סמואל ואנג'ירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמואל קאמאו ואנג'ירו
SamuelWanjiru.jpg
ואנג'ירו שובר את שיא העולם בריצת חצי מרתון ב-2007
לידה 10 בנובמבר 1986
ניהורורו, קניה
פטירה 15 במאי 2011 (בגיל 24)
ניהורורו, קניה
מידע כללי
לאום קניהקניה  קניה
משקל 51 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.63 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף מרתון, חצי מרתון
תקופת פעילות 2002 - 2011
מאזן מדליות
מתחרה עבור קניהקניה  קניה
אתלטיקה
המשחקים האולימפיים
זהב בייג'ינג 2008 ריצת מרתון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סמואל קאמאו ואנג'ירואנגלית: Samuel Kamau Wanjiru;‏ 10 בנובמבר 1986 - 15 במאי 2011) היה אתלט קנייתי, אלוף אולימפי (בייג'ינג 2008) בריצת מרתון ושיאן העולם בריצת חצי מרתון כאשר היה בן 18 בלבד. ב-2007, הוא שבר את שיא העולם בריצת כביש ל-20 ק"מ.

ואנג'ירו היה לקנייתי הראשון אשר זכה במדליית זהב אולימפית בריצת מרתון, ולזוכה מדליית הזהב הצעיר ביותר בריצת מרתון מאז לוס אנג'לס 1932.

ואנג'ירו זכה במרתון לונדון ובמרתון שיקגו, בהם ביצע את ריצות המרתון המהירות ביותר אשר נראו על אדמות בריטניה וארצות הברית, בהתאמה.

ב-2011, הוא מצא את מותו לאחר שנפל ממרפסת ביתו בקניה בעקבות סכסוך משפחתי. המשטרה המקומית עדיין איננה בטוחה אם מדובר בהתאבדות, רצח או מוות בעקבות טעות אנוש[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואל ואנג'ירו נולד בניהורורו, מחוז לאיקיפיה שב-Rift Valley, כ-150 ק"מ צפון-מערבית לבירת קניה, ניירובי. הוא ואחיו סימון נ'ג'ורוג' גודלו וחונכו בעוני רב על ידי אימם האנה ואנג'ירו, בתו של סמואל קאמאו[2][3]. מכיוון שהייתה אם חד-הורית, סמואל קיבל את שם משפחתה של אמו. בגיל 12 עזב ואנג'ירו את הלימודים מכיוון שמשפחתו לא יכלה לעמוד בעלויות בית הספר[4].

ואנג'ירו החל לרוץ בגיל 8. ב-2002, הוא עבר לגור ביפן והחל ללמוד בתיכון Ikuei Gakuen שבעיר סנדאי. הוא נחל הצלחה בריצות שדה ברחבי יפן, וזכה במרוץ השדה הבינלאומי שבפוקואוקה ב-2003, כשהיה בן 16 בלבד. הוא המשיך להתחרות במרוצי שדה והצליח לזכות בתחרויות הבינלאומיות בפוקואוקה ובעיר צ'יבה שנתיים ברציפות, בשנים 2004 ו-2005[5]. לאחר שסיים את לימודיו בהצלחה בשנת 2005, הוא הצטרף לנבחרת האתלטיקה של טויוטה, אשר מאמנה הוא קואיצ'י מורישיטה, זוכה מדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה (1992)[6].

באפריל 2004, כשהוא בן 17, השיג ואנג'ירו שיא אישי בריצת 5000 מטר בתוצאה של 13:12.40 דקות בהירושימה, יפן. בגיל 18 בלבד, הוא שבר את שיא העולם בריצת חצי מרתון במרוץ רוטרדם, ב-11 בספטמבר 2005, בתוצאה של 59:16 דקות. בכך הוא הקדים את השיא הקודם, אשר היה שייך לפול טרגאט, בשנייה אחת. שבועיים קודם לכן, ב-26 באוגוסט, שבר ואנג'ירו את שיא העולם לנוער בריצת 10,000 מטר בכמעט 23 שניות, במרוץ ה-Golden League על שם איבו ואן דאם של ארגון האתלטיקה הבינלאומי ה-IAAF. במרוץ זה, בו התחרה בקטגוריית הבוגרים, הוא קבע תוצאה של 26:41.75 דקות, וסיים במקום השלישי אחרי קנניסה בקלה אשר שבר את שיא העולם בזמן של 26:17.53, ובוניפס קיפרופ שהשיג תוצאה של 26:39.77 דקות. היה זה קיפרופ אשר החזיק בשיא העולם הקודם לנוער (27:04.00), שנקבע באותו מרוץ שנה קודם לכן[7].

שיאי העולם ומדליית הזהב האולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בפברואר 2007 ואנג'ירו השיב לעצמו את שיא העולם בריצת חצי מרתון במרוץ ראס אל-ח'ימה שבאמירויות, בתוצאה של 58:53, לאחר ששיאו הקודם נשבר על ידי היילה גברסלאסי בתחילת 2006[8]. במרוץ City Pier City שבהאג, ב-17 במרץ 2007, ואנג'ירו אף שיפר את שיאו עם תוצאה של 58:33. במהלך שיפור שיאו האישי, הוא קבע זמן לא רשמי של 55:31 דקות ל-20 ק"מ - זמן מהיר יותר משיא העולם של גברסלאסי למרחק זה, אך השיא מעולם לא אושר בשל שיטות המדידה של המרוץ[9].

ואנג'ירו מתקרב לקו הסיום באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

ואנג'ירו ביצע את ריצת המרתון המלא הראשונה שלו במרתון פוקואוקה ב-2 בדצמבר 2007, אותו ניצח באופן מרשים, תוך קביעת שיא מסלול של 2:06:39 שעות[10]. הוא פתח את שנת 2008 בניצחון בחצי המרתון במרוץ זייאד שבאבו דאבי, וזכה בפרס כספי של 300,000 דולר[11]. במרתון לונדון 2008 הוא סיים במקום השני, ולראשונה בחייו ירד מזמן של 2:06 שעות. באולימפיאדת הקיץ של 2008, ואנג'ירו זכה במדליית הזהב בריצת מרתון תוך קביעת שיא אולימפי חדש בתוצאה 2:06:32, ובכך ניפץ את שיאו הקודם של קרלוס לופז הפורטוגלי (2:09:21) אשר נקבע באולימפיאדת 1984[12]. באותה שנה, הוא זכה בתואר אתלט השנה בעולם של ארגון ה-AIMS, כהערכה להישגיו[13].

הניצחונות בלונדון ובשיקגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2008, במרוץ בעיר גרנולאר שבקטלוניה, בו זכה ואנג'ירו, הצהיר הקנייתי על שאיפותיו לעתיד: "בעוד חמש שנים מהיום, אני מרגיש שאוכל לרדת מזמן של שעתיים בריצת מרתון"[14]. באפריל 2009, הוא ניצח במרתון לונדון בתוצאה של 2:05:10 שעות, וקבע שיא אישי חדש ושיא מסלול במרוץ. ואנג'ירו היה מרוצה מההישג והדגיש כי הוא מקווה לשבור את שיא העולם של היילה גברסלאסי בעתיד הקרוב[15]. בחצי מרתון רוטרדם, ב-13 בספטמבר באותה שנה, ואנג'ירו קבע זמן של 1:01:08, במרוץ בו זכה בן ארצו סאמי קיטווארה (58:58)[16]. באוקטובר 2009, ואנג'ירו זכה במרתון שיקגו בתוצאה 2:05:41 שעות - שיא מסלול חדש בעיר. ריצת מרתון זו גם הייתה המהירה ביותר שנרשמה על אדמות ארצות הברית[17]. הניצחונות בלונדון ובשיקגו הובילו את ואנג'ירו לפסגת דירוג ה-World Marathon Majors (ששת מרוצי המרתון החשובים בעולם) לשנת 2009, ולזכייה ב-500,000 דולר[18].

ואנג'ירו נרשם למרתון לונדון 2010 על מנת להגן על תוארו, אך בנקודת אמצע הדרך החל לסבול מכאבים בברכיו והחליט לפרוש מן המרוץ על מנת למנוע את החמרת הפציעה - בפעם הראשונה מאז החל להשתתף במרוצי מרתון[19]. בחודש אוקטובר של אותה שנה, הוא החליט להשתתף במרתון שיקגו, אך וירוס בבטנו פגע בהכנותיו לקראת המרוץ, והוא החל את הריצה עם שאיפה נמוכה יותר - לסיים בין שלושת הראשונים. טסאגייה קאבאדה האתיופי ניצל את ההזדמנות ושמר על ההובלה לכל אורך הריצה, אך ואנג'ירו, על אף שלא היה בשיא כושרו, הצליח לשמור על קצב הריצה של קאבאדה. ב-400 המטרים האחרונים הצליח ואנג'ירו לקחת את ההובלה ולסיים במקום הראשון בתוצאה של 2:06:24, ולהגן על התואר. "הייתה זו ההפתעה הגדולה ביותר שראיתי בחיי", נזכר מאמנו, פדריקו רוסה, בהתייחסו להופעה של ואנג'ירו[20][21].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009, ואנג'ירו נישא למארי וואקרה, גם היא רצה למרחקים ארוכים, ולשניים נולדה בת בשם האן בשנת 2010. לאחר מכן, הוא התחתן עם טריזה נ'ז'ארי בטקס מסורתי ונולדו להם שני ילדים, זאת על אף שהיה עדיין נשוי באופן חוקי לוואקרה[22].

בדצמבר 2010, ואנג'ירו נעצר על ידי המשטרה הקנייתית בביתו שבניהורורו והואשם באיום ברצח אשתו ובהחזקת רובה AK-47 באופן בלתי חוקי. הוא הכחיש את ההאשמות וטען כי ניסו להפליל אותו[23][24].

לואנג'ירו ואשתו טריזה נ'ז'ארי, קוסמטיקאית במקצועה, נולדה בת הנקראת האן ואנג'ירו ובן בשם סימון נג'ורוג'[25][3]. לואנג'ירו אף הייתה אישה שלישית, ג'ודי ואמבוי וואירימו, אשר הייתה בהריון בזמן מותו ומאז יש לו בן נוסף[26].

בן דודו של ואנג'ירו, ג'וזף רירי, הוא מרתוניסט ברמה עולמית, ואחיו הצעיר, סימון נ'ג'ורוג', הוא רץ למרחקים ארוכים גם כן[27].

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במאי 2011, ואנג'ירו נמצא מת לאחר שנפל ממרפסת ביתו שבניהורורו. על אף ניסיונות ההחייאה בבית החולים הקרוב, נקבע מותו זמן קצר לאחר הנפילה, בעקבות דימומים פנימיים[1].

המשטרה הקנייתית טוענת כי אשתו של ואנג'ירו, טריזה נ'ז'ארי, חזרה הביתה ומצאה אותו במיטה עם אישה אחרת. נ'ז'ארי נעלה את הזוג בחדר השינה ורצה החוצה. לאחר זמן קצר, ואנג'ירו זינק מן המרפסת. המשטרה עדיין אינה בטוחה אם ואנג'ירו התאבד או שמא קפץ מתוך זעם, והיא עדיין חוקרת את נסיבות המוות[28].

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספורטאי השנה בקנייה לשנת 2008
  • אתלט השנה בעולם של ארגון AIMS לשנת 2008

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה תחרות עיר דירוג מקצה תוצאה
2007 חצי מרתון ראס אל חמ'יה ראס אל-ח'ימה, איחוד האמירויות ראשון חצי מרתון 58:53 דקות שיא עולם
חצי מרתון City Pier City האג, הולנד ראשון חצי מרתון 58:33 דקות שיא עולם
מרתון פוקואוקה פוקואוקה, יפן ראשון מרתון 2:06:39 שעות
2008 אולימפיאדת בייג'ינג בייג'ינג, סין ראשון מרתון 2:06:32 שעות שיא אולימפי
2009 מרתון לונדון לונדון, בריטניה ראשון מרתון 2:05:10 שעות
מרתון שיקגו שיקגו, ארצות הברית ראשון מרתון 2:05:41 שעות
2010 מרתון שיקגו שיקגו, ארצות הברית ראשון מרתון 2:06:23 שעות

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצה תוצאה תאריך מקום
5000 מטר 13:12.40 29 באפריל 2005 הירושימה
10,000 מטר 26:41.75† 26 באוגוסט 2005 בריסל
20,000 מטר 55:31‡ 17 במרץ 2007 האג
חצי מרתון 58:33 17 במרץ 2007 האג
מרתון 2:05:10 26 באפריל 2009 לונדון

רוב המידע נלקח מפרופיל התאחדות האתלטיקה הבינלאומית[29].

† = שיא עולם לנוער, ‡ = זמן לא רשמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סמואל ואנג'ירו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Kenya Olympic marathon star Sammy Wanjiru dies in fall, באתר BBC News‏ 16 במאי 2011 (באנגלית)
  2. ^ "Wanjiru mother arrested". The Standard. 4 ביוני 2011. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  3. ^ 3.0 3.1 "Obituary". Daily Telegraph. 16 במאי 2011. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2011. 
  4. ^ [1]
  5. ^ Nakamura, Ken (20 בפברואר 2005). "Niiya, Yamanaka, Sato and Wanjiru excel in Chiba Cross Country". IAAF. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  6. ^ [//web.archive.org/web/20080720081814/http://www.nationmedia.com/dailynation/nmgcontententry.asp?category_id=5&newsid=127633 (הקישור אינו פעיל, 16 בפברואר 2017) "Olympics: Wanjiru aims for Beijing gold"]. Daily Nation. 19 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-20 July 2008. בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2008. 
  7. ^ "World Records ratified". IAAF. 17 בנובמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-23 October 2012. 
  8. ^ "58:53 Half Marathon World Record by Wanjiru in Ras al Khaimah". IAAF. 9 בפברואר 2007. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  9. ^ Minshull, Phil (20 בפברואר 2009). "Makau produces second fastest time ever, Tune clocks national record at RAK Half Marathon – updated". IAAF. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  10. ^ "2:06:39 debut victory for Wanjiru in Fukuoka". IAAF. 2 בדצמבר 2007. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  11. ^ Negash, Elshadai (1 במרץ 2008). "Wanjiru and Kiplagat win Shekih Zayed Half in Abu Dhabi". IAAF. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  12. ^ "Marathon gold for Kenya's Wanjiru". BBC Sport. 24 באוגוסט 2008. 
  13. ^ AIMS/ASICS World Athlete of the Year Awards. AIMS. Retrieved 2 August 2010.
  14. ^ "Wanjiru takes overwhelming Half Marathon win; Domínguez PB in Granollers". IAAF. 2 בפברואר 2009. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  15. ^ "London Marathon 2009". BBC Sport. 26 באפריל 2009. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2009. 
  16. ^ "Kitwara blazes 58:58 in Rotterdam". IAAF. 14 בספטמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-22 September 2009. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2009. 
  17. ^ "Kenyan man, Russian woman win Chicago Marathon titles". Chicago Breaking News. 9 באוקטובר 2009. אורכב מ-המקור ב-13 October 2009. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2009. 
  18. ^ Butcher, Pat (20 באוקטובר 2009). "Wanjiru vs Tadese set for half marathon in Abu Dhabi". IAAF. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  19. ^ Brown, Matthew (25 באפריל 2010). "Commanding victories for Kebede and Shobukhova – London Marathon report". IAAF. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  20. ^ Ferstle, Jim (10 באוקטובר 2010). "Wanjiru and Shobukhova defend titles in Chicago – Updated". IAAF. אורכב מ-המקור ב-13 October 2010. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2010. 
  21. ^ Longman, Jeré (10 באוקטובר 2010). "After a Final Push, a Repeat Winner in Chicago". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-10 באוקטובר 2010. 
  22. ^ Epstein, David (16 באפריל 2012). "To Run In Kenya, To Run In The World". Sports Illustrated. CNN. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  23. ^ "Kenyan marathon champ charged with attempted murder". AFP. 30 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-4 January 2011. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2010.  (הקישור אינו פעיל, 16 בפברואר 2017)
  24. ^ "Kenyan Olympic winner Wanjiru charged over death threat". BBC Sport. 30 בדצמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2010. 
  25. ^ [2]
  26. ^ "DNA tests ‘confirm’ Wanjiru is the father of son". 98.4 Capital FM. 18 באפריל 2012. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2012. 
  27. ^ "Wanjiru, Kenya’s next marathon great?". IAAF. 16 בדצמבר 2007. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2016. 
  28. ^ Longman, Jere (16 במאי 2011). "Mystery Remains in Death of Marathon Champion". The New York Times. 
  29. ^ IAAF, Wanjiru Samuel Kamau biography: Samuel Wanjiru biography