סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין[1].

ייתכן כי יוסף בן מתתיהו מזכיר במלחמות היהודים את סכנין בצורה סיגוף, כאחת מ-19 הערים אשר ביצר לקראת המרד הגדול ברומי[2]. תושביה נחשבו מהקנאים.

בספרות חז"ל היישוב נזכר רבות, בצורות "סכני", "סיכניא", "סיכנין", "סוכני" ו"סכנין". מן העיר יצאו חכמים, תנאים ואמוראים. גדול התנאים שיצאו מהיישוב הוא רבי חנינא בן תרדיון[3], וגדול האמוראים שיצאו מהיישוב הוא יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשים וידוע שערביי הגליל, ובמיוחד הבדואים של ערב-א-נעים נהגו להשבע ואף להתפלל בשמו של האמורא לרפואה להם ולצאצאיהם.[4].

במקום התקיימה כנראה גם קהילה של יהודים נוצרים (בתקופה הקודמת לפיצול הסופי בין הדתות), ובמקורות נזכר יעקב איש כפר סיכיניא שהיה מרפא בשמו של ישו[5].

בספר הזוהר מסופר על רב המנונא סבא ובנו הינוקא מכפר סכנין, ממנו למדו חכמים לקח, שהתגוררו בסכנין[6][7].

בקעת סכנין נחשבה לאחת הבקעות הפוריות בארץ ישראל[8]. עושר יבולי היישוב והבקעה מתואר במדרש חז"ל על כך שתאני המקום נטפו דבש: ”אמר רבי שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר רבי יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש“[9]. זאב וילנאי שיער שתושבי האזור היו רגילים למשוח ולסוך את גופם בשמן הרב, ומכאן מקור שמה של העיירה[10].

כן נזכרת סכנין בכתבי חז"ל לעניין בתי הכנסת שהתקיימו בה והלכות הקריאה בתורה שנהגו בה: ”רבי יונה ורבי יוסה סלקון מיחמייה אפין (עלו לקבל את פני) לאחוי דיהודה בר תמוזה קריביה דרבי יוסה בן חנינה בכנישתא דסוכנייא[11].

בתחומי העיר סח'נין מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "א-נבי א-צדיק" (הנביא הידיד). בימי הביניים היה הקבר אבן שואבת לעלייה לרגל, וגם כיום יש העולים לרגל למקום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, הערך סיכנין
  2. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', פרק כ', תת-פרק ו'
  3. ^ תוספתא, תענית, א, י.
  4. ^ עאמר דהאמשה,יהודים במפה הערבית: שמות מקומות עבריים בפי ערבים — קריאה ספרותית ותרבותית, עמ': 725
  5. ^ תוספתא חולין, ב, ו.
  6. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף קפ"ו, עמוד א'
  7. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף קפ"ח, עמוד ב'
  8. ^ תוספתא, נידה, ג, ה, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ', עמוד א', ספרי דברים האזינו ל"ב.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'.
  10. ^ שמות ישובינו, זאב וילנאי, הוצאת מסדה 1956, עמוד 144
  11. ^ ירושלמי, מגילה, פ"ד ה"ה.
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.