נפת טבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפת טבריה (נפה)
Sub-district of Tiberias
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז הגליל
ערים בנפה #יישובי הנפה
בירת הנפה טבריה
תאריך ייסוד 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 440,969 דונם (1945)
תאריך נטישה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בנפה 39,200 (1945)
קואורדינטות 32°47′15″N 35°31′28″E / 32.787534°N 35.524369°E / 32.787534; 35.524369 
אזור זמן UTC +2

לחצו כדי להקטין חזרה

נפת צפתנפת עכונפת טבריהנפת נצרתנפת ביסאןנפת חיפהנפת ג'ניןנפת שכםנפת טולכרםנפת יפונפת רמלהנפת ירושליםנפת רמאללהנפת חברוןנפת עזהנפת באר שבעים המלחאמירות עבר הירדןערב הסעודיתהמנדט הצרפתי על לבנוןהמנדט הצרפתי על סוריהמצריםTiberias Subdistrict In Mandatory Palestine 1920-1948.svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נפת טבריהאנגלית: Sub-district of Tiberias) הייתה נפה במחוז הגליל בתקופת המנדט הבריטי על שם העיר טבריה.

לפי תוכנית החלוקה נועד כל שטח הנפה להיות חלק מהמדינה היהודית, אולם במהלך מלחמת העצמאות השטח שמדרום וממזרח לכנרת נכבש על ידי הצבא הסורי. בעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה בתום מלחמת העצמאות הפך השטח לאזור מפורז, ולמרות היותו שטח ריבוני ישראלי, נשלט בפועל בידי סוריה. רובו המכריע של שטח הנפה נשאר בישראל והפך לנפת כנרת במחוז הצפון.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר הכפרים שערכו רשויות המנדט בשנת 1945 היה סך האוכלוסייה בנפה 39,200 בני אדם והתפלגה כדלקמן:

  • ערבים:24,810, מתוכם 2,360 נוצרים
  • יהודים: 13,100
  • אחרים: 1,290

יש להתחשב בעובדה שהנתונים האלה לא נבעו ממפקד אוכלוסין, אלא התבססו על מפקד האוכלוסין המנדטורי האחרון של 1931 בתוספת הגידול המחושב באוכלוסייה ונתוני ההגירה היהודית והערבית, (שהיו חלקיים בלבד).

שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר הכפרים משנת 1945 היה סך השטחים של יישובי הנפה 440,969 דונמים. התפלגות השטח הייתה כדלקמן:

  • שטח בבעלות ערבית: 231,761 דונמים
  • שטח בבעלות יהודית: 167,406 דונמים
  • שטח בבעלות ציבורית (אדמות מדינה): 41,802 דונמים

יישובי הנפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1]

עיר הנפה:

כפרים ויישובים:

שבטים בדואים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]