נחמן קרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחמן קרני
Weisman four.png
נחמן קרני (שני מימין) במשלחת ששלח בן-גוריון לאיסוף כספים בארצות הברית, 1956
לידה 10 באוקטובר 1926
פולין
פטירה 28 ביולי 1977 (בגיל 50)
ישראל
עלה לישראל 1932
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1942–1968
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני

נחמן קרני (10 באוקטובר 1926 - 28 ביולי 1977) היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כדובר צה"ל (1953–1955) וכראש היחידה לסיוע וקשרי חוץ של משרד הביטחון (1962–1968).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרני נולד בפולין, עלה לארץ ישראל בגיל 6 והשתקע עם הוריו ברמתיים (לימים חלק מהוד השרון). למד בבית ספר יסודי במגדיאל ובגימנסיה שלווה בתל אביב. בהמשך דרכו למד בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.[1] בגיל 16 הצטרף לארגון "ההגנה", שירת במשטרת היישובים העבריים, עבר קורס מ"כים וב-1947 השתתף בקורס מפקדי מחלקות האחרון של ההגנה (קורס י"ט, שהתקיים בגניגר ובג'וערה בפיקודו של יצחק פונדק; יחד עמו היו בקורס בין השאר אברהם אדן, יקותיאל אדם, אורי בן ארי, רחבעם זאבי ואברהם טמיר). הוצב כמפקד מחלקה בגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, במלחמת העצמאות פיקד על פלוגה ב' של הגדוד, לחם בקרבות בחזית הדרום והמרכז, נפצע באורח קשה ואיבד את ידו הימנית. אף על פי כן חזר לשרת כסגן מפקד הגדוד.

לאחר המלחמה נמנה ב-1949 עם משלחת הייצוג הראשונה של צה"ל לארצות הברית. ב-1951 עבר לאגף המודיעין ושירת כקצין ביחידת האיסוף וראש ענף נספחים צבאיים. ביולי 1953 מונה לדובר צה"ל, השלישי במניין, וכיהן בתפקיד זה עד יוני 1955. ב-1955 מונה לראש ענף האיסוף באגף המודיעין, תפקיד שבו שימש במלחמת סיני. ב-1957 נשלח כיועץ צבאי לנציגות הישראלית באו"ם, שם שירת במשך שנתיים וחצי. ב-1959 מונה לעוזרו של סגן שר הביטחון, וב-1962 לסגן מנכ"ל המשרד ולראש היחידה לסיוע וקשרי חוץ. בתקופתו סייע צה"ל והמשרד למדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה. ביולי 1968 סיים את תפקידו והשתחרר מצה"ל.[2] לאחר מלחמת יום הכיפורים עמד בראש ועדה לבדיקת התנהלות מערך ההסברה של צה"ל.

קרני נפטר ב-1977 מסרטן, בגיל 51. הותיר אישה ושתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Karni, Nahman," in: Who's Who in Israel, 1965, p. 335.
  2. ^ אל"מ נ. קרני סיים תפקידו; אל"מ י. בר-און מונה במקומו, דבר, 2 ביולי 1968; א/מ בר-און במקום א/מ קרני, מעריב, 2 ביולי 1968.