אלבה יוליה

אלבה יוליה
Alba Iulia
סמל אלבה יוליה סמל אלבה יוליה	דגל אלבה יוליה דגל אלבה יוליה
	מראה אווירי של מבצר אלבה יוליה
	מראה אווירי של מבצר אלבה יוליה
מדינה	רומניה
מחוז	אלבה
ראש העיר	גבריאל קודרו-פלשה (המפלגה הלאומית-ליברלית)
בירת העיר	אלבה יוליה
שטח	103.65 קמ"ר
גובה	225 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	64,227 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	566 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות	46°04′01″N 23°34′12″E / 46.066944°N 23.57°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.apulum.ro
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רומניה רגילה) בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים; השחור; אלבה יוליה

אלבה יוליה (ברומנית Alba Iulia (בעבר Bălgrad, Bălgărad), בהונגרית Gyulafehérvár (דיולה פהרוואר), בגרמנית Karlsburg, או בעבר Weißenburg,Weissenburg) היא עיר בחבל טרנסילבניה שברומניה, המרכז המוניציפלי של מחוז אלבה.

העיר ממוקמת על גדת נהר המורש. ב-2021 מנתה אוכלוסייתה כ-64.227 תושבים.

בעת העתיקה הקימו שם הרומאים קסטרום בשם אפולום. בשיא ימי הביניים הייתה העיר מקום מושב ראש הדיוקסיה הרומית-קתולית של טרנסילבניה.

בין 1541 ל-1711 הייתה העיר בירת נסיכות טרנסילבניה. היא שימשה פעמיים זמנית גם כבירה למעשה של האיחוד קצרת הימים של הנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה עם טרנסילבניה, בין 1596-1595 תחת הנהגת הנסיך ההונגרי ז'יגמונד באטורי ואחר כך שוב בין 1601-1600, בתקופת שלטונו של השליט הרומני מיכאי האמיץ. זמן מה הייתה גם למרכז הרוחני של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית של טרנסילבניה בכפיפות (סופראגאנות) לדיוקסיית ואד. ב-7 באוקטובר 1698 כונס בעיר "סינוד האיחוד" של הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית, תחת המיטרופוליט אתנסיה אנגל עם הכנסייה הקתולית הרומית, ליצירת "הכנסייה הרומנית המאוחדת עם רומא".

ב-1 בדצמבר 1918 המועצה הלאומית המרכזית בטרנסילבניה זימנה את "האספה הלאומית הגדולה של הרומנים בטרנסילבניה" באלבה יוליה, ושם נתקבלה ההחלטה ההיסטורית להצטרפות טרנסילבניה לממלכת רומניה (שנוסדה קודם מאיחוד מולדובה עם וולכיה ב-1859).

ב-1922 נערך בעיר טקס הכתרת מלכי רומניה (אז "רומניה הגדולה") פרדיננד הראשון ורעייתו מריה, מה שהוסיף ליוקרתה של העיר כבירה ההיסטורית.

היום אלבה יוליה היא בירת המחוז בעל אותו שם וכפופים לה ארבעה כפרים בסביבתה: ברבנץ (בהונגרית: בורבאנד), מיצ'שט (אומפויקישפאלוד), אוארדה (אלשווארדיה) ופקלישה (פוקלוש).

השם

בתקופת דאקיה הרומית היה במקום יישוב בשם אפולום.

במאה ה-10 התקיימה באזור ישות מדינית ("דוכסות" בפי הקרוניקונים) שתושביה, לפי היסטוריונים הונגרים, היו סלאבים. השם הסלאבי של היישוב היה בלגרד, כמו בירת סרביה של ימינו; פירוש השם "מצודה לבנה", או "עיר לבנה". גם התושבים הרומנים באזור השתמשו בשם הסלאבי "בלגרד" (Bălgrad).

ההונגרים תרגמו שם זה להונגרית והוסיפו לו קידומת על שם גיולה השני (שליט מקומי מן המאה ה-10): "גיולאפהרוואר", (Gyulafehérvár) שמשמעותו: "המצודה הלבנה של גיולה". גיולה השני היה מצביא הונגרי שעלה לרגל לקונסטנטינופול ושם הוטבל לנצרות האורתודוקסית-הביזנטינית. גם הגרמנים קראו לאלבה יוליה "עיר לבנה": וייסנבורג (Weissenburg), ומאוחר יותר "קרלסבורג" (Karlsburg) לכבוד הקיסר האוסטרי קרל השישי שהקים בה במאה ה-18 מבצר גדול. הרומנים, מתוך מודעות גוברת למוצאם הרומי, החליפו מאוחר יותר את השם הסלאבי "בלגרד" בשם הלטיני העתיק מימי הביניים, אלבה יוליה.

כרונולוגיית השמות

שם העיר כפי שצוטט בתעודות שונות:

במאה ה-10 - Civitatem Albam in Ereel - בלטינית (Civitas Alba)
1071 - בלגרד - כמו ב-Frank episcopus Belleggradienesis
1134 - Albae Civitatis
1153 - Belegrada
1177 - Albensis Ultrasilvanus
1199 eccl.Micahelis (כנסיית מיכאל)
1200 - Albe Transilvane
1201 - Albe Transsilvane
1206 - castrum Albens
1213 - canonicis Albensibus
Albensis eccl.Transsylvane - 1219
1231 - .B.Michaelis arch.Transsilv.
1242 - Alba...Civitas
1245 - Alba sedes eptus
1291 - Alba Jula (אלבה יולה)
1572 - Feyrvar (גלגול אחר של פהרוואר, בהונגרית: עיר לבנה)
1576 - Weissenburg
1579 - בלוגרד Belugrad
1619 - Gyula Feyervár
1690 - Gyula Fehérvár
1715 - Karlsburg

גאוגרפיה

אלבה יוליה שוכנת בדרום טרנסילבניה, בגובה של 330-270 מטר, במרחק של 340 ק"מ צפונית-מערבית מבוקרשט, 100 ק"מ דרומית מקלוז' ו-241 ק"מ מזרחית מארד. שטחה הוא 103 דונם. היא נמצאת במרכז הרמה הטרנסילבנית בקו רוחב 46°05' צפון וקו אורך 23°34' מזרח, באזור בו הגבעות היורדות מהרי טרסקאו אל המישורים שבעמק החלק האמצעי של נהר מורש. העיר מוקפת בנחל אמפוי, הנחל סבש, פסגות הקרפטים המערביים של טרנסילבניה (ברומנית: מונצי אפוסן) והרמה הטרנסילבנית. העיר אלבה יוליה הגרעינית שוכנת על טראסה ראשונה של הנהר מורש המהווה מזרחה מישור באורך 10-8 ק"מ ורוחב של 4-2 ק"מ. מערב העיר גובלת עם הרכס המכוסה יערות של הרי המתכת (Munții Metalici) עם פסגת ממוט (630 מ'). במזרח מעל הנהר מורש נראות גבעות חרסיתיות האדמדמות של הרמה הטרנסילבנית, הנחצות על ידי הנהר מורש והנחלים סבש וסקאש היוצרים שורת גאיות בעלות צורות מיוחדות ועם צמחייה מועטה. בדרום העיר נראות פסגות הרי סבש, עם הפסגות שוריאנו (2059 מ') ופטרו (2130 מ').

דמוגרפיה

לפי נתונים שנמסרו על ידי הסופר והפוליטיקאי הרומני יואן רוסו- שיראנו ב-1900 חיו באלבה יוליה 16.560 תושבים, מתוכם 9.628 רומנים, 5.416 הונגרים, 1.343 גרמנים ו 173 ממוצא אתני אחר. ^[1] במפקד הרשמי מ-1910 מנתה אוכלוסיית אלבה יותיר 11.616 תושבים. לפי שפת הם:

5.226 (44.98%) דוברי שפת אם הונגרית
5170 (44.50%) דוברי שפת אם רומנית
792 (6.81%) דוברי שפת אם גרמנית
287 (2,47%) דוברי שפת אם רומאני

בסך הכל 7336 ידעו לדבר הונגרית ו 6872 ידעו קרוא וכתוב.

לפי הדת:

^[2]

יהודי אלבה יוליה

ערך מורחב – יהדות אלבה יוליה

בתחילת המאה ה-17 נוסדה בעיר קהילה יהודית ספרדית שהייתה הקהילה היהודית הראשונה בטרנסילבניה והיא שימשה כמרכז ליהדות טרנסילבניה. לאחר זמן קמה קהילה אשכנזית שבין רבני הקהילה האורתודוקסית נמנו הרב שלמה פישר והרב משה אליעזר קראוס, רב העיר כל תקופת השואה ועד 1947. בשנים תש"ז–תש"ח כיהן הרב ישעיה שנייבאלג כרב העיר. הרב הידוע ביותר מעיר זו היה ר' יחזקאל פנט, תלמידו של ר' מנחם מנדל מרימנוב, וכן ראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה. בעבר הייתה העיר בירת טרנסילבניה, ואז ר' יחזקאל שימש כרב החבל כולו. הרב האחרון שכיהן בקהילת אלבה-יוליה היה ר' משה אליעזר קרויס, שהיגר לאחר השואה לאנגליה, שם שירת כדיין בערים לידס ולונדון.