רוני קובן
לידה |
17 בפברואר 1979 (בן 45) רמת גן, ישראל |
---|---|
שם לידה | אהרון קובן |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | מ-1997 |
מספר צאצאים | 2 |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | 50 אלף k |
טוויטר | ronikuban |
אהרון "רוני" קובן (נולד ב-17 בפברואר 1979) הוא עיתונאי, במאי, תסריטאי, מחזאי, שדרן רדיו, שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברמת גן לאם מורה ולאב בעל חנות לחומרי בניין שעלו מברית המועצות[1]. יש לו שתי אחיות צעירות ממנו[1]. את שנות התיכון עשה במגמת התיאטרון של התיכון לאמנויות "תלמה ילין".
את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל ככתב לענייני תרבות, ובהמשך שימש כמגיש התוכנית "ציפורי לילה מארחות". לאחר סיום שירותו הצבאי, עבד ככתב מערכת במוסף "סופשבוע" של מעריב וביים כתבות מגזין וסרטים דוקומנטריים לערוץ 10.
בשנת 2006, הצטרף ככתב למערכת "עובדה" עם אילנה דיין. במסגרת התוכנית, ביים בעיקר כתבות צבע וערך ראיונות עם אנשי תרבות ישראלים. בשנת 2009, החל להגיש את הגרסה הישראלית של הפורמט הבריטי "24 שעות עם..." בערוץ 8, בהפקת אוניברסיטת תל אביב, במסגרתה ראיין במשך יממה רצופה אמן או יוצר ישראלי. בשנת 2013 הגיש בטלוויזיה החינוכית את התוכנית "שטרודל" בה הוא אירח אישים בולטים בנושאי המדיות הדיגיטליות, ובשנת 2016 שודרה בערוץ 8 הסדרה "משברי גיל", אותה הגה ויצר קובן במסגרת ערוץ 8.
בשנת 2011 היה קובן מיוזמי הרעיון (לעדותו, ביחד עם אלדד קובלנץ - אז בתחילת דרכו כמנכ"ל הטלוויזיה החינוכית) של הפקת סדרה תיעודית על חייו ויצירתו של המחזאי חנוך לוין. הסדרה "חנוך לוין - חיים שכדוגמתם עוד לא ראינו מעולם", הופקה לימים על ידי מחלקת התעודה של הערוץ הראשון (בעידודו של מנהל מחלקת התעודה איתי לנדסברג-נבו)[2], והייתה לאחת מסדרות התעודה המקוריות האחרונות ששודרו במסגרת הערוץ הראשון של רשות השידור בראשית שנת 2017[3]. קובן היה אחד מצוות היוצרים[4] של הסדרה בת ארבעת הפרקים (שכל אחד מהם הוקדש לאספקט אחר בחייו וביצירתו של לוין), הקריין, האחראי לראיונות הרבים השזורים לאורך הסדרה, ויש לו חותם סגנוני מובהק על התוצאה הסופית.
בשנת 2017 עלתה תוכנית ראיונות אישית בהנחיית קובן בערוץ כאן 11 בשם "פגישה עם רוני קובן". בתוכנית התארחו בין היתר איתי אנגל, עידן רייכל, יהודה בארקן, זאב רווח, רמי פורטיס, חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, אהוד ברק, הסופר איימן סיכסק, הרב ישראל מאיר לאו, דניאלה לונדון דקל ואהרן ברק. התוכנית הצליחה מאוד, המשיכה לחמש עונות, ואף זכתה בפרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2017, בקטגוריית תוכנית ראיונות, כשהיא מנצחת, בין היתר את התוכניות של קובי מידן ורפי רשף. לתוכנית הוענק פרס האקדמיה לטלוויזיה באותה קטגוריה מדי שנה ברצף גם לעונות שלה שבאו אחר-כך, מהשנים 2018-2022.
בשנת 2018 גילם את שמחוני בסדרת הדרמה הפוליטית "שלטון הצללים" ששודרה ב-HOT 3. כמו כן, שיחק בתפקיד עצמו כתב בעונה השנייה של הסדרה איש חשוב מאוד.
בשנת 2019 יצר והגיש את הסדרה התיעודית "יוצאים מהכלל" בערוץ כאן 11.
בשנת 2020 שיחק בסרט הקולנוע "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" ועל תפקידו היה מועמד לפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. הסרט זכה בפרס הראשון בתחרות הקולנוע העלילתי בפסטיבל הקולנוע ירושלים.
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחזה הביכורים שלו "נדל"ן", הועלה בקריאה מבוימת בפסטיבל "פותחים במה 09" של תיאטרון בית ליסין, וזכה בפרס חבר השופטים ופרס "חביב הקהל". המחזה הועלה לאחר מכן, בהפקה מלאה, בפסטיבל "פותחים במה 10" ונכנס לרפרטואר הקרוב של התיאטרון.
ביולי 2021, עלה בתיאטרון בית ליסין מחזה שכתב קובן בשם "אינטימיות".
קובן הוא בוגר בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, בו הוא משמש בשנות האלפיים כמרצה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קובן נשוי לשרון, אב לשניים ומתגורר בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני קובן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פגישה עם רוני קובן - פרקים מלאים לצפייה ישירה, באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי
- רוני קובן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- כתבותיו של רוני קובן בעובדה, באתר mako
- כמה עובדות על רוני קובן, באתר mako
- הדס בשן, האיש שבפנים, באתר ynet, 2 במרץ 2011
- ערן רחמני, "הפחד של כל גבר הוא להיות אחרי הפסגה", באתר ynet, 13 בינואר 2016
- ריקי רט, רוני קובן מתמודד עם משברי הגיל, באתר nrg, 15 בינואר 2016
- רותי זוארץ, רוני קובן סוכן של האמת: "טלוויזיה היא אנשים מעונבים עם חשיבות עצמית", באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2016
- עופר מתן, אני רק שאלה: רוני קובן בריאיון על אמנות הריאיון, באתר "Time Out ישראל", 28 בינואר 2016
- רוני קובן מרגש אותנו, בפודקאסט "גיקונומי", 15 במאי 2017
- נבו זיו, בייבי בום טראח, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בפברואר 2019
- ריקי רט, "ככתב, אמפתיה היא כלי הנשק שלי", בעיתון מקור ראשון, 18 במרץ 2019
- גאולה אבן-סער, "שיחה אישית" עם רוני קובן, באתר כאן 11, 27 באוקטובר 2019
- איתי שטרן, רוני קובן: "הבנתי שאני נראה קצת אחרת. לא ידעתי אם אעבור מסך", באתר הארץ, 13 באפריל 2021
- דפנה לוי, ראיון אישי עם רוני קובן בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 16 בדצמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מיכאל מלמדוב, ההסכת "השיעורים שלא למדתי בבצפר" עם רוני קובן, 28 ביולי 2020
- ^ ענת מידן, מחזאי בצל הצנזורה, באתר ynet, 6 באפריל 2017
- ^ מלאכת האהבה על פי חנוך לוין, באתר מאקו, 20 באפריל 2017
- ^ ביחד עם הבמאי רן לנדאו והעורכת שרון קרני