צרויה להב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צרויה להב
אין תמונה חופשית
לידה 16 ביולי 1951 (בת 66) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כנרית, זמרת, סופרת, משוררת, פזמונאית, תסריטאית, שחקנית תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צרויה להב (נולדה ב-16 ביולי 1951) היא סופרת, פזמונאית, משוררת ובעברה גם מוזיקאית, שחקנית וזמרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להב נולדה וגדלה בקיבוץ איילת השחר בשם צרויה חפרי.[1] מצד אמה (משפחת הלוי-אפשטיין) היא דור חמישי בארץ.[2]

להב שירתה בלהקה הצבאית צוות הווי חטיבת הצנחנים. בעת שירותה פגשה את לואי להב, לימים אחד המפיקים המוזיקליים הבולטים בישראל. לאחר השירות, בהיותה בת תשע עשרה וחצי, נישאה ללהב והשניים נסעו לארצות הברית, שם נולדה בתם היחידה טל, שנהרגה בתאונה בגיל שלוש וחצי.[1]

באמצע שנות השבעים להב שרה וניגנה (בכינור) ב-E Street Band, להקת הליווי של ברוס ספרינגסטין - בהופעות ובאלבומים The Wild, The Innocent and The E Street Shuffle ו-Born to Run. בשנת 1975 חזרו צרויה ולואי להב לישראל. בשנת 1976 תרמה את נגינתה לאלבום היחיד של להקת תמוז, "סוף עונת התפוזים". בשנת 1977 התגרשה מלואי.[1]

לאחר מכן למדה משחק במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע בלוס אנג'לס ועם שובה לישראל השתתפה בכמה הצגות תיאטרון, כמו טוב בהתיאטרון הקאמרי ובמחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום" על פי סיפורו של חיים נחמן ביאליק. בתחילת שנות השמונים הייתה חברה בלהקת הברירה הטבעית. לאחר פרישתה מן הלהקה לא הופיעה עוד והקדישה את עיקר מרצה לכתיבת שירה ופרוזה.

שיריה הולחנו ובוצעו על ידי מיטב המוזיקאים והמבצעים בישראל. מוזיקאי שהרבה להלחין את שיריה של להב הוא רמי קלינשטיין, שהלחין משיריה הן עבור עצמו ("הים כבר לא", "על הגשר הישן", "תשארי עוד קצת") והן עבור ריטה ("חמצן", "ימי התום", "לאלף נמר", "שרה ברחובות"). גם יהודית רביץ הלחינה אחדים משיריה, כ"דרך המשי" ו"נעמיד פני יתומים". עוד ביצעו משיריה מאיר בנאי, דויד ברוזה, גידי גוב, ריקי גל, יהודה פוליקר ואחרים. בשנת 2003 הוציאה להב אלבום בשם "הים כבר לא", ובו 16 מן השירים שכתבה במרוצת השנים.[3] בשנת 2006 השתתפה להב בכתיבת רוב שירי אלבומה של דנה ברגר "יום יום". באלבומו של יהודה פוליקר "כל דבר מזכיר לי" שיצא בשנת 2011 שימשה להב כעורכת טקסט, ויחד עם פוליקר כתבה חלק משירי האלבום.

ספרה הראשון, "כפכפי העץ של אנדרה" (2002), המבוסס על סיפורו האמיתי של אריה בן-פלאי, שילדותו עברה עליו בהולנד בתקופת השואה, זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי,[4] בפרס לספר ביכורים של משרד התרבות והספורט ובפרס יד ושם למפעלים חינוכיים לשנת תשס"ב, על כתיבת ספר לילדים ולנוער בנושא השואה. ספרה השני, "מלכת הביצות רוקדת טנגו" (2004), זכה בפרס אקו"ם לשנת 2005.‏[5]

בשנת 2011 הוענק לצרויה להב פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי למחברת. להב מלמדת בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים.

לאחר נישואין קצרים לשחקן שבתאי קונורטי בשלהי שנות השבעים פגשה את התפאורן איציק אלבלק, ומאז הם חיים יחדיו כידועים בציבור. השניים מתגוררים במושבה הגרמנית שבירושלים ולהם שלושה בנים – דניאל (בנו של אלבלק מנישואין קודמים לשרונה, בתו של אייבי נתן), יונתן ויוספי.[1]

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריה הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צרויה להב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ‏יואב בירנברג, פחות חולמת את עצמה, הרבה יותר נקשרת, באתר ynet, 23 ביולי 2003.
  2. ^ נרי ליבנהצרויה להב והפליטים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004.
  3. ^ מידע על האלבום באתר MOOMA.
  4. ^ IBBY, IBBY Honour List (2004), June 2004, p.17.
  5. ^ לקסיקון הספרות העברית החדשה, ראו קישורים חיצוניים