בעל קרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טומאת קרי
(מקורות עיקריים)
מקרא ויקרא, ט"ו, ט"ז-י"ח
משנה מסכת זבים
משנה תורה הלכות שאר אבות הטומאות, פרק ה'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה ק"ה
ספר החינוך, מצווה ק"פ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בהלכה, בעל קרי הוא גבר שיוצא מגופו נוזל זרע ("שכבת זרע"), בין אם היה זה תוך כדי קיום יחסי אישות, בקרי לילה או באוננות. על פי ההלכה בעל קרי נחשב טמא עד שיטבול במקווה.

הלכות הטומאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרע עצמו הוא אב הטומאה, המטמא אדם או בגדים וכלים שנגע בהם בטומאת ראשון לטומאה, כמו גם את האיש שממנו יצא הזרע. אדם וכלים הטמאים בטומאת ראשון לטומאה אינם מטמאים אדם או כלים במגעם, אלא רק מזון ושתייה.[1] בגלל הטומאה של הזרע עצמו, אישה שקיימה יחסי אישות גם כן נטמאת.[2] כאשר זרעו של בעלה עדיין עשוי לצאת ממנה – היא טמאה (לדעת רוב הפוסקים – עד שלושה ימים לאחר המגע המיני ביניהם).[3]

לדעת רוב הראשונים, טומאת בעל קרי היא אחת ממיני הטומאות היוצאות מגוף האדם שבהן החמירה התורה ואסרה כניסה להר הבית כולו.[4] כמו כן, טומאות אלו אינן מותרות אפילו כאשר טומאה הותרה בציבור.

טבילת עזרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טבילת עזרא

בתקופת בית שני קבע עזרא הסופר הגבלה מיוחדת על בעל קרי, שבמהותה איננה קשורה להלכות טומאה וטהרה, והיא שלא ילמד תורה ולא יתפלל עד שיטבול במקווה.[5] אפשרות אחרת למי שמתקשה לטבול במקווה היא לשפוך על עצמו מים בכמות של תשעה קבין[6], דבר שאמנם אינו מטהר אותו, אבל מתיר לו ללמוד או להתפלל.[7] הדבר נועד ליצור אווירה של כובד ראש בשעת הלימוד והתפילה.[8] דין זה בטל זמן מה לאחר חורבן בית המקדש, כי הציבור לא עמד בו,[9] ויש שהסבירו את ההיתר מלטבול משום ההסבר שמופיע בתלמוד לכך שדברי תורה אינם מקבלים טומאה משום שהם נמשלו לאש ואש איננה מקבלת טומאה.[10] נמצא (רק) חולק אחד בפוסקים[11] הסובר שיש להמשיך לקיים את תקנת עזרא ודבריו לא נפסקו להלכה. בכל זאת, יש הנוהגים בימינו, לקיים תקנה זו. בחוגי החסידות, טובלים יום יום לפני תפילת שחרית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.