עשר טחנות
 | |
| הטחנות במהלך חשיפתן בתהליך הפירוא ב-2023 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | תל אביב-יפו |
| קואורדינטות | 32°06′22″N 34°49′37″E / 32.10611111°N 34.82694444°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   עשר טחנות  | |
  | |
עשר טחנות הוא אתר היסטורי של טחנות קמח בארץ ישראל וגשר אבן על נחל הירקון בתחומו של פארק הירקון, סמוך למפגש הרחובות בכור-שלום שטרית ופנחס רוזן שבשכונת הדר יוסף בתל אביב-יפו. בתקופות שונות עבר במקום תוואי הדרך ההיסטורית יפו–שכם, והוא היה אחת משלוש זירות קרב צליחת מעברות הירקון במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום מתקן מכני לניצול כוח המים מסוג טחנת קמח כבר מהתקופה הרומית, להנחתו של שמואל אביצור, ופעלו בה לפחות עשרים זוגות אבני רחיים. עם זאת, ובדומה להיסטוריה של שבע טחנות שבשיאה פעלו בה אחת עשרה טחנות, שמו של האתר התקבע כאשר פעלו בו רק עשרה זוגות. פעילות הטחינה בעשר טחנות התחדשה רק במאה ה-19 כאשר שתי משפחות ערביות עשירות - משפחת בידס ומשפחת עמוריה - הקימו את מפעל הטחינה מחדש. הטחנה שנודעה בשם 'טאחונת אל הדר', הייתה הגדולה מבין טחנות הירקון ומהגדולות בארץ ישראל כולה.
במקום ניצב גשר אבן מעל הירקון, גִ'סְר אֶל-הַדָּאר - גשר שאון המים[1] שיצר המפל המלאכותי, שהפעיל כאן בשעתו את הטחנות. היה זה הגשר היחיד על הירקון במשך מאות שנים (לכל המאוחר מתוארכת הקמתו לימי הצלבנים).
על הגשר צעד צבא נפוליון ב-14 במרץ 1799 בדרכו מיפו לעכו, עת נאלץ לעקוף את מקטע חוף השרון של דרך הים, שהיה מוצף מי גשמים ומוכה ביצות, דרך ג'סר אל הדאר לעבר הכפרים עזון, מיסכה וקאקון שבמזרחו.
הגשר נזכר גם בזכרונותיה של יהודית, אשת משה מונטיפיורי, שעברה במקום במסעותיה עם בעלה ב-1839[2].
ביום רביעי, י בחשון תרנ"ט, 26 באוקטובר 1898 רכבה הפמליה המלכותית של וילהלם השני מחיפה בדרכה ליפו. למחרת היום חצתה השיירה "את הירקון בג'יסר אל הדאר, כדרך שעשו זאת יהודית ומשה מונטיפיורי כשישים שנה קודם לכן"[3]. בהמשך הדרך חצתה השיירה את המוסררה על גבי גשר שרונה.
בשנת 1917, במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הגיעה החזית אל האזור, והירקון היה חלק מקו שתי העוג'ות. מצפון לו נערך צבא האימפריה העות'מאנית ומולו חיל המשלוח המצרי בפיקוד בריטי. בין שני ניסיונות הצליחה של חיל המשלוח במהלך נובמבר ודצמבר 1917 פוצצו הטורקים את הגשר ואת הסכר באתר, ובא הקץ על הטחנות. כל שנותר כיום מהמפעל הוא הקיר המערבי של הטחנה הצפונית וחלק מהסכר הדרומי. מעל סכר זה נמתח גשרון עץ החסום כיום למעבר המוליך מכיוון הכביש לעבר חצי האי עליו נבנו טחנות הקמח.
לאתר היה חלק מרכזי ב'תוכנית הירקון' של פנחס רוטנברג - התחנה ההידרו-אלקטרית להארת תל אביב ומושבות הדרום, תחת הזיכיון הכפול שהוענק לו מידי הבריטים ב-1921, תוכנית משנה לתוכנית הגדולה - תחנת הכוח בנהרים. 'תוכנית הירקון' נסבה על חלקו התחתון של הנהר מ'עשר תחנות' לים התיכון. התוכנית הציעה להגביה את הסכר הקיים וממנו להפנות את המים לתעלה באורך 2 קילומטר לאורך הגדה הדרומית. בקצה התעלה תוכננה בריכת לחץ להפעלת שתי טורבינות של 330 כוח סוס כל אחת. רגע לפני הגשמתה התעוררו הערבים ומחו על מסירת מפעל תשתית לידי היהודים. 'תוכנית הירקון' נגנזה וחליפתה הייתה תחנת כוח מונעת דיזל שהוקמה בשכונת רמת השרון.
בעקבות המרד הערבי הגדול הושלמה באוקטובר 1941 סלילתו של כביש 482 בין תל אביב והרצליה שעבר על שני גשרים שהוקמו במיוחד עבורו, גשר עלית על מעבר מוסררה שהחליף את הגשר הטורקי ו'גשר הרצליה' שלימים נודע בשם גשר הדר יוסף בקרבת עשר טחנות[4][5].
בשנת 2005 נערכה במקום חפירת בדיקה על ידי רשות העתיקות[6]. לאחר מכן בוצעו עבודות במקום שכללו שיפוץ והרחבה של הפארק לכיוון מזרח. נסללו שבילי אופניים, נשתלו צמחי נוי והגשר הישן שמעל הסכר הוסר ונבנה גשר חדש.
על הגדה הצפונית של הנחל, בסמוך לשרידים המועטים במקום, הוקמה גינה ובה שני מבנים בצורת שערים שבכל אחד מהם חמישה עמודים התומכים בקורה. במקום נטעו מספר עצי אקליפטוס ונשתלה צמחייה נוספת. שביל ישראל חולף בעשר טחנות ומחבר את האתר (מעבר בגדת הנחל מתחת לגשר מבצע קדש) לפארק הירקון מזרח, המשתרע ממזרח לדרך ששת הימים ברמת גן.
בשנת 2023 האתר עבר שיקום הכולל את חשיפת הסכר והטחנות המערביות שבתחום העיר תל אביב עד להופעת שכבת בית הגידול של שחריר הנחלים (הדרום מזרחיות שבתחום השיפוט של רמת גן ממתינות להסכמת העירייה לחשיפתן) ופירוא בסיומו יראה האתר על מתקניו ונופו כפי שנראה ב-1917. במקום עמדת הסברה קולית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עתיקות ועמודי זיכרון היסטוריים בצפון תל אביב, מאת תומר פטרון
- המקום באתר גני יהושוע
- המקום באתר רשות נחל הירקון
- חפירת בדיקה של רשות העתיקות
משה גלעד, הטחנה שחיכתה יותר ממאה שנה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2022- טחונת אלהדר 'עשר טחנות', יהושע דריי על ההיסטוריה, המחקר, עבודת החשיפה והשחזור של האתר, מתוך, הכנס השני לארכאולוגיה ותרבות חומרית של העת החדשה, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן, כ"ב באייר תשפ"ד 30 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בתרגום לעברית
- ^ ביום 23 ביוני 1839 חצו על גשר זה את הירקון השר משה מונטיפיורי ואשתו, יהודית, שרשמה ביומנה: "השכמנו היום [ביפו] לפני השעה השישית... ובמשך שעה באנו אל גשר אבנים אשר כמעט נחרב. וכאשר עברנו את נהר פַּטְרַס באנו בשעה התשיעית אל קבר אללה אבן עלים". אַבּוּ בֻּטְרֻס, שיבוש השם אנטיפטריס - הירקון בפי הערבים. עלי אִבְּן עוּלַם, הוא סידנא עלי בחוף נוף ים של היום.
- ^ עורכים: גבריאל ברקאי ואלי שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ליקוטי ארץ-ישראל, ירושלים, הוצאת ספרים אריאל, תשס"א - 2001, עמ' 93
- ^ גשר חדש על הירקון, דבר, 25 בדצמבר 1936
- ^ הכביש הרצליה - רמת השרון - תל אביב, דבר, 2 במאי 1937
- ^ חפירת בדיקה של רשות העתיקות