אורלי לוי-אבקסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורלי לוי-אבקסיס
OLevyAS5V7987.JPG
אורלי לוי-אבקסיס, 31 במרץ 2015
תאריך לידה 11 בנובמבר 1973 (בת 43)
תאריך לידה עברי ט"ז בחשוון ה'תשל"ד
כנסות 18 - 20
סיעה ישראל ביתנו, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
עיסוק קודם דוגמנית ומנחת טלוויזיה

אורלי לוי-אבקסיס (נולדה ב-11 בנובמבר 1973) היא פוליטיקאית ישראלית, חברת הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. לשעבר יו"ר ועדה לזכויות הילד של הכנסת, בעבר דוגמנית ומנחת טלוויזיה ישראלית. במאי 2016 פרשה ממפלגת ישראל ביתנו אך נותרה חברה בסיעה בכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי-אבקסיס בפרסומת לרהיטים

לוי-אבקסיס גדלה והתחנכה בבית שאן. היא בתו התשיעית מתוך תריסר ילדים, של חבר הכנסת ושר החוץ לשעבר דוד לוי. אחיה הוא ז'קי לוי, ראש עיריית בית שאן לשעבר ולימים חבר הכנסת מטעם הליכוד.

לוי-אבקסיס שירתה בצה"ל בחיל האוויר, ולאחר שחרורה ב-1993 החלה לעסוק בדוגמנות, כשהשתתפה בפרסומת לחטיף השוקולד "מקופלת". בהמשך הייתה דוגמנית הבית של מעצב השיער שוקי זיקרי ושל המאפר ירין שחף. במקביל לקריירת הדוגמנות השלימה לוי-אבקסיס תואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

בראשית המאה ה-21 החלה להנחות תוכניות טלוויזיה, ובהן "בלה בלה" בערוץ 33 ו"החיים בסטייל" בערוץ 1. בשנת 2008 הנחתה את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 "על הבוקר", כחלק מפאנל הכולל גם את גד שמרון, אפרת רייטן ודן מנו.

בשנת 2009 נבחרה לראשונה להיות חברת הכנסת ומכהנת כחברת הכנסת עד היום.

בשנת 2012, פורסם שלוי זכתה, כמו גם ארבעה מאחיה ושניים מאחייניה, בהגרלת קרקעות זולות, שניהלה העירייה, בראשות אחיה, עבור מינהל מקרקעי ישראל. בעקבות המחאה הציבורית ביטל רק אחיה את זכייתו, אך לא את זו של קרוביו.[1]

החיים הפוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי-אבקסיס ניהלה מגעים על אפשרות להצטרף לחיים הפוליטיים עם אישים מצדה השמאלי של המפה הפוליטית, כבנימין בן-אליעזר ממפלגת העבודה ויוסי שריד ממרצ,[2] אך לימים הכחישה כי התכוונה להתמודד בבחירות במסגרת מרצ.[3] לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצע לה להצטרף למפלגת "ישראל ביתנו". היא נענתה להצעה, הוצבה במקום השישי ברשימתה לכנסת ה-18 ונכנסה לכנסת לאחר שמפלגתה זכתה ב-15 מנדטים.

תרמה לחקיקתם של 26 חוקים ותיקוני חקיקה, ובהם הפיכת קו סיוע 1202 לנפגעות תקיפה מינית לחינם, חסוי ומכל טלפון,[דרוש מקור] חוק פיצוי קטין נפגע עבירת מין שקובע שהמדינה קודם כל תשלם לקטין עד 10,000 ש"ח פיצוי מהקנס שיוטל על העבריין והמדינה היא זו שתרדוף אחרי העבריין לאחר מכן (בעקבות ריבוי מקרים בהם לא שולם לנפגעים),[דרוש מקור] ועוד.

בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היבחרה לכנסת החלה לשמש כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולעמוד בראש השדולה לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון. כמו כן שימשה כחברה בוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות וכסגנית יושב ראש הכנסת. מיוני 2012 לוי-אבקסיס כיהנה גם כיושבת ראש וועדה לזכויות הילד של הכנסת. במסגרת תפקידים אלה יזמה בכנסת ה-18 הצעות חוק רבות שאושרו והפכו לחוקים. בהן תיקון בעניין הרחבת תחולת המוסדות לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תיקון לחוק בתי המשפט שאוסר פרסום שמות קטינים בהליכים אזרחיים, תיקון להצעת חוק עבודת נשים שעניינו הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילדים וחוק שמבקש תיקון של פקודת הרופאים בסימון ייעוד תרופה על אריזה.

כמו כן יזמה בכנסת זו הצעת חוק להפיכת מוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית כמוקד חירום טלפוני חינמי בדומה לקווי חירום כמשטרה ומכבי אש, שעברה אף היא בקריאה שלישית. עיקרה של הצעת חוק זו הוא מתן אפשרות להתקשר למוקדים אלה כאשר מספרם יהיה חסוי ולא יופיע בדף פירוט השיחות של הלקוח, וכן שהמימון יוכר כתרומה לצורכי מס, עבור חברות הסלולר שקיבלו על עצמן את מימון השיחות. על פועלה בכנסת ה-18 זכתה לוי-אבקסיס באות הפרלמנטר המצטיין של הכנסת, יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ ממפלגת מרצ.

בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, עם איחודן של מפלגות הליכוד וישראל ביתנו, שובצה לוי-אבקסיס במקום ה-16 ברשימה המשותפת הליכוד ישראל ביתנו ונכנסה לכנסת בשנית לאחר שהרשימה זכתה ב-31 מנדטים. בכנסת זו המשיכה לוי-אבקסיס לכהן כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, וכן שימשה כחברה בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

עם תחילת המושב הראשון של הכנסת ה-19 הגישה לוי-אבקסיס הצעת חוק שמשכה תשומת לב ציבורית רבה והבטחת חקיקתה הפכה לאחד מקווי היסוד של ממשלת ישראל ה-33. הצעה זו, הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה[4] ההצעה ספגה ביקורת רבה דווקא מצד קהילת האוטיסטים, שטענו נגדה שלוי-אבקסיס מבקשת להעביר כספים למוסדות בהם חוסים אוטיסטים, במקום להעביר תמיכה כלכלית ישירות לאנשים הסובלים מאוטיזם, באופן שיאפשר להם לנהל חיים עצמאיים. הצעה זו היא הצעה דומה מאוד בניסוחה לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, שהפעלתו ספגה ביקורת ממשרד מבקר המדינה.[5] אחד ההבדלים הבולטים בין ההצעה לבין חוק שיקום נכי הנפש הוא שההצעה מגדילה את הוועדות הדנות בזכות השיקום של כל תושב ישראל המאובחן כאוטיסט, לוועדות בנות 12 חברים כל אחת. במושב הכנסת הקודמת, הגישה לוי-אבקסיס הצעת חוק נוספת בעלת נוסח דומה מאוד לחוק שיקום נכי הנפש, "הצעת חוק סיוע לילדים הסובלים ממחלה כרונית במוסדות חינוך",[6] אלא ששם גודל הוועדות הוגדל רק לוועדות בנות 6 חברים, עבור אישור זכאותו של כל תושב בעל אבחונים.

בדיון אודות דו"ח ה-OECD, שנערך במליאה במאי 2013, בנוכחות שר הרווחה, מאיר כהן, תקפה לוי-אבקסיס את תקציב המדינה, וטענה כי הוא תוצאה של סדר עדיפויות לקוי והתעלמות מהמצוקות החברתיות בישראל, לרבות בעיית העוני. התבטאויותיה נגד התקציב היו נדירות משום שכחברת קואליציה היא מחויבת לתמוך בפעולות הממשלה. נאומה נקטע בקריאות ביניים של ח"כים, שזעמו על כך שהיא תוקפת את התקציב מתוך הקואליציה.[7] לבסוף, לאחר שננזפה על ידי ראשי הקואליציה, השתתפה בהצבעה בעד חלק נרחב מסעיפי התקציב.

במהלך תקופת כהונתה זו יזמה לוי-אבקסיס את הקמת השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת. היא משמשת יושבת ראש משותפת של שדולת השוכרים אותה הקימה יחד עם חברי הכנסת חיליק בר וסתיו שפיר מהעבודה, ועמם יזמה הצעת חוק המסדירה תבחינים פיזיים לדירה נאותה להשכרה והמעגנת בחוק את הגבלת האפשרות של המשכיר להעלות לשוכרים את שכר הדירה. בנוסף, יזמה יחד עם דב חנין, עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת מצטרפים תיקון לחוק זכויות התלמיד האוסר על אפליה מטעמים של זהות או נטייה מגדרית במערכת החינוך שעבר אף הוא בקריאה שלישית[8] ושימשה כחברה בשדולה למען קידום הנוער בפריפריה. בכנסת זו ניהלה גם מאבק מתוקשר לקידום הצעת חוק לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה.[9]

בכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובצה לוי-אבקסיס במקום השני ברשימת ישראל ביתנו, כסגניתו של יושב ראש המפלגה אביגדור ליברמן ונבחרה לכנסת בשלישית, לאחר שהרשימה זכתה בבחירות ב-6 מנדטים. מפלגתה נותרה באופוזיציה. לוי-אבקסיס שימשה עד לפרישתה ממפלגתה בכנסת זו כחברה בוועדת הכספים ובוועדה לזכויות הילד. לאחר הודעתה על הפרישה הועברה לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הרפורמות. היא ממשיכה לעמוד בראש השדולה לקידום שכירות ההוגנת ועומדת בראש השדולה לדיור, השדולה לצדק חלוקתי ושדולת הגיל הרך.

היא קידמה במהלך הכנסת ה-20 קידמה מספר נושאים:

  • חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (שקיפות של החברות המשכנות מול הדיירים) של ח"כ דב חנין ושלה אושר במושב הזה.[דרוש מקור]
  • במהלך הדיונים על תקציב המדינה חשפה את כוונת משרדי האוצר והבריאות לבטל את מתן המענקים לרופאים מתמחים שעוברים לגור בפריפריה, מענקים עליהם סוכם בתום שביתת המתמחים הגדולה לפני מספר שנים. בזכות החשיפה הזו משרדי האוצר והבריאות חזרו בהם מהחלטתם וימשיכו להעביר מענקים בגובה 75 מיליון שקל מדי שנה לרופאים מתמחים בפריפריה.[דרוש מקור] עוד חשיפה במהלך דיוני התקציב על כוונת משרד האוצר לבטל את התקצוב לפרויקט שיקום השכונות במסגרת תקציב המדינה 2015–2016. בעקבות החשיפה האוצר חזר בו מביטול התקציב ותקצב אותו בעשרות מיליוני שקלים, ולאחרונה משרד השיכון הודיע שהוא אף מגדיל את התקציב לפרויקט זה.[דרוש מקור]

בשנת 2015 זכתה בפרס אבירת איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת.[10] הפרס ניתן לה על תפקודה כמחוקקת, ובין היתר גם על עמדתה הייחודית מול הסיעה ויו"ר המפלגה בנושא מתווה הגז.

ב-19 במאי 2016 הודיעה על פרישתה ממפלגת ישראל ביתנו, בעקבות המשא ומתן להצטרפות המפלגה לקואליציה ולממשלה. בפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה, נימקה את פרישתה: "האמנתי שהימים האחרונים סיפקו לנו הזדמנות אמתית לקידום משמעותי של התחומים האלו (החברתיים), אך לצערי ההזדמנות שנקרתה כעת בפנינו כמפלגה העומדת לכניסה לממשלה, לא נוצלה בתחום החברתי בשום דרך."[11] על אף פרישתה מהמפלגה, נותרה לוי-אבקסיס באופן רשמי חלק מסיעת ישראל ביתנו בכנסת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי-אבקסיס נשואה לליאור אבקסיס ולהם ארבעה ילדים, שהצעיר בהם נולד בעת כהונתה כח"כית.[12] היא מתגוררת בקיבוץ מסילות שבבקעת בית שאן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי מזרחי, ‏הזוכים בהגרלת הקרקעות בבית שאן: ראש העיר והח"כית, באתר ‏mako‏‏, ‏14 במאי 2012‏
    קובי דוד, ראש העיר ו-4 בני משפחתו זכו במכרז דיור בבית שאן, 14 במאי 2012
    אחיה ראב"ד וניר (שוקו) כהן, מזל בבית שאן: משפחת לוי עלתה על המגרשים, באתר ynet, 14 במאי 2012
  2. ^ אורלי לוי לפוליטיקה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בינואר 2005
  3. ^ ניר גונטז', להוציא להורג זה קצת דאעש, לא? "בוא לא נהיה תמימים. מה זה 'סיכול ממוקד'?", באתר הארץ, 16 ביולי 2005
  4. ^ הצעת חוק האוטיסטים באתר נגישות ישראל
  5. ^ מבקר המדינהשיקום נכי נפש בקהילה, דוח שנתי 57ב לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005, עמ' 391–416.
  6. ^ הצעת חוק סיוע לילדים הסובלים ממחלה כרונית במוסדות חינוך, אתר נגישות ישראל
  7. ^ עידן יוסף, אורלי לוי זועמת, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 22 במאי 2013
  8. ^ אריק בנדר, אושר: איסור אפליה של תלמידים על רקע נטייה מינית, באתר nrg‏, 3 ביולי 2013
  9. ^ נמרוד בוסו, "באוצר הסבירו ההתנגדות לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה בהורדת ערך הדירות", באתר TheMarker
  10. ^ הפרסום בדף הפייסבוק של התנועה לאיכות השלטון, 30 באוקטובר 2015.
  11. ^ ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הודיעה על פרישה מישראל ביתנו
  12. ^ מזל טוב לח"כ אורלי לוי-אבקסיס באתר בית חולים פוריה. 9.10.12