קבוצת החקירות המיוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קבוצת החקירות המיוחדתאנגלית: Special Interrogation Group המוכרת בראשי התיבות SIG[1]) הייתה יחידה בצבא הבריטי שכללה מתנדבים יהודים דוברי גרמנית מארץ ישראל. יחידת SIG ערכה פעולות חבלה וקומנדו כנגד כוחות מדינות הציר במערכה בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה.

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל הרעיון להקמת SIG היה קפטן הרברט ססיל באק (Herbert Cecil A. Buck) בעל עיטור צלב צבאי (Military Cross) ששרת ביחידות המשמר הסקוטיות והפאנג'ביות.[2] באק, בלשן של השפה הגרמנית בוגר אוניברסיטת אוקספורד, נפל בשבי הגרמנים בינואר 1941, ונמלט בחזרה למצרים כשהוא מחופש לחייל גרמני. הוא הופתע כמה קל היה לו, בהיותו דובר גרמנית שוטפת, לעבור דרך קווי הגרמנים, והציע הקמת יחידה של דוברי גרמנית שתפעל מאחורי קווי האויב. קפטן באק מונה למפקד היחידה והוא גייס את חבריה מבין לוחמי הקומנדו היהודיים של קבוצת הקומנדו מספר 51 שחזרו מפעילות באריתריאה ושהו אז במחנה אימונים בג'ניפה סמוך לתעלת סואץ, ואחר כך במחנה בורג' אל ערב שליד אלכסנדריה.

במרץ 1942 כתב קולונל טרנס איירי (Terence Airey) ממחלקת המחקר המודיעין במשרד המלחמה שבלונדון כי חלק מקבוצת הקומנדו של המזרח התיכון מספר 51 שפורקה לאחרונה והכוללת יהודים ארץ-ישראלים דוברי גרמנית יצורפו ל:

קבוצה גרמנית מיוחדת כיחידה משנית של הקומנדו של המזרח התיכון... תחת שם הקוד "קבוצת החקירות המיוחדת" בה יעשה שימוש לחדור מאחורי קווי הגרמנים במדבר המערבי, תחת הארמיה השמינית... סדר הכוח של הקבוצה יהיה סביב מחלקה...חברי הקבוצה יהיו בלשנים דוברי גרמנית שוטפת...ברובם פלסטינים (יהודים) ממוצא גרמני. לרבים מהם יש רקע צבאי מיחידת הקומנדו מספר 51.

הקומנדו היהודי של SIG מאת מרטין שוגרמן עוזר למנהל הארכיון, האגודה של ותיקי השירות היהודים (AJEX). המוזיאון הצבאי היהודי. 6 בפברואר 2000

מכתב נוסף של קולונל איירי דרש להקצות ליחידה כלי רכב מתאימים.

חלק מסגל הלוחמים גויס ישירות מהפלמ"ח, ההגנה והאצ"ל. מגויסים יהודים נוספים הגיעו מהכוחות הצ'כים החופשיים, מלגיון הזרים הצרפתי ומכוחות צרפתיים אחרים בהם היו יהודים מאזורים דוברי גרמנית. בין המגויסים היו ישראל כרמי (הגיע מהפלמ"ח ושרת בהמשך כקצין משטרה צבאית ראשי), קרל כהנא (שנמנה אחר כך עם מקימי בית הספר לצניחה של צה"ל) ודב כהן (הגיע מהאצ"ל וכינויו "שמשון", מפקד הפריצה לכלא עכו ב-1947 שבה נהרג) הן כהנא והן כרמי, וכן לוחמים נוספים ביחידה, היו בוגרי קומנדו 51 שלחם במסגרת המערכה במזרח אפריקה ופורק בשנת 1941. בנוסף גויסו ליחידה שני שבויי מלחמה גרמנים, ולטר אסנר (Walter Essner) והרברט ברוקנר (Herbert Brueckner). לפני המלחמה היו השניים חברים בלגיון הזרים הצרפתי ובמלחמה שרתו ברגימנט ה-361 של קורפוס אפריקה. הם נשבו על ידי הבריטים בנובמבר 1941, ולאחר ששכנעו את חוקריהם כי היו קומוניסטים אנטי-נאצים בעברם הם גויסו לשמש כסוכנים כפולים.

היה גם ניסיון לשיתוף פעולה עם המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח. קפטן באק ביקר באתר האימונים של המחלקה במשמר העמק והציע לאחד כוחות. באוגוסט 1942 יצאו למצרים 3 מאנשי המחלקה הגרמנית ובהם מפקד המחלקה, שמעון אבידן, במטרה להתאמן במשותף עם ה-SIG, אלא שהמפקדה הבריטית התנגדה לשיתוף פעולה זה והשלושה חזרו כלעומת שבאו.[3]

היחידה הייתה חלק מגדוד ד' (D Squadron) ברגימנט השרות המיוחד. מספר החברים ביחידה נע בין 20‏[4] ל-38.‏[5]

אימונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה האימונים של היחידה הוקם בקצה המרוחק של קבוצת מחנות מבודדים מערבית למרסה מטרוח. בנוסף לאימונים צבאיים מקובלים בניווט ובקרב פנים אל פנים למדו חברי היחידה טיפול בכלי נשק ובחומרי נפץ גרמניים, ונהיגה ותחזוקה של כלי רכב גרמניים. כל אחד מחברי הקבוצה קיבל זהות גרמנית, וכל הפעילות במחנה נוהלה בגרמנית. פקודות היום פורסמו בשפה זו ולעיתים היו מעירים אדם באמצע הלילה על מנת שידבר גרמנית. מטעמי סודיות נאסר על חברי היחידה ליצור קשר עם חיילים בריטים במחנות הסמוכים. שני שבויי המלחמה הגרמנים שהצטרפו ליחידה, אסנר וברוקנר, לימדו את חבריה את העגה הנהוגה בקורפוס אפריקה ואת שירי הלכת הגרמניים. לקראת ביצוע משימות קיבל כל משתתף פנקס משכורת גרמני, סיגריות ושוקולדים מתוצרת גרמניה, ואפילו מכתבי אהבה מזויפים לאהובה בגרמניה.

כחלק מהאימונים הם השתמשו בכלי רכב שלל גרמניים, עברו מאחורי קווי הגרמנים בסמוך לברדיה והקימו מחסומי דרכים. כשהם לבושים כשוטרים צבאיים גרמנים הם עצרו וחקרו נהגים גרמנים ואספו מודיעין תוך כדי כך. לעיתים נכנסו למחנות גרמניים ושוחחו עם חיילים.

פעולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 1942 קיבלה SIG את המשימה המבצעית הראשונה שלה: לעזור לכוח של ה-SAS בפיקודו של לויטנט קולונל דייוויד סטירלינג לפוצץ מטוסים בשדות התעופה של דרנה ומרטובה, כ-150 קילומטרים מערבית לטוברוק. לשדות תעופה אלו הייתה חשיבות מיוחדת משום שמהם יצאו המטוסים שתקפו את מלטה, אז בסיס ימי בריטי שממנו תקפו הבריטים את האוניות שהעבירו דלק ותחמושת מאיטליה לקורפוס אפריקה. הכוח השתמש בכלי רכב שלל גרמניים, כאשר הלוחמים מ-SIG, שמספרם במבצע זה נתון במחלוקת (בין 8 ל-12 איש), משמשים כ"שומרים" על "שבויי מלחמה צרפתיים" (אנשי ה-SAS). לאחר שהצליחו להערים על מחסומי הדרכים של הגרמנים, הגיעה הקבוצה ב-13 ביוני 1942 סמוך לדרנה והתפצלה לשתי קבוצות, כאשר נקבעה מראש נקודת מפגש לאחר ביצוע הפעולה. קבוצה אחת שכללה את קפטן באק, אסנר, שלושה לוחמים מ-SIG וחמישה צרפתים יצאה לפוצץ מטוסים בשדה התעופה של מרטובה. משימה זו הסתיימה בהצלחה והקבוצה הצליחה להשמיד 20 מטוסים. הקבוצה השנייה בראשות לויטנט ז'ורדן הצרפתי שכללה את ברוקנר, תשעה אנשי SAS ושלושה אנשי SIG יצאה במשאית לתקוף את שדות התעופה של דרנה. בדרך הם עברו בעיירה דרנה, ובאמצע העיירה ביקש ברוקנר לעצור בתואנה שמנוע המשאית מתחמם.[6] הוא ירד מהמשאית, ובעוד האנשים במשאית מחכים לשובו, ניגש לנקודת המשמר הקרובה וסיפר למפקד הגרמני מי באמת מצוי במשאית. הגרמנים הקיפו את המשאית ודרשו מהחיילים לצאת בידיים מורמות. החיילים שבפנים יצאו תוך כדי ירי ורובם נהרגו. רק המפקד הצרפתי, אוגוסטן ז'ורדן, הצליח לחזור ברגל לנקודת המפגש עם הקבוצה השנייה שתקפה את מרטובה, כשהוא פצוע. לפי דבריו פוצצו שני אנשי SIG (ששמם נמסר כפטר הס ופטר גוטליב) את עצמם באמצעות רימונים בתוך המשאית כדי לא ליפול לידי הגרמנים. ברוקנר הוטס כגיבור לגרמניה וזכה בעיטור Deutsche Kreuze מוזהב.[7] הידיעה על כך שהבריטים עושים שימוש בחיילים המתחזים לגרמנים הגיעה להיטלר והוא הורה באמצעות שדר מוצפן (באמצעות האניגמה שהצופן שלה כבר נשבר על ידי הבריטים) מ-13 ביוני 1942 להוציא להורג מיד כל חייל כזה שיתפס.

על פי עדותם של טיפנברונר ושל הרב הראשי של הארמייה השמינית, אייזק לוי (Isaac "Harry" Levy), הייתה התנגדות בקרב החיילים היהודים לשיתופם של גרמנים ארים ביחידה ועוד יותר מכך לשיתופם בפעולות ממש. אבל מפקד היחידה, קפטן באק, טען שהם עברו ביקורת מחמירה של חוקרי המודיעין, ולניסיונם כחיילים בצבא הגרמני יש ערך רב הן באימונים והן במבצעים. הבגידה של ברוקנר החשידה את אסנר, החייל הגרמני השני, ואף על פי שפעל ללא דופי בפעולה עצמה, הוא נמסר לידי המשטרה הצבאית כשהקבוצה חזרה לבסיסה במצרים והוצא להורג בירייה.[8]

בלילה שבין 13 ל-14 בספטמבר 1942 נערך מבצע משולב גדול לתקיפת הנמל ומחסני הדלק הגרמנים והאיטלקים בטוברוק. מבצע הסכמה (Operation Agreement) כלל כוחות יבשתיים שהגיעו מנאת המדבר אל-כופרה במסע ארוך שעקף את קווי הגרמנים מדרום, וניסיון להנחית כוחות קומנדו מהים. כמו במבצע הקודם הוסע עיקר הכוח היבשתי הבריטי כ"שבויי מלחמה" שעליהם "שמרו" חיילים מיחידת SIG לבושים כחיילים גרמנים. הנחיתה מהים נכשלה, והכוח היבשתי נאלץ להלחם מול כוחות איטלקים וגרמנים עדיפים. רוב הכוח הבריטי נהרג או נשבה ורק מעטים (ובהם קפטן באק וחלק מאנשי יחידת SIG) הצליחו לחזור לקווי הבריטים.[9]

פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כישלון הפשיטה על טוברוק הוחלט לפרק את היחידה. חבריה שנותרו בחיים הועברו לחיל החפרים (Auxiliary Military Pioneer Corps). חלק עברו ליחידה הקומנדו מספר 2 ולחמו בה עד סוף המלחמה בבלקנים ובאיטליה. אחרים ובהם קרל כהנא הצטרפו ל-SAS. קפטן באק הצטרף ל-SAS ונהרג בשורותיו בתאונת מטוס במזרח הרחוק ב-1945.[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש המפרשים ראשי תיבות אלו כ-Special Identification Group (קבוצת זיהוי מיוחדת) או גם Special Intelligence Group (קבוצת מודיעין מיוחדת)
  2. ^ לבאק היה קשר קודם עם יהודי ארץ ישראל. על פי האוטוביוגרפיה של לאה רבין, "הולכת בדרכו" עמ' 64-65, היא פגשה בו בקיץ 1941 והוריה ארחו אותו. הוא אף ניסה לחזר אחר אחותה, אביבה. הקשרים נמשכו אחר כך כשבאק נפל בשבי והוא כתב לה מכתבים. אחר כך שמעה על תקופת שביו מיצחק בן-אהרן שהיה באותו מחנה שבויים.
  3. ^ המחלקה הגרמנית מרכז מידע פלמ"ח
  4. ^ על פי עדותו של אריה שי, חבר SIG מקיבוץ גניגר
  5. ^ על פי עדותו של מוריס טיפנברונר (Maurice "Monju" Tiefenbrunner aka Tiffen), חבר SIG שהתגורר בירושלים.
  6. ^ לסיפור יש כמה גרסאות, יש הטוענים כי הוא צעק שמשהו נפל מהמשאית והוא חוזר להביאו, ויש הטוענים כי כל הסיפור אירע 200 מטרים משדה תעופה ולא בדרנה. על המשך האירוע אין חילוקי דעות.
  7. ^ קיימת גם טענה כי נהרג בקרב סביב המשאית.
  8. ^ גם כאן יש דיווחים סותרים. יש טענה כאילו אסנר נתפס כשהוא מעביר מידע למרגלים גרמנים בקהיר, ואנשי SIG ירו בו. בראיון שנערך ב-1999 הודה ישראל כרמי כי קיבל הוראה מבאק להחזיר את אסנר למחנה השבויים, אבל להיפטר ממנו בדרך. הם עצרו בצד הדרך ואריה שי ירה באסנר.
  9. ^ הסרט "טוברוק" משנת 1966 מבוסס באופן חופשי על אירוע זה ועל האירוע הקודם.
  10. ^ כך, על פי דבריו של מוריס טיפנברונר שפגש אותו בלונדון בסוף המלחמה. מחקר שערך ג'ון בירמן (John Bierman) טוען כי קפטן באק נשבה בפשיטה על טוברוק ושהה במחנה שבויים יחד עם יצחק בן-אהרן עד סוף המלחמה, ומוצא לכך חיזוק בזיכרונותיה של לאה רבין. גם לגבי סופו יש סתירות בעוד שטיפנברונר טוען כי נהרג במזרח הרחוק, טוען בירמן כי נהרג ב-22 בנובמבר 1945 כאשר היה בדרכו לתפקיד בכוחות הכיבוש באירופה ומטוסו התרסק ליד צ'ארד (Chard) שבאנגליה.