סמואל ואנג'ירו
 | |||||||||||||||||
| ואנג'ירו שובר את שיא העולם בריצת חצי מרתון ב-2007 | |||||||||||||||||
| לידה |
10 בנובמבר 1986 ניהורורו, קניה | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 במאי 2011 (בגיל 24) ניהורורו, קניה | ||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||
| מדינה |
 קניה | ||||||||||||||||
| השכלה |
Sendai Ikuei Academy  | ||||||||||||||||
| משקל |
51 ק"ג | ||||||||||||||||
| גובה | 1.63 מטר | ||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | ||||||||||||||||
| תת-ענף | מרתון, חצי מרתון | ||||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 2002–2011 (כ־9 שנים) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
סמואל קאמאו ואנג'ירו (באנגלית: Samuel Kamau Wanjiru; 10 בנובמבר 1986 - 15 במאי 2011) היה אתלט קנייתי, אלוף אולימפי (בייג'ינג 2008) בריצת מרתון ושיאן העולם בריצת חצי מרתון כאשר היה בן 18 בלבד. ב-2007, הוא שבר את שיא העולם בריצת כביש ל-20 ק"מ.
ואנג'ירו היה לקנייתי הראשון אשר זכה במדליית זהב אולימפית בריצת מרתון, ולזוכה מדליית הזהב הצעיר ביותר בריצת מרתון מאז לוס אנג'לס 1932.
ואנג'ירו זכה במרתון לונדון ובמרתון שיקגו, בהם ביצע את ריצות המרתון המהירות ביותר אשר נראו על אדמות בריטניה וארצות הברית, בהתאמה.
ב-2011, הוא מצא את מותו לאחר שנפל ממרפסת ביתו בקניה בעקבות סכסוך משפחתי. המשטרה המקומית עדיין איננה בטוחה אם מדובר בהתאבדות, רצח או מוות בעקבות טעות אנוש[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמואל ואנג'ירו נולד בניהורורו, מחוז לאיקיפיה שב-Rift Valley, כ-150 ק"מ צפון-מערבית לבירת קניה, ניירובי. הוא ואחיו סימון נ'ג'ורוג' גודלו וחונכו בעוני רב על ידי אימם האנה ואנג'ירו, בתו של סמואל קאמאו[2][3]. מכיוון שהייתה אם חד-הורית, סמואל קיבל את שם משפחתה של אמו. בגיל 12 עזב ואנג'ירו את הלימודים מכיוון שמשפחתו לא יכלה לעמוד בעלויות בית הספר[4].
ואנג'ירו החל לרוץ בגיל 8. ב-2002, הוא עבר לגור ביפן והחל ללמוד בתיכון Ikuei Gakuen שבעיר סנדאי. הוא נחל הצלחה בריצות שדה ברחבי יפן, וזכה במרוץ השדה הבינלאומי שבפוקואוקה ב-2003, כשהיה בן 16 בלבד. הוא המשיך להתחרות במרוצי שדה והצליח לזכות בתחרויות הבינלאומיות בפוקואוקה ובעיר צ'יבה שנתיים ברציפות, בשנים 2004 ו-2005[5]. לאחר שסיים את לימודיו בהצלחה בשנת 2005, הוא הצטרף לנבחרת האתלטיקה של טויוטה, אשר מאמנה הוא קואיצ'י מורישיטה, זוכה מדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה (1992)[6].
באפריל 2004, כשהוא בן 17, השיג ואנג'ירו שיא אישי בריצת 5000 מטר בתוצאה של 13:12.40 דקות בהירושימה, יפן. בגיל 18 בלבד, הוא שבר את שיא העולם בריצת חצי מרתון במרוץ רוטרדם, ב-11 בספטמבר 2005, בתוצאה של 59:16 דקות. בכך הוא הקדים את השיא הקודם, אשר היה שייך לפול טרגאט, בשנייה אחת. שבועיים קודם לכן, ב-26 באוגוסט, שבר ואנג'ירו את שיא העולם לנוער בריצת 10,000 מטר בכמעט 23 שניות, במרוץ ה-Golden League על שם איבו ואן דאם של ארגון האתלטיקה הבינלאומי ה-IAAF. במרוץ זה, בו התחרה בקטגוריית הבוגרים, הוא קבע תוצאה של 26:41.75 דקות, וסיים במקום השלישי אחרי קנניסה בקלה אשר שבר את שיא העולם בזמן של 26:17.53, ובוניפס קיפרופ שהשיג תוצאה של 26:39.77 דקות. היה זה קיפרופ אשר החזיק בשיא העולם הקודם לנוער (27:04.00), שנקבע באותו מרוץ שנה קודם לכן[7].
שיאי העולם ומדליית הזהב האולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בפברואר 2007 ואנג'ירו השיב לעצמו את שיא העולם בריצת חצי מרתון במרוץ ראס אל-ח'ימה שבאמירויות, בתוצאה של 58:53, לאחר ששיאו הקודם נשבר על ידי היילה גברסלאסי בתחילת 2006[8]. במרוץ City Pier City שבהאג, ב-17 במרץ 2007, ואנג'ירו אף שיפר את שיאו עם תוצאה של 58:33. במהלך שיפור שיאו האישי, הוא קבע זמן לא רשמי של 55:31 דקות ל-20 ק"מ - זמן מהיר יותר משיא העולם של גברסלאסי למרחק זה, אך השיא מעולם לא אושר בשל שיטות המדידה של המרוץ[9].
ואנג'ירו ביצע את ריצת המרתון המלא הראשונה שלו במרתון פוקואוקה ב-2 בדצמבר 2007, אותו ניצח באופן מרשים, תוך קביעת שיא מסלול של 2:06:39 שעות[10]. הוא פתח את שנת 2008 בניצחון בחצי המרתון במרוץ זייאד שבאבו דאבי, וזכה בפרס כספי של 300,000 דולר[11]. במרתון לונדון 2008 הוא סיים במקום השני, ולראשונה בחייו ירד מזמן של 2:06 שעות. באולימפיאדת הקיץ של 2008, ואנג'ירו זכה במדליית הזהב בריצת מרתון תוך קביעת שיא אולימפי חדש בתוצאה 2:06:32, ובכך ניפץ את שיאו הקודם של קרלוס לופז הפורטוגלי (2:09:21) אשר נקבע באולימפיאדת 1984[12]. באותה שנה, הוא זכה בתואר אתלט השנה בעולם של ארגון ה-AIMS, כהערכה להישגיו[13].
הניצחונות בלונדון ובשיקגו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2008, במרוץ בעיר גרנולאר שבקטלוניה, בו זכה ואנג'ירו, הצהיר הקנייתי על שאיפותיו לעתיד: "בעוד חמש שנים מהיום, אני מרגיש שאוכל לרדת מזמן של שעתיים בריצת מרתון"[14]. באפריל 2009, הוא ניצח במרתון לונדון בתוצאה של 2:05:10 שעות, וקבע שיא אישי חדש ושיא מסלול במרוץ. ואנג'ירו היה מרוצה מההישג והדגיש כי הוא מקווה לשבור את שיא העולם של היילה גברסלאסי בעתיד הקרוב[15]. בחצי מרתון רוטרדם, ב-13 בספטמבר באותה שנה, ואנג'ירו קבע זמן של 1:01:08, במרוץ בו זכה בן ארצו סאמי קיטווארה (58:58)[16]. באוקטובר 2009, ואנג'ירו זכה במרתון שיקגו בתוצאה 2:05:41 שעות - שיא מסלול חדש בעיר. ריצת מרתון זו גם הייתה המהירה ביותר שנרשמה על אדמות ארצות הברית[17]. הניצחונות בלונדון ובשיקגו הובילו את ואנג'ירו לפסגת דירוג ה-World Marathon Majors (ששת מרוצי המרתון החשובים בעולם) לשנת 2009, ולזכייה ב-500,000 דולר[18].
ואנג'ירו נרשם למרתון לונדון 2010 על מנת להגן על תוארו, אך בנקודת אמצע הדרך החל לסבול מכאבים בברכיו והחליט לפרוש מן המרוץ על מנת למנוע את החמרת הפציעה - בפעם הראשונה מאז החל להשתתף במרוצי מרתון[19]. בחודש אוקטובר של אותה שנה, הוא החליט להשתתף במרתון שיקגו, אך וירוס בבטנו פגע בהכנותיו לקראת המרוץ, והוא החל את הריצה עם שאיפה נמוכה יותר - לסיים בין שלושת הראשונים. טסאגייה קאבאדה האתיופי ניצל את ההזדמנות ושמר על ההובלה לכל אורך הריצה, אך ואנג'ירו, על אף שלא היה בשיא כושרו, הצליח לשמור על קצב הריצה של קאבאדה. ב-400 המטרים האחרונים הצליח ואנג'ירו לקחת את ההובלה ולסיים במקום הראשון בתוצאה של 2:06:24, ולהגן על התואר. "הייתה זו ההפתעה הגדולה ביותר שראיתי בחיי", נזכר מאמנו, פדריקו רוסה, בהתייחסו להופעה של ואנג'ירו[20][21].
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2009, ואנג'ירו נישא למארי וואקרה, גם היא רצה למרחקים ארוכים, ולשניים נולדה בת בשם האן בשנת 2010. לאחר מכן, הוא התחתן עם טריזה נ'ז'ארי בטקס מסורתי ונולדו להם שני ילדים, זאת על אף שהיה עדיין נשוי באופן חוקי לוואקרה[22].
בדצמבר 2010, ואנג'ירו נעצר על ידי המשטרה הקנייתית בביתו שבניהורורו והואשם באיום ברצח אשתו ובהחזקת רובה AK-47 באופן בלתי חוקי. הוא הכחיש את ההאשמות וטען כי ניסו להפליל אותו[23][24].
לואנג'ירו ואשתו טריזה נ'ז'ארי, קוסמטיקאית במקצועה, נולדה בת הנקראת האן ואנג'ירו ובן בשם סימון נג'ורוג'[25][3]. לואנג'ירו אף הייתה אישה שלישית, ג'ודי ואמבוי וואירימו, אשר הייתה בהריון בזמן מותו ומאז יש לו בן נוסף[26].
בן דודו של ואנג'ירו, ג'וזף רירי, הוא מרתוניסט ברמה עולמית, ואחיו הצעיר, סימון נ'ג'ורוג', הוא רץ למרחקים ארוכים גם כן[27].
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 במאי 2011, ואנג'ירו נמצא מת לאחר שנפל ממרפסת ביתו שבניהורורו. על אף ניסיונות ההחייאה בבית החולים הקרוב, נקבע מותו זמן קצר לאחר הנפילה, בעקבות דימומים פנימיים[1].
המשטרה הקנייתית טוענת כי אשתו של ואנג'ירו, טריזה נ'ז'ארי, חזרה הביתה ומצאה אותו במיטה עם אישה אחרת. נ'ז'ארי נעלה את הזוג בחדר השינה ורצה החוצה. לאחר זמן קצר, ואנג'ירו זינק מן המרפסת. המשטרה עדיין אינה בטוחה אם ואנג'ירו התאבד או שמא קפץ מתוך זעם, והיא עדיין חוקרת את נסיבות המוות[28].
תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספורטאי השנה בקנייה לשנת 2008
- אתלט השנה בעולם של ארגון AIMS לשנת 2008
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | תחרות | עיר | דירוג | מקצה | תוצאה |
|---|---|---|---|---|---|
| 2007 | חצי מרתון ראס אל חמ'יה | ראס אל-ח'ימה, איחוד האמירויות | ראשון | חצי מרתון | 58:53 דקות שיא עולם |
| חצי מרתון City Pier City | האג, הולנד | ראשון | חצי מרתון | 58:33 דקות שיא עולם | |
| מרתון פוקואוקה | פוקואוקה, יפן | ראשון | מרתון | 2:06:39 שעות | |
| 2008 | אולימפיאדת בייג'ינג | בייג'ינג, סין | ראשון | מרתון | 2:06:32 שעות שיא אולימפי |
| 2009 | מרתון לונדון | לונדון, בריטניה | ראשון | מרתון | 2:05:10 שעות |
| מרתון שיקגו | שיקגו, ארצות הברית | ראשון | מרתון | 2:05:41 שעות | |
| 2010 | מרתון שיקגו | שיקגו, ארצות הברית | ראשון | מרתון | 2:06:23 שעות |
שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מקצה | תוצאה | תאריך | מקום |
|---|---|---|---|
| 5000 מטר | 13:12.40 | 29 באפריל 2005 | הירושימה |
| 10,000 מטר | 26:41.75† | 26 באוגוסט 2005 | בריסל |
| 20,000 מטר | 55:31‡ | 17 במרץ 2007 | האג |
| חצי מרתון | 58:33 | 17 במרץ 2007 | האג |
| מרתון | 2:05:10 | 26 באפריל 2009 | לונדון |
רוב המידע נלקח מפרופיל התאחדות האתלטיקה הבינלאומית[29].
† = שיא עולם לנוער, ‡ = זמן לא רשמי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סמואל ואנג'ירו, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- סמואל ואנג'ירו, באתר olympedia.org
- סמואל ואנג'ירו, באתר התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית
- סמואל ואנג'ירו, באתר Track and Field (גברים)
- סיפורו של סמאול וואנג'ירו ב- Peak Sports Managemen
- פרופיל Rosa & Associati
- סקירת המרוץ של סמואל וואנג'ירו בחצי מרתון רוטרדם
- Samuel Wanjiru: End of the Run - מגזין "Life"
- ביוגרפיה בניו יורקר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Kenya Olympic marathon star Sammy Wanjiru dies in fall, באתר BBC News 16 במאי 2011 (באנגלית)
- ^ "Wanjiru mother arrested". The Standard. 4 ביוני 2011. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2
Samuel Wanjiru (Obituary), The Telegraph, 16 May 2011
- ^ [1]
- ^ Nakamura, Ken (20 בפברואר 2005). "Niiya, Yamanaka, Sato and Wanjiru excel in Chiba Cross Country". IAAF. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Olympics: Wanjiru aims for Beijing gold". Daily Nation. 19 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-2008-07-20. נבדק ב-19 ביולי 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "World Records ratified". IAAF. 17 בנובמבר 2009. ארכיון מ-2012-10-23. נבדק ב-2017-02-09.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "58:53 Half Marathon World Record by Wanjiru in Ras al Khaimah". IAAF. 9 בפברואר 2007. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Minshull, Phil (20 בפברואר 2009). "Makau produces second fastest time ever, Tune clocks national record at RAK Half Marathon – updated". IAAF. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2:06:39 debut victory for Wanjiru in Fukuoka". IAAF. 2 בדצמבר 2007. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Negash, Elshadai (1 במרץ 2008). "Wanjiru and Kiplagat win Shekih Zayed Half in Abu Dhabi". IAAF. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Marathon gold for Kenya's Wanjiru". BBC Sport. 24 באוגוסט 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ AIMS/ASICS World Athlete of the Year Awards. AIMS. Retrieved 2 August 2010.
- ^ "Wanjiru takes overwhelming Half Marathon win; Domínguez PB in Granollers". IAAF. 2 בפברואר 2009. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "London Marathon 2009". BBC Sport. 26 באפריל 2009. נבדק ב-26 באפריל 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kitwara blazes 58:58 in Rotterdam". IAAF. 14 בספטמבר 2009. ארכיון מ-2009-12-26. נבדק ב-19 בספטמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kenyan man, Russian woman win Chicago Marathon titles". Chicago Breaking News. 9 באוקטובר 2009. ארכיון מ-2009-10-13. נבדק ב-10 באוקטובר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Butcher, Pat (20 באוקטובר 2009). "Wanjiru vs Tadese set for half marathon in Abu Dhabi". IAAF. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Brown, Matthew (25 באפריל 2010). "Commanding victories for Kebede and Shobukhova – London Marathon report". IAAF. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ferstle, Jim (10 באוקטובר 2010). "Wanjiru and Shobukhova defend titles in Chicago – Updated". IAAF. ארכיון מ-2010-12-13. נבדק ב-14 באוקטובר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Longman, Jeré (10 באוקטובר 2010). "After a Final Push, a Repeat Winner in Chicago". The New York Times. נבדק ב-10 באוקטובר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Epstein, David (16 באפריל 2012). "To Run In Kenya, To Run In The World". Sports Illustrated. CNN. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kenyan marathon champ charged with attempted murder". AFP. 30 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-4 בינואר 2011. נבדק ב-30 בדצמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kenyan Olympic winner Wanjiru charged over death threat". BBC Sport. 30 בדצמבר 2010. נבדק ב-30 בדצמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ [2]
- ^ "DNA tests 'confirm' Wanjiru is the father of son". 98.4 Capital FM. 18 באפריל 2012. נבדק ב-19 באפריל 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Wanjiru, Kenya's next marathon great?". IAAF. 16 בדצמבר 2007. נבדק ב-12 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Longman, Jere (16 במאי 2011). "Mystery Remains in Death of Marathon Champion". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ IAAF, Wanjiru Samuel Kamau biography: Samuel Wanjiru biography
 | |
|---|---|
|
