אורלי לוי-אבקסיס
 |
|
| אורלי לוי-אבקסיס, 31 במרץ 2015 | |
| תאריך לידה | 11 בנובמבר 1973 (בת 43) |
|---|---|
| תאריך לידה עברי | ט"ז בחשוון ה'תשל"ד |
| כנסות | 18 - 20 |
| סיעה |
|
| עיסוק קודם | דוגמנית ומנחת טלוויזיה |
| תפקידים בולטים | |
|
|
אורלי לוי-אבקסיס (נולדה ב-11 בנובמבר 1973) היא פוליטיקאית, חברת הכנסת העשרים בתחילתה מטעם מפלגת ישראל ביתנו, לשעבר יו"ר הוועדה לזכויות הילד של הכנסת. במאי 2016 עזבה את מפלגת ישראל ביתנו ועם זאת נותרה חברה בסיעה בכנסת, אך במרץ 2017 בעקבות הכרזתה כפורשת מסיעת ישראל ביתנו החליטה שלא לפרוש מחברותה וממשיכה לכהן כ'חברת כנסת יחידה' ללא זכויות של סיעה.[1][2] בעבר הייתה דוגמנית ומנחת טלוויזיה.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם אורלי לוי בבית שאן שם גדלה והתחנכה. היא בתו התשיעית מתוך תריסר ילדים, של חבר הכנסת ושר החוץ לשעבר דוד לוי. אחיה הוא ז'קי לוי, ראש עיריית בית שאן לשעבר ולימים חבר הכנסת מטעם הליכוד.
לוי שירתה בצה"ל בחיל האוויר. לה תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1993 החלה לעסוק בדוגמנות, כשהשתתפה בפרסומת לחטיף השוקולד "מקופלת". בהמשך הייתה דוגמנית הבית של מעצב השיער שוקי זיקרי ושל המאפר ירין שחף.
הנחיית טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה ה-21 החלה להנחות תוכניות טלוויזיה, ובהן "בלה בלה" בערוץ 33 ו"החיים בסטייל" בערוץ 1. בשנת 2008 הנחתה את תוכנית הבוקר של ערוץ 10 "על הבוקר", כחלק מפאנל הכולל גם את גד שמרון, אפרת רייטן ודן מנו.
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 נבחרה לראשונה להיות חברת הכנסת ומכהנת כחברת הכנסת עד היום.
לוי-אבקסיס ניהלה מגעים על אפשרות להצטרף לחיים הפוליטיים עם אישים מצדה השמאלי של המפה הפוליטית, כבנימין בן-אליעזר ממפלגת העבודה ויוסי שריד ממרצ,[3] אך לימים הכחישה כי התכוונה להתמודד בבחירות במסגרת מרצ.[4] לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצע לה להצטרף למפלגת "ישראל ביתנו". היא נענתה להצעה, הוצבה במקום השישי ברשימתה לכנסת ה-18 ונכנסה לכנסת לאחר שמפלגתה זכתה ב-15 מנדטים.
תרמה לחקיקתם של 26 חוקים ותיקוני חקיקה, ובהם הפיכת קו סיוע 1202 לנפגעות תקיפה מינית לחינם, חסוי ומכל טלפון,[דרוש מקור] חוק פיצוי קטין נפגע עבירת מין שקובע שהמדינה קודם כל תשלם לקטין עד 10,000 ש"ח פיצוי מהקנס שיוטל על העבריין והמדינה היא זו שתרדוף אחרי העבריין לאחר מכן (בעקבות ריבוי מקרים בהם לא שולם לנפגעים),[דרוש מקור] ועוד.
בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם היבחרה לכנסת החלה לשמש כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולעמוד בראש השדולה לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון. כמו כן שימשה כחברה בוועדה המשותפת לנושאי סביבה ובריאות וכסגנית יושב ראש הכנסת. מיוני 2012 לוי-אבקסיס כיהנה גם כיושבת ראש וועדה לזכויות הילד של הכנסת. במסגרת תפקידים אלה יזמה בכנסת ה-18 הצעות חוק רבות שאושרו והפכו לחוקים. בהן תיקון בעניין הרחבת תחולת המוסדות לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תיקון לחוק בתי המשפט שאוסר פרסום שמות קטינים בהליכים אזרחיים, תיקון להצעת חוק עבודת נשים שעניינו הארכת חופשת הלידה בגין אשפוז ילדים וחוק שמבקש תיקון של פקודת הרופאים בסימון ייעוד תרופה על אריזה.
כמו כן יזמה בכנסת זו הצעת חוק להפיכת מוקד סיוע טלפוני לנפגעות תקיפה מינית כמוקד חירום טלפוני חינמי בדומה לקווי חירום כמשטרה ומכבי אש, שעברה אף היא בקריאה שלישית. עיקרה של הצעת חוק זו הוא מתן אפשרות להתקשר למוקדים אלה כאשר מספרם יהיה חסוי ולא יופיע בדף פירוט השיחות של הלקוח, וכן שהמימון יוכר כתרומה לצורכי מס, עבור חברות הסלולר שקיבלו על עצמן את מימון השיחות. על פועלה בכנסת ה-18 זכתה לוי-אבקסיס באות הפרלמנטר המצטיין של הכנסת, יחד עם חבר הכנסת ניצן הורוביץ ממפלגת מרצ.
בשנת 2012 לוי זכתה, כמו גם ארבעה מאחיה ושניים מאחייניה, בהגרלת קרקעות זולות, שניהלה העירייה, בראשות אחיה, עבור מינהל מקרקעי ישראל. בעקבות המחאה הציבורית ביטל רק אחיה את זכייתו, אך לא את זו של קרוביו.[5]
בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, עם איחודן של מפלגות הליכוד וישראל ביתנו, שובצה לוי-אבקסיס במקום ה-16 ברשימה המשותפת הליכוד ישראל ביתנו ונכנסה לכנסת בשנית לאחר שהרשימה זכתה ב-31 מנדטים. בכנסת זו המשיכה לוי-אבקסיס לכהן כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, וכן שימשה כחברה בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
במהלך תקופת כהונתה זו יזמה לוי-אבקסיס את הקמת השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בכנסת. היא משמשת יושבת ראש משותפת של שדולת השוכרים אותה הקימה יחד עם חברי הכנסת חיליק בר וסתיו שפיר מהעבודה. בנוסף, יזמה יחד עם דב חנין, עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת מצטרפים תיקון לחוק זכויות התלמיד האוסר על אפליה מטעמים של זהות או נטייה מגדרית במערכת החינוך שעבר אף הוא בקריאה שלישית[6] ושימשה כחברה בשדולה למען קידום הנוער בפריפריה. בכנסת זו ניהלה גם מאבק מתוקשר לקידום הצעת חוק לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה.[7]
בכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובצה לוי-אבקסיס במקום השני ברשימת ישראל ביתנו, כסגניתו של יושב ראש המפלגה אביגדור ליברמן ונבחרה לכנסת בשלישית, לאחר שהרשימה זכתה בבחירות ב-6 מנדטים. מפלגתה נותרה באופוזיציה. לוי-אבקסיס שימשה עד לפרישתה ממפלגתה בכנסת זו כחברה בוועדת הכספים ובוועדה לזכויות הילד. לאחר הודעתה על הפרישה הועברה לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הרפורמות. היא ממשיכה לעמוד בראש השדולה לקידום שכירות ההוגנת ועומדת בראש השדולה לדיור, השדולה לצדק חלוקתי ושדולת הגיל הרך.
היא קידמה במהלך הכנסת ה-20 קידמה מספר נושאים:
- חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (שקיפות של החברות המשכנות מול הדיירים) של ח"כ דב חנין ושלה אושר במושב הזה.[דרוש מקור]
- במהלך הדיונים על תקציב המדינה חשפה את כוונת משרדי האוצר והבריאות לבטל את מתן המענקים לרופאים מתמחים שעוברים לגור בפריפריה, מענקים עליהם סוכם בתום שביתת המתמחים הגדולה לפני מספר שנים. בזכות החשיפה הזו משרדי האוצר והבריאות חזרו בהם מהחלטתם וימשיכו להעביר מענקים בגובה 75 מיליון שקל מדי שנה לרופאים מתמחים בפריפריה.[דרוש מקור] עוד חשיפה במהלך דיוני התקציב על כוונת משרד האוצר לבטל את התקצוב לפרויקט שיקום השכונות במסגרת תקציב המדינה 2015–2016. בעקבות החשיפה האוצר חזר בו מביטול התקציב ותקצב אותו בעשרות מיליוני שקלים, ולאחרונה משרד השיכון הודיע שהוא אף מגדיל את התקציב לפרויקט זה.[דרוש מקור]
בשנת 2015 זכתה בפרס אבירת איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת.[8] הפרס ניתן לה על תפקודה כמחוקקת, ובין היתר גם על עמדתה הייחודית מול הסיעה ויו"ר המפלגה בנושא מתווה הגז.
ב-19 במאי 2016 הודיעה על פרישתה ממפלגת ישראל ביתנו, בעקבות המשא ומתן להצטרפות המפלגה לקואליציה ולממשלה. בפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה, נימקה את פרישתה: "האמנתי שהימים האחרונים סיפקו לנו הזדמנות אמתית לקידום משמעותי של התחומים האלו (החברתיים), אך לצערי ההזדמנות שנקרתה כעת בפנינו כמפלגה העומדת לכניסה לממשלה, לא נוצלה בתחום החברתי בשום דרך."[9] על אף הודעה על פרישתה מהמפלגה, נותרה לוי-אבקסיס באופן רשמי חלק מסיעת ישראל ביתנו בכנסת. במרץ 2017 אישרה ועדת הכנסת את בקשת סיעת ישראל ביתנו להכריז על לוי-אבקסיס כפורשת מהסיעה.[1] בעקבות ההחלטה הודיעה לוי-אבקסיס כי היא אינה פורשת מחברותה בכנסת וממשיכה לכהן כחברת כנסת יחידה ללא זכויות של סיעה, שעימה היא מתכוונת להתמודד בבחירות הבאות.[2]
בהצבעה על חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון הצביעה לוי-אבקסיס נגד החוק, למרות תמיכת ישראל ביתנו בחוק.[10]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוי-אבקסיס נשואה לליאור אבקסיס ולהם ארבעה ילדים, שהצעיר בהם נולד בעת כהונתה כח"כית.[11] הם מתגוררים בקיבוץ מסילות שבבקעת בית שאן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורלי לוי-אבקסיס, באתר הכנסת- אורלי לוי-אבקסיס, באתר "ישראל ביתנו"
כרטיס ביקור - ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, בערוץ הכנסת באתר YouTube- אורלי לוי-אבקסיס, באתר כנסת פתוחה
- אסתי אהרונוביץ', לא דוגמנית. חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס פועלת לצמצום המצוקה החברתית, באתר הארץ, 2 ביולי 2010
- ראיון עם ח"כ אורלי לוי-אבקסיס בתוכנית "שיחת נפש" עם פרופסור יורם יובל
- אמילי עמרוסי, אני לא אהיה שרה, באתר ישראל היום, 24 בדצמבר 2010
- אראלה טהרלב בן-שחר, ח"כ אורלי לוי: אני שומרת שבת בשביל הבריאות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2011
- אורלי לוי אבקסיס ההטבות הסוציאליות לאישה הן טובת הילד, באתר יוטיוב
- אילן רבינוביץ', ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: ניפצתי את הסטריאוטיפ של דוד לוי, באתר גלובס, 6 בפברואר 2013
בן שני, "אנשים בלילה" עם אורלי לוי, באתר iCast, 13 בפברואר 2013- אהרל'ה ויסברג, אורלי לוי־אבקסיס: לא באתי להיות בובה, באתר ישראל היום, 21 ביוני 2013
- דוד בן בסט מראיין את אורלי לוי-אבקסיס, "הנבחרים", באתר YouTube, 18 ביולי 2014
- ריקי רט, מקור ראשון, "הזוגות הצעירים צריכים לתבוע את לפיד", באתר nrg, 27 בפברואר 2015
- ניר גונטז', להוציא להורג זה קצת דאעש, לא? "בוא לא נהיה תמימים. מה זה 'סיכול ממוקד'?", באתר הארץ, 16 ביולי 2015
- רינה מצליח, ח"כ אורלי לוי-אבקסיס: "מידרו אותי מהמו"מ, רצו שלא אדע על מה ויתרו", באתר mako, 21 במאי 2016
- אורית מרלין רוזנצוויג, "אני מסתובבת כל הזמן בתחושה שסכין יכולה להינעץ לי בגב", באתר Xnet, 31 באוקטובר 2016
- דיאנה בחור ניר, אורלי לוי-אבקסיס: "אני שווה שמונה מנדטים. אולי יותר", באתר כלכליסט, 21 ביוני 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 חדשות 2, אורלי לוי הודחה מישראל ביתנו, באתר mako, 15 במרץ 2017
- ^ 2.0 2.1 יקי אדמקר, ח"כ לוי-אבקסיס הודיעה רשמית שתקים מפלגה חדשה: "פועלת עבורכם", באתר וואלה! NEWS, 19 במרץ 2017
- ^ אורלי לוי לפוליטיקה, באתר וואלה! NEWS, 18 בינואר 2005
- ^ ניר גונטז', להוציא להורג זה קצת דאעש, לא? "בוא לא נהיה תמימים. מה זה 'סיכול ממוקד'?", באתר הארץ, 16 ביולי 2005
- ^ יוסי מזרחי, הזוכים בהגרלת הקרקעות בבית שאן: ראש העיר והח"כית, באתר mako, 14 במאי 2012
קובי דוד, ראש העיר ו-4 בני משפחתו זכו במכרז דיור בבית שאן, 14 במאי 2012
אחיה ראב"ד וניר (שוקו) כהן, מזל בבית שאן: משפחת לוי עלתה על המגרשים, באתר ynet, 14 במאי 2012 - ^ אריק בנדר, אושר: איסור אפליה של תלמידים על רקע נטייה מינית, באתר nrg, 3 ביולי 2013
- ^ נמרוד בוסו, "באוצר הסבירו ההתנגדות לשילוב דיור ציבורי במתחמי בנייה בהורדת ערך הדירות", באתר TheMarker
- ^ הפרסום בדף הפייסבוק של התנועה לאיכות השלטון, 30 באוקטובר 2015.
- ^ ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הודיעה על פרישה מישראל ביתנו
- ^ עשינו היסטוריה": חוק ההסדרה עבר, "חדשות 2", 6 בפברואר 2017
- ^ מזל טוב לח"כ אורלי לוי-אבקסיס באתר בית חולים פוריה. 9.10.12
| יושבי ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת | |
|---|---|
|
