נחל צין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל צין
PikiWiki Israel 47825 Geography of Israel.jpg
אורך 120 קילומטרים
יובלים נחל צפית, נחל שרף, נחל חגור, נחל זרחן, נחל עפרן, נחל צמא, נחל תלול, נחל סובך, נחל חתירה, נחל חצרה, נחל תבן, נחל מיצלעות, נחל קושש, נחל גוב, נחל צנין, נחל זקוף, נחל עקב, נחל זיק, נחל חווארים, נחל חווה, נחל עקרבים, נחל תמר, נחל דרוך, נחל עבדת, נחל אריכה, נחל דבשון, נחל נפחה, נחל רתמים, נחל רחץ, נחל מזר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך ים המלח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מבט מהאוויר - נחל צין ומדרשת בן-גוריון
נחל צין במבט ממדרשת בן-גוריון
נחל צין באזור מוצאו, סמוך למעלה רמון

נַחַל צִיןערבית: ואדי אל-פִקְרַא) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים בנגב, ומקובל לראות בו גבול בין הנגב הצפוני למרכזי[1]. הנחל זורם ממישור הרוחות שמצפון למכתש רמון, עובר מדרום ולמרגלות מדרשת בן-גוריון, וממשיך משם על עבר הערבה. בצפון הערבה נסכר על ידי סוללת עפר ותחת להשקות את מלחת סדום נשפך למערכות ניקוז המים של מפעלי ים המלח ומוסט אל האגן הצפוני של ים המלח[2]. אורכו של הנחל כ-120 קילומטר, והוא נחל האכזב השני בגודלו[דרושה הבהרה] בישראל אחרי נחל פארן.

לנחל צין כמה שמות בערבית, שם אחר לכל קטע. הראשון, ואדי נפח, זורם מאזור הר הנגב הגבוה, עד לנקודת הפנייה של הוואדי 90 מעלות מזרחה (אחרי העיר הנבטית עבדת). החלק השני נקרא ואדי מורה על שם עין מורה (המעיין המר על שם מימיו המליחים), המעיין התחתון בסדרת המעיינות של המעוק של הוואדי (אחרי עין מעריף ועין עבדת). החלק השלישי הוא ואדי פוקרה, שזורם מהקניון של עין עבדת, עד לים המלח (משמעות השם היא הנחל העני, בגלל מיעוט המזון למרעה, ומיעוט עצי השיטה שבוואדי).

כ-2 ק"מ צפונית לכניסה לגן הלאומי עין עבדת, יוצר נחל צין 'ברך' בה פונה הנחל בזווית ישרה מצפון למזרח. ה'ברך' נוצרה בפעילות שביית נחלים קדומה, בה שבה נחל צין את מימיו של נחל קדום וגדול, שזרם לפני התהוות הבקע הסורי-אפריקאי מהרי אדום לכיוון מערב אל הים התיכון.

בנחל צין מתרחשים בממוצע כארבעה שיטפונות בזק מדי שנה. בשנת 2004 נמדדה בנחל ספיקת שיא בישראל של 1,280 מטר מעוקב לשנייה[3]. בינואר 2010 נשבר שיא זה בנחל ניצנה, בו נמדדה ספיקה בשיעור של 1,420 מ"ק לשנייה[4].

בשנת 2007 הוכרז חלק מאפיק נחל צין ומצוקי הסחיפה בשתי גדותיו כגן לאומי בשם "גן הפסלים"[5]

נחל צין המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין פרשני המקרא קיים ויכוח באשר למיקומו של נחל צין המקראי, אחד הפירושים גורס שנחל צין היה ממוקם באזור חלוצה, שבטה וניצנה, אזור המהווה את אגן הניקוז של נחל צין בן ימינו.

קיים בלבול בין נחל צין לנחל סין המוזכר בספר שמות כנמצא "בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי".

הסכר על נחל צין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן טבעי מזרים הנחל מי שיטפונות ארבע פעמים בממוצע בשנה. הוא חוצה את הנגב, יורד לבקעת הערבה ושם מתפצל למניפת סחף ענקית שבמשך מיליוני שנה השקתה את מלחת סדום. זהו שטח בעל ערכיות נוף וטבע עליונה, מערכת אקולוגית ייחודית ברמה עולמית. בעשרות השנים האחרונות נחל צין מסתיים בסכר עפר רחב שבנו מפעלי ים המלח על מנת להגן על בריכות האידוי משיטפונות. תחת להשקות את המלחה הנחל הוא נשפך למערכת ניקוז המים של המפעלים ומוסט אל הירדן ונחל הערבה. בשל כך ובשל הפעילות החקלאית של שני ישובי כיכר סדום הצטמצם שטחה של המלחה בכ-90%[2].

אסון אקולוגי בנחל צין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי נחל צין עובר קו צינור אילת-אשקלון, צינור נפט בקוטר 42 אינץ' ובאורך 254 קילומטר. קו זה שימש להעברת דלק סילוני בין הים תיכון לים סוף. לאחר שהתגלו תקלות במעטפת הצינור והוא לא עמד בדרישות המשרד להגנת הסביבה הופסקה הזרימה בצינור וקצא"א החלו בעבודות שדרוג של הקו. ביוני 2011, במהלך עבודות השדרוג, פגע מחפרון בצינור הדלק וגרם לדליפה אדירה של דלק סילוני בשמורת הטבע[6]. משערים שיותר ממיליון וחצי ליטרים של דלק זרמו באפיק נחל צין. זיהום הדלק בשמורת הטבע איים על מעיינות חשובים במורד הנחל והיה צורך בפעולה מהירה להצלת השמורה. תוואי השטח לא אפשר כניסה מיידית אל אזור הדליפה. כדי למזער את הנזק ננקטו פעולות ראשוניות כגון: מגופים נסגרו ידנית, האזור נסגר למטיילים, נבנה חציץ במורד הנחל כדי לעצור את זרימת הדלק, ונחפרו בורות אגירה לאיסוף הדלק הנוזלי. ההשלכות האקולוגיות של הדליפה היו קשות, צמחים התייבשו ומתו, בעלי החיים המתבססים על צמחים אלו נפגעו, בנוסף היה חשש כבד כי הזיהום יסחף אל עבר מי התהום ואל נאות המדבר במורד הנחל עקב גשמים והשטפונות האופייניים למקום. פקחים העידו שגם חודשים אחרי המקרה הנחל הצחין מדלק[7][8].

בית משפט השלום הרשיע את חברת קצא"א וכמה בכירים לשעבר בחברה בזיהום כבד של נחל צין וסביבותיו בעקבות שני מקרים של דליפה, בספטמבר וביוני[9].

שיקום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאולוגיה של הנחל הכתיבה את אופן הטיפול בזיהום והוחלט על ידי המומחים כי הפעולה הנדרשת היא טיפול ביולוגי ex situ, כלומר חפירה ופינוי של הקרקע אל אתרים מורשים בהם יתבצע הטיפול[6]. אסטרטגיה זו נבחרה כדי למנוע את הישארות הזיהום ודליפת המזהמים האורגניים אל מי התהום. עומק החפירות הוגבל ל–5 מטר או עד למסלע קרקעית הנחל, וזאת בשל חשש להתמוטטות גדות הנחל. חשיבות עליונה ניתנה לסיום החפירות ולכיסוי הנחל בחומר זהה לזה שהוצא ממנו בחפירות לפני תחילת עונת הגשמים.

הקרקע שנחפרה הועברה בין היתר לאתר אפעה, האתר מקבל קרקעות מזוהמות בדלקים ומפחית את ריכוז המזהם עד לרמה בה ניתן להשתמש בה שוב כקרקע לכיסוי במטמנות. הטיפול נעשה באמצעות טיפול ביולוגי בו השתמשו בחיידקים "זוללי" נפט שהורידו את רמת הזיהום בדרך ידידותית לסביבה. יתרונות הטיפול בראש ובראשונה הם הפחתת נפח הפסולת המוטמנת, הפחתת רמת הזיהום והאפשרות לשימוש חוזר בקרקע. כ–65% מהדלק שדלף נאסף בפעולות החפירה שנמשכו מספר חודשים. בזמן זה חלחל חלק מהדלק לעומק של יותר מ–5 מטר, וחדר אל אקוות החלוקים המזינה את עין עקרב ועין צין שבמורד הנחל. לאור זאת, הציעה קצא"א, על פי הנחיית המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לביצוע ניטור ארוך טווח בקרקעית הנחל, שיאמוד את פוטנציאל הזיהום ואת התפשטותו.

אירוע הדליפה ואסטרטגיית הטיפול עוררו מחלוקות ודיונים רבים בקרב מומחים בתחום איכות הסביבה[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל צין במבט ממדרשת בן-גוריון
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.