ניסנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניסנית (יישוב לשעבר)
Sender-nisanit02.jpg
המרפאה בניסנית
מדינה ישראלישראל  ישראל
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1984
סיבת נטישה תוכנית ההתנתקות
תאריך נטישה אוגוסט 2005
דת יהודים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 1,120 (2004)
קואורדינטות 31°33′43″N 34°31′54″E / 31.561944444444°N 34.531666666667°E / 31.561944444444; 34.531666666667 קואורדינטות: 31°33′43″N 34°31′54″E / 31.561944444444°N 34.531666666667°E / 31.561944444444; 34.531666666667 
אזור זמן UTC +2
שלט הכניסה ליישוב ניסנית

ניסנית הייתה ההתנחלות הגדולה ביותר בצפון רצועת עזה.

ניסנית הוגדרה כיישוב קהילתי מעורב. היישוב הוקם בתחילה כ-1 ק"מ דרומית למחסום נחל עוז מימין הדרך לפני מחנה הפליטים אל-בורייג' כהיאחזות נח"ל ב-1980 ולאחר מכן הועבר כישוב קבע מערבית למחסום נחל עוז כ-1 ק"מ משמאל לדרך, על גבעה המשקיפה לקיבוץ נתיב העשרה ואוזרח ב-1984 כמחנה הכשרה ל-15 משפחות החלוץ. בשנת 1993 הפך ליישוב קבע קהילתי-עירוני. היישוב מנה כ-300 משפחות.

היישוב שימש כמרכז עירוני לשאר היישובים בצפון רצועת עזה: אלי סיני ודוגית. הוא כלל גן ילדים, מרפאה, מעונות יום ובתי כנסת.

האזור מתאפיין בדיונות חול ורכסי כורכר. היישוב היה בנוי בצורה מעגלית, בדומה ליישובים רבים בארץ וחולק לשכונות ולרחבות.

קרבת היישוב לעיר אשקלון אפשרה קליטה מהירה של משפחות תוך השענות על מקורות התעסוקה והשירותים העירוניים המקומיים. בנוסף, היו מספר בקתות אירוח (צימרים) בשטחו.

היישוב נקרא כך על שם פרח הניסנית הנפוץ בחולות האזור באביב.

ניסנית פונתה במסגרת תוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2004.

אחרי ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפינוי פוזרו 300 המשפחות במספר אתרים. מרבית המשפחות שוכנו באתרי הקראווילות ביישובים: ניצן, אור הנר, מפלסים, כרמיה ובוסתן הגליל.

ב-26 ביולי 2007 הייתה עלייה של פעילי ימין לעבר ניסנית, שבה הגיעו עד לגדר.

ב-9 בספטמבר 2008 עירית אשקלון קראה לארבעה רחובות בשכונת "הנשיא הרצוג" על שם יישובים בגוש קטיף. במסגרת זו נקרא אחד הרחובות על שם ניסנית[1].

בתחילת שנת 2017, המחצית הדרומית של שטח היישוב פונתה מההריסות על ידי פלסטינים, שזרעו במקום שדה חקלאי[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עתון "ארץ ישראל שלנו" תאריך כ"ה תשרי תשס"ח עמוד 8
  2. ^ כך לפי תצפיות על האזור