קו שתי העוג'ות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זירת ארץ ישראל ב-1917/18 - קו שתי העוג'ות באדום

קו שתי העוג'ות הוא קו החזית שחצץ בין חיל המשלוח המצרי והצבא העות'מאני עד ספטמבר 1918 במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. מדובר בקו שנמתח לרוחבה של ארץ ישראל בין העוג'א המערבית[1] היא נחל הירקון לבין העוג'א המזרחית היא הכפר הערבי עוג'ה א-תחתא בסמוך לנחל ייט"ב מצפון לעיר יריחו.

ראשונה התייצבה הגזרה המערבית של הקו ב-23 בדצמבר 1917 עת חיל המשלוח השלים את משימת צליחת הירקון וכוח החוד הבריטי הרחיב אחיזתו בגיזרת החוף עד צפונית לשפיים. שנייה התייצבה הגזרה המזרחית של הקו לאחר שב-21 בפברואר 1918 כבש חיל המשלוח את יריחו, והטורקים ייצבו קו הגנה חדש על העוג'א המזרחית.

עד ספטמבר 1918, מועד פתיחת מתקפת מגידו של הגנרל אלנבי לא נרשמו תזוזות משמעותיות לאורך הקו. לעומת הסטטוס קוו ששרר ממערב לנהר הירדן ועד לים, יזם אלנבי שתי פשיטות אל מעבר לגדה המזרחית של הנהר, במרץ-מאי 1918, שנכשלו, וסופן בנסיגת הכוחות הפושטים לעמדות המוצא בערבות יריחו. עם התקדמותם משערי עזה צפונה ומזרחה למרכז הארץ, ובמהלך ההפוגה המשיכו מהנדסי 'הרכבת הצבאית לארץ ישראל'אנגלית: Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R), אשר שרתה את חיל המשלוח המצרי בתכנון קווי רכבת כצירים לוגיסטיים לתמיכה בכוחות שבקו המגע עם הכוחות הטורקיים - קו שתי העוג'ות, תכנון שגדודי העבודה המצריים, שנילוו לחיל המשלוח, הוציאו לפועל.

ב-19 בספטמבר 1918 נפרץ הקו כאשר הכוחות הבריטיים הסתערו על הקווים העות'מאנים בחלק המערבי (אזור רעננה של ימינו) במסגרת קרב מגידו. בהמשך הקרב כבשו כוחותיו של אלנבי את החלק הצפוני של ארץ ישראל והשלימו את כיבושה מידי העות'מאנים.

מסעפי מסילות הברזל בגזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו 'הרכבת הצבאית לארץ ישראל' (PMR) הבריטית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הערבים קוראים לנהר הירקון בשם "אלעוג'ה", היינו ה"נהר העקום" מסיבת פיתוליו הרבים.