קבוצת החקירה המיוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קבוצת החקירה המיוחדתאנגלית: Special Interrogation Group המוכרת בראשי התיבות SIG[1]) הייתה יחידת עילית בצבא הבריטי שכללה מתנדבים יהודים דוברי גרמנית רובם מארץ ישראל. היחידה ערכה פעולות פשיטה מיוחדות, תוך התחזות לחיילים גרמנים, כנגד כוחות מדינות הציר במסגרת המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל הרעיון להקמת SIG היה קפטן הרברט ססיל באק (Herbert Cecil A. Buck) בעל עיטור צלב צבאי (Military Cross) ששירת ביחידות המשמר הסקוטיות והפאנג'ביות.[2] באק, בלשן של השפה הגרמנית בוגר אוניברסיטת אוקספורד, נפל בשבי הגרמנים בינואר 1941, ונמלט בחזרה למצרים כשהוא מחופש לחייל גרמני. הוא הופתע כמה קל היה לו, בהיותו דובר גרמנית שוטפת, לעבור דרך קווי הגרמנים, והציע הקמת יחידה של דוברי גרמנית שתפעל מאחורי קווי האויב. קפטן באק מונה למפקד היחידה והוא גייס את חבריה מבין לוחמי הקומנדו היהודיים של קבוצת הקומנדו מספר 51 שחזרו מפעילות באריתריאה ושהו אז במחנה אימונים בג'ניפה סמוך לתעלת סואץ, ואחר כך במחנה בורג' אל ערב שליד אלכסנדריה.

במרץ 1942 כתב קולונל טרנס איירי (אנ') ממחלקת המחקר המודיעין במשרד המלחמה שבלונדון כי חלק מקבוצת הקומנדו של המזרח התיכון מספר 51 שפורקה לאחרונה והכוללת יהודים ארץ-ישראלים דוברי גרמנית יצורפו ל:

קבוצה גרמנית מיוחדת כיחידה משנית של הקומנדו של המזרח התיכון... תחת שם הקוד "קבוצת החקירה המיוחדת" בה יעשה שימוש לחדור מאחורי קווי הגרמנים במדבר המערבי, תחת הארמיה השמינית... סדר הכוח של הקבוצה יהיה סביב מחלקה...חברי הקבוצה יהיו בלשנים דוברי גרמנית שוטפת...ברובם פלשתינאים (יהודים) ממוצא גרמני. לרבים מהם יש רקע צבאי מיחידת הקומנדו מספר 51.

הקומנדו היהודי של SIG מאת מרטין שוגרמן עוזר למנהל הארכיון, האגודה של ותיקי השירות היהודים (AJEX). המוזיאון הצבאי היהודי. 6 בפברואר 2000

מכתב נוסף של קולונל איירי דרש להקצות ליחידה כלי רכב מתאימים.

רוב הלוחמים היו בוגרי קומנדו 51 שלחם במסגרת המערכה במזרח אפריקה ופורק בשנת 1941. חלקם הגיעו ישירות מהפלמ"ח, ההגנה והאצ"ל. מגויסים יהודים נוספים הגיעו מהכוחות הצ'כים החופשיים, מלגיון הזרים הצרפתי ומכוחות צרפתיים אחרים בהם היו יהודים מאזורים דוברי גרמנית. בין המגויסים היו ישראל כרמי (הגיע מהבאפס ושרת בהמשך כקצין משטרה צבאית ראשי), קרל כהנא (שהמשיך ב-SAS ונמנה אחר כך עם מקימי בית הספר לצניחה של צה"ל) ודב כהן (הגיע מהאצ"ל וכינויו "שמשון", מפקד הפריצה לכלא עכו ב-1947 שבה נהרג) כהנא, כהן וכרמי, וכן לוחמים נוספים ביחידה, בנוסף גויסו ליחידה שני שבויי מלחמה גרמנים, ולטר אסנר (Walter Essner) והרברט ברוקנר (Herbert Brueckner). לפני המלחמה היו השניים חברים בלגיון הזרים הצרפתי ובמלחמה שרתו ברגימנט ה-361 של קורפוס אפריקה. הם נשבו על ידי הבריטים בנובמבר 1941, ולאחר ששכנעו את חוקריהם כי היו קומוניסטים אנטי-נאצים בעברם הם גויסו לשמש כסוכנים כפולים. מספר הלוחמים ביחידה נע בין 20‏[3] ל-38.[4]

היה ניסיון לשיתוף פעולה עם המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח. קפטן באק ביקר באתר האימונים של המחלקה במשמר העמק והציע לאחד כוחות. באוגוסט 1942 יצאו למצרים שלושה מאנשי המחלקה הגרמנית ובהם מפקד המחלקה, שמעון אבידן, במטרה להתאמן במשותף עם ה-SIG, אלא שהמפקדה הבריטית התנגדה לשיתוף פעולה זה והשלושה חזרו כלעומת שבאו.[5]

רשימה חלקית של הלוחמים ביחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קפטן הרברט ססיל באק (Herbert Cecil A. Buck) - מפקד היחידה
  • סגן הרברט דולמונט נייטו הולנדר
  • צרלי "צנקי" הילמן
  • פטר הס
  • פטר (אליהו) גוטליב
  • ישראל כרמי - בוגר הבאפס
  • אריה שייניק שי - בוגר קומנדו 51
  • קרל כהנא - בוגר קומנדו 51
  • דב כהן - בוגר קומנדו 51
  • דולף צנטנר - בוגר קומנדו 51
  • מוריס "טיפן" (מונגו) טיפברנר - בוגר קומנדו 51
  • פיליפ [שרגא איסר] קוגל - בוגר קומנדו 51
  • ולטר אסנר - שבוי גרמני
  • הרברט ברוקנר - שבוי גרמני

אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה האימונים של היחידה הוקם בקצה המרוחק של קבוצת מחנות מבודדים מערבית למרסא מטרוח. בנוסף לאימונים צבאיים מקובלים בניווט ובקרב פנים אל פנים למדו חברי היחידה טיפול בכלי נשק ובחומרי נפץ גרמניים, ונהיגה ותחזוקה של כלי רכב גרמניים. כל אחד מחברי הקבוצה קיבל זהות בריטית למקרה של נפילה בשבי ויוכר כחייל אנגלי ולא יהודי, וזהות גרמנית למטרות מבצעיות. כל הפעילות במחנה נוהלה בגרמנית. פקודות היום פורסמו בשפה זו ולעיתים היו מעירים אדם באמצע הלילה על מנת שידבר גרמנית. מטעמי סודיות נאסר על חברי היחידה ליצור קשר עם חיילים בריטים במחנות הסמוכים. שני שבויי המלחמה הגרמנים שהצטרפו ליחידה, אסנר וברוקנר, לימדו את חבריה את העגה הנהוגה בקורפוס אפריקה ואת שירי הלכת הגרמניים. לקראת ביצוע משימות קיבל כל משתתף פנקס משכורת גרמני, סיגריות ושוקולדים מתוצרת גרמניה, ואפילו מכתבי אהבה מזויפים לאהובה בגרמניה.

כחלק מהאימונים הם השתמשו בכלי רכב שלל גרמניים, עברו מאחורי קווי הגרמנים בסמוך לברדיה והקימו מחסומי דרכים. כשהם לבושים כשוטרים צבאיים גרמנים הם עצרו וחקרו נהגים גרמנים ואספו מודיעין תוך כדי כך. לעיתים נכנסו למחנות גרמניים ושוחחו עם חיילים.

פעולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיום היחידה נשמר בסוד בצבא הבריטי, ומתי המעט שידעו עליה קראו לה חוליית המתאבדים של ברטי. השמועות על יכולתיה הגיעו לדייוויד סטירלינג, מקים ומפקד ה-SAS. שחיפש דרך יצירתית להחדיר את הלוחמים שלו לשדה התעופה של דרנה שבלוב, ולהשמיד את מטוסי הגרמנים. סטירלינג החל לחקור על היחידה והתאהב ברעיון. הוא ביקש מקפטן באק להגיע לקהיר בכדי לדון איתו על שיתוף פעולה אפשרי במבצע שהוא רוצה להוציא בדרנה. באק שמח להשתתף בפעולה וציין כי זו פעולה קלה לביצוע. תפקידה של הקבוצה יהיה להחדיר את לוחמי ה-SAS מעבר לקווים הגרמניים ולהביא אותם לנקודת זינוק ממנה יפשטו על שדה התעופה של הגרמנים. לאחר פיצוץ המטוסים, ה-SIG תחזיר את הכוח לצד הבריטי, תפקיד זה התאים ליכולתיה של היחידה. סטירלינג החליט לצרף את הקבוצה ליחידה שלו, והיא הפכה למחלקה בפלגה D של ה-SAS.[6]

הפעולה בדרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 1942 קיבלה SIG את המשימה המבצעית הראשונה שלה: לפעול עם כוח של ה-SAS בפיקודו של לויטנט קולונל דייוויד סטירלינג לפוצץ מטוסים בשדות התעופה של דרנה ומרטובה, כ-150 קילומטרים מערבית לטוברוק. לשדות תעופה אלו הייתה חשיבות מיוחדת משום שמהם יצאו המטוסים שתקפו את מלטה, אז בסיס ימי בריטי שממנו תקפו הבריטים את האוניות שהעבירו דלק ותחמושת מאיטליה לקורפוס אפריקה. שיירת הרכב של הכח כללה משאית גרמנית מעוטרת בסמלי "הקורפוס האפריקני" וחיל התובלה הגרמני, רכב "פולקסוואגן" צבאי, מכונית אופל ומשאית בריטית "שבויה", שבה הסתתרו החיילים הצרפתים וכן שני החיילים הגרמנים שהתלוו למשימה, כאשר הלוחמים מ-SIG, שמספרם במבצע זה נתון במחלוקת (בין 8 ל-12 איש), משמשים כ"שומרים" על "שבויי מלחמה צרפתיים" (אנשי ה-SAS). לאחר שהצליחו להערים על מחסומי הדרכים של הגרמנים, הגיעה הקבוצה ב-13 ביוני 1942 סמוך לדרנה והתכנון היה להתפצל לשתי קבוצות, כאשר נקבעה מראש נקודת מפגש לאחר ביצוע הפעולה. קבוצה אחת שכללה את קפטן באק, אסנר, שלושה לוחמים מ-SIG וחמישה צרפתים יצאה לפוצץ מטוסים בשדה התעופה של מרטובה. משימה זו הסתיימה בהצלחה והקבוצה הצליחה להשמיד 20 מטוסים. הקבוצה השנייה, בראשות לויטנט ז'ורדן הצרפתי, שכללה את ברוקנר (השבוי הגרמני שגויס ליחידה), תשעה אנשי SAS ושלושה אנשי SIG יצאה במשאית לתקוף את שדות התעופה של דרנה.

השיירה עזבה את האזור שבשליטת הבריטים והמשיכה את דרכה עד למחסום של הצבא האיטלקי. השומר במחסום ביקש את הסיסמה — שהוחלפה מדי חודש — המודיעין הבריטי לא סיפק להם את הסיסמה המעודכנת. אולם ברוקנר הגרמני התעשת במהירות, וגער בשומר בצעקות על שהוא מעכב את השיירה ששבה מדרך ארוכה. החייל האיטלקי המפוחד אִפשר לשיירה להמשיך. במחנה המעבר הגרמני קיבלו החיילים תדריך מחייל גרמני, שהזהיר אותם מפני הפצצות הצבא הבריטי וחמור לא פחות: הסתננות מפגעים מן האויב. החיילים ירדו מרכביהם וסעדו בחברת החיילים הגרמנים, ואילו הצנחנים הצרפתים נותרו במחבואם במשאית. לאחר ארוחת הערב התפצלה השיירה לשניים: קבוצת חיילים אחת נסעה לשדה התעופה בדרנה, והקבוצה האחרת נסעה לשדה התעופה במרטובה.

התקיפה במרטובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה שי, שנהג במשאית הגרמנית, הוביל את קבוצתו למרטובה, שם הטמינו החיילים הצרפתים פצצות כמתוכנן. אולם בטרם סיימו את מלאכתם, נשמע לפתע פיצוץ אדיר מכיווּן דרנה. האופק הואר ועשן סמיך היתמר בשמי המדבר. החיילים הבינו שאירעה תקלה, שכן המטענים היו עם מנגנוני השהיה, ונועדו להתפוצץ רק לאחר שהכוחות התוקפים ישלימו את משימתם ויתרחקו משדות התעופה, והחלו לנוע במהירות לעבר מקום המפגש המיועד עם הקבוצה השנייה. בהמתנה במקום האיסוף, הגיח לעברם לוטננט ז'ורדן פצוע ומדיו מוכתמים בדם. הוא הספיק ללחוש "ברחו מהר", והתעלף. החיילים המחופשים פשטו בחפזה את מדי הצבא הגרמני ונסוגו אל המדבר. על אף המצוד הגרמני שנערך עליהם, הם הצליחו לחבור לאחר כשבוע לפטרול הסיור האוסטרלי שהמתין להם.

התקיפה בדרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוקנר גרם לעצירת המשאית, שהובילה את כוח התקיפה לשדה התעופה בדרנה, תוך כדי המעבר בעיירה, בתואנה שהמנוע שלה מתחמם.[7] הוא ירד מהמשאית, ובעוד שאר הכוח מחכה לשובו, ניגש לנקודת המשמר הקרובה וסיפר למפקד הגרמני מי באמת נמצא במשאית. הגרמנים הקיפו את המשאית ודרשו מהיושבים בה להיכנע. החיילים שהיו במשאית ניסו להיחלץ מהמלכודת תוך כדי ירי ורובם נהרגו. רק המפקד הצרפתי, אוגוסטן ז'ורדן, הצליח לחזור ברגל לנקודת המפגש עם הקבוצה השנייה שתקפה את מרטובה, כשהוא פצוע. לפי עדותו, שני אנשי SIG, פטר הס מחיפה ופטר (אליהו) גוטליב מנהלל, התאבדו באמצעות פיצוץ רימונים בתוך המשאית כדי לא ליפול בשבי הגרמנים. ברוקנר הוטס כגיבור לגרמניה וזכה בעיטור Deutsche Kreuze מוזהב.[8]

על פי עדותם של טיפנברונר ושל הרב הראשי של הארמייה השמינית, אייזק לוי (Isaac "Harry" Levy), הייתה התנגדות בקרב החיילים היהודים לשיתופם של חיילים גרמנים ביחידה ועוד יותר לשיתופם בפעולות ממש. אבל מפקד היחידה, קפטן באק, טען שהם עברו ביקורת מחמירה של חוקרי המודיעין, ולניסיונם כחיילים בצבא הגרמני יש ערך רב הן באימונים והן במבצעים. לאחר מעשה האשים בק, מפקד היחידה, את עצמו על האמון שנתן בשני החיילים הגרמנים, ההבגידה של ברוקנר החשידה את אסנר, החייל הגרמני השני, ואף על פי שפעל ללא דופי בפעולה עצמה, הוא נמסר לידי המשטרה הצבאית כשהקבוצה חזרה לבסיסה במצרים ונורה במהלך ניסיון בריחה.[9]

הידיעה על כך שהבריטים עושים שימוש בחיילים המתחזים לגרמנים הגיעה להיטלר והוא הורה באמצעות שדר מוצפן (באמצעות האניגמה שהצופן שלה כבר נשבר על ידי הבריטים) מ-13 ביוני 1942 להוציא להורג מיד כל חייל כזה שייתפס.

מבצע הסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלילה שבין 13 ל-14 בספטמבר 1942 נערך מבצע משולב גדול לתקיפת הנמל ומחסני הדלק הגרמנים והאיטלקים בטוברוק. מבצע הסכמה (Operation Agreement) כלל כוחות יבשתיים שהגיעו מנאת המדבר אל-כופרה במסע ארוך של כ-2700 ק"מ[10][11] שעקף את קווי הגרמנים מדרום, וניסיון להנחית כוחות קומנדו מהים. כמו במבצע הקודם הוסע עיקר הכוח היבשתי הבריטי כ"שבויי מלחמה" שעליהם "שמרו" חיילים מיחידת SIG לבושים כחיילים גרמנים. הנחיתה מהים נכשלה, והכוח היבשתי נאלץ להילחם מול כוחות איטלקים וגרמנים עדיפים. רוב הכוח הבריטי נהרג או נשבה ורק מעטים (ובהם קפטן באק וחלק מאנשי יחידת SIG) הצליחו לחזור לקווי הבריטים.

פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כישלון הפשיטה על טוברוק הוחלט לפרק את היחידה. חבריה שנותרו בחיים הועברו לבריגדה ולחיל החפרים (Auxiliary Military Pioneer Corps). חלק עברו ליחידת הקומנדו מספר 2 ולחמו בה עד סוף המלחמה בבלקנים ובאיטליה. אחרים ובהם קרל כהנא ומוריס טיפן (מונגו) טיפברנר[12] המשיכו ב-SAS. קפטן באק הצטרף ל-SAS ונהרג בשורותיו בתאונת מטוס במזרח הרחוק ב-1945.[13]

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוברוק הוא סרט מלחמה אמריקאי משנת 1967, בבימויו של ארתור הילר ובכיכובם של רוק הדסון וג'ורג' פפארד. הסרט נכתב על ידי ליאו גורדון (ששיחק בסרט) והופק באולפני יוניברסל. עלילת הסרט היא בדיונית, אבל היא מתבססת בצורה רופפת הן על "מבצע הסכמה", והן על אירוע של הבגידה של ברוקנר בהתקפה בדרנה. זהו סיפור על כוח של חברי קבוצת המדבר ארוכת הטווח וקבוצת החקירה המיוחדת העורך מבצע בעיר טוברוק בלוב במטרה להשמיד את מצבורי הדלק של קורפוס אפריקה הגרמני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Martin Gilbert, The Jews in the Twentieth Century. An Illustrated History (Schocken Books, 2001) ISBN 0-8052-4190-6 p. 218-220
  • Damien Lewis, "SAS Ghost Patrol: The Ultra-Secret Unit That Posed As Nazi Stormtroopers," Hachette UK, 2017, ISBN 1786483130, 9781786483133.
  • James Owen, Commando (Little, Brown, 2012) ISBN 9780748123513
  • John Sadler, Operation Agreement: Jewish Commandos and the Raid on Tobruk (Bloomsbury Publishing, 2016) ISBN 9781472814906

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש המפרשים ראשי תיבות אלו כ-Special Identification Group (קבוצת זיהוי מיוחדת) או גם Special Intelligence Group (קבוצת מודיעין מיוחדת)
  2. ^ לבאק היה קשר קודם עם יהודי ארץ ישראל. על פי האוטוביוגרפיה של לאה רבין, "הולכת בדרכו" עמ' 64–65, היא פגשה בו בקיץ 1941 והוריה ארחו אותו. הוא אף ניסה לחזר אחר אחותה, אביבה. הקשרים נמשכו אחר כך כשבאק נפל בשבי והוא כתב לה מכתבים. אחר כך שמעה על תקופת שביו מיצחק בן-אהרן שהיה באותו מחנה שבויים.
  3. ^ על פי עדותו של אריה שי, חבר SIG מקיבוץ גניגר
  4. ^ על פי עדותו של מוריס טיפנברונר (Maurice "Monju" Tiefenbrunner aka Tiffen), חבר SIG שהתגורר בירושלים.
  5. ^ המחלקה הגרמנית מרכז מידע פלמ"ח
  6. ^ כך פעל הקומנדו היהודי במלחמת העולם השניה, mako, ‏2014-04-28
  7. ^ לסיפור יש מספר גרסאות. לפי גירסא אחת ברוקנר צעק שמשהו נפל מהמשאית והוא חוזר להביאו, ולפי גירסא אחרת המשאית נעצרה במרחק כ-200 מטרים משדה תעופה ולא בדרנה עצמה. לגבי המשך האירוע אין חילוקי דעות.
  8. ^ קיימת גם טענה שנהרג בקרב סביב המשאית.
  9. ^ גם כאן יש דיווחים סותרים. יש טענה כאילו אסנר נתפס כשהוא מעביר מידע למרגלים גרמנים בקהיר, ואנשי SIG ירו בו. בראיון שנערך ב-1999 הודה ישראל כרמי כי קיבל הוראה מבאק להחזיר את אסנר למחנה השבויים, אבל להיפטר ממנו בדרך. הם עצרו בצד הדרך ואריה שי ירה באסנר.
  10. ^ Operation Agreement: Jewish Commandos and the Raid on Tobruk (General Military), www.amazon.com
  11. ^ Operation Agreement - YouTube, www.youtube.com
  12. ^ מוריס נפל בשבי בדצמבר 1943 והשתחרר בסוף המלחמה
  13. ^ כך, על פי דבריו של מוריס טיפנברונר שפגש אותו בלונדון בסוף המלחמה. מחקר שערך ג'ון בירמן (John Bierman) טוען כי קפטן באק נשבה בפשיטה על טוברוק ושהה במחנה שבויים יחד עם יצחק בן-אהרן עד סוף המלחמה, ומוצא לכך חיזוק בזיכרונותיה של לאה רבין. גם לגבי סופו יש סתירות בעוד שטיפנברונר טוען כי נהרג במזרח הרחוק, טוען בירמן כי נהרג ב-22 בנובמבר 1945 כאשר היה בדרכו לתפקיד בכוחות הכיבוש באירופה ומטוסו התרסק ליד צ'ארד (Chard) שבאנגליה.