רוברט חסינק
.jpg) | |
| חסינק, 2015 | |
| לידה |
31 במאי 1986 (בן 37) וארסוולד, הולנד |
|---|---|
| כינוי | הקונדור של וארסוולד |
| גובה |
189 ס״מ  |
| תחום | כביש |
| התמחות | רב גוני |
| קבוצה נוכחית | ויסמה - ליס א-בייק |
| הישגי שיא |
|
| האתר הרשמי | |
  | |
רוברט חסינק (בהולנדית: Robert Gesink; נולד ב-31 במאי 1986) הוא רוכב אופני כביש הולנדי בקבוצת ויסמה - ליס א-בייק. חסינק ניצח את הטור של עומאן ב-2011 ואת הטור של קליפורניה ב-2012, הישגיו הבולטים בקריירה במרוצים חד-יומיים הם ניצחונות בג'ירו דל'אמיליה ב-2009 ו-2010, גרנד פרי קוויבק ב-2013, וגרנד פרי מונטריאול ב-2010.
במהלך הקריירה שלו חסינק הראה יכולת טובה גם בגרנד טורס, את הטור דה פראנס הוא סיים חמישי ב-2010 ושישי ב-2015, בעוד את הוואלטה אספנייה סיים שביעי ב-2008, שישי ב-2009 ושישי ב-2012.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לדיק וריה בווארסוולד. ב-2004, בעודו חובבן, השתתף חסינק באליפות העולם עד גיל 19, וסיים שישי במקצה הכביש ושמיני במקצה נגד השעון. באותה עונה גם ניצח את אליפות הולנד עד גיל 19.
יומבו–ויסמה (2006–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2005 הצטרף חסינק לקבוצת הפיתוח של רבובנק, וב-2006 כבר רכב בקבוצה הראשית. הוא פתח את עונת 2006 עם מקום שלישי בוולטה או אלגארבה, 11 שניות מז'ואאו קבריירה המנצח. בהמשך העונה הישגים בולטים שלו היו ניצחון ב-Settimana Ciclista Lombarda, כשהוא גם מנצח את הקטע השלישי במרוץ. לאחר מכן סיים רביעי ברונד אום קלן ושביעי במרוץ הרונדה ון פלנדרן עד גיל 23. חסינק גם ניצח את מרוץ הקטעים "Circuito Montañes", לאחר ניצחון בקטע השישי במרוץ. לקראת סוף העונה התחרה חסינק בטור דה ל'אווניר, המרוץ היוקרתי ביותר לרוכבים עד גיל 23. חסינק סיים את המרוץ במקום השני, 1:00 ממויסס דונאס המנצח, השיג שהציב את חסינק כאחד הרוכבים ההולנדים המבטיחים לשנים הבאות. בהמשך העונה התחרה באליפות העולם עד גיל 23, וסיים שישי את מרוץ הכביש.
2007[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2007, פתח חסינק את העונה בטור של קליפורניה וניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר במרוץ, כשהוא מסיים במקום ה-20 הכללי. לאחר מכן התחרה בספרד, כשסיים תשיעי בקלאסיקה די אלמריה. בהמשך העונה ערך את הופעת הבכורה שלו במרוץ לה פלש ואלון וסיים תשיעי את המרוץ, 19 שניות מדווידה רבלין המנצח. בהמשך העונה סיים במקום ה-13 בטור דה רומאנדי, במרוץ הקטעים הגדול הראשון בקריירה שלו. לאחר מכן ניצח את הקטע הרביעי בטור של בלגיה וערך הופעת בכורה בקריטריום דו דופינה, אך פרש מהמרוץ לפני הקטע השישי. בהמשך העונה תוצאתיו הבולטות היו מקום חמישי ב"פרופרונדה ואן פריסלאן" ומקום רביעי בטור של גרמניה, כשהוא מנצח את קטגוריית הרוכב הצעיר במרוץ. חסינק סיים שני בטור של פולין, אחרי יוהאן ואנסמורן. לקראת סוף העונה התחרה באיטליה, וסיים עשירי בג'ירו דל'אמיליה ובמקום ה-15 במונומנט ג'ירו די לומברדיה.
2008[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסינק פתח את עונת 2008 בטור של קליפורניה וניצח את הקטע השלישי במרוץ, שנחשב לקטע הקשה והררי ביותר במרוץ. את המרוץ כולו סיים חסינק במקום התשיעי וניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר, כשלוי ליפהיימר מנצח את המרוץ. לאחר מכן חסינק התחרה בפריז–ניס, את הקטע השלישי במרוץ סיים שביעי, ואת הקטע השני במרוץ סיים שני, לאחר שהפסיד לקאדל אוונס בספרינט הסיום, הקטע הסתיים בעלייה למון ונטו ובקטע הראה חסינק את כישרון הטיפוס שלו, כשהיה היחיד שנשאר עם אוונס. תוצאות אלו הספיקו לחסינק לסיים רביעי את המרוץ, 51 שניות מדווידה רבלין המנצח. בהמשך העונה התחרה בקריטריום אינטרנשיונל ובוואלטה אל פאייס ואסקו, ובשניהם סיים במקום ה-12. לאחר מכן התחרה בקלאסיקות הארדנים, כשסיים במקום ה-21 במרוץ אמסטל גולד ו-13 במונומנט לייז'–בסטון–לייז', את הלה פלש ואלון סיים במקום הרביעי, 2 שניות מקים קירצ'ן המנצח, במה שהייתה התוצאה בולטות שלו במרוץ חד יומי באותה העונה. חסינק המשיך לבלוט, לאחר שסיים רביעי גם בדופינה ליברה, כשהתוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה מקום שישי בקטע ה-6. חסינק נכלל בסגל הולנד לאולימפיאדת בייג'ינג וסיים עשירי במרוץ הכביש, 18 שניות מסמואל סאנצ'ס המנצח, ועשירי בנגד השעון, 2:51 דקות מפביאן קנצ'לרה המנצח. לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כאשר נבחר לוואלטה אספנייה ושימש כמוביל קבוצתו בדירוג הכללי לאחר התוצאות בדופינה ובפריז - ניס, חסינק לא באמת היה חלק מהמאבק על הניצחון במרוץ, שהיה בעיקר בין ליפהיימר, אלברטו קונטדור, וקרלוס סאסטרה. למרות זאת, חסינק ערך מרוץ טוב, בקטע ה-13, שהסתיים בעלייה לאלטו דה אנג'לירו, סיים חסינק שישי, 1:56 מקונטדור המנצח, והתמקם במקום השביעי הכללי. למחרת, בקטע ה-14, סיים חסינק במקום הרביעי, 20 שניות מקונטדור המנצח. התוצאה הטובה ביותר של חסינק במרוץ, ועלה למקום החמישי הכללי. בקטע ה-20, שהיה נגד השעון של 17 קילומטרים, חסינק סיים תשיעי, 1:37 מליפהיימר שניצח את הקטע. בעקבות כך ירד חסינק למקום השביעי הכללי, 6:55 דקות מקונטדור, בו סיים את המרוץ[1]. לאחר הוואלטה סיים עשירי באליפות העולם ותשיעי בג'ירו דל'אמיליה.
2009[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם את 2009 פתח חסינק בטור של קליפורניה וסיים שמיני כללי, 1:56 מלוי ליפהיימר שניצח גם השנה. לאחר מכן התחרה לראשונה בטירנו–אדריאטיקו וסיים במקום ה-11 במרוץ, 3:05 דקות ממיקלה סקרפוני המנצח. לאחר מכן התחרה בוואלטה אל פאייס ואסקו וסיים שביעי את המרוץ, כשאלברטו קונטדור מנצח. לאחר מכן התחרה במרוץ אמסטל גולד, במהלך המרוץ ניסה חסינק לגשר לקרסטן קרון וסרחיי איוואנוב שהיו לבדם בדבוקה קדמית, אך ללא הצלחה, כשסיים במקום השלישי, 8 שניות מאיוואנוב שגבר על קרון בספרינט הסיום וניצח, התוצאה הזו של חסינק הייתה הטובה ביותר שלו במרוץ עד כה. לאחר מכן התחרה בקריטריום דו דופינה, בקטע נגד השעון שהיה הקטע ה-4 במרוץ, סיים במקום ה-13, למחרת, בקטע ה-5 שהסתיים בעלייה למון ונטו, חסינק סיים במקום הרביעי, 1:50 מסילווסטר סמיד המנצח. בקטע ה-7 במרוץ חסינק השיג את התוצאה הטובה ביותר שלו כשסיים שני, 41 שניות מדויד מונקוטוי, כשהוא מוביל דבוקה שסיימה במקומות 2–4, כשאלחנדרו ולוורדה שלישי וקאדל אוונס שלישי, מה שהספיק לחסינק לסיים רביעי כללי ולשחזר את הישגו משנה שעברה, 2:41 מאלחנדרו ולוורדה שניצח את המרוץ. לאחר מכן חסינק ערך את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס, ותוכנן להיות אחד מהפועלים הבכירים של דניס מנצ'וב, אך תאונה בה היה מעורב בקטע החמישי, שבעקבותה שבר את מפרק כף היד, אילצה אותו לפרוש מהמרוץ לפני תחילת הקטע השישי. חסינק הצליח לסיים את הקטע החמישי למרות הפציעה, במקום ה-174, אך כאמור פרש למחרת. בעקבות כך התחיל את הוואלטה אספנייה, כמעט חודשיים לאחר פציעתו בטור. הוא התחיל את הוואלטה כמוביל קבוצתו ביחד עם אוסקר פריירה. בקטע ה-8 שהסתיים בעלייה לאלטו דה אייטנה חסינק סיים שלישי, 36 שניות מדמיאנו קונגו שניצח את הקטע. בעקבות כך עלה חסינק למקום החמישי הכללי, 29 שניות מקאדל אוונס שהוביל את המרוץ. למחרת, בקטע ה-9, שהסתיים ב-Xorret de Cati, חסינק סיים במקום החמישי, 41 שניות מגוסטבו סזאר ולוסו, כשהוא מסיים בדבוקה עם קאדל אוונס ואיוון באסו, יריביו לדירוג הכללי. תוצאה זו הקפיצה את חסינק למקום השלישי הכללי, 36 שניות מאלחנדרו ולוורדה שעבר להוביל את המרוץ בפער של 7 שניות מקאדל אוונס במקום השני. בקטעים הבאים חסינק הצליח לשמור על מקומו, ובקטע ה-12 אף צמצם את הפער מולוורדה ל-18 שניות, לאחר שסיים שלישי את הקטע, 6 שניות מריידר הסג'דל שניצח את הקטע. בעוד ולוורדה ושאר יריביו לדירוג הכללי מסיימים 16 שניות אחרי הסג'דל. למחרת, בקטע ה-13, קאדל אוונס חווה יום לא טוב עקב פנצ'ר כאשר סיים את הקטע שהסתיים בעלייה לאלטו דה סיירה נבאדה במקום השמיני, 2:24 דקות מדויד מונקוטי שניצח את הקטע. חסינק סיים את הקטע במקום הרביעי, לצד איוון באסו, 1:17 דקות ממונקוטוי, בעוד ולוורדה שלישי בפער של 1:16 דקות ממונקטוי. בעקבות כך עלה חסינק למקום השני, 27 שניות מולוורדה. חסינק שמר על המקום השני שלו במרוץ עד הקטע ה-19, הוא התקשה לעמוד בקצב של יריביו לאחר נפילה שבה נפגע בברכו, וסיים את הקטע במקום ה-33, 4:44 דקות מחואן חוסה קובו[2], כשיריביו לדירוג הכללי מסיימים רק 2 שניות מקובו. תוצאה זו הורידה את חסינק עד למקום השישי הכללי, 5:30 דקות מולוורדה. בסופו של דבר בשלושת הקטעים הבאים המיקום של חסינק לא השתנה והוא סיים את הוואלטה במקום ה-6, 6:40 דקות מאלחנדרו ולוורדה שניצח את הוואלטה. לאחר מכן כיוון לאליפות העולם שנערכה בשווייץ, מנדיריסיו, אך סיים רק במקום ה-36. לאחר מכן חסינק השיג את הניצחון הבולט הראשון שלו בקריירה במרוץ חד יומי, כשניצח את הג'ירו דל'אמיליה, כשהוא מקדים את יאקוב פוגלסן ותומאס לופקוויסט בספרינט הסיום. לאחר מכן סיים שישי במונומנט ג'ירו די לומברדיה, 8 שניות מפיליפ ז'ילבר המנצח.
.jpg)
2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
את 2010 פתח חסינק עם מקום שביעי בטור הים התיכון בצרפת ומקום חמישי בטירנו - אדריאטיקו באיטליה, 27 שניות מסטפנו גרזלי המנצח. לאחר מכן התחרה בוואלטה אל פאייס ואסקו, בקטע הרביעי במרוץ סיים חסינק שני, 2 שניות מסמואל סאנצ'ס שניצח את הקטע, כשחסינק גובר על כריס הורנר שסיים שלישי. בסופו של דבר חסינק סיים את המרוץ במקום השמיני, 1:59 מהורנר שניצח את המרוץ. לאחר מכן רכב חסינק בקלאסיקות הארדנים ולא הצליח באף אחד מהמרוצים להיכנס לעשירייה הראשונה, כשסיים במקום ה-22 במרוץ אמסטל גולד, 14 בלה פלש ואלון ו-15 בלייז'–בסטון–לייז'. לאחר מכן חסינק השתתף בטור דה סוויס וניצח את החמישי לאחר בריחת יחיד, כשהוא מקדים דבוקה של שמונה רוכבים ב-42 שניות. בסופו של דבר חסינק סיים את המרוץ במקום ה-5, 27 שניות מפרנק שלק. לאחר מכן השתתף חסינק שנית בטור דה פראנס, גם הפעם תוכנן להיות אחד מהפועלים הצמודים של דניס מנצ'וב ומי שאמור לסייע לו בהרים. בקטע ה-8, אותו ניצח אנדי שלק לאחר שגבר על סמואל סאנצ'ס בספרינט הסיום, הגיע חסינק מוביל, כשהוא מוביל את שאר דבוקת הדירוג הכללי, בפער של 20 שניות משלק. זו הייתה התוצאה הטובה ביותר של חסינק במרוץ, והיא מיקמה אותו במקום ה-11 הכללי לאחר תום הקטע, 2:37 מקאדל אוונס שהוביל את המרוץ. בקטע ה-9 במרוץ למחרת, עלה חסינק למקום השביעי הכללי על חשבונם של רומן קרויציגר וריידר הסג'דל שסבלו מיום רע. בקטע ה-14 של המרוץ, חסינק אף עלה למקום השישי על חשבונו של לוי ליפהיימר, לאחר שסיים את הקטע בפער של 1:08 מכריסטוף ריבלו המנצח. בעוד בן קבוצתו של חסינק, מנצ'וב, ניצב לאחר תום הקטע במקום הרביעי הכללי, 2:44 דקות מאנדי שלק שהוביל את המרוץ. בקטע ה-17, שהסתיים בעלייה למעבר הטורמאלה, חסינק סיים במקום השישי, לצד בן קבוצתו שסיים חמישי, מנצ'וב, בפער של 1:40 מאנדי שלק שניצח את השלב לאחר שגבר על אלברטו קונטדור בספרינט הסיום, ונשאר במקום השישי. בקטע ה-19 והלפני האחרון במרוץ, סבל חסינק מסיום רע מאוד, כאשר סיים את הקטע במקום ה-106, יותר משמונה דקות פער מהמנצח של הקטע פביאן קנצ'לרה. למרות כך, שמר חסינק על המקום השישי וסיים את המרוץ בו, כשדניס מנצ'וב במקום השלישי. אולם בהמשך השנים נפסלו קונטדור ומנצ'וב מהמרוץ לאחר פרשיות אמרוץ שונות שהשניים היו מעורבים בהם, וחסינק הועלה למקום החמישי הכללי. לאחר הטור התחרה חסינק בקלאסיקה סן סבסטיאן, המרוץ החד יומי החשוב בספרד, וסיים אותו שביעי, 37 שניות מלואיס לאון סאנצ'ס המנצח. חסינק המשיך להתרכז במרוצים חד יומיים, כשסיים שלישי בגרנד פרי קוויבק וניצח את גרנד פרי קוויבק, מקדים את פטר סאגאן ואת ריידר הסג'דל בארבע שניות לאחר התקפה מוצלחת של חסינק בקילומטרים האחרונים של המרוץ. לקראת סוף העונה שיחזר את הישגו מ-2009 כאשר ניצח בפעם השנייה בג'ירו דל'אמיליה, הפעם הקדים את דן מרטין במקום השני בשנייה אחת, ואת מיקלה סקרפוני במקום השלישי בתשע שניות.
2011[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2011 פתח חסינק את העונה בעומאן, לאחר שהתחרה בטור של עומאן. הוא ניצח את הקטע הרביעי בעלייה לג'אבל אל אלחאדר, כשהוא מקדים את אדוואלד בואסון האגן ב-47 שניות ואת דריס דוונינס ב-51 שניות. למחרת בקטע ה-5 השיג חסינק את הניצחון הראשון שלו בקריירה בנגד שעון, לאחר שניצח את הקטע שהיה 17 קילומטרים, מקדים את ג'ובאני ויסקונטי ב-16 שניות ואת מרקו פינוטי ב-24 שניות, ניצחונות אלו הספיק לחסינק לנצח את המרוץ כולו, כשהוא מקדים את בואסון האגן ב-1:13 דקות ואת ויסקונטי ב-1:19 דקות. חסינק המשיך בכושר הטוב גם לאחר הטור של עומאן, כשהתחרה לאחר מכן בטירנו - אדריאטיקו וניצח את קטע הפתיחה עם קבוצתו בנגד השעון הקבוצתי, ובסופו של דבר סיים את המרוץ במקום השני הכללי, 11 שניות מקאדל אוונס המנצח. גם בוואלטה אל פאייס ואסקו חסינק בלט, כשסיים שלישי כללי, 47 שניות מאנדראס קלודן המנצח. לאחר מכן סיים תשיעי במרוץ אמסטל גולד, 19 שניות מפיליפ ז'ילבר. בלה פלש ואלון סיים חסינק במקום ה-13, 20 שניות מפיליפ ז'ילבר שניצח גם במרוץ הזה. גם בעונת 2011 החליט חסינק להתרכז בטור דה פראנס, ולשם כך התחרה בקריטריום דו דופינה, הוא סיים שני בקטע ה-7 ושלישי בקטע ה-8, אך רק במקום ה-20 הכללי. לטור דה פראנס הגיע חסינק כמוביל קבוצתו, אך איכזב לאחר שבקטעי ההרים לא עמד בקצב של יריביו, וסיים את הטור רק במקום ה-33, 1:05:09 שעות מקאדל אוונס שניצח את הטור. חודש וחצי אחרי הטור התחרה חסינק בקנדה וסיים שני בגרנד פרי קוויבק, לאחר שהפסיד לפיליפ ז'ילבר בספרינט הסיום. בגרנד פרי מונטריאול סיים חסינק רק במקום ה-36, ולא שיחזר את הישגו מהעונה הקודמת. בספטמבר שבר חסינק את הרגל במהלך אימון, ונאלץ לסיים את עונתו לאחר התאונה.
2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
את 2012 פתח חסינק בספרד, כשסיים במקום ה-11 בוואלטה אה אנדלוסיה ושמיני בוואלטה מורסיה. בהמשך העונה התחרה בטור של קליפורניה. את הקטע ה-5 במרוץ שהיה נגד השעון סיים חסינק רביעי, 39 שניות מדיווייד זבריסקי שניצח את הקטע. בקטע ה-7, שהסתיים בעלייה למונטה באלדי, ניצח חסינק כשהוא מקדים את דרווין אטאפומה בספרינט הסיום. בעקבות כך תפס חסינק את ההובלה במרוץ ושמר עליה עד לסופו, כשהוא מנצח את המרוץ, מקדים את זבריסקי ב-46 שניות ואת טום דניאלסון ב-54 שניות. לאחר מכן סיים חסינק רביעי בטור דה סוויס, 25 שניות מרוי קושטה המנצח. באליפות הולנד סיים חסינק רביעי. גם בשנה זו שם לעצמו חסינק כמטרה את הטור דה פראנס, כשהוא נחשב לאחת התקוות ההולנדיות הגדולות למרוץ. בקטע הראשון שהיה ספרינט מצומצם סיים שביעי, כשפטר סאגאן מנצח. חסינק היה מעורב בתאונה גדולה מאוד בקטע השישי של המרוץ, ובעקבות כך פרש לפני תחילתו של קטע 12[3]. בהמשך העונה סיים שישי בוואלטה אה בורגוס, מרוץ ההכנה הבולט בוואלטה אספנייה. בוואלטה אספנייה חסינק רכב בצורה אגרסיבית ודומיננטית בקטעי ההרים ושימש כמוביל קבוצתו למרוץ, כשבקטע ה-12 השיג את התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ, 20 שניות מז'ואקים רודריגז המנצח כשהוא מסיים רביעי. בסופו של דבר סיים חסינק את המרוץ במקום השישי, אך לא היה באמת מעורב בקרב על הניצחון במרוץ, לאחר שסיים בפער של 12:23 דקות מאלברטו קונטדור המנצח. לאחר הוואלטה סיים עם קבוצתו במקום החמישי באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות.
2013[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2013 תכנן חסינק לערוך הופעת בכורה בג'ירו ד'איטליה. הוא פתח את העונה בספרד, ותוצאותיו הבולטות היו מקום שלישי בטרופאו סרה די טראמונטנה, מקום רביעי בוואלטה אה מורסיה ושישי בוולטה אה קטלוניה, 1:57 דקות מדן מרטין המנצח. בג'ירו עצמו חסינק התקשה להתבלט ולעמוד בקצב של שאר רוכבי הדירוג הכללי, ופרש מהמרוץ במהלך הקטע ה-20. לפני פרישתו, בקטע ה-18[4], דורג חסינק במקום ה-12 הכללי, 10:19 דקות מוינצ'נצו ניבאלי האיטלקי, שבסופו של דבר גם ניצח את המרוץ. לאחר מכן סיים תשיעי בטור של לוקסמבורג והתחרה גם בטור דה פראנס, חסינק לא התאושש מהג'ירו ולא הצליח להתמודד בדירוג הכללי במרוץ, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום שביעי בקטע ה-19, והוא סיים את הטור במקום ה-26, כשבן קבוצתו, באוקה מולמה, מסיים את הטור במקום השישי. לאחר מכן סיים חסינק במקום ה-13 בקלאסיקה סן סבסטיאן ובמקום החמישי בטור של אלברטה בקנדה. לאחר מכן השיג חסינק את הניצחון הראשון שלו בעונה, לאחר שניצח בספרינט מתוך דבוקה של תשעה רוכבים, כשהוא מקדים את ארתור וישו וגרג ואן אוורמאט. עם ניצחונו במרוץ הפך חסינק לרוכב הראשון שניצח גם בגרנד פרי מונטריאול ובגרנד פרי קוויבק. לקראת סוף העונה סיים שמיני בטור של בייג'ינג.
2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם 2014 לא האירה פנים לחסינק בגרנד טורס. תוצאותיו הבולטות בעונה היו מקום שישי בטור דאון אנדר, מקום חמישי בטור של עומאן ומקום שמיני בטור של פולין. אך עונתו נגדעה לאחר בעיות בלב שכרכו ממנו לעבור ניתוח בליבו, ובעקבות כך לא היה בסגל קבוצתו לטור דה פראנס. חסינק חזר לוואלטה אספנייה אבל גם בה התקשה לבלוט, תוצאותיו הבולטות היו מקום שמיני בקטע ה-16 וה-13, והוא נטש את המרוץ לפני הקטע ה-18 על מנת להיות עם אשתו שעמדה ללדת, לפני פרישתו מוקם במקום השביעי הכללי[5].
2015[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
התוצאה הבולטת הראשונה של חסינק בעונת 2015 הגיעה בטור של קליפורניה, כשסיים חמישי כללי. לאחר מכן סיים תשיעי בטור דה סוויס, 3:19 דקות מסימון שפילאק המנצח. לאחר מכן התחרה בטור דה פראנס ורכב כמוביל קבוצתו, חסינק לא באמת היה חלק מהמאבק על הניצחון במרוץ שהיה בעיקר בין כריס פרום, נאירו קינטנה ואחרים. בקטע ה-10 סיים חסינק רביעי, 1:33 מכריס פרום שניצח את הקטע. בהמשך גם סיים שמיני בקטע ה-19, כשהוא מסיים לצד שאר רוכבי הדירוג הכללי. בסופו של דבר סיים חסינק את המרוץ במקום השישי, 10:47 דקות מפרום שניצח את הטור. בהמשך העונה תוצאותיו הבולטות היו מקום שמיני בגרנד פרי מונטריאול ומקום שישי באליפות העולם בנגד השעון לקבוצות.
2016[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2016 התמקד חסינק בוואלטה אספנייה, ולאחר שאיבד סיכוי בדירוג הכללי התחיל להתרכז ביציאה לקבוצות הבריחה על מנת לנצח קטע. בקטע ה-10 סיים חסינק שני, לאחר שהיה חלק מקבוצת הבריחה שנתפסה על ידי נאירו קינטנה שניצח את הקטע, בעוד חסינק מסיים 24 שניות מקינטנה. בקטע ה-14 השיג חסינק את מה שחיפש אחריו, לאחר שהקדים את קני אליסונדה ב-7 שניות ואיגור סילין ב-9 שניות, שהיו איתו כחלק מקבוצת הבריחה, וניצח את הקטע. ניצחון זה היה הראשון של חסינק בגרנד טור. בקטע ה-17 סיים חסינק שלישי, 11 שניות ממת'יאס פרנק המנצח. גם בקטע ה-20 היה חסינק חלק מקבוצת הבריחה של הקטע, וסיים את הקטע במקום החמישי, 1:03 דקות מפייר לאטור המנצח. לאחר הוואלטה התחרה במונומנט ג'ירו די לומברדיה, וסיים שביעי את המרוץ, 1:24 דקות מאסטבן צ'אבס המנצח.
2017[עריכת קוד מקור | עריכה]
את 2017 פתח חסינק באוסטרליה, כשהתחרה בטור דאון אנדר וסיים שמיני את המרוץ, 1:02 דקות מריצ'י פורט המנצח. באליפות הולנד סיים חסינק שלישי במקצה נגד השעון, 58 שניות מטום דימולן. לאחר מכן הוא נבחר לטור דה פראנס וגם שם, בדומה לוואלטה אספנייה ב-2016 כיון בעיקר לניצחון בקטע. הוא היה קרוב להשיג את הניצחון הזה בקטע השמיני, לאחר שסיים 37 שניות מליליאן קאלמז'אן שניצח את הקטע, ששניהם היו חלק מקבוצת הבריחה המוקדמת של הקטע. למחרת נפצע חסינק לאחר שהיה מעורב בתאונה, ופרש מהמרוץ.
2018[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
חסינק פתח את עונת 2018 עם מקום עשירי בטור דאון אנדר. בעונה זו השתתף בג'ירו ד'איטליה שנית, בקטע ה-20 נכנס לקבוצת הבריחה של הקטע וסיים שני, 2:17 ממיקל נייבה שניצח את הקטע לאחר התקפה מוקדמת שלו. חסינק סיים את הג'ירו במקום ה-23, כשהוא מסייע לג'ורג' בנט לסיים שמיני. לאחר מכן התחרה בטור דה פראנס ושימש בעיקר כפועל של סטייבן קראוסווייק ופרימוז' רוגליץ'. בקטע ה-16 סיים שישי, 37 שניות מז'וליאן אלאפיליפ המנצח. הוא סיים את הטור במקום ה-31, השלישי מתוך קבוצתו, כשהוא מסייע לרוגליץ' לסיים רביעי ולקראוסווייק חמישי. לאחר מכן תוצאותיו הבולטות היו מקום שמיני בקלאסיקה סן סבסטיאן ושביעי בגביע יפן.
2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2019 התחרה חסינק בוואלטה אספנייה בפעם השישית. בקטע השישי של המרוץ היה חלק מקבוצת הבריחה של הקטע וסיים רביעי את הקטע, 21 שניות מחסוס הראדה המנצח. הוא סיים את הוואלטה במקום ה-27, וסייע לפרימוז' רוגליץ' לנצח אותה[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוברט חסינק (באנגלית)
רוברט חסינק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רוברט חסינק, ברשת החברתית אינסטגרם- רוברט חסינק, באתר olympedia.org
- רוברט חסינק, באתר Cycling Archives
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Vuelta a España 2008, procyclingstats.com
- ^ הניצחון נפסל מקובו בהמשך
- ^ Tour de France (WT) 2012 Stage 12 » Saint-Jean-de-Maurienne › Annonay Davézieux (226k), procyclingstats.com
- ^ הקטע ה-19 בוטל בשל שלג כבד על האזור בו היה אמור להסתיים השלב
- ^ Gesink abandons Vuelta a España, cyclingnews.com
- ^ Vuelta a España 2019, procyclingstats.com