עין חניה

עין חניה
בריכת עין חניה
בריכת עין חניה
מיקום המעיין
מדינה ישראל
מחוז ירושלים
אזור דרום מערב ירושלים
קואורדינטות 31°44′37″N 35°09′24″E / 31.7435417°N 35.1566845°E / 31.7435417; 35.1566845
גובה 620 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
סוג נביעה מעיין שכבה
גישה למעיין
נגישות לציבור כביש
דרך גישה מהכביש מירושלים להר גילה, חצי ק"מ אחרי המחסום
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
עין חניה
עין חניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מתחם עין חניה
מתחם עין חניה
שרידי הכנסייה, ונביעת המעיין
שרידי הכנסייה, ונביעת המעיין
עין חניה למרגלות גדר ההפרדה ואל-ולג'ה
עין חניה למרגלות גדר ההפרדה ואל-ולג'ה

[1]עין חניה (עין-אל-חניה) הוא מעיין שכבה בהרי יהודה, ברום 600 מטר מעל פני הים. המעיין נובע מעל אפיק נחל רפאים, למרגלות הכפר הפלסטיני אל-וולג'ה ורכס הר גילה, בגבול שטח השיפוט של ירושלים ומצוי בתחומי הקו הירוק, קו הפסקת האש שנקבע ב-1948 הותיר את המעיין בצידו הישראלי של קו הפסקת האש.
שטח המעיין ואזור העתיקות שסובב את המעיין, נמצא בבעלות הכנסייה הארמנית.

בריכת המעיין היא אחת הגדולות בהרי יהודה (77 מ"ר); גודלה כ-8 על 10 מטר ועומקה עד שני מטר, והיא מקבלת את מימיה מנביעה הנובעת מתוך 2 מערות קטנות. הגישה למעיין היא דרך כביש, המהווה חלק משביל המעיינות, היוצא מקניון מלחה לכיוון אל-וולג'ה והר גילה - המעיין נובע מצד שמאל של הכביש. המעיין נמצא בסמוך לשביל ישראל, ורבים מן המטיילים בוחרים לסטות מן השביל על מנת לעבור בו.

בתחילת שנת 2018 שופץ המקום ונחנך במעמד ראש עיריית ירושלים ניר ברקת והשר זאב אלקין. בפברואר 2018 הוצב מחסום של משמר הגבול בין אזור המעיין לשטחי הרשות הפלסטינית, במטרה לספק הגנה על תושבי ירושלים ועל המשתמשים בציר התנועה ובמתקנים שלצידו.[2]

לאחר שנים שהמקום היה סגור למטיילים עקב עבודות שימור ותחזוקה, המקום נפתח ב-23 במרץ 2021 כשמורת טבע בניהול רשות הטבע והגנים. הכניסה לאתר היא בתשלום.

חשיבות בין-דתית ורקע ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות שבהם נחשפו שרידים מימי בית ראשון, בית שני ומהתקופה הרומית והביזנטית. הארכאולוג יובל ברוך[1] מצא באתר שבר של כותרת פרוטו-איאולית והעריך כי במקום שכנה אחוזה מלכותית מתקופת בית ראשון.

סמוך לבריכה קימים שרידים של כנסיית פיליפוס המוזכרת בברית החדשה. על פי האמונה הנוצרית כאן הוטבל השר מכוש לנצרות, הסריס שומר הארכיון של מלכת שבא, במאה הראשונה. הכנסייה האתיופית רואה בכך את הטבלת האתיופי הראשון לנצרות (לדעת הארכאולוג יובל ברוך שחפר במקום וחקר אותו במשך שנים מדובר באדם ממקור נובי), ומקיימת טקס שנתי לזכרו.[3] [דרוש מקור]

המעיין שימש מקום מפגש לתושבי האזור - יהודים, מוסלמים ונוצרים - מירושלים, בית לחם, גוש עציון והכפרים הסמוכים אל-ולג'ה ובתיר. רבים מגיעים ממרחק כדי לשחות ולשתות מן המים הצלולים[דרוש מקור]. מדי שנה נערכים סביב המעיין טקסי תשליך, חגיגות עיד אל-פיטר, טקסים של הכנסייה האתיופית, ואיסוף 'מים שלנו' שמורים לקראת הפסח.

בנובמבר 2010 נערכה במקום תפילה לגשם משותפת ליהודים וערבים.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עין חניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Yuval Baruch, Jerusalem, Ein el Haniyya in Rephaim Valley, an Archaeological Reports (Heb.)
  2. ^ ניר חסון, במהירות יוצאת דופן, עיריית ירושלים מזיזה מחסום כדי למנוע מפלסטינים גישה למעיין, באתר הארץ, 15 בפברואר 2018
  3. ^ מעיין עין חניה, מאמר ותמונה על קדושת המקום לכנסייה האתיופית (אתר 'טיול עולמי')
  4. ^ עמיחי אתאלי, יחד בבצורת: יהודים וערבים מתפללים לגשם, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2010
Jerusalem-coat-of-arms.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.