קרנטל
 | |
| הקרנטל בתמונה מ-1910 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
פיתויו של ישו  |
| גובה | 366 מטר |
| מדינה |
מדינה פלסטינית |
| מיקום | ליד מבואות יריחו, ברשות הפלסטינית |
| רכס הרים |
הרי יהודה |
| מסלול ההעפלה הקל | רכבל |
| קואורדינטות | 31°52′26″N 35°25′53″E / 31.8739983°N 35.4313281°E |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   קרנטל | |
  | |
קרנטל (בערבית: جبل الأربعين; בלטינית: Mons Quarantania), הידוע גם בשם "הר הפיתוי" (באנגלית: "Mount of Temptation"), הוא הר המתנשא מעל העיר יריחו, ממערב, בתחומי הרשות הפלסטינית. פסגת ההר היא בגובה 366 מטר מעל פני הים.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קרנטל" הוא שיבוש מהמילה הלטינית "קוודרגינטה" (Quadraginta) שפירושה ארבעים. לפי המסורת הנוצרית, ישו שהה במקום 40 יום ו-40 לילה במהלכם ניסה השטן להעביר אותו על אמונתו (לוקאס ד 1–13). מכאן גם השם "הר הפיתוי" על שם "פיתויו של ישו".
שמו הערבי של ההר, ג'בל אלארבעין (הר הארבעים), משמר גם הוא את המסורת הזו.
אתרים בהר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהר מספר אתרים ביניהם:
מבצר דוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוק (או גם "דגון") מבצר מהתקופה החשמונאית.
בפרק האחרון של ספר חשמונאים א' (פרק טז, יא-טז) מתואר רצח שמעון התרסי, אשתו ושניים מבניו במדבר יהודה, במבצר דוק שמעל יריחו. לא ברור מתי ועל ידי מי נבנה, אך ודאי שכבר היה קיים בימי שמעון ב-135 לפנה"ס. במקום נמצאו שרידים מהתקופה החשמונאית. מאוחר יותר הוקמה במקום הלאורה השנייה במדבר יהודה על ידי חריטון.
דיר אל-קרנטל[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיר אל-קרנטל (מנזר קרנטל), מנזר יווני-אורתודוקסי במצוק ההר. במאה ה-4 הקים הנזיר חריטון לאורה בפסגת ההר, מעל מיקומו הנוכחי של המנזר. את המנזר הנוכחי התחילה הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית לבנות ב-1875, בסיוע הכנסייה הרוסית.
הרכבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1998 בנתה החברה השווייצרית-אוסטרית "גאראוונטה-דופלמאייר"(אנ') רכבל שעולה ממרכז יריחו מערבה במעלה ההר, לאורך 1,330 מטר, עד למסעדה ולמרכז מבקרים. ממנו ממשיכים ברגל למנזר הקרנטל. לרכבל שני זוגות של שלוש קרוניות אדומות (12 קרוניות סך הכל עם קיבולת של 8 אנשים כל אחת) ומתוכנן להסיע 625 אנשים בשעה. כל המסלול הוא מתחת לפני הים: התחנה התחתונה היא בגובה 230- מטר והתחנה העליונה היא בגובה 50- מטר[1]. הרכבל עלה באש ב-3 במרץ 2015[2].
מערות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההר זרוע במערות רבות, שמחציתן נמצאות באמצע גובה ההר, והאחרות קרוב לפסגתו. המערות שימשו כנקודות מסתור בתקופות שונות (לדוגמה בזמן מאבקי הורדוס אנטיפס ומתתיהו אנטיגונוס השני)[3] ומשכו אליהן נזירים ומתבודדים, שמרכזם היה כנראה המקום שבו נמצא כיום מנזר קרנטל, הבנוי על 25 מערות וכוכי התבודדות.
מגדל יריחו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגדל יריחו נמצא בתל יריחו, אך רן ברקאי ורועי לירן מאוניברסיטת תל אביב מציעים כי המבנה שימש למטרת מדידה אסטרונומית, וכי צל הר הקרנטל הגיע עד המגדל בדיוק ביום הארוך ביותר בשנה, וכך היווה המגדל למעשה לוח שנה[4]. החוקרים סבורים כי המגדל נבנה מסיבות תאולוגיות הקשורות להתקצרות הימים לאחר יום זה.
המגדל נתגלה בחפירות שבוצעו על ידי קתלין קניון בין השנים 1952–1958.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרכבל לקרנטל (באנגלית)
