פורטל:רפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


P medicine.svg

רפואה (medicine) היא ענף מדעי העוסק בחקר, מניעה, אבחון וטיפול במחלות של בני האדם ובניסיון לשיפור הבריאות שלהם. הרפואה מתבססת בעיקר על הישגי מדעי הטבע. במרוצת התפתחותה התפצלה הרפואה לענפים מדעיים שונים: רפואה פנימית, רפואת עיניים, אף אוזן גרון ועוד, ולפי ענפים חברתיים שונים: רפואה צבאית, רפואה משפטית, רפואה תעשייתית, רפואת בית חולים וכו'.

לרפואה המודרנית הישגים ניכרים, ובפרט גידול דרמטי בתוחלת החיים במאה השנים האחרונות, גידול שבעיקרו נובע מהישגיה של הרפואה, כגון אנטיביוטיקה וחיסונים, ובחלקו נובע מהשיפור בתזונה.


סריקת MRI של המוח בחתך חיצי

דימום תוך-גולגולתי או שבץ דימומי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון מפרצת שנבקעה (כלי דם שהתנפח והתבקע).

דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר, כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לעליית הלחץ התוך-גולגולתי, עלייה שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. דימומים תוך-גולגולתיים מסוכנים יותר כאשר הם מאסיביים בהשוואה לדימום קל. סריקה באמצעות מכשיר טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של דימום תוך-גולגולתי.

שבץ בכלל ודימום תוך-גולגולתי בפרט נכללים ברשימת גורמי המוות העיקריים בעולם המערבי. בישראל הובלט המקרה של אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, ששקע בתרדמת בעקבות דימום תוך-גולגולתי שעבר ב-4 בינואר 2006.


Article.gif

בתירת אבי העורקים - ג'ינג'י - דיאטה קטוגנית - דימום תוך-גולגולתי - האוס (סדרת טלוויזיה) - מישל רבל - ניסוי העגבת בטסקיגי - סמים בספורט - סרטן השד - תסמונת אלפורט - ארס


Reeve 978.jpg
חדר בדיקות, ארצות הברית, תחילת המאה ה-20



אזורים עיקריים בגוף:

מערכות האיברים העיקריות:

Skelett-Mensch-drawing.jpg

ראו על איברי הגוף וחלקיו בהרחבה בפורטל גוף האדם


P biology.svg
P chemistry.svg
P human body.svg
פורטל ביולוגיה פורטל כימיה פורטל גוף האדם


תותב בוהן מעץ של מומיה מצרית

הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. הותאם לה תותב עשוי עץ ועור המחליף את אצבעות כף הרגל. אצבעות כף הרגל המלאכותית שימשו כנראה לצרכים אסתטיים בלבד ולא סייעו ליציבה. כיום, חלק מהתותבים של כפות רגליים עשויים מחומרים מרוכבים מתוחכמים, דוגמת סיבי פחם. הם סופגים היטב את אנרגיית הנחיתה על הקרקע, אוצרים אותה ומחזירים אותה לגוף לצורך הנעתו קדימה. התותבים המודרניים יעילים עד כדי כך שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית אסרה על שיתופם של אתלטים קטועי גפיים, כמו אוסקר פיסטוריוס, בתחרויות שאינן מיועדות לנכים מתוך חשש שהתותבות יתנו לקיטעים יתרון טכני על פני המתחרים חסרי הלקות.




בריאות היא שילוב של יעילות תפקודית ומטבולית באורגניזם, הן ברמת המיקרו (רמת התא) והן ברמת המאקרו (הרמה החברתית). בשטח הרפואה, בריאות מוגדרת לרוב כיכולת האורגניזם להגיב ביעילות לאתגרים (למצבי מתח) ולהשיב בצורה יעילה "מצב של איזון" - הומאוסטזיס.

הגדרה מקובלת נוספת למונח בריאות היא זו אשר נוסחה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), עוד בשנת 1946 ולפיה: "בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה". בשנים האחרונות הגדרה זו שונתה מעט ועתה היא מכילה אף את היכולת לנהל "חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית."

מחלה היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס.

מחלות ופגיעות בבריאות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שינוי כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים. גורמים חיצוניים אינם בהכרח יצורים חיים; טראומה, קרינה ותרכובות הרעילות לגוף מהוות דוגמאות לכך.

דגל ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי קטלג בצורה מקיפה תסמינים וסימנים, מחלות וגורמים חיצונים לחולי ולפציעה, בצורה היררכית הכוללת עשרים ושנים פרקים. המסמך מכונה ICD ופרקיו הם:


Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

בעמוד זה נאספות כל הבקשות לערכים בתחום הבריאות והרפואה:

רופאים וחוקרים

חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
שנה מקבלי הפרס מדינה פרטים
1907 שרל לואי אלפונס לברן (אנ') צרפת על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות.
1909 אמיל תאודור קוכר (אנ') שווייץ מחקר על בלוטת התריס.
1913 שרל רוברט רישה (אנ') צרפת על גילוי האנפילקסיס.
1920 שק אוגוסט סטינברג קרו (אנ') דנמרק על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע.
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל (אנ') הממלכה המאוחדת מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית.
1923 ג'ון מקלאוד (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי באינסולין לטיפול בחולי סוכרת.
1924 וילם איינטהובן (אנ') הולנד על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם.
1926 יוהנס אנדראס גריב פיביגר (אנ') דנמרק מחקר על הנמטודה Spiroptera carcinoma ויצירת סרטן (מחלה) בחיות.
1927 יוליוס ואגנר-יאורג (אנ') אוסטריה על ריפוי שיתוק כללי על ידי הדבקה במלריה.
1928 שרל ז'ול הנרי ניקול (אנ') צרפת מחקר על טיפוס.
1929 כריסטיאן אייקמן (אנ')
סר פרדריק גואולנד הופקינס (אנ')
הולנד
הממלכה המאוחדת
על גילוי ויטמינים שונים.
1932 סר צ'ארלס סקוט שרינגטון (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר.
1934 ג'ורג' ריצ'רדס מינוט (אנ')
ויליאם פרי מורפי (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה.
1936 סר הנרי דייל (אנ') הממלכה המאוחדת על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי.
1938 קורניי ז'אן פרנסואה היימנס (אנ') בלגיה על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח.
1939 גרהרד דומק (אנ') גרמניה על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים.
1943 אדוארד א. דויסי (אנ') ארצות הברית גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי.
1945 הווארד וולטר פלורי (אנ') אוסטרליה, הממלכה המאוחדת על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מדבקות.
1947 קארל פרדיננד קורי (אנ')
גרטי תרזה קורי (אנ')
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר.
1949 וולטר רודולף הס (אנ') שווייץ על מיפוי תפקודי מרכז המוח.
1950 אדוארד קלוין קנדל (אנ')
שוולטר הנך (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת פרקים.
1954 ג'והן פרנקלין אנדרס (אנ')
תומאס הקל וולר (אנ')
פרדריק צ'פמן רובינס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה.
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל (אנ') שוודיה מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים.
1956 אנדרה פרדריק קורנאן (אנ')
דיקינסון וו. ריצ'רדס (אנ')
צרפת, 1941: ארצות הברית
ארצות הברית
על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות.
1957 דניאל בובה (אנ') שווייץ, איטליה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים.
1958 אדוארד לורי טטום (אנ') ארצות הברית על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים.
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט (אנ')
פיטר בריאן מדואר (אנ')
אוסטרליה, הממלכה המאוחדת
ברזיל, הממלכה המאוחדת
על הגילוי כי מערכת החיסון של העובר לומדת כיצד להבחין בין עצמה לבין מה שמחוצה לה.
1961 גאורג פון בקשי (אנ') הונגריה הבהרת מבנה ותפקוד שבלול האוזן הפנימית.
1963 סר ג'והן קריו אקלס (אנ') אוסטרליה על תיאור ההולכה של דחפים חשמליים בתאי עצב.
1966 פייטון רוס (אנ') ארצות הברית על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים.
צ'ארלס ב. הגינס (אנ') קנדה, ארצות הברית על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים.
1967 רגנר גרניט (אנ')
הלדן קפלר הרטליין (אנ')
פינלנד, שוודיה
ארצות הברית
על תיאור הסוגים השונים של תאים רגישים לאור בעין והדרך שבה אור משפיע עליהם.
1968 רוברט וו. הולי (אנ')
הר גבינד חורנה (אנ')
ארצות הברית
הודו (הבריטית), ארצות הברית
על תיאור הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון
1970 אולף פון יולר (אנ') שוודיה על עבודתו בתחום מוליכים עצביים.
1971 ארל וו. סת'רלנד, ג'וניור (אנ') ארצות הברית על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך מוליכים משניים.
1972 רודני ר. פורטר (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים.
1974 אלברט קלוד (אנ')
כריסטיאן דה דוב (אנ')
בלגיה
בלגיה
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים.
1975 דייוויד בולטימור (אנ')
רנטו דלבקו (אנ')
ארצות הברית
איטליה, ארצות הברית
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא.
1976 ד. קרלטון גיידוסק (אנ') ארצות הברית על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם.
1977 רוג'ר גיימן (אנ')
אנדרו שלי (אנ')
צרפת, 1965: ארצות הברית
ארצות הברית
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח.
1978 ורנר ארבר (אנ')
המילטון או. סמית' (אנ')
שווייץ
ארצות הברית
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בביולוגיה מולקולרית.
1979 אלן מ. קורמק (אנ') דרום אפריקה, ארצות הברית על פיתוח ה-CT.
1980 ז'אן דוסה (אנ')
ג'ורג' ד. סנל (אנ')
צרפת
ארצות הברית
על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex).
1982 סון ברגסטרום (אנ')
בנט סמואלסון (אנ')
ג'והן ר. ויין (אנ')
שוודיה
שוודיה
הממלכה המאוחדת
על גילוי הפרוסטגלנדינים.
1984 נילס ק. ג'רן (אנ')
ג'ורג'ס קוהלר (אנ')
דנמרק
מערב גרמניה
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים).
1988 סר ג'יימס וו. בלק (אנ')
ג'ורג' ה. היטצ'ינגס (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על גילוי חשיבות העקרונות לטיפול תרופתי.
1989 ג'. מייקל בישופ (אנ')
הרולד א. ורמוס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים.
1990 ג'וזף א. מורי (אנ')
דונל תומס (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים.
1991 ארוין נהר (אנ')
ברט זקמן (אנ')
גרמניה
גרמניה
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם.
1992 אדמונד ה. פישר (אנ')
אדוין ג. קרבס (אנ')
שווייץ, ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים.
1993 ריצ'רד ג'. רוברטס (אנ')
פיליפ א. שרפ (אנ')
הממלכה המאוחדת
ארצות הברית
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה לתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA.
1994 אלפרד ג. גילמן (אנ') ארצות הברית על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותו בתא.
1995 אריק פ. וישהאוס (אנ') ארצות הברית על גילוי הגנים המעורבים בהתפתחות זבוב הפירות.
1996 פטר ס. דוהרטי (אנ')
רולף מ. זינקרנגל (אנ')
אוסטרליה
שווייץ
כיצד עשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף.
1998 רוברט פ. פורשגוט (אנ')
לואיס ג'. איגנרו (אנ')
פריד מורד (אנ')
ארצות הברית
ארצות הברית
ארצות הברית
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO).
2001 לילנד ה. הרטוול (אנ')
ר. טימותי הנט (אנ')
סר פול מ. נורס (אנ')
ארצות הברית
הממלכה המאוחדת
הממלכה המאוחדת
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וציקלין תלוי-קינאז, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא.
2002 ה. רוברט הורביץ (אנ') ארצות הברית היה מקובעי את הסדר המדויק של חלוקה ומות התאים בתולעת Caenorhabditis elegans ועל הבהרת התהליך של אפופטוזה.
2005 רובין וורן או רובין ורן (אנ') אוסטרליה על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תרסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתרסריון.

רפואה

בריאות

בריאות הציבור

כושר גופני

תרופות

מחלות, נגיפים וחיידקים

נגיפים

חיידקים

ראיה

אביזרי עזר

ערכים לשיפור

ראו גם

מצאו ערכים לשיפור בנושא רפואה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים