פרויקט אלמוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרויקט אלמוג
פרויקט אלמוג בבנייה, יולי 2019
פרויקט אלמוג בבנייה, יולי 2019
מידע כללי
סוג מעון רשמי עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש משרד ראש הממשלה ומעון רשמי לראש הממשלה
מיקום ירושליםירושלים  ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
עלות כמיליארד שקלים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 2017–הווה (כ־4 שנים)
אדריכל עדה כרמי-מלמד
קואורדינטות 31°47′01″N 35°12′09″E / 31.783555°N 35.202534°E / 31.783555; 35.202534
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרויקט אלמוג הוא מיזם להקמת בניין חדש למשרד ראש הממשלה ומעון רשמי לראש ממשלת ישראל, שהיה בתכנון כ-14 שנים[1]. הפרויקט אושר בממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט ב-8 בפברואר 2009[2], ולווה בסערה ציבורית ובהתנגדויות, עקב עלותו הגבוהה (כ-650 מיליון ש"ח). המיזם בוטל על ידי הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו - בישיבתה הראשונה ב-5 באפריל 2009[3]. במאי 2014 חזרה הממשלה ואישרה את קידום המיזם בעקבות המלצה של ועדה ציבורית. בעקבות האישור, החלו עבודות הבנייה.

בדצמבר 2020 הפרויקט הוקפא והוחלט לבנות אותו במיקום חדש עקב הקמת קו רכבת קלה בסמוך למתחם שמשפיע על השיקולים הביטחוניים[4]. במאי 2021, נבחר מקום חדש[דרוש מקור].

עקרונות המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית הגרסה הראשונה משנת 1994 של האדריכל רם כרמי, שאושרה בשנת 2009.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הדמיית הגרסה השנייה משנת 2015 של האדריכלית עדה כרמי-מלמד, אחותו של רם כרמי.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

התוכנית היא להקים קומפלקס בקריית הממשלה בירושלים מול משרד החוץ, בו יאוחד מעון ראש הממשלה (הנמצא בבית אגיון שבשכונת רחביה) עם משרד ראש הממשלה (הנמצא בבניין משרדים ישן בקריית הממשלה). האדריכל רם כרמי זכה בתכנון לאחר תחרות אדריכלים שבה לא נבחר אף זוכה[5]. תוכנית המבנה כוללת משרדים ואולם כנסים המשתרעים על בשטח של כ-11 אלף מ"ר. שטחו של מעון ראש הממשלה משתרע על כ-300 מ"ר. לא נקבע תאריך לסיום הפרויקט, ותקציבו פרוש על כ-20 שנים.

מניעים להקמת בניין ומעון חדש לראש הממשלה:

  • מקום מכובד וייצוגי למראה
  • הפחתת עלויות בזכות איחוד משרדי העבודה עם מקום המגורים (הוצאות אבטחה; הוצאות נסיעה)
  • יצירת פתרונות שיכון עבור הצוות המלווה את ראש הממשלה
  • חיסכון בשכירת אולמות לכנסים

ביטול המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנגדות למיזם נבעה מעלותו הגבוהה, בתקופה של מיתון על רקע משבר כלכלי עולמי. בין המתנגדים לפרויקט היו שרי הממשלה שאישרה את הפרויקט בתחילת 2009: שרת החינוך יולי תמיר, שטענה שבסכום כזה ניתן היה לשפץ את כל בתי הספר הזקוקים לכך; ושר האוצר רוני בר-און, שטען שטרם אושר תקציב המדינה לשנת 2009, ושלא ראוי להוציא הוצאה כזו בתקופה של משבר כלכלי[6].

בהיותו ראש האופוזיציה ובעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע בנימין נתניהו שיבטל את המיזם אם ייבחר לראשות הממשלה, וכך אכן עשה בהחלטה של הממשלה בראשותו ב-5 באפריל 2009[7].

חידוש המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 ביוני 2013 הוחלט לקדם את התב"ע, מאחר שלמקום מתוכננים לעבור מתקנים ממשלתיים אחרים. ב-15 בדצמבר של אותה שנה הוחלט להקים ועדה ציבורית שתבחן את הקמת המבנה[8]. במאי 2014 חזרה הממשלה ואישרה את קידום המיזם, בעקבות המלצת הוועדה[9].

באוקטובר 2015 הוצגה התוכנית החדשה להקמת הפרויקט, לאחר שעודכנה במהלך השנים שעברו מאז אישורה הראשון[5].

מכיוון שהתוכנית המקורית של האדריכל רם כרמי הזכירה בצורתה חיץ נקביים נקבי[5], בשנת 2015 הוצע עיצוב חדש ומאופק על ידי האדריכלית עדה כרמי-מלמד (אחותו של כרמי, אשר נפטר בשנת 2013). התוכנית זכתה לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה[10][5] בנובמבר 2015[11]. האישור הסופי לתוכנית, על פיו ניתן להוציא את היתרי הבנייה, התקבל בינואר 2017, והעלות המוערכת לפרויקט עודכנה לכמיליארד שקל[12].

באוגוסט 2020 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח המבקר את ההתנהלות התקציבית ואת תכנון המיזם. על אף ההסכמה בדבר נחיצותו של הפרויקט והצורך בקידומו של מבנה חדש, דו"ח המבקר מציין שתהליך תכנונו טרם הושלם[13].

בדצמבר 2020, הגישה המדינה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה הסתייגות לפרויקט הכניסה לעיר, עקב ההשלכות הביטחוניות של היקפי הבינוי של המגדלים בתוכנית. החשש הוא שמהמגדלים ניתן יהיה לראות את המבנים של "פרויקט אלמוג"[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוני סופר, משרד רה"מ החדש: הפרויקט אושר - הוויכוח נמשך, באתר ynet, 9 בפברואר 2009
  2. ^ החלטת הממשלה על הפרויקט מ-8 בפברואר 2009, החלטה מספר 4475 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
  3. ^ החלטת הממשלה המבטלת את הפרויקט, החלטה מספר 12 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
    רוני סופר, נתניהו ממהר לבטל את בניית מעון ראש הממשלה, באתר ynet, 2 באפריל 2009
  4. ^ 1 2 שלומי הלר, הכניסה לעיר: הפארסה סביב בניית מעון ראש הממשלה החדש, באתר כל העיר, 17 בדצמבר 2020
  5. ^ 1 2 3 4 מיכאל יעקובסון, פרסום ראשון: כך ייראה המעון הפרטי של ראשי ממשלת ישראל בירושלים, באתר Xnet‏, 7 באוקטובר 2015
  6. ^ ברק רבידכבר בדיון הראשון: הממשלה תבטל בניית מעון רה"מ שממשלת אולמרט אישרה, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
  7. ^ רוני סופר, נתניהו בישיבה הראשונה: אחריות, אחדות ועבודה, באתר ynet, 5 באפריל 2009
  8. ^ מורן אזולאי, ועדה תקבע אם יוקם "בית לבן" ישראלי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2013
  9. ^ צבי זרחיה, מוטי בסוק, הממשלה אישרה רכישת מטוס לראש הממשלה ולנשיא ובניית מעון לראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2014
  10. ^ מיכאל יעקובסון, מעון ראש הממשלה בירושלים מתקדם לאישור, הציבור יוכל להתנגד במשך חודשיים, באתר Xnet‏, 12 באוקטובר 2015
  11. ^ מיכאל יעקובסון, פרויקט הענק של בית ראש הממשלה אושר סופית - ונפתח חלון-זמן להתנגדות, באתר Xnet‏, 10 בנובמבר 2015
  12. ^ מעיין הרוני, ירושלים: אושרה תוכנית מתחם משרד ומעון ראש הממשלה, באתר כל העיר, 29 בינואר 2017
  13. ^ גיא נרדי, ‏פרויקט בית רה"מ החדש: 11 שנה, השקעה של מיליוני שקלים בתכנון ובהכנות, ועכשיו מחפשים מקום אחר, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2020