עין חניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עין חניה
עין חניה.JPG
בריכת עין חניה
מיקום המעיין
מדינה ישראל
מחוז ירושלים
אזור דרום מערב ירושלים
קואורדינטות 31°43′52″N 35°09′49″E / 31.7311111°N 35.163611°E / 31.7311111; 35.163611
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
סוג נביעה מעיין שכבה
גישה למעיין
נגישות לציבור כביש
דרך גישה מהכביש מירושלים להר גילה, חצי ק"מ אחרי המחסום
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
עין חניה
עין חניה
שרידי הכנסייה, ונביעת המעיין

עין חניה (עין-אל-חניה) הוא מעיין שכבה בהרי יהודה, ברום 600 מטר מעל פני הים. המעיין נובע מעל אפיק נחל רפאים, למרגלות הכפר הפלסטיני אל-וולג'ה ורכס הר גילה, בגבול שטח השיפוט של ירושלים ומצוי בתחומי קו הירוק, קו הפסקת האש שנקבע ב-1948 הותיר את המעיין בצידו הישראלי של קו הפסקת האש. שטח המעיין ואזור העתיקות שסובב את המעיין, נמצא בבעלות הכנסייה הארמנית.

בריכת המעיין היא אחת הגדולות בהרי יהודה (77 מ"ר), גודלה כ-8 על 10 מטר ועומקה עד שני מטר, והיא מקבלת את מימיה מנביעה הנובעת מתוך 2 מערות קטנות. הגישה למעיין היא דרך כביש, המהווה חלק משביל המעיינות, היוצא מקניון מלחה לכיוון ואלאג'ה והר גילה - המעיין נובע מצד שמאל של הכביש.

בתחילת שנת 2018 שופץ המקום ונחנך במעמד ראש עיריית ירושלים והשר זאב אלקין. בפברואר 2018 הוצב מחסום של משמר הגבול בין אזור המעיין לשטחי הרשות הפלסטינית במטרה לספק הגנה על תושבי ירושלים ועל המשתמשים בציר התנועה ובמתקנים שלצדו.[1]

חשיבות בין-דתית ורקע ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין חניה

במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות שבהם נחשפו שרידים מימי בית ראשון, בית שני ומהתקופה הרומית והביזנטית. הארכאולוג יובל ברוך מצא באתר שבר של כותרת פרוטו-איולית והעריך כי במקום שכנה אחוזה ממלכתית מימי הבית הראשון.

סמוך לבריכה קימים שרידים של כנסיית פיליפוס המוזכרת בברית החדשה. על פי האמונה הנוצרית כאן הוטבל השר מכוש לנצרות, הסריס שומר הארכיון של מלכת שבא, במאה השישית. הכנסייה האתיופית רואה בכך את הטבלת האתיופי הראשון לנצרות (לדעת הארכאולוג יובל ברוך שחפר במקום וחקר אותו במשך שנים מדובר באדם ממקור נובי), ומקיימת טקס שנתי לזכרו.[2] [דרוש מקור]

המעיין שימש מקום מפגש לתושבי האזור - יהודים, מוסלמים ונוצרים - מירושלים, בית לחם, גוש עציון והכפרים הסמוכים אל-ולג'ה ובתיר. רבים מגיעים ממרחק כדי לשחות ולשתות מן המים הצלולים[דרוש מקור]. מדי שנה נערכים סביב המעיין טקסי תשליך, חגיגות עיד אל-פיטר, טקסים של הכנסייה האתיופית, ואיסוף 'מים שלנו' שמורים לקראת הפסח.

בנובמבר 2010 נערכה במקום תפילה לגשם משותפת ליהודים וערבים.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה כרך ט', "עין אל-חניה שבנחל רפאים: תוצאות החקירות הארכאולוגיות", יובל ברוך ואירינה זילברבוד, עמוד 195
  • אל המעיין: כל החלומות מתגשמים בספר אחד - מאת משה קוסטה. בהוצאת ספרית בית אל 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין חניה בוויקישיתוף
עין חניה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניר חסוןבמהירות יוצאת דופן, עיריית ירושלים מזיזה מחסום כדי למנוע מפלסטינים גישה למעיין, באתר הארץ, 15 בפברואר 2018
  2. ^ מעיין עין חניה, מאמר ותמונה על קדושת המקום לכנסייה האתיופית (אתר 'טיול עולמי')
  3. ^ עמיחי אתאלי, יחד בבצורת: יהודים וערבים מתפללים לגשם, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2010
Emblem of Jerusalem.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.