פורטל:ביולוגיה
המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19. כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה – חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה – חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה. כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי. |
מישל רבל (נולד ב-20 באוגוסט 1938) הוא ביוכימאי ישראלי המשמש כפרופסור וכחוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. רבל הוא חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשנ"ט.
מישל רבל נודע במחקר האינטרפרון שהוביל לפיתוח תרופה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, וכן הוא עוסק באתיקה ומוסר במדע. הוא משמש כיושב ראש המועצה הלאומית לביואתיקה בישראל, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובוועדה הבינלאומית לביו-אתיקה של אונסק"ו. כמו כן, הוא כיהן שלוש שנים כיו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, בה הוא חבר. רבל חבר בוועדות משרד הבריאות: ועדת הלסינקי (הוועדה לאישור ניסויים בבני אדם) והוועדה למעמד העובר. נוסף לזכייתו בפרס ישראל זכה רבל בפרס א.מ.ת לשנת 2004 בתחום מדעי החיים (ביוטכנולוגיה וחקר המוח) ובפרס מיכאל לנדאו לביוטכנולוגיה.
פרופסור רבל פרסם למעלה מ-200 עבודות שונות בתחומי המחקר שבהם הוא עוסק. הוא נוהג להרצות בפני קהלים שונים בתחומי התמחותו. שם הוא נוהג להציג שאלות אתיות הנוגעות לשיבוט ולשימוש בתאי גזע עובריים.
.jpg)
|
| חיידקי האשריכיה קולי הם אחד ממיני החיידקים העיקריים הנמצאים במעי הגס שלנו, ואנו מקיימים עימם יחסי אנדוסימביוזה הדדית. גוף האדם מספק לחיידק בית, עם טמפרטורה קבועה של 37 מעלות צלזיוס (הטמפרטורה האופטימלית לגדילתו) ומזון בשפע (שיירי עיכול). בתמורה, החיידק, מתחרה על המזון גם בחיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה), ובכך מקטין את קצב גדילת אוכלוסייתם. בנוסף, מפריש החיידק אנזימי עיכול המעכלים רכיבים תזונתיים, שהאדם אינו מסוגל לעכל בעצמו. |
בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו. הכבשה נקראה דולי על שם השחקנית והזמרת שופעת החזה דולי פרטון, זאת מכיוון שהמטען הגנטי אשר שימש ליצירתה נלקח מתא עטין.
ארכאוזואולוגיה - ישראל יעקב קליגלר - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - מעכבי אנזימים
מיקרוביולוגיה: Francisella tularensis - Adenoviridae - חגורת המנינגיטיס האפריקנית
אבולוציה: אדם - אבולוציה של האדם - אצי, איש הקרח - ארדיפיתקוס רמידוס - האדם הניאנדרטלי - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - הומו פלורסיינסיס
פגם גנטי הינו מצב רפואי או מחלה הנגרם, לפחות בחלקו, כתוצאה מליקוי או מוטציה בגנום של תאי הגוף.
כיום ידועים כ-4,000 פגמים גנטיים, אם כי סביר להניח שמחלות רבות שמקורן ואופן הופעתן טרם ידוע הינן למעשה מחלות גנטיות. רובם המוחלט של הפגמים הגנטיים נדירים מאוד ומתרחשים באדם אחד לכל כמה אלפים או מיליונים. סיסטיק פיברוזיס היא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר – כ-5% מתושבי ארצות הברית נושאים את הגן הפגום ותינוק אחד מכל 2,500 חולה במחלה. תסמונת דאון היא הפגם הכרומוזומלי הנפוץ ביותר, הנגרם כתוצאה מאי הפרדה של הכרומוזומים ההומולוגיים במיוזה הראשונה. היא מתרחשת אחת ל-660 לידות בממוצע, כשלגיל האם השפעה מכרעת על שיעור התחלואה.
פגמים גנטיים אינם תמיד מוחלטים. קיימות מחלות שהגורם להן אינו ידוע לגמרי, אף שהתברר כי לאנשים בעלי מאפיינים גנטיים מסוימים יש נטייה מוגברת ללקות בהן מחלת אלצהיימר. ישנן מחלות גנטיות בעלות תפוצה רחבה במיוחד בקרב אוכלוסיות מסוימות. 'מחלת טאי-זקס, למשל, נפוצה בקרב יהודים אשכנזים בשיעור ניכר פי כמה מאשר תפוצתה בקרב האוכלוסייה הכללית; 1 מכל 27 יהודים אשכנזים בארצות הברית נושא את הגן הפגום, לעומת 1 מתוך 200 בקרב האוכלוסייה הכללית.
ביוכימיה היא מדע החוקר התהליכים הכימיים באורגניזם. תחום הביוכימיה מהווה גשר בין הכימיה והביולוגיה וחוקרת כיצד תגובות כימיות יוצרות את מכלול התופעות והתהליכים המוכרים לנו כ"חיים".
הוא עוסק במבנה ובתפקוד של רכיבי התא, כגון: חלבונים, סוכרים, ליפידים, חומצות גרעין ומולקולות נוספות שנוצרות ביצורים חיים.
לביוכימיה נגיעה ואחיזה כמעט בכל תחום ביולוגי שהוא, כולל תחומים שנדמה כי הם רחוקים ממנה מאוד, כגון זואולוגיה וביולוגיה אבולוציונית. האטומים השונים המרכיבים את כל היצורים החיים; הקשרים הכימיים והכוחות הפועלים ביניהם; התרמודינמיקה והקינטיקה של תגובות כימיות בתא – נטייתם של חומרים להגיב דווקא עם חומרים מסוימים ולא עם אחרים; כל אלו עומדים בבסיסן של כל התופעות הביולוגיות באשר הן.
בתמונה: המבנה התלת־ממדי של מיוגלובין, חלבון קטן, המשמש לצד ההמוגלובין לנשיאת חמצן בגופם של בעלי חיים.
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל בעלי החיים | פורטל יונקים | פורטל אורניתולוגיה וצפרות |
פורטל הרפואה | פורטל גוף האדם | פורטל הבוטניקה | פורטל הכימיה |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
| רשימת הערכים המבוקשים בתחום הביולוגיה [ עריכה ]
| |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)