שדמות דבורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שדמות דבורה
Shadmotdvora.JPG
פסל סמוך לבית הכנסת במושב שדמות דבורה
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל התחתון
גובה ממוצע ‎145‏ מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 680 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.7%‏ בשנה עד סוף 2016
http://www.shadmot-dvora.co.il

קואורדינטות: 32°41′47″N 35°26′10″E / 32.6962964805893°N 35.4360654710546°E / 32.6962964805893; 35.4360654710546

שַׁדְמוֹת דְּבוֹרָה הוא מושב עובדים בגליל התחתון, 3 ק"מ מצפון מזרח לכפר תבור, בצד הכביש כפר תבור-יבנאל. משתייך למועצה אזורית הגליל התחתון. כמו כן משתייך לתנועת המושבים.

היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד בערב שבועות, ה' סיון ה'תרצ"ט (23 במאי 1939) על אדמות שקנתה פיק"א בשנות העשרים מהכפר הערבי שג'רה (שערה)[2]. תושבי שערה עזבו את היישוב לאחר שאדמותיהם נרכשו על ידי פיק"א[3]. הוא נוסד כמושב בהתיישבות חומה ומגדל על ידי ארגון "עומר", שנוסד שבועיים קודם לכן[4] על ידי חלק מחברי המושב השיתופי מולדת, עיקרם עולים מגרמניה, ששאפו לחיות במושב עובדים ולא הסכימו לבחירה של שאר אנשי "מולדת" להיות מושב שיתופי[5]. תחילה נקרא היישוב בשם "עומר" כשם הגרעין שהקימו, אולם בהמשך שונה שם היישוב ל"שדמות דבורה" על שם דורותי (דבורה) דה רוטשילד אשת ארמנד ג'יימס דה רוטשילד שכיהן כנשיא פיק"א (לאחר שמונה לתפקיד זה ב-1924 על ידי אביו הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד), שמכספו נקנתה אדמת המושב, וגם כשם דבורה הנביאה, שבאזור זה כינסה את שבטי ישראל למלחמה בכנענים.

לאחר שנה מהעלייה על הקרקע קיבלו המתיישבים הודעה ששנת החכירה הסתיימה ועל כן לא קיבלו המתיישבים סיוע מפיק"א או מהמוסדות הלאומיים. החכירה הזמנית חודשה משנה לשנה, ובשנה החמישית אושר המושב על ידי פיק"א[4]. באוגוסט 1941 היו במושב כ-50 נפש, כולל חמישה ילדים[6].

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הוחל בבניין 40 בתים במקום על ידי פיק"א, על פי תוכנית שהכין האדריכל והאמן מאיר בן אורי. לצורך כך החומה פורקה ושמשה כחומר לבניין[7]. הבתים נחנכו בסוף מאי 1946[8]. המושב חולק ל-50 נחלות של 100 דונם, 40 הוקצו למתיישבים ועוד עשרה חיכו לחיילים משוחררים.

בחודש טבת ה'תשי"ד מנה המושב 250 נפש ושטח אדמתו היה 7,000 דונם אדמת מזרע, מהם 4,000 של פיק"א ו-3,000 של קק"ל[9].

במהלך שנות השבעים הופשרו קרקעות לבנייה במסגרת הרחבת המושב בחלקו הדרומי של המושב ונמכרו לבני התושבים הוותיקים של היישוב כמו גם לתושבים חדשים.

במהלך שנות השמונים הורע מצבו של המושב, כתוצאה מהצטברות חובות כספיים והאגודה המיישבת הושמה תחת כינוס נכסים. מסוף שנות התשעים ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21 תחת כינוס הנכסים הופשרו קרקעות לבנייה במסגרת הרחבת המושב בחלקו המזרחי ונמכרו לבני התושבים הוותיקים של היישוב ולתושבים חדשים על מנת לכסות את חובות המושב.

תושבי היישוב מתפרנסים מחקלאות, חדרי אירוח, גלריית אמנות, מפעל לשלטי עץ, אתר תיירות וטיולי שטח, משרד לגרפיקה ממוחשבת, חוות סוסים, אתרי מבקרים בנושא משי, ייצור חלב ומרכז המבקרים דבורת התבור העורך סיורים בנושא דבורה והדבש.

ביישוב פעוטונים, גנים, בריכת שחיה, מועדוני נוער, מגרש ספורט, גני שעשועים, צרכניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978, יד יצחק בן צבי, 1982, עמ' 159
  3. ^ אריה ביתן, תמורות יישוביות בגליל התחתון המזרחי 1800 - 1978, יד יצחק בן צבי, 1982, עמ' 105
  4. ^ 4.0 4.1 עומר בשערה, דבר, 10 באוגוסט 1945
  5. ^ יום שבע העליות, דבר, 30 במאי 1939
  6. ^ יוסף שפיראארגון עומר בשערה, דבר, 18 באוגוסט 1941
  7. ^ שדמות דבורה, דבר, 11 בנובמבר 1945
  8. ^ 40 בתים נחנכו בשדמות דבורה, דבר, 2 ביוני 1946
  9. ^ ישעיהו פרס, אנציקלופדיה ארץ־ישראל, הוצאת ראובן מס ירושלים, 1955, כרך ד, עמ' 892, הערך "שדמות דבורה".