מורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מורג (יישוב לשעבר)
Sender-morag01.jpg
מורג וברקע חממות היישוב
מדינה ישראלישראל  ישראל
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1972
סיבת נטישה תוכנית ההתנתקות
תאריך נטישה אוגוסט 2005
דת יהודים
קואורדינטות 31°18′28″N 34°17′13″E / 31.30783056°N 34.28688611°E / 31.30783056; 34.28688611 קואורדינטות: 31°18′28″N 34°17′13″E / 31.30783056°N 34.28688611°E / 31.30783056; 34.28688611 
אזור זמן UTC +2

מורג הייתה התנחלות ברצועת עזה שהשתייכה למועצה האזורית חוף עזה.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורג הוקמה בט"ו בסיון תשל"ב (מאי 1972)[1] בין ח'אן יונס לרפיח והייתה ההתנחלות הדרומית ביותר ברצועת עזה. היא הוקמה כהיאחזות נח"ל של איחוד הקבוצות והקיבוצים ושכנה תחילה באוהלים[2]. חצי שנה לאחר הקמתה התקיים טקס העלייה על הקרקע בנוכחותו של שר החקלאות חיים גבתי[3]. במקום הוקם גן ירק של 60 דונם ונחפרה באר מים במליחות נמוכה יחסית, אולם הכוונה לאזרח את המקום בשנת 1974[4] לא יצאה אל הפועל והתפתחות המקום נבלמה בגלל מחסור במים[5]. בסוף יוני 1978 אוזרח המקום על ידי גרעין יבול של האיחוד החקלאי, ולא כקיבוץ כפי שתוכנן מלכתחילה[6]. עם הקמת מועצה אזורית חוף עזה הוכלל בו היישוב מורג[7]. גרעין יבול קיבל על עצמו ליישב את מורג, ולאחר שלוש וחצי שנים עבר ליישוב הקבע יבול שבפתחת שלום[8].

ביולי 1979, עם פינוי סיני כחלק ממימושו של הסכם השלום בין ישראל למצרים, עלה הרעיון לשכן במורג חלק ממפוני חבל ימית[9]. בחורף תשמ"ב (דצמבר 1981) הגיעה למורג קבוצת משפחות, ששהתה במקום 4 שנים לגיבוש והכשרה חקלאית. הקבוצה עברה ליישוב הקבע שלה, בדולח, בתחילת אדר א' תשמ"ו.[10] בסוף שנת תשמ"ז (ספטמבר 1987) הגיעו למורג 10 משפחות, והחלה התיישבות קבע במקום.[11]

היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנחלות הייתה מבודדת יחסית. היא נפגעה פגיעות חוזרות ונשנות מפצצות מרגמה שנורו במהלך האינתיפאדה השנייה על ידי פלסטינים. בחודש אוקטובר 2004 חדרו שני מחבלים למוצב הצבאי ביישוב והרגו שלושה חיילים מחטיבת גבעתי.

במורג גרו כ-30 משפחות, רובן עסקו בחקלאות והשאר במקצועות חופשיים. ביישוב היה בית כנסת מרכזי, סניף של בני עקיבא וצהרון.

לאחר ההתנתקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב פונה בשנת 2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות. לאחר הפינוי עברו 12 משפחות להתיישב בטנא-עומרים שבדרום הר חברון. השאר התפזרו בין אתרי הקרווילות של יד בנימין וניצן.

ב-9 בספטמבר 2008 קראה עיריית אשקלון לארבעה רחובות בשכונת "הנשיא הרצוג" על שם יישובים בגוש קטיף. במסגרת זו נקרא אחד הרחובות על שם מורג[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגי הוברמן, שורשים בחולות, עמוד 58.
  2. ^ החלה הכשרת הקרקע לנחל מורג ברצועה, דבר, 26 ביולי 1972
  3. ^ היום טקס עליה על הקרקע של נח"ל מורג, דבר, 9 בנובמבר 1972
    דני צדקוני, טקס עלייה על הקרקע של נחל מורג, דבר, 10 בנובמבר 1972
  4. ^ נח"ל מורג מתאזרח, דבר, 19 ביוני 1973
    א. סדומי, המשפחות הראשונות במושב מניין, דבר, 8 ביוני 1973
  5. ^ דני צדקני, התיישבות מצומצמת בפתחת רפיח, דבר, 5 ביולי 1976
  6. ^ האחזות מורג הפכה למושב, דבר, 26 בספטמבר 1978
  7. ^ עזרא ינובהוקמה המועצה אזורית קטיף בחבל עזה, מעריב, 10 במאי 1979
  8. ^ בוקי נאהיבול ראשון ביבול אחרי שבע השנים הרזות, מעריב, 23 באוקטובר 1981
  9. ^ סוכם להיכן יעברו ישובי חבל ימית, מעריב, 22 ביולי 1979
  10. ^ שורשים בחולות, עמוד 119.
  11. ^ שורשים בחולות, עמוד 167.
  12. ^ עתון "ארץ ישראל שלנו" תאריך כ"ה תשרי תשס"ח עמוד 8