יהודאי גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רב יהודאי גאון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "יהודאי גאון" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב יהודאי הכהן גאון סורא, ראו יהודאי הכהן גאון.

רב יהודאי בן נחמן גאון היה ראש ישיבת סורא (757-761), ואחד מחשובי הגאונים. הרב יהודאי היה סגי נהור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מחכמי ישיבת פומבדיתא, אבל ראש הגולה שלמה בן חסדאי העבירו לסורא מפני "שלא נמצא בה מופלג בחכמה כמותו" (אגרת רב שרירא גאון). מסתבר שמסיבה זו כותב עליו רבנו תם[1]:"וכן כתב ר' יהודאי, שהיה ראש לשתי ישיבות". תלמיד תלמידו, של רב יהודאי, רב פירקוי בן באבוי, מתארו כגדול "בקדושה ובטהרה בחסידות ובענוה".

רב יהודאי היה הגאון הראשון שהחל בחיבור קובצי הלכה לאחר חתימת התלמוד בבלי. על פי חלק מן החוקרים, רב יהודאי כתב את הספר "הלכות פסוקות", המסודר על פי נושאים העוקבים, על פי רוב, אחר סדר המסכתות של התלמוד הבבלי. ספר זה עוסק בהלכות שנוהגות לאחר החורבן בחוץ לארץ. לספר זה חוברו תקצירים רבים. ובעקבות חיבור זה גם הלך רב שמעון קיירא כשחיבר את ההלכות גדולות .

רב יהודאי לחם בחריפות למען השלטת התלמוד הבבלי כסמכות הלכתית יחידה בעם ישראל. במלחמתו זו נתקל בהתנגדות קשה של בני ארץ ישראל, שהסתמכו על פסיקת התלמוד הירושלמי ומנהגיהם הקדומים. רב יהודאי קבע כי רבים ממנהגיהם הם "מנהגי שמד", שהתקבלו בזמנים קשים בהם לא הועברה המסורת בשלמותה. ביטוי לתפיסתו זו אנו מוצאים באיגרתו של פירקוי בן באבוי, תלמיד תלמידו. לעומת טענת רב יהודאי סברו בני ארץ ישראל כי מנהג אבותיהם בידיהם כפי התלמוד ירושלמי ובכך מנהגם עדיף מאשר הנפסק בתלמוד בבלי[2].

מתלמידיו היה ראש הגולה רב נטרונאי בן חכינאי, שנסע לספרד ולאפריקה הצפונית ולימד שם ברבים את תורת בבל, וכנראה שהוא שהפיץ שם לראשונה את התלמוד הבבלי[3].

חיבור הלכות גדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלכות גדולות

חיבורים בשם "הלכות קצובות" וכן "הלכות גדולות" יוחסו גם הם לרב יהודאי גאון, אך כבר הוכיחו מרדכי מרגליות, דוד סלימאן ששון ואחרים שאין הנחה זו נכונה[4].

הדעה הרווחת היא ש"הלכות גדולות" חובר על ידי רבי שמעון קיירא, ו"הלכות קצובות" על ידי מחבר אלמוני אחר, ואילו בעל הסמ"ג וראשונים נוספים החזיקו במסורת לפיה הספרים חוברו על ידי רב יהודאי גאון, כאשר בדבריהם לא מפורש האם המחבר הוא רב יהודאי גאון זה או אולי רב יהודאי הכהן גאון.

לפי המובא בספר הכרוניקה "צמח דוד", יש סוברים כי רב יהודאי הכהן חיבר הספר, וזאת על פי דברי הסמ"ג שגאון בשם 'רב יהודאי' חיברו ואילו ההבנה שמדובר על רב יהודאי גאון בן נחמן לא ייתכן כי הוא מוזכר בספר השאילתות של רב אחאי משבחא, ובכך מייצר אנכרוניזם בחשבון השנים ואי אפשר לומר שרב יהודאי בן נחמן חיבר הלכות גדולות וסביר לומר שחובר על ידי רב יהודאי הכהן גאון[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר הישר, תשובה מ"ח.
  2. ^ אוצר הגדולים, כרך ד' עמ' קכ"ה.
  3. ^ מרדכי מרגליות, במבוא ל"ספר הלכות הנגיד", ירושלים תשכ"ב, עמ' 2.
  4. ^ ראו: במבוא להלכות קצובות (מיוחס לרב יהודאי גאון), ירושלים תש"ב (מהדורת מרדכי מרגליות), באתר HebrewBooks, וכן במבוא להלכות פסוקות לרב יהודאי שבמהדורת סלימאן ששון (בהוצאת מקיצי נרדמים, ירושלים תשי"א).
  5. ^ ראו ספר צמח דוד חלק א', האלף החמישי (דף מ"ו לפי דפוס ורשא ה'תרל"ח).
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.