פירושי התורה לרבי יהודה החסיד
![שער הספר בכתב יד מהמאה ה-13[א]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93.png) | |
| שער הספר בכתב יד מהמאה ה-13[א] | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יהודה החסיד |
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה | פרשנות המקרא |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | ירושלים |
| תאריך הוצאה | תשמ"ה |
| עורך | הרב משה זלטמן, הרב יצחק שמשון לנגה |
  | |
פירושי התורה לרבי יהודה החסיד הוא פירוש לחמשה חומשי תורה מאת רבי יהודה החסיד, יש שערערו על אמינות החיבור בשל קטעים שמכילים פירושים המהווים לדעתם כפירה.
הפירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1975, פרסם הרב יצחק שמשון לנגה את החיבור "פרושי התורה לר' יהודה החסיד" מתוך כתבי יד ומתוך שמועות שהובאו בשמו בספרי בעלי התוספות מושב זקנים, דעת זקנים ועוד.
החיבור נכתב בידי בנו של רבי יהודה החסיד, רבי משה זלטמן, לאחר מות אביו, ומשלב בין פירושיו ופירושי אביו ולעיתים נחלק עליו.[1]
בחיבור גם מספר פירושים לחמש מגילות.
המהדיר סידר את הספר לפי הפסוקים ולא כפי המופיע בכתב היד, שבו הסדר הוא לפי פרשות ללא אבחנה בסדר הפסוקים.
החיבור צוטט רבות על ידי ראשונים אשכנזים רבים.[2][ב]
סגנון הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר דיוקים לשוניים וחידושים מפתיעים רבים, כך למשל מכוח הסתירה בין סדר המכות המופיע בחומש שמות לבין הסדר בספר תהילים הוא נוקט שהיו שתי מערכות של מכות,[5] עוד סובר המחבר שהייתה התיישבות יהודית בארץ כנען גם בזמן גלות מצרים.[6][7]
בספר גם פירושים בדרך פשט ועל דרך רמז וגימטריאות.
המחבר עוסק גם רבות בזיהוי ספרים שהוזכרו במקרא ובחקר חיבור המקרא, תוך שימת דגש על קטעים שנכתבו לאחר שנת הארבעים, קטעים שהוסרו מן התורה, וקטעים שנכתבו שלא במקומם.[8]
ביקורת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיבור מכיל מעט עמדות הנראות חורגות מן הפרשנות המקסימליסטית לאמונת תורה מן השמים בנוגע לתוספות אנושיות לטקסט המקראי בנוסח ביקורת המקרא. כך בחיבור שלושה קטעים "בעייתיים":
- לפי המחבר חלק מפרשת שמונה המלכים שמלכו באדום (בספר בראשית) נכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה.[ג]
- בחיבור נכתב כי את הפסוק (בספר בראשית) 'וישם את אפרים לפני מנשה' כתב יהושע בן-נון או אנשי כנסת הגדולה.
- לדבריו שירת ישראל על הבאר (בספר שמות) הייתה בעצם 'הלל הגדול' הנמצא בתהלים, ודוד הסיר אותה מהתורה והכניסה לספר תהלים.
קטעים אלה עוררו סערה בעולם החרדי.[ד] בעקבות לחצים של רבנים חרדיים (למשל: הרב משה פיינשטיין), נאלצה הוצאת הספרים לאסוף את הספרים מהמדפים, ולהוציא את הספר מחדש כששלושת הקטעים הביקורתיים נמחקו.[12]
אף על פי שנהוג ליחס את ראשית ביקורת המקרא לשפינוזה, מספר רב של חוקרים ראו את פירושו של רבי יהודה החסיד כמעיד על מגמה ביקורתית שהייתה קיימת בקרב חסידות אשכנז במאה ה-11 עד המאה ה-13, וטענו שניתן למוצאה אצל הוגים נוספים מהתקופה.[13] עם זאת, פרופסור ערן ויזל הצביע על כשלים מתודיים מהותיים במחקרים אלו, כולל מחקרי עבר שלו, ולדעתו הם דורשים חשיבה מחודשת.[14] ויזל טען גם שהמגמה התחילה קודם לכן אצל תלמידי רשב"ם.[15]
טענות לזיוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהפירוש נדפס פנה הרב דניאל לוי[ה] לרב משה פיינשטיין והראה לו את הדברים, בעקבות כך כתב הרב פיינשטיין שכופר מתקופת הראשונים ייחס את הקטעים הנ"ל על שמו של רבי יהודה החסיד, ושייתכן שאף שאר הספר זויף על ידו[16][ו] כלפי הטענה שהפירוש על שירת הבאר מופיע בשם רבי יהודה החסיד גם בפירוש הציוני על התורה, השיב: "לא ידוע לנו בבירור מי הוא ר' מנחם ציוני וכנראה שהעתיק מה שנמצא באיזה ספר על שם רבי יהודה החסיד בלא עיון, ואני הייתי אומר שאסור למכור ולקנות גם ספר ציוני מאחר שנמצא בו דבר כפירה זו".[ז]
הרב יוסף שלום אלישיב והרב שלמה זלמן אוירבך הציעו להסיר את הקטעים הבעייתיים ולפרסם מחדש, מה שאכן נעשה,[18][ח] הרב פיינשטיין התנגד לפתרון זה תוך הסתמכות על מקורות מהתלמוד.
מנגד, הרב מנשה קליין כתב שמעדות הציוני ניתן ללמוד שאכן כתב היד מקורו ברבי יהודה החסיד, ושניתן ליישב את דבריו.[ט] הוא ציין שגדולי האחרונים החשיבו את הציוני כאחד מגדולי המקובלים וסמכו עליו הן בהלכה והן בקבלה,[19] וכתב בצורה אירונית[י] על התייחסותו של הרב משה פיינשטיין לפירוש הציוני: "לא אאמין אשר דברים אלו יצאו מפי הגאון רבי משה פיינשטיין, אלא נראה לפי עניות דעתי שאיזה תלמיד טועה כתבו והכניסו בין מכתביו לאחר פטירתו"[22][י"א]
על פי ניתוחו של פרופסור ערן ויזל, שלושת הקטעים המאחרים כתיבת פסוקים מהתורה הם פירושים עצמאיים של רבי משה זלטמן, והוא מציע שכך הדבר אף בנוגע לפירוש על שירת הבאר.[24]
בצלאל דבילצקי טען שיש טעויות נוספות בספר שנוספו על ידי תלמיד טועה,[25] לאחר תקופה חזר בו.[26]
לגבי שאלת הכפירה ניתנו מספר יישובים, האמונה היא בתורה משמיים ולאו דווקא בתורת משה משמיים, הכפירה היא ביישום של פעולות על פי הטענה של אי תורה משמיים ולא במחשבה, ועוד.[27]
פירושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק שמשון לנגה הדפיס פירוש נוסף לתורה מאת רבי יהודה החסיד תחת השם "טעמי מסורת המקרא לרבי יהודה החסיד".[28]
הרב יעקב ישראל סטל הדפיס בתשס"ה[י"ב] חיבור בשם "ספר גימטריאות לרבי יהודה החסיד" החלק הראשון של הספר הוא חיבור על התורה ובו גימטריאות פירושים הלכות ואגדות על סדר חמישה חומשי תורה,[29] כמו כן סטל הדפיס 13 קטעי פירוש נוספים מכתב יד.[30]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק שמשון לנגה (מהדיר), פירושי התורה לרבי יהודה החסיד, ירושלים תשל"ה, באתר אוצר החכמה[י"ג]
- גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה, ג (תשמ"ג), עמ' 215–226.
- מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 53 - 89
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בכתב יד זה מופיעה כותרת המייחסת את החיבור לרבי יהודה החסיד, אך להשערת פרופסור ערן ויזל כותרת זו לא יצאה מתחת ידו של רבי משה זלטמן, אלא נוספה במהלך הדורות על ידי אלמוני, שהבחין בהזכרתו התכופה של רבי יהודה החסיד בכתב היד.
- ^ פירושו של ריה"ח על מנשה ואפרים צוטט על ידי תלמידי הרוקח ללא הטענה שזוהי הוספה מאוחרת[3], את מחבר פירוש זה כינה הרב משה פיינשטיין "שוטה" יש שציינו באירוניה שהרב פיינשטיין נתן את הסכמתו לספר[4]
- ^ פירוש זה מופיע גם בשם הרשב"ם בפירוש מושב זקנים לבעלי התוספות במקום, כך גם בפירושו של רבי אביגדור כ"ץ אשר מביא גם את שאר "הקטעים בעייתים"[9] וכך גם בפירוש הרוקח[10] המקור הקדום ביותר הוא מדרש שכל טוב לרבי מנחם בן שלמה[11]
- ^ המהדיר התריע בהקדמת הספר ש""דבר שאינו צריך להיאמר הוא שלא ראיתי כל רשות לעצמי להימנע מלכלול את מעט הפירושים שאולי יתמיהו את הקורא בן ימינו"
- ^ רב קהילה בציריך
- ^ יש שטענו שדבריו של ריה"ח העוסקים בשאלת טעם איסור משכב זכר היוו משקל בהחלטתו לפסול את הספר בשל תפיסתו שעיון בשאלה זו הוא לא לגיטימי מפני שמקליש את חומר האיסור[17]
- ^ הפירוש נדפס על ידי מוציא לאור חרדי בירושלים תשס"ה, הדפסת הדבר לא עוררה פולמוס כלל
- ^ המהדיר אף הוסיף התנצלות בסוף הספר "מוצא אני לנכון להודיע שאחרי התייעצות עם גדולי התורה ועל פי דעתם השמטתי קטעים מועטים שאסור להעלות על הדעת שיצאו מפיו הקדוש של רבנו יהודה החסיד ז"ל ושיש להניח שזרים שלטו בכתבים ושלחו יד בהם"
- ^ לדבריו הכוונה שלריה"ח היא לספר חומש פרטי שכתב משה ולא נכלל בחמישה חומשי תורה, הספר היה בידי דוד והוא העתיק משם את ההלל, לביאור דבריו עם סימוכין ראו: הרב שלום הכהן וויס, ספר צפוני ציוני, ברוקלין תשמ"ה, בהקדמה
- ^ יעקב שמואל שפיגל הבין את דבריו כפשוטם[20] ושלל את דבריו בטענה שהרב פיינשטיין היה חי עת כתיבת הדברים, מרים וייטמן כתבה שהרב קליין כתב את דבריו באירוניה[21]
- ^ יש לציין שהרב משה פיינשטיין טען על קטעים בספרים רבים שהם תוספת מאוחרת או זיוף ואף בוקר על כך[23]
- ^ דניאל אברמס וישראל תא שמע הדפיסו את הספר במהדורת פקסימיליה בהוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשנ"ח
- ^ מהדורה לא מצונזרת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המבוא של לנגה למהדורתו עמ' ח
- ^ ראו בהערות לאורך הספר במהדורת לנגה, וכן אצל מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 67 והלאה ובמיוחד בהערה 44
- ^ ראו: פירוש הרוקח על התורה, מהדורת י' קלוגמן, בני ברק תשמ"ו, חלק א עמ' שטו), בניגוד לשם הספר, המחברים הם תלמידיו, ראו: יוסף דן, 'פירוש התורה לר' אלעזר מגרמיזא', קרית ספר, נט, תשמ"ד עמ' 664
- ^ ראו: מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 74 הערה 69
- ^ ספר שמות פרק ז פסוק ד
- ^ שמות פרק א פסוק ז
- ^ להרחבה ראו: גרשון ברין, עיון בפירושי רבי יהודה החסיד לתורה, סיני, גיליון פח חוברת א, עמ' א-יז, באתר אוצר החכמה
- ^ גרשון ברין, קווים לפירוש התורה של ר' יהודה החסיד, תעודה, ג (תשמ"ג), עמ' 215–226.
- ^ מובא אצל מ' וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 77
- ^ ראו: עמוס גאולה, לפי הפשט עזרא כתב... או משה כתבו ברוח הקדש': הערות על חיבור התורה בפירוש חדש לתורה מכתב יד וטיקן, בתוך: אביגדור שנאן, ישראל יובל (עורכים), דברי חכמים וחידותם - ספר יובל לחננאל מאק, עמ' 64
- ^ בראשית לו, לא (מהדורת בובר, ברלין תר"ס, עמ' 210)
- ^ ישראל משה תא-שמע, על ביקורת המקרא באשכנז בימי הביניים, בתוך: כנסת מחקרים: עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך א: אשכנז, עמ' 273 והלאה, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ ברוך יעקב שורץ, פירוש רבי יהודה החסיד לבראשית מח 20–22, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, כרך פ, חוברת א (תשע"ב), עמ' 29–39
- ^ ערן ויזל, דעתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא: היבטים מחקריים ומתודולוגיים, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 103־158
- ^ ערן ויזל, דעתם של פרשני המקרא בימי הביניים בשאלת חיבור ספרי המקרא: היבטים מחקריים ומתודולוגיים, תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת א־ב (תשע"ו), עמ' 156
- ^ הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, יורה דעה חלק ג, סי' קיד-קטו, באתר היברובוקס
- ^ ראו רונן לוביץ, עמדת היהדות בשאלת היחסים בין בני מין אחד, וקווים מנחים ליישומה בחינוך, דעות, גיליון 11, אוגוסט 2001, עמ' 245 הערה 12
- ^ יהונתן יעקבס, נוסח פירוש רשב"ם לתורה על פי כ"י ברסלאו ועל פי מקורות נוספים, זר רימונים מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופ' רימון כשר, עמ' 479 הערה 48
- ^ הרב מנשה קליין, משנה הלכות, ניו יורק תשס"ג, חלק ו מהד"ת סימן קב, באתר היברובוקס
- ^ ראו: י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה, רמת גן תשס"ה, עמ' 271-272)
- ^ ראו: מ' וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 79 הערה 83
- ^ הרב מנשה קליין, משנה הלכות, יו"ד, חו"מ אב"ע, חלק שני מהד"ת, ניו יורק תש"ס, סימן ריד, באתר היברובוקס
- ^ ראו: יהושע מונדשיין, ארבעה תלמידים טועים, בית אהרן וישראל, קכא (תשס"ו), עמ' קנ-קנא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הרב יהושע ענבל, הגר"א במשנת שבט הלוי, המעין, גילון 234 תמוז תש"פ, עמ' 30 הערה 24
- ^ ערן ויזל, R. Judah HeHasid or R. Moshe Zaltman: Who Proposed that Torah Verses Were Written After the Time of Moses?, JJS, 66 (2015), pp. 97-115
- ^ בצלאל דבילצקי, תלמיד טועה ומתעה, בית אהרן וישראל, גיליון קכב, תשס"ו, עמ' קע-קעב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), דבילצקי הסתמך על דברי הרב מרדכי פרידמן, ראו: מרדכי פרידמן, פורס מפה, עמ' 222, באתר היברובוקס
- ^ בצלאל דבילצקי, מעוות לתקון, בית אהרן וישראל, גיליון קכג, תשס"ו, עמ' קעו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), דבילצקי חזר בו בעקבות עיון בכתב היד
- ^ מרים וייטמן, 'הדי פרשנותו של רבי יהודה החסיד בכתבי תלמידיו: המשך מול צמצום', מגדים, נה (תשע"ד), עמ' 88 – 89; פסוקים שלא כתבם משה, עמ' 1 – 10
- ^ טעמי מסורת המקרא, באתר אוצר החכמה
- ^ דוגמית מהספר; רבי יהודה החסיד, ספר גימטריאות - פרפראות על התורה, ירושלים תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- ^ יעקב ישראל סטל, קטעים חדשים מכתב-יד מפירושי רבינו יהודה החסיד על התורה, חצי גבורים, חוברת י ניסן תשע"ז, עמ' קלד והלאה, באתר היברובוקס