אורלי לוי-אבקסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורלי לוי-אבקסיס
לוי-אבקסיס במרץ 2015
לוי-אבקסיס במרץ 2015
לידה 11 בנובמבר 1973 (בת 49)
ט"ז בחשוון ה'תשל"ד
בית שאן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת רייכמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה
סיעה
השרה לחיזוק וקידום קהילתי ה־1
17 במאי 2020 – 13 ביוני 2021
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
24 בפברואר 2009 – 30 באפריל 2019
(10 שנים)
3 באוקטובר 2019 – 15 בנובמבר 2022
(3 שנים ו־6 שבועות)
כנסות ה־18–20, ה-22–24
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (23 ביולי 2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורלי לוי-אבקסיס (נולדה ב-11 בנובמבר 1973) היא פוליטיקאית ישראלית שכיהנה בעבר כחברת כנסת מטעם הליכוד וכן מטעם מפלגת גשר וישראל ביתנו. כיהנה בעבר גם כשרה לחיזוק וקידום קהילתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי-אבקסיס בפרסומת לרהיטים

נולדה בשם אורלי לוי בבית שאן שם גדלה, ולמדה בתיכון מקיף כללי אורט ביישוב. היא בתם התשיעית מתוך תריסר ילדים, של רחל (רשל) ושל חבר הכנסת וסגן ראש הממשלה לשעבר דוד לוי. אחיה הוא ז'קי לוי, המכהן כראש עיריית בית שאן וכחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד.

את שירותה בצה"ל עשתה לוי-אבקסיס בחיל האוויר. לאחר שירותה הצבאי בשנת 1993, החלה לעסוק בדוגמנות, כשהשתתפה בפרסומת לחטיף השוקולד "מקופלת". בהמשך הייתה דוגמנית הבית של מעצב השיער שוקי זיקרי ושל המאפר ירין שחף.

לוי-אבקסיס בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

בראשית המאה ה-21 החלה להנחות תוכניות טלוויזיה, ובהן "בלה בלה" בערוץ 33 ו"החיים בסטייל" בערוץ 1. בשנת 2008 הנחתה את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 "על הבוקר", כחלק מפאנל הכולל גם את גד שמרון, אפרת רייטן ודן מנו.

בשנת 2009 נבחרה לוי-אבקסיס לראשונה לחברת הכנסת. היא ניהלה מגעים על אפשרות להצטרף לחיים הפוליטיים עם אישים מצדה השמאלי של המפה הפוליטית, כבנימין בן-אליעזר ממפלגת העבודה ויוסי שריד ממרצ,[1] אך לימים הכחישה כי התכוונה להתמודד בבחירות במסגרת מרצ.[2] לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצע לה להצטרף למפלגת "ישראל ביתנו". היא נענתה להצעה, הוצבה במקום השישי ברשימה לכנסת ה-18, ונכנסה לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-15 מנדטים.

הכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היבחרה לכנסת החלה לשמש כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולעמוד בראש השדולה לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון. כמו כן שימשה כחברה בוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות וכסגנית יושב ראש הכנסת. מיוני 2012 לוי-אבקסיס כיהנה גם כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת. במסגרת תפקידים אלה יזמה בכנסת ה-18 הצעות חוק רבות שאושרו והפכו לחוקים. בהן תיקון בעניין הרחבת תחולת המוסדות לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תיקון לחוק בתי המשפט שאוסר פרסום שמות קטינים בהליכים אזרחיים, תיקון להצעת חוק עבודת נשים שעניינו הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילדים וחוק שמבקש תיקון של פקודת הרופאים בסימון ייעוד תרופה על אריזה.

כמו כן יזמה בכנסת זו הצעת חוק להפיכת מוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית כמוקד חירום טלפוני חינמי בדומה לקווי חירום כמשטרה ומכבי אש, שעברה אף היא בקריאה שלישית. עיקרה של הצעת חוק זו הוא מתן אפשרות להתקשר למוקדים אלה כאשר מספרם יהיה חסוי ולא יופיע בדף פירוט השיחות של הלקוח, וכן שהמימון יוכר כתרומה לצורכי מס, עבור חברות הסלולר שקיבלו על עצמן את מימון השיחות. על פועלה בכנסת ה-18 זכתה לוי-אבקסיס באות הפרלמנטר המצטיין של הכנסת לשנת 2013 מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ ממפלגת מרצ.

בשנת 2012 ספגה משפחתה ביקורת כשלוי זכתה, כמו גם ארבעה מאחיה ושניים מאחייניה, בהגרלת קרקעות זולות בבית שאן, שניהלה העירייה בראשות אחיה, עבור מינהל מקרקעי ישראל.[3]

הכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, עם איחודן של מפלגות הליכוד וישראל ביתנו, שובצה לוי-אבקסיס במקום ה-16 ברשימה המשותפת הליכוד - ישראל ביתנו ונכנסה לכנסת בשנית לאחר שהרשימה זכתה ב-31 מנדטים. בכנסת זו המשיכה לוי-אבקסיס לכהן כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, וכן שימשה כחברה בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

במהלך תקופת כהונתה זו יזמה לוי-אבקסיס את הקמת השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת. היא משמשת יושבת ראש משותפת של שדולת השוכרים אותה הקימה יחד עם חברי הכנסת חיליק בר וסתיו שפיר מהעבודה. בנוסף, יזמה יחד עם דב חנין, עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת מצטרפים תיקון לחוק זכויות התלמיד האוסר על אפליה מטעמים של זהות או נטייה מגדרית במערכת החינוך שעבר אף הוא בקריאה שלישית[4] ושימשה כחברה בשדולה למען קידום הנוער בפריפריה. בכנסת זו ניהלה גם מאבק מתוקשר לקידום הצעת חוק לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה.[5]

הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובצה לוי-אבקסיס במקום השני ברשימת ישראל ביתנו ונבחרה לכנסת בשלישית, לאחר שהרשימה זכתה בבחירות ב-6 מנדטים. מפלגתה נותרה באופוזיציה. לוי-אבקסיס שימשה עד לפרישתה ממפלגתה בכנסת זו כחברה בוועדת הכספים ובוועדה לזכויות הילד. לאחר הודעתה על הפרישה הועברה לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הרפורמות. המשיכה לעמוד בראש השדולה לקידום שכירות ההוגנת ועומדת בראש השדולה לדיור, השדולה לצדק חלוקתי ושדולת הגיל הרך.

היא קידמה במהלך הכנסת ה-20 מספר נושאים:

  • חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (שקיפות של החברות המשכנות מול הדיירים) של ח"כ דב חנין ושלה אושר במושב הזה.[6]
  • במהלך הדיונים על תקציב המדינה חשפה את כוונת משרדי האוצר והבריאות לבטל את מתן המענקים לרופאים מתמחים שעוברים לגור בפריפריה, מענקים עליהם סוכם בתום שביתת המתמחים הגדולה לפני מספר שנים. בעקבות התנגדויות לכך משרדי האוצר והבריאות חזרו בהם מהחלטתם וימשיכו להעביר מענקים בגובה 75 מיליון שקל מדי שנה לרופאים מתמחים בפריפריה.[דרוש מקור] עוד חשיפה במהלך דיוני התקציב את כוונת משרד האוצר לבטל את התקצוב לפרויקט שיקום השכונות במסגרת תקציב המדינה 2015–2016. בעקבות התנגדויות לכך האוצר חזר בו מביטול התקציב ותקצב אותו בעשרות מיליוני שקלים.

בשנת 2015 זכתה בפרס אבירת איכות השלטון של התנועה למען איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת.[7] הפרס ניתן לה על תפקודה כמחוקקת, ובין היתר גם על עמדתה הייחודית מול הסיעה ויו"ר המפלגה בנושא מתווה הגז.

התנגדה לחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון.[8]

התנגדה לביטול חזקת הגיל הרך ולהורות משותפת, ולאימוץ מסקנות ועדת שניט לשוויון מיגדרי בתשלום המזונות בין אבות לאמהות.[9][10][11][12]

ב-19 במאי 2016 הודיעה על פרישתה ממפלגת ישראל ביתנו, בעקבות הצטרפותה לקואליציה, ולאחר שאביגדור ליברמן העדיף להביא למינויה של סופה לנדבר כשרה בממשלה, במקום את לוי-אבקסיס, שהייתה לפניה ברשימה לכנסת.[13] היא נימקה את פרישתה: "האמנתי שהימים האחרונים סיפקו לנו הזדמנות אמיתית לקידום משמעותי של התחומים האלו (החברתיים), אך לצערי ההזדמנות שנקרתה כעת בפנינו כמפלגה העומדת לכניסה לממשלה, לא נוצלה בתחום החברתי בשום דרך."[14] על אף הודעה על פרישתה מהמפלגה, נותרה לוי-אבקסיס באופן רשמי חלק מסיעת ישראל ביתנו בכנסת. במרץ 2017 אישרה ועדת הכנסת את בקשת סיעת ישראל ביתנו להכריז על לוי-אבקסיס כפורשת מהסיעה.[15] בעקבות ההחלטה הודיעה לוי-אבקסיס כי היא אינה פורשת מחברותה בכנסת וממשיכה לכהן כחברת כנסת יחידה ללא זכויות של סיעה, שעמה היא מתכוונת להתמודד בבחירות הבאות.[16]

מפלגת גשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 במרץ 2018 הכריזה על הקמת מפלגה חדשה בראשותה.[17] ב-25 בדצמבר 2018 לאחר ההחלטה לפזר את הכנסת, הקימה אבקסיס את מפלגת גשר, ששמה לקוח משם המפלגה שהקים אביה בשנת 1992. המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת העשרים ואחת, אך הצליחה לזכות רק ב-74,701 קולות (1.73 אחוז מהקולות הכשרים) ולא עברה את אחוז החסימה.[18]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הודיעה לוי-אבקסיס ב-18 ביולי 2019 כי מפלגתה תרוץ ביחד עם מפלגת העבודה בבחירות. היא הוצבה במקום השני ברשימת העבודה-גשר, ונבחרה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, הוגשה רשימה לכנסת שכללה את מפלגת העבודה, מפלגת מרצ ומפלגת גשר. כחלק ממסע הבחירות שלה התחייבה הרשימה שלא להצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו, וגם לוי אבקסיס, שהוצבה במקום השני ברשימה, חזרה על התחייבות זו בראיונות שקיימה לקראת הבחירות.[19][20][21] למרות זאת, עם היוודע תוצאות הבחירות הודיעה לוי-אבקסיס כי לא תתמוך בממשלה הנשענת על תמיכת בל"ד והרשימה המשותפת וכי אינה רואה עצמה מחויבת לשותפות עם מרצ,[22] והצטרפה למחנה התומך בנתניהו לראשות הממשלה. עם התפשטות מגפת הקורונה קראה לממשלת אחדות. ב-23 במרץ התפלגה מפלגת גשר לסיעה עצמאית, וב-14 במאי 2020 חתמה עם הליכוד על הסכם קואליציוני, במסגרתו מונתה לוי אבקסיס לשרה לחיזוק וקידום קהילתי, במשרד ממשלתי שהוקם במיוחד עבורה, בממשלה ה-35.[23] היא החלה לכהן בתפקיד ב-17 במאי 2020.

על פי פרסומים בכלי התקשורת, הבטיחה מפלגת הליכוד ללוי אבקסיס שריון ברשימתה בבחירות לכנסת ה-24, בתמורה לתמיכתה בממשלה ה-35,[24] ואכן, לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שוריין ללוי אבקסיס מקום ברשימת הליכוד.

מפלגת הליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בפברואר 2021 שוריינה אורלי לוי ברשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע במקום ה-26 ברשימה לאחר שהצטרפה למפלגה.[25] הליכוד זכה בבחירות אלו ב-30 מנדטים והיא נבחרה לכנסת. מפלגתה נותרה בכנסת זו באופוזיציה והיא סיימה את תפקידה כשרה ב-13 ביוני עם הקמת הממשלה ה-36.

ביולי 2021 פורסם תחקיר של פייק ריפורטר לפיו רשת של פרופילים וחשבונות פיקטיביים בפייסבוק פעלה לקדם את אורלי לוי בעת שכיהנה כשרה לקידום קהילתי, כולל בזמן קמפיין הבחירות.[26]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, התמודדה בבחירות המקדימות בליכוד וקיבלה 11,242 קולות ושובצה במקום ה-50 ברשימת הליכוד לכנסת.[27] ב-6 באוקטובר 2022, על רקע כישלונה לזכות במקום ריאלי ברשימת הליכוד, הודיעה לוי-אבקסיס כי היא החליטה לקחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים.[28]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוי-אבקסיס נשואה לליאור אבקסיס ולהם ארבעה ילדים, שהצעיר בהם נולד בעת כהונתה כח"כית.[29]

היא מתגוררת בשכונת שלפים, הנמצאת בתחום הקיבוצים רשפים ושלוחות שבמועצה האזורית עמק המעיינות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אורלי לוי-אבקסיס
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורלי לוי-אבקסיס

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורלי לוי לפוליטיקה, באתר וואלה!‏, 18 בינואר 2005
  2. ^ אתר למנויים בלבד ניר גונטז', להוציא להורג זה קצת דאעש, לא? "בוא לא נהיה תמימים. מה זה 'סיכול ממוקד'?", באתר הארץ, 16 ביולי 2015
  3. ^ יוסי מזרחי, ‏הזוכים בהגרלת הקרקעות בבית שאן: ראש העיר והח"כית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 במאי 2012‏
    קובי דוד, ראש העיר ו-4 בני משפחתו זכו במכרז דיור בבית שאן, 14 במאי 2012
    אחיה ראב"ד וניר (שוקו) כהן, מזל בבית שאן: משפחת לוי עלתה על המגרשים, באתר ynet, 14 במאי 2012
  4. ^ אריק בנדר, אושר: איסור אפליה של תלמידים על רקע נטייה מינית, באתר nrg‏, 3 ביולי 2013
  5. ^ נמרוד בוסו, "באוצר הסבירו ההתנגדות לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה בהורדת ערך הדירות", באתר TheMarker
  6. ^ חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016, מתוך מאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  7. ^ הפרסום בדף הפייסבוק של התנועה לאיכות השלטון, 30 באוקטובר 2015.
  8. ^ עשינו היסטוריה": חוק ההסדרה עבר, "חדשות 2", 6 בפברואר 2017
  9. ^ אורלי לוי אבקסיס, ועדה בנושא ביטול חזקת הגיל הרך, בעקבות ועדות שניט-שיפמן, שידורי וועדות הכנסת YOUTUBE
  10. ^ אורלי לוי אבקסיס, ח"כ אורלי לוי אבקסיס על חזקת הגיל הרך, שידורי וועדות הכנסת YOUTUBE
  11. ^ חזקי ברוך, "ביטול חזקת הגיל הרך יפגע בילדים", ערוץ 7
  12. ^ אורלי לוי אבקסיס, פרוטוקול מס' 397 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת., Nevo.co.il, "היום כל הנושא של ביטול חזקת הגיל הרך הוא פועל יוצא של הניסיון להתחמק מתשלום המזונות.", ‏12 ביוני 2017
  13. ^ רוני זינגר, אורלי לוי אבקסיס פורשת מישראל ביתנו, באתר כלכליסט, 19 במאי 2016
  14. ^ טל שלו ועדי חשמונאי‏, ליברמן ובנט נפגשו בכנסת לשיחת תיאום עמדות, באתר וואלה!‏, 19 במאי 2016
  15. ^ חדשות 2, ‏אורלי לוי הודחה מישראל ביתנו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 במרץ 2017‏
  16. ^ יקי אדמקר‏, ח"כ לוי-אבקסיס הודיעה רשמית שתקים מפלגה חדשה: "פועלת עבורכם", באתר וואלה!‏, 19 במרץ 2017
  17. ^ יניר יגנה‏, ח"כ לוי-אבקסיס הכריזה רשמית על הקמת מפלגה חדשה: "תתחילו לפחד", באתר וואלה!‏, 06 במרץ 2018
  18. ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-21, באתר ועדת הבחירות המרכזית, ‏9 באפריל 2019 (ארכיון)
  19. ^ N12 - "לא נשב עם נתניהו תחת כתב אישום", N12, ‏2019-07-19
  20. ^ התחברות לפייסבוק | פייסבוק, Facebook
  21. ^ לוקש, מורן אזולאי ואלכסנדרה (2019-09-15). "לוי-אבקסיס: "לא פוסלת את הליכוד, אבל עם נתניהו לא נשב"". Ynet. נבדק ב-2022-03-11.
  22. ^ פוסט של אורלי לוי-אבקסיס בפייסבוק, 10 במרץ 2020
    יובל קרני, אורלי לוי-אבקסיס מתנגדת לממשלת מיעוט: "לא מחויבת לשותפות עם מרצ", ‏10 במרץ 2020
    טל שניידר, ‏פרשנות: מדוע נקמה לוי-אבקסיס בגנץ ודרסה את פרץ?, באתר גלובס, 11 במרץ 2020
  23. ^ משרד חדש לאורלי לוי אבקסיס: תכהן כשרה לחיזוק וקידום קהילתי, באתר N12, ‏14 במאי 2020
  24. ^ התנועה לאיכות השלטון לליכוד: הבהירו את שריון לוי אבקסיס - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2020-12-23
  25. ^ מורן אזולאי, סיון חילאי, לוי-אבקסיס שוריינה בליכוד: "תודה לנתניהו על החיסונים והתמיכה" | חי מסגירת הרשימות, באתר ynet, 4 בפברואר 2021
  26. ^ "רשת פרופילים פיקטיביים בפייסבוק פעלה בשירות ח"כ אורלי לוי-אבקסיס" | כלכליסט, calcalist, ‏2021-07-14
  27. ^ הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, GOV.IL
  28. ^ נוה דרומי, אחרי 14 שנים בפוליטיקה קצת שכחתי מה אני אוהבת לעשות, באתר מאקו, ‏6 באוקטובר 2022
  29. ^ מזל טוב לח"כ אורלי לוי-אבקסיס, באתר בית חולים פוריה. 9.10.12
  30. ^ השיחה התקיימה עם לוי-אבוקסיס במסגרת תוכנית "שיחת נפש" ששודרה במקור בHOT בידור ובטלוויזיה החינוכית ומובאת בספר בעריכה מינימלית בשפת הדיבור של המשוחחים
יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת
תמר גוז'נסקי • רן כהן • מיכאל מלכיאור • נאדיה חילו • שלי יחימוביץ' • דני דנון • זבולון אורלב • אורלי לוי-אבקסיס • יפעת שאשא-ביטון • יוסף ג'בארין • מיכל שיר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אורלי_לוי-אבקסיס&oldid=35141963"