קלמן קאלוצאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאלוצאי ב-1921.

קלמן קאלוצאיהונגרית: Kálmán Kalocsay; ‏8 באוקטובר 1891 - 27 בפברואר 1976, בודפשט) מהמשוררים הבולטים בשפת האספרנטו, וכן מתרגם ועורך בשפה, שחי בהונגריה. כתיבתו השפיעה רבות על תרבות האספרנטו והעשירה גם את השפה.

נולד בעיירה אבאויסאנטו בהונגריה ולמד במישקולץ ולאחר מכן באוניברסיטת בודפשט. ב-1916 סיים לימודי רפואה בבודפשט ולאחר מכן שירת שלוש שנים כרופא צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה[1]. ב-1920 החל לעבוד בבית חולים גדול בבודפשט תחילה כמנתח והחל מ-1929 כרופא הראשי לתחום המחלות המדבקות. בהמשך אף עסק בהוראת מקצוע הרפואה באוניברסיטה. בשנת 1929 גם התחתן[2].

מלבד הונגרית, דיבר קלוצאי מספר שפות מערב אירופיות וכן רוסית. הוא החל את כתיבתו בשפה ההונגרית, ובהמשך החל משנת 1913 למד אספרנטו והחל לכתוב בשפה זו. הוא תרגם לשפה שירים רבים מהונגרית, וכן מ-21 שפות אירופיות נוספות בהן גרמנית, אנגלית, איטלקית וצרפתית[2]. לצד הכתיבה, היה קאלוצאי גם מוזיקאי, ניגן בפסנתר ואף הלחין חלק משיריו וכן היה בעל נטיות תיאטרליות. בנוסף לאספרנטו למד קאלוצאי גם את השפה המתחרה אידו - ואף העיד כי הגיע בה לרמה דומה לזו של האספרנטו שלו, אולם מבין שתי התנועות המתחרות בחר לבסוף בתנועת האספרנטו בה כתב את שירתו והיה פעיל.

ב-1921 פורסם קובץ שיריו הראשון 'Mondo kaj Koro' (עולם ולב). עשור לאחר מכן פרסם קובץ נוסף בשם 'Streĉita kordo' (מיתר מתוח), שאספרנטיסטים רבים רואים כאחד האוספים הטובים ביותר של שירה אספרנטית. קובץ נוסף שפרסם הוא Rimportretoj (פורטרטים בריים) שירים שתארו אנשים שפעלו בתנועת האספרנטו של אותה התקופה.

רבים סבורים כי הוא גם מחברו של ספר השירים האירוטיים Sekretaj Sonetoj (סונטות סודיות) שפורסם בשנת 1932 תחת הפסדונים פטר פנטר.

קאלוצאי השפיע מאוד על ספרות האספרנטו ושירתה כשהקים מגזין והוצאה לאור בשם Literaturo Mondo (עולם הספרות) שקבוצת הכותבים שהתכנסו סביבם בשנות ה-20 וה-30 כונו 'אסכולת בודפשט'.

קאלוצאי כתב גם את החיבור המקיף, המשמש אספרנטיסטים עד היום בנוגע לתיאוריה הלינגוויסטית של השפה, תחת הכותרת 'Plena Gramatiko de Esperanto' (הדקדוק השלם באספרנטו). לצד זאת פרסם את הספר Lingvo – Stilo – Formo (שפה, סגנון, צורה) על סגנון הכתיבה באספרנטו. ספר נוסף שכתב יחד עם גסטון ורינהיין על השירה האספרנטית הוא Parnasa Gvidlibro (מדריך פרנסוס).

קאלוצי השתתף גם בעריכת שני כרכי 'אנציקלופדיית האספרנטו', בה כתב עליו ורינהיין: "איש לא היה כל כך מודע לערך הפנימי של אוצר המילים באספרנטו, לאפשרויות הפלסטיות של המרקם הקולי, לרהיטות השורשים. מתקבל הרושם שעבור קאלוצאי המילים חיות באופן אינטנסיבי ביותר מאשר עבור כל אדם אחר. שהן רוטטות ארוכות באוזנו בצליל טהור יותר. שהוא מלטף אותן כמו אבנים יקרות, המחליפות צבעיהן למול האור, ומפקיד אותן בפסוקיהן, בדיוק במקום בו הם מכשפות את המבט. לאוהב מילים שכזה כל אוצר נראה דל... יום אחד נהיה חייבים לו את אותו החוב שהאיטלקים חייבים לדנטה והצרפתים לרונסאר"[1][2]

שמו מתועתק לעיתים לאספרנטו כ-Kolomano. לצד זאת השתמש גם בשמות העטף C.E.R, בומי, קופר, -y, אלכס קיי, ק. סטלוב ומאליצה פיק.

העורכת הספרותית שלו אדה צ'זאר כתבה עליו כתבה עליו רבות, ותרמה לאחר מותה את עזבונו למוזיאון האספרנטו של הספרייה הלאומית האוסטרית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלמן קאלוצאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ביוגרפיה באתר literaturo.esperanto.net (באספרנטו)
  2. ^ 1 2 3 אנציקלופדיית האספרנטו, 1933