזה במערב, ומועצות לכיש ובני שמעון במזרח.
חינוך וקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת השירותים שמעניקים היישובים והמועצה האזורית, ניתן דגש מיוחד לנושא החינוך, העשרה ופעילות התרבות לכל הגילאים: לצד הפעוטונים, גני הילדים, בית הספר היסודי החדש והתיכון האזורי (בית חינוך שער הנגב) שקולט תלמידים גם מרשויות שכנות, מתקיימות פעילויות חברתיות וחינוכיות רבות לילדים ולמבוגרים: אולפן למוזיקה, אולפן למחול, ענפי ספורט מגוונים, פעילויות תרבות ואמנות במסגרת מתנ"ס "ארנון" ומערכת ענפה של חינוך בלתי פורמלי וחינוך חברתי במסגרת היישובים ובתמיכת המועצה. המועצה מקיימת קשרים הדוקים עם קהילות יהודיות בארצות הברית, דרום אמריקה ואירופה, אשר מעורבות בפרויקטים רבים בתחומי העלייה, הקהילה והחינוך.
תעשייה ופיתוח כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטחה של המועצה האזורית שער הנגב, שני אזורי תעשייה הנהנים מיתרונות גאוגרפים לשינוע ולניידות: נמל אשדוד במרחק 30 דקות, תל אביב במרחק 60 דקות, תחנת רכבת בהקמה שתחבר בין אשקלון לבאר שבע.
אזור התעשייה שער הנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר זה משתרע על שטח של 450 דונמים ונמצא בבעלות פרטית וציבורית. וכלול במסגרת אזור עדיפות א' המעניקה הנחות והטבות לתעשיינים. בשטח הפארק ממוקם גם מרכז ההכשרה הטכנולוגי "ספירטק" של המכללה האקדמית ספיר. מרכז זה עוסק בהכשרת כוח אדם מקצועי לענפי התעשייה השונים. הפארק מאופיין בתעשיית מזון, בתי מלאכה, עיבוד חקלאי, בתי אריזה ומשרדים.
פארק תעשיות ספירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר משתרע על 325 דונמים (בהמשך מתוכננים 400 דונמים נוספים). הפארק הוקם כיוזמה משותפת של הרשויות השכנות: עיריית שדרות והמועצה האזורית שער הנגב. פיתוחו של הפארק הואץ בזכות התנאים הייחודיים של האתר ובהגדרתו כאזור עדיפות לאומית א'. הסמיכות למכללה האקדמית ספיר, המכללה הציבורית הגדולה בישראל, והקרבה ליישובי צפון הנגב, מאפשרות ומבטיחות גיוס עובדים איכותיים ומקצועיים המוכשרים לתעשייה המתקדמת. פארק תעשיות ספירים (בשמו הקודם "שער הנגב מזרח") מתמקד בקליטת יזמים ותעשיינים מתחום ההיי-טק וכן תעשייה רגילה אך "נקייה" בהתאם לדרישות תקן איכות הסביבה iso 14001.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית שער הנגב
- אתר המועצה האזורית
- פרופיל מועצה אזורית שער הנגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- מפת המועצה
- מועצה אזורית שער הנגב, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ליאת רון, הכירו את היזם שעזב את ההייטק כדי להיות ראש מועצה, באתר גלובס, 1 במאי 2021
- ^ פרופיל מועצה אזורית שער הנגב באתר הלמ"ס
|
מועצות אזוריות בישראל וביהודה ושומרון | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • שפיר |
אזורי תעשייה בישראל | ||
---|---|---|
אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • חולון • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים • תלפיות | |
פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
אזורי ופארקי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער שומרון | |
אזורי תעשייה שפונו או ננטשו | אופירה • ארז • ימית • נווה דקלים • קטיף • קרני |