שבע טחנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שבע טחנות בראשית המאה ה-20
מימין תל נפוליאון (תל גריסה) מעליו דרך שלימים תהפוך כחלק מרחוב רוקח, ברמת-גן. הדרך ממשיכה שמאלה לכיוון ג'רישה ושבע טחנות על גדת הירקון. בתחתית התמונה נחל איילון בתוואי הישן - צילום אוויר של הטייסת הבווארית ה-304, 1918.
בסיס מבנה הטחנה הדרומית הנראה בתמונה למעלה מימין, כפי שנראה לפני השחזור

שבע טחנות הוא אתר היסטורי השוכן על גדות נחל הירקון, בתחומיו של פארק הירקון בתל אביב-יפו. במקום פעלו לפחות אחד-עשר זוגות של אבני רחיים, אשר הונעו בכוח מימיו של הירקון. שבע מהטחנות פעלו במבנה המערבי באתר, ואלה העניקו לו את שמו.

הטחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור שכנו טחנות קמח כבר בתקופה העות'מאנית.[1] הכפר הערבי הסמוך, ג'רישה, ותל נפוליאון, שנודע כ"תל גריסה", מעידים בשמם על כך שהמקום היה מרכז אזורי של גריסת קמח.[2] טחנות נוספות הוקמו במאה ה-19, והמקום שימש כמרכז חקלאי, שאליו הגיעו חקלאי האזור כדי לטחון את תבואתם, ושהו בו משך שעות ואף ימים. מסיבה זו קמו במקום בית קפה ומעגן סירות. בלילה הסוער שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917, צלחה את הירקון בשבע טחנות חטיבה 155 הסקוטית מן הדיוויזיה ה-52 הבריטית, נעה על הגדה הצפונית מזרחה ולכדה את המוצב הטורקי בח'ירבת הדרה, היא רמת החייל, שחלש על מעברת הירקון בעשר טחנות. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נקנו הטחנות על ידי יהודי מתל אביב, אך ב-1936 הפסיקו לפעול לאחר שלא עמדו בתחרות עם טחנות חדישות יותר. בשנים שלאחר מכן האתר נזנח כמעט לחלוטין.

בשנת 1990 רשות נחל הירקון קיימה עבודות שכללו חשיפה חלקית של הטחנות ההיסטוריות ויישור והגבהה של הסכר על מנת שיהיה נגיש למעבר בטוח של הולכי רגל.

האתר של ברכות הטחנות נחשף ושוחזר חלקית בשנים 20002001,[3] וכיום הוא חלק מפארק הירקון. בשנת 2004 הוקמו בגדה הדרומית של הנחל, בסמוך לטחנות, בריכות טיהור אקולוגיות. בשנת 2008 נחנך גשר בטון חדש ושטוח לצד גשר העץ הקשתי הישן שהוסר בשלב מאוחר יותר. כמו כן בוצעו עוד מספר עבודות על הסכר שהקנו לו את המראה הנוכחי. קיימות תוכניות עתידיות של שחזור מלא של מבני הטחנות אשר יקנה להן את המראה שהיה בשנות הפעילות. מכון אבשלום אימץ את אתר שבע טחנות לרגל יובל החמישים של המכון, וזאת כהוקרה למייסד המכון, פרופ’ שמואל אביצור, שהיה, בין היתר, מומחה לנושא טחנות הקמח.

בשנת 2019 הושלם שיחזור חלקי של מבנה התחנה הדרומית. במסגרת השחזור הונגשה בריכת האגירה לכיסאות גלגלים ועגלות (לאחר שהצלע הצפונית של הבריכה הוצפה והפכה ללא עבירה באופן קבוע), בוצע שחזור חלקי של מתקני הטחינה והוצב שלט הסבר קולי.

הגשרים והסכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבע טחנות התגלו שרידיו של גשר רומי עתיק, ויסודותיו של גשר זה שימשו בסיס להקמת סכר אבנים החוצה כיום את הירקון. הסכר גורם להפרש גבהים של מספר מטרים בין המים המגיעים ממעלה הנחל, ואלה הזורמים לעבר הים. מי הירקון מוטים לבריכה השוכנת סמוך לשרידי הטחנות שמדרום לנחל, ומשם הם זורמים במפל אל האפיק שבמורד הנחל. הקמת הבריכה ויצירת המפלסים היו נחוצים עקב השיפוע המתון של הירקון העומד על 0.6 פרומיל בלבד. כאשר הירקון עולה על גדותיו, הסכר מוצף ונסגר למעבר. בעבר גם שפת הבריכה הצפונית הייתה מוצפת רק בעת שעלה הירקון על גדותיו אך כעת זורמים המים במפל קבוע בצלע הצפונית. הסכר אינו מגיע עד לגדה הדרומית וגשר עץ קמור משלים את החסר. בשנת 2008 הוקם במקום גשר העץ גשר בטון שטוח.

הבריכות המלאכותיות וריכוזי עופות המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הוקמו בצידו הדרומי של האתר בריכת נוי ובריכות מלאכותית עם דיפון מיוחד. בבריכות אלה נשתלה צמחיית מים והיא מסוגלת לטהר מי ביוב באופן חלקי. במרכזו של הנחל ממערב לסכר שוכן אי החביב על עופות מים. ריכוז של עופות נמצא גם במשטח הבוץ הצמוד לגדה הדרומית של הנחל.

עופות מים בשבע טחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבע טחנות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריכת האגירה באתר שבע טחנות
בריכת האגירה באתר שבע טחנות