דב כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דב כהן
אין תמונה חופשית
לידה 28 בדצמבר 1915
פולין פוליןפולין
נהרג 4 ביוני 1947 (בגיל 31)
ארץ ישראל ישראלישראל
עלה לישראל 1938
כינוי שמשון
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
הבריגדה היהודיתהבריגדה היהודית  הבריגדה היהודית
Irgun.svg  אצ"ל
תקופת שירות 19391945 (הצבא הבריטי)
19461947 (אצ"ל)
דרגה טוראי
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה,
ליל המטוסים,
הפריצה לכלא עכו

דב כהן "שמשון" (28 בדצמבר 1915 - 4 ביוני 1947) - חבר תנועת בית"ר ואיש מחתרת אצ"ל. חייל בחיל החפרים המלכותי ובבריגדה היהודית. מפקד פעולת הפריצה לכלא עכו בה נהרג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב כהן נולד בעיירה הורודנקה (אז חלק מפולין) לסופיה ואהרון-לייב כהן. דב גדל במשפחה משכילה והשלים בעיר הולדתו את לימודי בית ספר היסודי והתיכוני וגם למד עברית. במקביל הצטרף לתנועת בית"ר שם מונה לסגן מפקד הסניף המקומי ולמפקד בית"ר הצעירה. עם סיום לימודיו שירת בצבא פולין. בתחילת 1938 הגיע לסוריה ומשם חצה את הגבול והצטרף לפלוגת בית"ר בראש פינה. ביוני 1938 נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים ועל פי בקשתו הועבר לפלוגת נחלת יצחק בקרבת ירושלים ובמקביל לעבודתו בפלוגה החל ללמוד באוניברסיטה.

השירות בחיל החפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בדצמבר 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס כהן לחיל החפרים המלכותי ובתחילת 1940 נשלח עם יחידתו לעיר רן בצרפת שם עבדו בהנחת מסילת רכבת. עם התקדמות הצבא הגרמני נסוגה היחידה לעיירת החוף סן-מלו ומשם פונו לאנגליה ולאחר חודשיים הוחזרו למזרח התיכון.

באוקטובר 1940 הקים קצין בריטי את יחידת הקומנדו 51 על בסיס מתנדבים מחיילי חיל החפרים שפונו מסן-מלו[1]. החיילים נלקחו לסדרת אימונים על שפת תעלת סואץ שבמצרים ועם סיומם נשלח הגדוד בו שירת כהן לאריתריאה[2] שם השתתף במערכה לסילוק האיטלקים מקרן אפריקה[3]. כהן לחם במספר רב של קרבות ששיאן היה בכיבוש העיר קרן (אנ') בפברואר-מרץ 1941 בה זכה כהן באות הצטיינות.

השירות בבריגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1943, עם סיום המערכה בקרן אפריקה, פוזרה יחידת הקומנדו וכהן נשלח חזרה ארצה וצורף לגדוד העברי השני של בריגדה היהודית. תחילה נשלח הגדוד למדבר המערבי ובינואר 1945 נשלח לגזרת נהר ה"סניו" באיטליה. בחזית זו מונה כהן למפקד מחלקת חבלנים ובתפקיד זה פינה מוקשים בדרכו של הגדוד לחציית נהר ה"סניו" ואף זכה במדליה על אומץ ליבו. לאחר כיבוש איטליה עבר הגדוד לבלגיה והולנד שם ניצל כהן את ההזדמנות ונסע לעיר הולדתו כדי לגלות שלא נותר בה שריד למשפחתו[4].

השירות באצ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1945 השתחרר כהן וחזר ארצה ותוך זמן קצר חידש את קשריו עם האצ"ל. תפקידו הראשון במסגרת זו היה הפיקוד על תקיפת שדה התעופה לוד. פעולה זו הסתיימה בהצלחה ומספר מטוסים פוצצו. לאחר פעולה זו צורף למחלקת התכנון של הארגון בראשות איתן לבני[5].

ב-2 באפריל 1946 היה כהן בין המפקדים בפעולה שנועדה לחבל ברכבות בדרום הארץ. הכח בראשו עמד כהן חיבל בהצלחה בתחנת הרכבת באשדוד אולם בדרך חזרה נשבה רוב הכוח על ידי הבריטים למעט כהן ועוד חייל שחמקו מהמאסר[6]. בעקבות התוצאות הקשות של פעולה זו החליט האצ"ל להגביר את תדירות פעולותיו כנגד הבריטים וכהן היה מהפעילים במערכה זו.

ב-4 במאי 1947 פיקד כהן על הפריצה לכלא עכו. שורה של תקלות הכריחה את בורחי הכלא להימלט רגלית דרך בית הקברות המוסלמי. כהן חיפה על הנסוגים תוך שהוא יורה על החיילים הבריטים במקלע "ברן" עד שנפגע ונהרג.

כהן ושאר חללי הפעולה הובאו לקבורה בבית הקברות של שבי ציון[7].

ב-1960 יצא לאקרנים הסרט אקסודוס ובו כלולה הפריצה לכלא עכו בהובלת איש ההגנה ארי בן כנען דבר שהכעיס את אנשי אצ"ל שטענו לסילוף ההיסטוריה[8].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפיקוד הבריטי התרשם מהסדר והמשמעת בו התפנו חיילים אלו בניגוד לחיילי יחידות אחרות שנטשו את נישקם וברחו
  2. ^ עקב היקף ההתנדבות הנמוך של החפרים כללה יחידת הקומנדו רק פלוגת חפרים אליה נוספו פלוגת חיילים בריטים ופלוגת חיילים הודים
  3. ^ האיטלקים שלטו באריתריאה מאז 1885
  4. ^ יותר מאוחר הסתבר שאחות אחת ניצלה
  5. ^ חברים נוספים בקבוצה היו בצלאל עמיצור, עמיחי פאגלין ואליהו טמלר
  6. ^ החיילים שנשבו נשפטו לתקופות מאסר ארוכות והועברו לכלא עכו
  7. ^ בגלל השתייכותם הרוויזיוניסטית סירבו מספר יישובים להביאם לקבורה בשטחם
  8. ^ ביקורת קטלנית של מפקדי אצל לשעבר על הזיופים ההיסטוריים בסרט "אקסודוס", חרות, 24 באוגוסט 1961