קהרמאנמרש
סמל קהרמאנמרש | |
| פוטומונטז' של קהרמאנמרש | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מחוז | הים התיכון |
| נפה | קהרמאנמרש |
| ראש העיר |
האירטין גינגר (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| תאריך ייסוד | המאה ה-12 לפנה"ס |
| שטח | 14,346 קמ"ר |
| גובה | 568 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,116,618[1] (2023) |
| ‑ צפיפות | 77.84 נפש לקמ"ר (2023) |
| קואורדינטות | 37°35′N 36°56′E / 37.583°N 36.933°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.kahramanmaras.bel.tr | |
קהרמאנמרש (בטורקית: Kahramanmaraş; בערבית: قهرمان مرعش, תעתיק מדויק: קהרמאן מרעש; ובעבר Maraş - מרש; בערבית: مرعش, תעתיק מדויק: מרעש) היא עיר בדרום טורקיה ובירת נפה בעלת שם זהה במחוז הים התיכון. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה"), ולפי אומדן רשמי משנת 2023, אוכלוסייתה מנתה כ-1.1 מיליון תושבים. העיר שוכנת בגובה של 568 מטר במורדות הדרומיים של הרי הטאורוס, סמוך לאחד מיובליו של נהר ג'ייהאן ובקרבת הגבול עם סוריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהרמאנמרש נוסדה כממלכה חתית חדשה במאה ה-12 לפנה"ס, והייתה ככל הנראה מדינה וסאלית של ממלכת תובל. במאה ה-8 לפנה"ס נזכרה העיר במקורות אשוריים כמרקסי, והחל בתקופה הרומית נודעה בשם "גרמניקיה קייסריה" (Germanicia Caesarea).
בשנת 645 נכבשה העיר בידי הערבים ונשלטה בידי בית אומיה עד שבית עבאס גבר עליו, והעיר באה תחת שלטונו בשנת 800 לערך. בשנת 778 צבא ביזנטי גדול בפיקודו של מיכאל לחנודרקון ניסה לכבוש את העיר, אך ללא הצלחה. לאחר קרב מנזיקרט ב-1071 ושבירת כוחה של האימפריה הביזנטית באסיה הקטנה, שימשה קהרמאנמרש כבירתה של נסיכות ארמנית קטנה שהקים פילרטוס ברכמיוס (אנ'), ארמני ששימש בעברו כגנרל בצבא הביזנטי. נסיכותו של ברכמיוס קמה ב-1078, אך לקראת מותו ב-1086 התפוררה למספר ישויות מקומיות. העיר נכבשה על ידי צלבני מסע הצלב הראשון בשנת 1097 ובאה תחת שלטונה של רוזנות אדסה היא חרבה בשנת 1114 ברעידת אדמה שגרמה למותם של 40,000 איש. עם נפילתה של רוזנות אדסה באמצע המאה ה-12 הייתה קהרמאנמרש לחלק מממלכת קיליקיה הארמנית. במאה ה-14 הייתה לבירת נסיכות דולקדיר.
העיר נכבשה על ידי הסולטאן סלים הראשון ב-1515, ונודעה בשם מראש. היא נותרה בחזקתה של האימפריה העות'מאנית עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. בהיותו חלק מהסְפַר של סוריה הגדולה ספג האזור השפעות ערביות, כמו השפה, המוזיקה והאוכל. עם תום מלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את העיר, והיא נמסרה ב-29 באוקטובר 1919 לידי הצרפתים בהתאם להסכם סייקס–פיקו, שנחתם שלוש שנים קודם לכן בין שתי המעצמות. למחרת היום הגיע לעיר גם הלגיון הצרפתי-ארמני, וכמו באנטפ ובאורפה, גם בקהרמאנמרש לוו חילופי השלטון בעימותים עם התושבים, אשר התנגדו לצעד זה בעיקר בשל נוכחותם של חיילי הלגיון הצרפתי-ארמני. הצרפתים הפעילו את אנשי הלגיון הצרפתי-ארמני כעושי דברם וכן נסמכו על חייליו לשם איסוף מודיעין.

ב-31 באוקטובר 1919, יומיים לאחר כניסת הצרפתים למראש ויום לאחר שהגיעו 2,000 חיילי הלגיון הצרפתי-ארמני, אירעה בעיר "תקרית סיטצ'י-אימאם" (Sütçü İmam olayı - "תקרית החלבן אימאם"). שלוש נשים טורקיות אשר יצאו מרחצה בחמאם הוטרדו על ידי חיילים ארמנים, וטורקי מקומי שחש לעזרתן נורה למוות. בתגובה פתח סיטצ'י-אימאם באש לעבר החיילים הארמנים והרג אחד מהם. גם הארמנים הגיבו באש, הרגו אזרח נוסף, ואחר נתפס ועונה למוות. האירוע הוביל למרי אזרחי שהתפתח לקרב של ממש החל ב-21 בינואר 1920. כתוצאה מכך נאלצו הצרפתים לפנות את העיר ב-12 בפברואר 1920.
התקרית נחשבת לאבן דרך במלחמת העצמאות של טורקיה. כהוקרה על התנגדותה לצרפתים בעת מלחמת טורקיה–צרפת זכתה העיר במדליית העצמאות (İstiklal Madalyası) לאחר המלחמה, וב-7 באוקטובר 1973 שינתה האספה הלאומית הגדולה של טורקיה את שמה של העיר מ"מראש" ל"קהרמאנמרש" (Kahramanmaraş - "מראש הגיבורה").
ב-23 בדצמבר 1978 אירע בקהרמאנמרש טבח באלווים אשר בוצע בידי ארגון הטרור הלאומני הזאבים האפורים. באירוע מצאו את מותם למעלה ממאה איש, והוא נחשב לאחד הגורמים להכרזת משטר צבאי בטורקיה בשנת 1980.
בפברואר 2023, פקדה רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט את אזור העיר ומבנים רבים ניזוקו קשות[2].
העיר כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהרמאנמרש משמשת מרכז כלכלי וחקלאי באזורה, ובעיר מרכז תעשייתי המתמחה בעיקר בטקסטיל ובמזון. שמה של העיר הולך לפניה ברחבי טורקיה בשל שמן הזית, הסחלב, והגלידה מסטיק המקומית המסורתית הנקראת "הגלידה של העיר מרש" (Maraş dondurması) או "דונדורמה" בפי התיירים. הגלידה מיוצרת מחלב עיזים, מסטיקא (שרף עץ האלה), אבקת סחלבים מיובשת הנקראת "מילד" (milled), ושלג מההרים הסמוכים (נקראת גם Dövme dondurma - "גלידה חבוטה" בגלל ההנפה של מוכרי הגלידה לשם קבלת אווריריות לגלידה). בשנת 1992 הוקמה בעיר אוניברסיטת סיטצ'י-אימאם (Kahramanmaraş Sütçü İmam Üniversitesi), המשתרעת על מספר קמפוסים.
בעיר שוכן המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש, המציג ממצאים ארכאולוגיים מתקופות פרהיסטוריות ועד התקופה הביזנטית, וכן פריטים אתנוגרפיים.
ערים תאומות[3]
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצ'ה, סומטרה, אינדונזיה (מ־30 בדצמבר 1981)
סאליאן (אנ'), אזרבייג'ן (מ־4 בספטמבר 2003)
מינגצ'ביר, אזרבייג'ן (מ־10 באוקטובר 2017)
ג'קסון, מיסיסיפי, ארצות הברית (מ־4 במאי 2011)
יוסטון, טקסס, ארצות הברית (מ־2 באוקטובר 2013)
סליאנה (אנ'), תוניסיה (מ־3 באוקטובר 2012)
נלצ'יק, קברדינו-בלקריה, רוסיה (מ־30 באוקטובר 2013)
צזין (אנ'), בוסניה והרצגובינה (מ־11 ביולי 2017)
אארי (אנ'), טורקיה (מ־11 באפריל 2017)
טרבזון, טורקיה (מ־16 בספטמבר 2021)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהרמאנמרש, ברשת החברתית פייסבוק
קהרמאנמרש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קהרמאנמרש, ברשת החברתית אינסטגרם
קהרמאנמרש, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר אוניברסיטת סיטצ'י-אימאם
- אתר נפת קהרמאנמרש (טורקית)
- קהרמאנמרש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ פרטים על רעידת האדמה
- ^ Kardeş Şehirler Listesi | Kahramanmaraş Büyükşehir Belediyesi, kahramanmaras.bel.tr
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
איסטנבול אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 | איזמיר בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||
