פרשת משחקי חברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משחקי חברה (נקראה גם "פרשת אייל גולן והקטינות") הייתה חקירה משטרתית נגד הזמר אייל גולן ואנשים המקורבים לו, בחשד לבעילה אסורה בהסכמה של קטינות. החקירה החלה בספטמבר 2013 כחקירה סמויה, אך לאחר זמן קצר היא הודלפה לכלי התקשורת.

על פי החשד, אייל גולן ומקורביו נהגו ליצור קשרים עם מעריצות של גולן, בהן גם קטינות, שהשתוקקו ליצור קשר עם הזמר. במספר רב של מקרים אביו של גולן, דני ביטון, ומקורבים נוספים שידלו את הנערות לקיים עימם יחסי מין. הם השתמשו בטלפון סלולרי ייעודי למטרה זו בשם "פלא-פות" ובמכונית מרצדס בכינוי "פות-מוביל".

בפברואר 2014 הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק נגד אייל גולן, לאחר שהמתלוננות חזרו בהן מההאשמות כלפיו. לאחר סגירת התיק נטען שהחקירה לא נוהלה כראוי, ושההאשמות נגד חלק ממקורביו של גולן לא נבדקו כלל.[1]

חלק ממסמכי החקירה פורסמו ביוני 2019 בסרט תיעודי שנעשה בידי אורלי וילנאי וגיא מרוז ושודר ברשת 13 בתוכנית "אורלי וגיא". בתגובה טען איל גולן שהתוכנית שיקרית, והעלה שורה של טענות נגד אורלי וגיא, שנגדם הגיש תביעת דיבה 7 שנים לפני כן.[2]

פרטים נוספים אודות הפרשה פורסמו בספטמבר 2019 במאמר של רויטל חובל בעיתון "הארץ".

בינואר 2020 הגישו חלק מהמתלוננות תביעה משפטית נגד אייל גולן, אביו דני ביטון ומשטרת ישראל, בטענה כי סגירת התיק הייתה מחדל משטרתי.

תיאור הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקירה בפרשה החלה באוגוסט 2013, בעקבות מידע מודיעיני שלפיו נערות בנות 15 ו-16 מאזור השרון עובדות בחשפנות ועוסקות בזנות. ארבע נערות זומנו לחקירה, שם טענו כי הן קיימו יחסי מין עם אייל גולן, אז בן 42, ואביו דני ביטון.

משטרת גלילות העבירה את החומרים ליחידה המרכזית, והחלה חקירה סמויה, במהלכה בוצעו במשך חודשיים האזנות סתר לדני ביטון ולאחת הנערות.

ב-13 בנובמבר 2013 דלפו ידיעות לכלי התקשורת על החקירה הסמויה, ובחדשות 2 פורסם כי יש חשדות נגד "זמר מפורסם". המשטרה ביקשה צו איסור פרסום על זהותו של הזמר.

בתוך זמן קצר מהפרסום בוצעה שורה של מהלכי שיבוש חקירה: תיאום עדויות, שינוי גרסאות של הנערות (שהגיעו עם עורכי דין בכירים, בהם משה מרוז), וכן השמדת ראיות, בהן סילוק סמים מאחת הזירות ומחיקת סרטונים בהם רואים את הנערות. מהלכים אלה, על פי הפרקליטות, גרמו לכך שהם לא הספיקו לבסס את הראיות שהגיעו, ואי לכך הסיקה המשטרה כי ארבע הנערות הראשונות מסרו עדות שקר.

בינתיים זומנו לחקירה מספר נערות נוספות, שעדויותיהן נחשבו לאמינות. על פי העדויות, מדובר על כ-10 נערות שנוצלו מינית בידי מקורביו של אייל גולן. על פי השיטה, המקורבים היו מאתרים מעריצות של הזמר בקהל במועדון, בהופעה או בתוכנית "אייל גולן קורא לך", מתיידדים איתן ומבטיחים להן להגיע בהמשך לפגישה עם גולן. לאחר שנוצר קשר חברי, אולצו הנערות לקיים יחסי מין עם חלק מהמקורבים, בהם דני ביטון. על פי העדויות, ברוב המקרים יחסי המין התקיימו במכונית בדרך מההופעות, במשרדי ליאם הפקות, בבתי מלון או בבתים של חבריו של אייל גולן.

תיק החקירה זכה במשטרה לכותרת "משחקי חברה".

הנערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הנערות שהעידו בפרשה מוכרות לרשויות הרווחה. הן הוגדרו כנערות בסיכון, ולכולן רקע דומה של מצוקה כלכלית, אב נעדר או מכה ונטייה לברוח מהבית. כולן היו להוטות להתקרב לאייל גולן, ולכן הסכימו להיענות להצעות מיניות ממקורביו.

בדרך כלל דני ביטון היה משכנע את הנערות לקיים יחסי מין עם מקורביו של גולן. אם סירבו, נקט בצעקות ובאיומים על מנת לכפות עליהן יחסי מין. אחת הנערות אמרה: "אני רוצה להסביר לך דבר מסוים. ברגע שאני לבד עם גבר והוא דורש משהו מיני, אחרי שאני אומרת פעמיים שאני לא רוצה והוא ממשיך להתעקש, אז אני מפחדת שהוא יעשה את זה בכוח או משהו אחר לא נעים, אז אני מעדיפה לעשות את זה וזהו, שהוא יניח לי".

ארבע הנערות הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2013 התקבל במשטרה מידע מודיעיני שלפיו נערות בנות 15 ו-16 מאזור השרון עוסקות בזנות ועובדות בחשפנות. ארבע נערות זומנו לחקירה, והן טענו כי קיימו יחסי מין עם אייל גולן, אז בן 42, ואביו דני ביטון, וקיבלו כסף ומתנות עבור שירותי מין.

אחת הנערות העידה במשטרה על מערכת יחסים עם אייל גולן ולאחר מכן חזרה בה. בראיון מאוחר יותר עם אורלי וילנאי היא טענה שהמשטרה ניסתה להפליל אותו, וכמו כן אמרה שהיא נשארה בקשר רציף עם אייל גולן וחבריו, ונפגשה איתו בהופעה בקיסריה. אייל גולן הכחיש את הקשר עימה.

נערה נוספת העידה כי קיימה יחסי מין עם דני ביטון כשהייתה בת 14, וכי גם נערה נוספת בת גילה קיימה איתו יחסי מין. בתמורה קיבלו הנערות בגדים, אלכוהול וכרטיס אשראי.

לאחר מכן נמצאו סתירות בעדויות הנערות, והמשטרה החליטה להתייחס לרוב העדויות של ארבע הנערות הראשונות כעדות שקר.

ע'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע’ היא אחת מהנערות שנחקרו בתחילה במשטרה. בת 16 בזמן האירועים. במרץ 2013 נכחה בצילומי תוכנית הגמר של "אייל גולן קורא לך", שם פגשה את דני ביטון ועודד מויאל. מויאל אמר בחקירתו במשטרה: "היא נדלקה עלי. אמרה לי שהיא בת 19–20. נתתי לה את הטלפון שלי."

ביוני 2013 הסיע אותה ביטון למשרדי ליאם הפקות, שם לדבריה אולצה לקיים יחסי מין עם צחי אסולין. אסולין אישר את האירוע בעדותו במשטרה.

ב-15 באוגוסט 2013 הזמין ביטון אותה יחד עם חברתה למסיבה במועדון "ממילא" בתל אביב, ולאחר מכן למסיבה נוספת בדירתו של אייל גולן במגדלי YOO, שבה הוגשו משקאות אלכוהוליים. אחדים מהנוכחים אמרו בחקירתם כי היו שם גם סמים, אם כי לא ברור מאיזה סוג. במסיבה השתתף גם שכן של גולן. במהלך המסיבה ביצעה ע’ מין אוראלי בפומבי עם אייל גולן. גולן אישר בחקירתו את האירוע, אך לטענתו הוא הפסיק באמצע כשנודע לו שהיא קטינה. הוא הודה גם שאביו והחברה ישבו עמם בסלון וצפו מהצד.

בהמשך המסיבה ביצעה ע’ מין אוראלי גם עם השכן.

לאחר הופעה של אייל גולן בקיסריה הסיע ביטון את ע’ וחברתה לנתניה, לביתו של אביעד שרון, איש התחזוקה של גולן, ולדבריהן קיימו עימו יחסי מין. שרון נחקר ואישר כי השתיים היו בביתו, אך לדבריו לא קרה ביניהם כלום.

בסך הכל קיימה ע’, לדבריה, יחסים עם שבעה מקורבים לאייל גולן. חמישה מביניהם נחקרו ואישרו את הדברים.

בשלב מאוחר חזרה בה ע’ מטענתה כי קיבלה תשלום עבור שירותי המין.

נ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

נ' הייתה בת 18 וחצי בזמן האירועים. גרה באזור המרכז, מכונה "המתולתלת". הוריה התגרשו כשהייתה בת שש, אחיה מכור לסמים ובעל רקע אלים. החלה לעבוד בגיל צעיר כדי לעזור לאמה הנכה.

נ’ התחברה עם נערות נוספות ב-30 בספטמבר 2013 במועדון "האומן 17" בתל אביב. אחת הנערות הכירה לה את ניר שלום, המתופף של אייל גולן, שהבטיח לה לעזור לפגוש את אייל גולן. הוא הכניס אותה למתחם ה-VIP במועדון, שם פגשה את עדי לאון, הקלידן של גולן, ומושיקו שם טוב, העובד עם הלהקה ומיודד עם אנשיה. יחד איתם היו שתי נערות בנות 17, אחת מהן הייתה ע'. הם החמיאו למראיה ולאחר זמן מה נסעו לביתו של שם טוב בבת ים.

נ’ העידה על יחסי מין שקיימה עם אייל גולן ועם מקורביו. גולן אישר בחקירתו כי קיים עם נ’ יחסי מין שלוש פעמים: פעם באילת, יחד עם ט', ופעמיים נוספות במכוניתו. במסמכי החקירה נכתב גם: "לאחר מכן היא ביצעה מין אוראלי בנהגו". בחקירתו במשטרה אישר הנהג יניב גרשון את האירועים אך טען שהם נעשו בהסכמה.

במקרה אחר הבטיח ביטון לצעיר ב' שיוכל לקיים יחסי מין עם נ’. היא סירבה, אך הוא אילץ אותה באיומים לקיים עימו יחסי מין.

במהלך הופעה באילת באוקטובר 2013 שכנע ביטון את נ’ וט' להתלוות אל טל אהרון, ולדבריהן אולצו לקיים עימו יחסי מין. אהרון מכחיש כל היכרות עם השתיים.

בזמן הופעה של אייל גולן בחתונה בעכו, נ’ העידה כי קיימה יחסי מין בהסכמה עם לירון בסיס. לאחר האירוע קיימה יחסי מין עם דני ביטון ברכב המסחרי, ומין אוראלי באייל גולן ברכבו. בסיס לא זומן לחקירה, ולא הגיב לפניות מעיתונאים.

באירוע נוסף נסעה נ’ עם אבי ביטון לצילומי התוכנית "הכוכב הבא", ובדרך אילץ אותה להיכנס לרכב של הלהקה, נעל אותה בפנים והיא נאלצה לקיים יחסי מין בניגוד לרצונה עם אחד מאנשי הלהקה.

נ’ הודתה בחקירת המשטרה כי גוננה על אייל גולן והסתירה פרטים שיפלילו אותו, מכיוון שלא רצתה לפגוע בו אלא רק בדני ביטון.

ט’[עריכת קוד מקור | עריכה]

ט’ עלתה לישראל בגיל ארבע עם אמה וסבתה וגדלה ללא אב, במצוקה כלכלית. בגיל 14 הוצאה בצו בית משפט למוסד לנוער בסיכון, לאחר שבית ספרה דיווח על היעדרות ממושכת, אך לא נמצאה לה מסגרת מתאימה והיא חזרה לגור בביתה.

בדצמבר 2012, בגיל 17, הכירה במועדון "הפאשן" בתל אביב את דני ביטון ואת עודד מויאל, יחצ"ן מועדונים. לאחר מכן אולצה מספר פעמים לקיים יחסי מין עם ביטון, מתוך תקווה להגיע דרכו לאייל גולן.

זמן קצר לאחר מכן הזמין אותה ביטון למסיבה בדירתו של אייל גולן במגדלי YOO. לפני שנכנסו לבניין, אילץ אותה ביטון לקיים עימו יחסי מין במכונית. במהלך המסיבה ביצעה מין אוראלי באייל גולן בחדר מדרגות צדדי.

גולן עצמו לא נשאל בחקירתו על האירוע במגדלי YOO אך אישר לחוקרים שקיים יחסי מין עם ט' בהזדמנות אחרת. בתחקיר הטלוויזיה של אורלי וגיא הוא טען שאינו מכיר אותה כלל, וכשנשאל על האירוע על ידי רויטל חובל הוא בחר שלא להשיב.

במקרה אחר העידה ט’ כי בני פרץ הזמין אותה לסוויטה במלון "קראון פלאזה" בתל אביב ואמר לה שאייל גולן נמצא שם. בסוויטה אילץ אותה פרץ לקיים יחסי מין. פרץ אישר כי קיים איתה יחסי מין, אך לדבריו הדבר נעשה בהסכמה.

בינואר 2013, בהופעה של גולן ב"האנגר 11" בנמל תל אביב, הציע לה צחי אסולין לעלות לחדר ההלבשה של אייל גולן, שם אילץ אותה לקיים עימו יחסי מין. אסולין הכחיש תחילה את טענותיה אך לאחר מכן אישר אותן בעדותו.

במהלך הופעה באילת באוקטובר 2013 שכנע ביטון את נ' וט’ להתלוות אל טל אהרון, ולדבריהן אולצו לקיים עימו יחסי מין. בחקירתו הכחיש אהרון כל היכרות עם השתיים.

ט’ העידה כי באותו יום היא ונ' קיימו יחסי מין עם גולן בבית מלון באילת, ומיד לאחר מכן נכנס לחדר אושרי גבאי ואילץ אותה לקיים גם איתו יחסי מין, בזמן שגולן המתין בסלון. לאחר המקרה פגשו את בני פרץ, מנהלו האישי של גולן, וזה נתן להן 400 ש"ח כתמורה על זה שבאו ללוות את גולן וחבריו באילת. אושרי גבאי לא זומן לחקירה במשטרה ולא עומת עם העדויות. הוא מכחיש את הטענות.

במהלך הופעה של אייל גולן בקיסריה, ביטון שלח את ט’ לרכב ההסעות, שם חיכה חבר של גולן, שהזדהה בשם סטיב, ואילץ אותה לקיים עימו יחסי מין כי "דני הבטיח".

באירוע בנתניה שבו נכח דני ביטון, הוא השאיר את ט’ במכוון לבד בחדר עם אדם בשם אביעד, שניסה לקיים איתה יחסי מין. היא סירבה בתוקף, וברחה מן המקום. כאשר התעמתה עם ביטון לגבי המקרה, הוא ענה לה: "כל פעם שתתנהגי רע, זה מה שיקרה. אם לא תעשי מה שאומרים לך, זה מה שיקרה".

ט' הודתה כי השמיטה פרטים בחקירת המשטרה, ולדבריה אם תיחקר שוב, היא תחשוף את הפרטים הללו. "היה קל לעבוד עליי אז, היום אי אפשר לעבוד עליי. אף אחד לא יכול לעבוד עלי", אמרה.

במהלך התחקיר לתוכנית של אורלי וגיא עברה ט’ בדיקת פוליגרף ונמצאה דוברת אמת.

ט' סיפרה כי גולן כינה אותה "רוסלנה הקטנה" בשל הדמיון החיצוני בינה ובין רוסלנה רודינה.

הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחקירת המשטרה מוזכרים שמות של 18 גברים המקורבים לאייל גולן, בחשד שלקחו חלק בניצול המיני של הנערות, חלקם באופן חד פעמי ואחרים בעקביות.

אייל גולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמר אייל גולן היה בשיא הפופולריות כאשר נחשפה הפרשה, ובסופה הוא לא הואשם בדבר. חקירתו התמקדה בשאלה מרכזית אחת: האם ידע כי הוא שוכב עם קטינות בניגוד לחוק. גולן הכחיש, וחלק מהנערות הודו שאביו הורה להן לשקר לו בדבר גילן. בפברואר 2014, לאחר חקירה בת שלושה חודשים, התיק נסגר מחוסר ראיות.

לאחר חשיפת הפרשה הופסקה תוכניתו "אייל גולן קורא לך", אך שידורה חודש כעבור שלוש שנים בעונה חדשה. הוא זכה מספר פעמים בתואר "זמר השנה" במצעדי הפזמונים ברדיו.

לאחר סגירת תיק החקירה טען גולן כי הוא נפל קורבן לתלונות שווא של הנערות.

דני ביטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של אייל גולן, בן 63 בזמן האירועים. הורשע בביצוע כמה עבירות, בהן הבאת אדם לידי מעשה זנות בנסיבות מחמירות וניצול קטינות לזנות, ונידון לשנתיים מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון.

בזמן הופעה של אייל גולן הוביל את ט' לחדר הלבשה, שם אילץ אותה לקיים עימו יחסי מין. לאחר מכן הגיע למקום עודד מויאל וגם הוא אילץ אותה לקיים עימו יחסי מין.

יניב גרשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהג של אייל גולן, בן 24 בזמן האירועים. מכונה ש"ד או ד"ש בחלק ממסמכי הפרשה. בחקירתו במשטרה אישר גרשון כי קיים מספר פעמים יחסי מין עם נ' אך טען שהדברים נעשו בהסכמה. כמו כן היה אירוע אחד בו סירבה והוא כיבד את בקשתה. תיק החקירה בעניינו נסגר.

אושרי גבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר של אייל גולן, בעל מועדונים ומלונות באילת ובטבריה, בן 41 בזמן האירועים. ט' העידה כי באוקטובר 2013 הוא אילץ אותה לקיים עימו יחסי מין בבית מלון באילת.

הפרקליטות דרשה שגבאי ייחקר ופנתה לשם כך למשטרת אילת, אך הם לא הצליחו לאתר אותו. בשיחה עם עיתונאים הוא הכחיש את הטענות.

בשנת 2018 הורשע במתן שוחד לקצין משטרה באילת שמסר לו מידע על מתלוננים נגדו.

צחי אסולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל הכספים של משרד ההפקות של גולן, "ליאם הפקות" (ובעבר נהגו ועוזרו האישי), והסוכן של כמה מהזמרים המיוצגים במשרד. בן 40 בזמן האירועים. אסולין חבר לביטון לעיתים קרובות בבילויים עם הנערות על מנת לוודא שיגיעו על סיפוקם.

בינואר 2013, בהופעה של גולן ב"האנגר 11" בנמל תל אביב, הציע לט' לעלות לחדר ההלבשה של אייל גולן, שם אילץ אותה לקיים עימו יחסי מין. אסולין הכחיש תחילה את טענותיה אך לאחר מכן אישר אותן בעדותו.

ביוני 2013 הסיע ביטון את ע' למשרדי "ליאם הפקות", שם אולצה לקיים יחסי מין עם צחי אסולין. אסולין אישר את האירוע בעדותו במשטרה.

חברת ההפקות של אייל גולן מימנה את עורכי דינו בחקירה. תיק החקירה בעניינו נסגר.

בני פרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני פרץ היה חבר קרוב ומנהלו האישי של אייל גולן. שותף ב"ליאם הפקות" ומנהל של זמרים נוספים, וכן משמש דירקטור ובעל מניות בחברת נדל"ן ציבורית.

על פי עדותה של ט', דני ביטון הסיע אותה לסוויטה במלון "קראון פלאזה" בתל אביב ואמר לה שאייל גולן נמצא שם. בסוויטה המתין בני פרץ, שאילץ אותה לקיים עימו יחסי מין. פרץ אישר כי קיים איתה יחסי מין, אך לדבריו הדבר נעשה בהסכמה. כמו כן סבר שהיא בת 18.

הוא נחקר באזהרה בדצמבר 2013 בחשד להבאת אדם למעשה זנות, בתיווך של ביטון. כעבור כמה חודשים החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגדו בשל חוסר ראיות.

פרץ הרבה להגיב לפרסומים אודות הפרשה, כשהוא מציג את הנערות שזומנו לחקירה כחבורה אחידה של שקרניות.

במקביל הוציא צו איסור פרסום, בהסכמת המשטרה, על חלקו בפרשה, וכונה בשם א' במסמכי החקירה. עיתון "הארץ" ורויטל חובל הגישו עתירה נגד צו איסור הפרסום, שהתקבלה בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי. פרץ ערער לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה.[3]

ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוב משפחה של בני פרץ. רכב הלהקה חנה בביתו. שמו נאסר לפרסום.

דני ביטון אמר לו שיוכל לקיים יחסי מין עם נ', שהמתינה ברכב של הלהקה. לאחר שסירבה, אילץ אותה ביטון בצעקות ובאיומים לקיים עם ב' יחסי מין.

תיק החקירה בעניינו נסגר.

אביעד שרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש התחזוקה בביתו של הזמר, בעל עבר פלילי. בן 39 בזמן האירועים.

לאחר הופעה של אייל גולן בקיסריה הסיע ביטון את ע' ונערה נוספת לנתניה, לביתו של אביעד שרון, ולדבריהן קיימו עימו יחסי מין. שרון נחקר ואישר כי השתיים היו בביתו, אך לדבריו לא קרה ביניהם כלום.

ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מחבריו של אסולין, בן 33 בזמן האירועים. שמו לא פורסם.

עודד מויאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחצ"ן מסיבות, בן 33 בזמן האירועים.

בזמן הופעה של אייל גולן הוביל דני ביטון את ט' לחדר הלבשה, שם אילץ אותה לקיים עימו יחסי מין. לאחר מכן הגיע למקום עודד מויאל וגם הוא אילץ אותה לקיים עימו יחסי מין. בחקירתו הכחיש כי תיאם את המפגש עם ביטון, אך אישר שקיים יחסי מין עם ט'.

ד'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכן של אייל גולן במגדלי YOO. שמו נאסר לפרסום.

טל אהרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיק אירועים שעבד עם אייל גולן, בן 40 בזמן האירועים. לא נחקר ומכחיש את טענות הנערות.

במהלך הופעה באילת באוקטובר 2013 שכנע ביטון את נ' וט' להתלוות אל טל אהרון כדי שיביא להן ממכוניתו אלכוהול. לדבריהן הוא לקח אותן לחדרו במלון וקיים איתן יחסי מין. המשטרה זימנה בטעות לחקירה אדם אחר בשם זה. טל אהרון לא נחקר ומכחיש כלל היכרות עם הנערות.

סטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר של אייל גולן, לדבריו הוא תושב לונדון, אך לדברי דני ביטון הוא מתגורר בישראל. שמו המלא לא פורסם.

במהלך הופעה של אייל גולן בקיסריה, דני ביטון שלח את ט' לרכב ההסעות, שם חיכה סטיב ואילץ אותה לקיים עימו יחסי מין כי "דני הבטיח".

ה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובד מוסך מראשון לציון, חבר של דני ביטון, בן 51 בזמן האירועים.

צוות המשטרה והפרקליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצב משנה יצחק גטניו הוביל בתחילה את חקירת המשטרה, ולאחר מכן הוחלף על ידי רב פקד יוני חג'ג' מהיחידה המרכזית.

מטעם פרקליטות המדינה ליוו את התיק שתי פרקליטות, דליה אברמוף ולבנת מלמד. על פי גישת הפרקליטות, גיל הנערות אינו משנה, וגרימת יחסי מין במרמה היא עבירה חמורה של הבאת אדם למעשה זנות.[4] אברמוף ומלמד כתבו בחוות הדעת על התיק ביקורת קשה על התנהלות המשטרה.

ביקורת כלפי המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מאמרים שניתחו את חקירת המשטרה צוין כי נראה שהיו יחסים מיוחדים בין אייל גולן למשטרה.[5][6]

זוהו מספר כשלים בחקירה:

  • החוקרים זימנו לחקירה רק חלק קטן מהחשודים בפרשה.
  • לא נערך עימות בין גולן או מקורביו עם כל העדויות של הנערות.
  • לא נערך עימות בין גולן או מקורביו עם הנערות עצמן.
  • הוא עומת אך ורק עם אביו, ועם השכן במגדל YOO, לגבי שני אירועים נקודתיים שלא היו בלב הפרשה, והעימותים לא תועדו. גם חקירות נוספות של גולן לא תועדו.
  • המשטרה סירבה לצותת לשיחות הטלפון של אייל גולן, בטענה כי יש לו קוד סינון שיחות, ולכן לא ניתן להאזין לו.
  • החוקרים לא ניסו להצליב את טענותיו של גולן עם עדויות אחרות כדי לבדוק את אמינותן.
  • במספר מקרים טען גולן דבר והיפוכו:
    • בראיון בטלוויזיה טען שמעולם לא פגש את המתלוננות, אך בחקירת המשטרה זיהה אותן והודה בקשר איתן.
    • בראיון לעיתון טען שאביו ואחת הנערות לא היו לידו בזמן שקיים יחסי מין אוראליים, אך בחקירת המשטרה אמר שהם היו שם.
    • בראיון לטלוויזיה טען כי לא היה באילת עם שתיים מהנערות, אך בתשאול במשטרה סיפר כי קיים עימן יחסי מין באילת.
    • בראיון בטלוויזיה בשנת 2016 טען כי לא ידע על מעשי אביו וכי לא היו בסביבתו נערות, אך בראיון אחר משנת 2018 הודה כי ידע על מעשי אביו וכי הוא נהג להביא אליו בחורות צעירות לאחר ההופעות.
    • בין חבריו של גולן שהוזכרו בעדויותיהן של הקטינות היו כאלה שלא נחקרו, לא עומתו עם עדויות הנערות, ומטבע הדברים גם לא נשאלו על חלקו של גולן בפרשה.
    • המשטרה קיבלה את גרסתו של גולן לאירועים ללא בדיקה נוספת, גם כאשר דבריו בחקירה סתרו גרסאות קודמות שמסר לפני כן.

חשד לשיבוש ראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעדויות של הנערות עולה כי חמישה אקטים מיניים, אחד מהם בבית מלון באילת, תועדו בסרטונים, אך נמחקו ממכשירי הטלפון לפני שנבדקו על ידי המשטרה.

בשיחה מוקלטת של ביטון עם בתו מאיה היא מציעה לו למחוק ראיות, ובגזר הדין שלו הוא הורשע בהשמדת ראיות. "די היה בסרטון אחד כדי לשנות את התמונה כולה", אומר גורם המעורב בחקירה, "אבל המשטרה לא הצליחה לשחזר שום דבר אף על פי שיש לה יחידת סייבר. אלה היו כנראה מחיקות מתוחכמות ביותר".

כמו כן, בחלק מהעדויות של הנערות נטען כי הדיחו אותן לצרוך סמים, וכי סמים היו זמינים בדירות בהן נכחו. בחקירת המשטרה נבדקו הדירות ולא נמצאו סמים כלשהם. לדברי לבנת מלמד קיים חשד לשיבוש חקירה, וייתכן כי החקירה הסמויה הודלפה לחשודים ואלה הוציאו את הסמים מהדירות.

המחלוקת בין המשטרה לפרקליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך החקירה התגלעו מחלוקות בין המשטרה לפרקליטות, ופעולות חקירה רבות לא בוצעו אף על פי שהפרקליטות ביקשה זאת. רב פקד יוני חג'ג' סבר כי התלונות שקריות וכי זו עלילה נגד גולן. הוא ביקש מהפרקליטות לסגור נגדו את התיק מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות, אך הפרקליטות לא נענתה.

השיא ביחסי חוסר האמון בין שני הגופים היה לאחר הפרסום בחדשות 2. בפרקליטות חשדו כי אחד מחוקרי המשטרה הדליף את דבר החקירה, אך סברו שיש להמשיך בחקירה סמויה, לאסוף ראיות נוספות, ולהמתין עם מעצר החשודים כדי למנוע את סגירת התיק. בניגוד לדעתם, בתוך זמן קצר החליטה המשטרה לעצור את המעורבים.

סגירת התיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיק החקירה נגד אייל גולן נסגר מבלי שהועמד לדין. דני ביטון הורשע בביצוע עבירות מין במסגרת עסקת טיעון שגיבשה עורכת הדין רויטל סויד. סעיפי ההרשעה היו הדחה לזנות בנסיבות מחמירות, ניצול קטינים לזנות, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה. ב-29 באפריל 2015 גזר עליו בית המשפט המחוזי עונש של שנתיים מאסר, ופיצויים בגובה 50 אלף שקלים לכל אחת משלוש הנפגעות.[7]

עקב הראיות שהצטברו שקלו במשטרה להגיש כתב אישום נגד צחי אסולין, יניב גרשון והמכונה ב', אך שלושת תיקי החקירה נסגרו, מפני שבפרקליטות חששו מחקירה קשה בבית המשפט בזמן שהמתלוננות חסרות גב משפחתי או חברתי. כמו כן היה חשש שלא יתקבל התקדים המשפטי לפיו גם קרבה לזמר יכולה להיחשב כחלופה לתמורה כלכלית עבור יחסי מין.

בשלב זה רב פקד חג'ג' היה סבור כי מדובר בעלילה נגד גולן. הוא הפציר בפרקליטות לסגור נגדו את התיק מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות. הפרקליטות לא נענתה, והתיק נסגר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה.

התפתחויות מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סגירת התיק התראיין גולן בעיתונות והכחיש את הטענות נגדו מכל וכל.[8]

דני ביטון השתחרר מהכלא במאי 2017.[9]

בשנת 2019 צילמו אורלי וילנאי וגיא מרוז סרט תיעודי בשם "פרשת אייל גולן".[10] בראיון אודות הסרט אמרה וילנאי: "חשוב שאנשים יראו את הסרט בגלל הגילויים החדשים שיש בתוכו. חלפו שש שנים והעננה עדיין רובצת מעל אייל גולן ורצינו לרדת לעומקם של דברים".

בדיקה של "ידיעות אחרונות" גילתה כי נתוני ההשמעה ברדיו של שיריו של גולן לא ירדו בעקבות שידור התוכנית.[11]

אורלי וגיא התכוונו לפרסם חלק שני לתחקיר, ובו קטעי וידאו מתוך חקירתו של גולן במשטרה, בהם נראה גולן שר, מתלוצץ ומתחבק עם חוקריו,[12] אך בית המשפט סירב לבקשת החדשות 13 לשדר את הצילומים מחדר החקירות.[13]

בינואר 2020 הגישו חלק מהמתלוננות תביעה משפטית נגד אייל גולן, אביו דני ביטון ומשטרת ישראל, בטענה כי סגירת התיק הייתה מחדל משטרתי.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רויטל חובלהשיטה, ניצול המעריצות, מחדלי המשטרה: מסמכי החקירה בתיק אייל גולן נחשפים לראשונה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2019, מצוטטים מסמכי המשטרה לפיהם סטיב, טל אהרון, לירון בסיס ואושרי גבאי לא נחקרו כלל.
  2. ^ רן בוקר, אייל גולן תוקף את אורלי וגיא: "אתם לא מוסריים, פירקתם משפחות", באתר ynet, 27 ביוני 2019
  3. ^ הארץמנהלו ושותפו של אייל גולן נחקר בפרשת "משחקי חברה" ושכב עם קטינה שהעידה בתיק, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2019.
  4. ^ אילה חסון, ‏אורלי וילנאי: "היה מנגנון משומן, אייל גולן - הפרס, הצעירות - הטרף", באתר מעריב השבוע, 2 ביולי 2019.
  5. ^ תחקיר אייל גולן באורלי וגיא: לא מחדש אבל חשוב מסיבות אחרות, באתר ‏מאקו‏.
  6. ^ אורית קמירפוליטיקת הזהויות מצילה את אייל גולן, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2019.
  7. ^ גלי גינת‏, פרשת משחקי חברה: שנתיים מאסר לאביו של אייל גולן, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באפריל 2015.
  8. ^ רז שכניק, אייל גולן: "אני מתבייש ונגעל רק מהקטע שהבחורות היו אצלי בדירה עם אבא שלי. על כל היתר לא אתנצל. כי הכל שקרים", באתר ynet, 1 באפריל 2014.
  9. ^ ליאורה גולדנברג-שטרן, ‏לאחר שנתיים אביו של אייל גולן השתחרר, באתר מעריב השבוע, 4 במאי 2017.
  10. ^ פרשת אייל גולן - הסרט המלא, באתר רשת 13, ‏3 ביולי 2019.
  11. ^ רז שכניק, לא יורד מהסקאלה, באתר ynet, 9 ביולי 2019.
  12. ^ מעריב אונליין, ‏גיא מרוז: "אייל גולן קיבל יחס VIP בחקירות המשטרה", באתר מעריב השבוע, 16 בדצמבר 2019.
  13. ^ אורלי וגיא, תיעוד מיוחד: כך נראית חקירתו של אייל גולן במשטרה, באתר חדשות 13, 1 בינואר 2020.
  14. ^ "יש כל כך הרבה שרוצות, אני צריך אחת שלא רוצה?": תמלילי החקירה של אייל גולן, באתר ynet.