מישא אשרוב
 | |
| מישא אשרוב בתפקיד ג'וש בסרט "קזבלן" | |
| לידה | 28 במרץ 1924 |
|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 2003 (בגיל 79) תל אביב, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| שפה מועדפת |
עברית |
| עיסוק |
שחקן תיאטרון |
| פרסים והוקרה |
פרס התיאטרון הישראלי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מישא אשרוב (28 במרץ 1924 - 19 באוקטובר 2003) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי. מגדולי שחקני תיאטרון "הבימה" וחבר בהנהלתו.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לדוד ונעמה בסמרקנד שבאוזבקיסטן בשנת 1924, עלה לארץ ישראל בשנת 1929, גדל בשכונת הבוכרים בירושלים ומאוחר יותר עבר עם משפחתו לפתח תקווה. נפצע באסון המטיילים בעין גדי באפריל 1942. אשרוב התקבל בשנת 1942 לבית הספר הדרמטי של תיאטרון הבימה (הסטודיה). היה תלמידו של שמעון פינקל. בשנים 1945 - 1948 נמנה עם מייסדי קיבוץ יחיעם. שם גם הכיר את רעייתו הראשונה, אביבה.
בתקופת מלחמת העצמאות שירת כחבר בלהקה הצבאית הארצית, יחד עם כמה מצעירי הבימה. בשנת 1951 אחרי שסיים את שירותו הצבאי הצטרף לתיאטרון הבימה. תפקידו הראשון היה בהצגה "המרד על הקיין". בשנת 1956 צורף לקולקטיב הבימה. בשנים 1949-1954 הופיע בתיאטרון לי לה לו בערבים ובימים עבד בתעשייה הצבאית. בהבימה גילם למעלה מ-70 תפקידים, בין היתר בהצגות: "מראה מעל הגשר", "אדיפוס המלך", "אותלו", "אופרה בגרוש", "12 המושבעים", "הבט אחורה בזעם", "יוליוס קיסר" ו"מי מפחד מווירג'יניה וולף?". מאוחר יותר עבר לתיאטרון "לי לה לו" ובסופו של דבר חזר ל"הבימה". בשנת 1958 נבחר להנהלת התיאטרון וב-1989 פרש לגמלאות.
בסוף שנות ה-60 ביים את ההצגה "חדר לשניים", מעין גרסה ישראלית של עדה בן-נחום להצגה "שלושה בסירה אחת". בשנים 1969–1972 העלה אשרוב יחד עם דליה פרידלנד את "פרח, הסכין והבושם" ,ערב מיצירותיו של המחזאי הספרדי פדריקו גרסיה לורקה. חלק מן החומר תורגם על ידי רפאל אליעז. ההפקה הועלתה בהצלחה גדולה ברחבי הארץ.
בשנות ה-60 וה-70 הופיע גם במספר סרטים: "קזבלן", "לא ביום ולא בלילה", "שישים שעות לסואץ", "שלושה ימים וילד".
אשרוב הקים וניהל ביחד עם אשתו השלישית בלהה מס את תיאטרון הילדים והנוער ביממ"א בשנת 1976. על הקמת וניהול התיאטרון הוא זכה בפרס מטעם "אסיטז'", ארגון בינלאומי לתיאטרון.
בשנת 1992 לקה בשבץ מוחי ומאז התדרדרה בריאותו. בשנותיו האחרונות מיעט להופיע והיה מרותק לכיסא גלגלים. עם זאת, בשנת 2001 העלה הצגת יחיד, שהיא אוטוביוגרפיה המבוססת על חייו שכתב עם המחזאי דני הורוביץ, בשם "אורח בגן הדובדבנים". המחזה הוצג כהצגה אורחת בפסטיבל תיאטרונטו.
במהלך הקריירה שלו זכה בפרסים הבאים:
- פרס הבימה ע"ש מנחם גנסין על גילום תפקיד אדי קרבונה ב"מראה מעל הגשר" בבימויו של היי קיילוס, בשנת 1965
- פרס כינור דוד על גילום תפקידו של פרופסור ג'ורג' ב"מי מפחד מוירג'יניה וולף", בשנת 1965
- פרס הבימה ע"ש דוד טנה על התפקיד הראשי ב"אדיפוס המלך", בשנת 1977
- יקיר העיר תל אביב-יפו (תשנ"ח-1999).[1]
- פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לתיאטרון, בשנת 2000 (יחד עם זהרירה חריפאי)
- פרס מועדון מילוא
מישא אשרוב נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב והוא בן 79 במותו. הוא נטמן בבית עלמין הדרום בחולון.
אשרוב היה נשוי שלוש פעמים. מאשתו הראשונה, אביבה, נולדו לו בן ובת. מאשתו השנייה, השחקנית דליה פרידלנד, נולדה הבת אילה אשרוב, מוזיקאית, שחקנית וזמרת. אשרוב חי גם במשך 14 שנים בזוגיות עם השחקנית אלישבע מיכאלי. מרעייתו השלישית בלהה מס נולדה הבת חן אשרוב, שחקנית.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחוב נקרא על שמו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה במעמד אלמנתו וראש העיר, 2009
- בנובמבר 2012 נחנכה כיכר על שמו בשכונת קריית האומנים ברמלה
- לוחית זיכרון הונחה על ביתו בתל אביב, 2013.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מישא אשרוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מישא אשרוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מישא אשרוב, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- רפאל בשן, אני מתייחס לקומדיה בכל הרצינות: מונולוג של מישה אשרוב, מעריב, 19 ביולי 1968
- מרב יודילוביץ', השחקן מישה אשרוב הלך לעולמו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2003
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יקירי תל אביב-יפו, באתר עיריית תל אביב-יפו.
| הקודמים: 1999 - שלמה בר שביט, נולה צ'לטון |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2000 - זהרירה חריפאי, מישא אשרוב |
הבאים: 2001 - יעקב אלפרין, אברהם דשא (פשנל) |
