עמרי ונדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עַמרִי ונדל
עמרי ונדל
ונדל בכנס אגודת האספרנטו העולמית, 2005
ונדל בכנס אגודת האספרנטו העולמית, 2005
לידה 1954 (בן 67 בערך)
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקצוע אסטרופיזיקאי
מעסיק אוניברסיטת סטנפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
תואר פרופסור
פרסים והוקרה נשיא כבוד של ארגון נוער האספרנטו העולמי עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר אישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עַמרִי ונדל (נולד ב-1954) הוא פרופסור לאסטרופיזיקה במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מומחה לאסטרוביולוגיה ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה ותחילת החיים. כמו כן הוא נשיא האקדמיה הבינלאומית למדעים של סן מרינו. בנוסף, הוא מכהן כיו"ר האגודה לאספרנטו בישראל ועורך הבטאון שלה, ישראלה אספרנטיסטו, וחבר הנהלת אגודת האספרנטו העולמית.

נושאי המחקר העיקריים שלו הם אסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות, חורים שחורים, גלקסיות פעילות, קוואזרים, ואסטרוביולוגיה. הוא פרסם למעלה מ-100 מאמרים מקצועיים בכתבי עת בתחום האסטרופיזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמרי ונדל נולד בשנת 1954 בתל אביב.

בשנת 1974 סיים את התואר הראשון שלו בפיזיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. באותה שנה התגייס לצה"ל. לאחר מכן המשיך לתואר שני בפיזיקה, אותו סיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1978. בשנת 1980 השתחרר משירותו הצבאי. המשיך לדוקטורט באסטרופיזיקה באוניברסיטת סטוני ברוק. בין השנים 19831988 השתלם באסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת סטנפורד.

לאחר ששב לישראל, החל בשנת 1988 לעבוד כחוקר במכון ויצמן. ונדל נשאר במכון עד שנת 1990, אז החל לעבוד באוניברסיטה העברית. באותה שנה יצר את הקורס "אסטרופיזיקה והחיים ביקום", אותו הוא גם מעביר[1]. משמש כפרופסור לאסטרופיזיקה במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת הלימודים 1998–1999 היה בשנת שבתון. אז החל בשיתוף פעולה עם המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). כפרופסור אורח, לימד שם ארבעה קורסים. באוניברסיטה עבד על מחקר יחד עם פרופסור מת'יו (מאט) מלקן (באנגלית: Math Malkan) אשר הניב שלושה מאמרים פורצי דרך בנושא של חורים שחורים מסיביים. אחד ממאמריהם[2], שהיה הראשון שהציג את הקשר בין המסה וההארה של חורים שחורים במרכזי גלקסיות, צוטט כ-600 פעמים. השניים אף זכו במענק מחקר מטעם קרן BSF (אנ'). מאז, ונדל מלמד שם קורסי קיץ אחת לכמה שנים, וכן עורך שיתוף פעולה במחקר.

החל משנת 2018 הוא מכהן כיו"ר האגודה הישראלית לאסטרוביולוגיה ותחילת החיים[3].

ונדל הוא נשיא האקדמיה הבינלאומית למדעים של סן מרינו (אנ').

דגימה מתוך הרצאתו ״החיים בעולמות רחוקים״ חותמת את השיר "אין בינינו חלל" של הראפר טונה באלבומו "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי". ההקלטה סומפלה וכאילו מתוך מכשיר קשר ונדל אומר: "למעשה כמה אנשים חושבים שזה על גבול המדע הבדיוני. אבל כמו שנראה, יש הרבה מאוד מדע לא בדיוני, שמכין אותנו לענות על השאלה שהאדם בעצם שאל את עצמו מאז ומתמיד – האם אנחנו לבד?"[4][5].

אספרנטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדל בקונגרס האספרנטו העולמי, גטבורג, 2003

בשנת 1992 הצטרף כחבר באקדמיה הבינלאומית לאספרנטו (אנ'). החל משנת 1995 ונדל הוא חבר הנהלת אגודת האספרנטו העולמית, אם כי בהפסקות. בישראל שימש בשנים 20082019 כיו"ר האגודה הישראלית לאספרנטו ועורך הביטאון שלה, "ישראלה אספרנטיסטו". החל מ-2020 הוא חבר הנהלת האגודה[6]. בשנת 2015 פרסם מחקר על מספר דוברי האספרנטו ברשתות החברתיות בו הגיע להערכה של כשני מיליון דוברים[7]. מחקר זה הפך לאסמכתא המקובלת למספר דוברי האספרנטו בעולם ואף מצוטט על ידי Ethnologue[8].

בשנת 2012 הקליט גרסה מקוונת בת 33 שעורים של קורס האסטרופיזיקה אותם יזם, במסגרת "אוניברסיטת אספרנטו"[9][10].

לדעתו של ונדל, כל עוד יימשך המצב הנוכחי ויתקיים הסטטוס־קוו הלשוני, המבכר שפה לאומית אחת על פני האחרות, לא יהיה מקום להתפשטות נרחבת של אספרנטו כשפת תקשורת והיא תישאר נחלתו של ציבור משתמשים קטן יחסית. עם זאת, לשיטתו, מצב זה עשוי להשתנות אם וכאשר ישתנה מערך הכוחות הבין־לאומי, הכלכלי והמדיני בכיוון של איזון רב יותר בין השפות הגדולות, והצורך בשפת תקשורת אחת יגדל. במצב כזה, סביר כי תיבחר שפה נייטרלית וקלה ללימוד ולהוראה. לדעתו של ונדל, אספרנטו היא השפה היחידה בעלת נתונים אלה, וכן היחידה שהיא גם שפה חיה ומדוברת, לכן היא תהיה המועמדת הטבעית לתפקיד זה[11].

מאמרו של עמרי ונדל "אספרנטו ובעיית התקשורת הבין–לאומית" הופיע בבחינת הבגרות בהבעה ולשון עברית לשנת 2009[12]. במקור, פורסם המאמר ב"כמעט 2000 — "כתב עת למדע וטכנולוגיה"[13].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Kosmo kaj ni: Galaksioj, steloj, planedoj kaj vivo en la universo ‏ (הקוסמוס ואנחנו: גלקסיות, כוכבים, פלנטות וחיים ביקום), 2001, 2005, 2017[14].

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדל תרגם לאספרנטו מספר ספרים, ביניהם:

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונדל נשוי ואב לשלושה, מתגורר במודיעין. לימד גם את ילדיו אספרנטו; את "ויהי ערב" תרגם לאספרנטו עבור בתו הבכורה.

מעבר לעיסוקו המקצועי, ונדל מדריך לניווט ספורטיבי בתיכון מכבים רעות מור וחבר איגוד הניווט הישראלי. כמו כן הוא חבר "ועד הפעולה להצלת יער מכבים"[19]. ונדל הוא גם מורה דרך מוסמך[20].

בנוסף, הוא חובב צילום ומספר צילומים שלו הופיעו בתקשורת ובמקומונים[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמרי ונדל בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סילבוס אסטרופיסיקה והחיים ביקום א - 77210
  2. ^ עמרי ונדל, מת'יו מלקן, בראדלי פיטרסון, Central Masses and Broad-Line Region Sizes of Active Galactic Nuclei. I. Comparing the Photoionization and Reverberation Techniques, ‏דצמבר 1999 (באנגלית)
  3. ^ The Israel Society for Astrobiology and the Study of the Origin of Life (באנגלית)
  4. ^ טונה, Tuna - No Space Between Us \\ טונה - אין בינינו חלל, בעמוד היוטיוב Tuna Official, ‏12 בדצמבר 2019
  5. ^ עמרי ונדל, הרצאתו "החיים בעולמות רחוקים" (עמ' בעמוד היוטיוב של האוניברסיטה העברית 02:32-02:55), ‏02 בפברואר 2006
  6. ^ האגודה לאספרנטו בישראל
  7. ^ עמרי ונדל, How many people speak esperanto? Or: Esperanto on the web, פורסם באתר Interdisciplinary Description of Complex Systems (אנ'), ‏2015 (באנגלית)
  8. ^ ציטוט המאמר באתר כבסיס Ethnologue להערכת מספר הדוברים, ‏2018 (באנגלית)
  9. ^ Universitato de Esperanto, אספרנטו, ‏2012
  10. ^ השיעור ראשון בקורס של ונדל
  11. ^ רועי בן דור־כהן, האספרנטו — ניסיון לחזור לתקופת מגדל בבל? (עמ' 31), שֶתֶף עיתון התכנית הבינתחומית || גיליון מס' 13 || אוניברסיטת תל אביב, ‏יוני 2011
  12. ^ עברית: הבנה, הבעה ולשון (עמ' 2), משרד החינוך, ‏מועד מיוחד, חורף תשס"ט, 2009
  13. ^ גיליון 7, קיץ 1995
  14. ^ עמרי ונדל, La Kosmo kaj Ni (באספרנטו)
  15. ^ "בין חברים" באספרנטו (באספרנטו)
    תמונת שער ביטאון האגודה לאספרנטו 2015: עמרי עם עמוס עוז בעת מסירת העותק הראשון של התרגום באספרנטו, ישראלה אספרנטיסטו, ‏2015
  16. ^ זיו רייף, "מאפשרת גשר מאוד אישי": תחיית האספרנטו, כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, ‏15 בפברואר 2019
  17. ^ עמרי ונדל, Venis vespero - תרגום ל"ויהי ערב", ‏1987 (באספרנטו)
  18. ^ עמרי ונדל, Krabo kiu ludis kun la maro, La - תרגום ל"הסרטן ששיחק עם הים", ‏1993 (באספרנטו)
  19. ^ רותי בוסידן, המתנדבים, המגשרים ופורצי הדרך: אלה הם אנשי השנה של מודיעין, באתר mynet מודיעין, ‏27 בספטמבר 2019
  20. ^ Amri Wandel Tour Guide
  21. ^ Picshare – Amri Wandel