רחל איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רחל איתן (4 במאי 193217 ביוני 1987) הייתה סופרת ומתרגמת ישראלית.

איתן, רחל
רחל איתן
רחל איתן בתחילת שנות ה-60
לידה 4 במאי 1932
כ"ח בניסן ה'תרצ"ב
ישראל
פטירה 17 ביוני 1987 (בגיל 55)
כ' בסיון ה'תשמ"ז[1]
מנהטן
שם לידה רחל ליטובסקי
עיסוק סופרת, מורה, מרצה, עיתונאית ומתרגמת
לאום יהודי
שפות היצירה עברית, אנגלית
תחום כתיבה פרוזה, עיתונאות, מחקר
סוגה רומן
זרם ספרותי ריאליזם
נושאי כתיבה תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ילדות בקיבוץ, חוויות נשיות
יצירות בולטות ברקיע החמישי
שנות פעילות 1962-1974
הוצאות ספרים עם עובד

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל איתן נולדה בתל אביב כרחל ליטובסקי. אחיה הצעיר הוא הבמאי דני ליטאי. בשל קשיים כלכליים נשלחה בילדותה למוסדות ילדים. חלק מנעוריה שהתה בקיבוץ אילון כחברת "השומר הצעיר". למדה בסמינר למורים על שם לוינסקי ובסמינר הקיבוצים ועסקה בהוראה ובעיתונאות.

במשך ארבע שנים עסקה בהוראה בקיבוץ עין שמר ובתל אביב, שם גם עבדה עם ילדי עולים. מאוחר יותר שימשה עיתונאית כחלק מפעילותה בתנועות השמאל של התקופה. סיפורה הראשון, "התמורה", התפרסם במוסף הספרותי של 'קול העם' תחת שם העט "רחל ליטאית".

בשנת 1962 כתבה את הספר 'ברקיע החמישי', רומן המבוסס על ילדותה. הספר הפך לרב-מכר בישראל וזיכה אותה בפרס ברנר היוקרתי. הספר נכלל בתוכנית הלימודים של בתי ספר תיכונים בישראל.   תמר משמר, חוקרת יצירתה של רחל איתן, הגדירה את היצירה כרומן חניכה[2]: "הרומן הראשון של רחל איתן שהופיע בישראל ב-1962 מספר את סיפוריהם של מאיה ודב. מאיה חרמוני, ילדה כבת שמונה בראשית הרומן, נחשפת בבית גידולה להתעללות רגשית ולהזנחה פיזית, ו"מנודה" ממנו אל מעון ילדים עזובים בשרון המכונה "הרקיע החמישי". דב-בוריה מרקובסקי, בחור בשנות העשרים המאוחרות שלו, הוא "מהפכן מתלבט" ה"מנודה" מחברת המהפכנים ומצטרף אל צוות העובדים של אותו מעון. הרומן מתרחש בארץ-ישראל של ראשית שנות הארבעים, השנים האחרונות של המנדט הבריטי, כאשר באירופה מתחוללת מלחמת העולם השנייה והשואה; ורובו (הכמותי) מתמקד בבועת החיים הצוותאית הסגורה של ילדי המעון, כולם פליטי משפחות הרוסות" (משמר, 1995). היא נישאה לאדריכל דן איתן.

איתן תרגמה את המחזה הנושא היה וורדים מאת פרנק גילרוי, עבור תיאטרון הבימה. ההצגה הועלתה בעברית בשם "דבר אלי בוורדים", בשנות השישים (הצגת הבכורה 25.5.1966). ב-1964 פגש דן איתן את המשוררת רנה שני ובין השניים נרקמו יחסים אינטימיים שהגיעו גם לטורי הרכילות בעיתונות. עקב כך התגרשו בני הזוג איתן בסביבות שנת 1965 ובינואר 1967 היגרה איתן לניו יורק שבארצות הברית. שם המשיכה בכתיבה, והרצתה במוסדות אקדמיים רבים על ספרות עברית ויידיש.

כתבה עבודת דוקטור על דבורה בארון באוניברסיטת ניו יורק ובמקביל שימשה פרופסור לספרות עברית וליידיש באוניברסיטת הופסטרה שבלונג איילנד. אחדים מסיפוריה וממאמריה תורגמו לאנגלית ופורסמו בארצות הברית בכתבי עת שונים[3]. באוקטובר 1967 נישאה לג'רי פישמן, כימאי במכון רוקפלר בניו-יורק. ב-1970 התמנתה לפרופסור לספרות עברית ויידיש באוניברסיטת הופסטרה בלונג איילנד, ניו-יורק.

ב-1974 ראה אור ספרה השני 'שדה ושדות'. סיפורה של אשה צעירה ורגישה, שחיי הנישואין שלה מגיעים למשבר. אגב עקיבה אחר מהלך חייה והרפתקאות-האהבים שהיא נקלעת לתוכן - נפרש לפנינו הוי "החוג הנוצץ" בחברה הישראלית, על טיפוסיו השונים - תיאור כן ואותנטי, חושפני וביקורתי[4]. ספרה השני "שדה ושדות" (1974) זכה בדרך כלל לביקורות שליליות באותה תקופה. אחרי ספרה השני איתן לא הספיקה לפרסם את הרומן הנוסף שהתחילה לעבוד עליו בגלל מותה הפתאומי ב-1987 באמריקה. (תמר מרין, ספטמבר 2010).

במשך השנים פרסמה רחל איתן מאמרים רבים וסיפורים.

איתן נפטרה ביוני 1987 בבית החולים לנקוס היל במנהטן ביום רביעי, בגיל 55, לאחר שלקתה בשבץ מוחי. נטמנה בבית הקברות נחלת יצחק. הותירה שני בנים ובת, יונתן שנולד במנהטן, עמרי שנולד בתל אביב, וטולה שנולדה בתל אביב[5] בשנת 2012 הופיע מחדש הרומן "ברקיע החמישי", וכן יצא לאקרנים סרט עלילתי המבוסס עליו, בבימויה של דינה צבי ריקליס.

ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיונה נמצא בארכיון גנזים- אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברקיע החמישי, רומן, עם עובד תל אביב 1962[6] זכה להצלחה רבה, וגם בפרס ברנר[7], ונדפס בכמה מהדורות. במאית הקולנוע דינה צבי ריקליס עיבדה אותו לסרט "ברקיע החמישי" (2012).
  • שדה ושדות, רומן, עם עובד תל אביב 1974.
  • משלחת מלאכים רעים, רומן שאת כתיבתו לא סיימה. פרקים מספר זה פורסמו ב-1985 ו-1986 בעתונות העברית בישראל ובארצות הברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ תמר משמר, אין עושים לחם מאידיאולוגיות חניכה כפולה ב"ברקיע החמישי" של רחל איתן, תאוריה וביקורת: במה ישראלית. גיליון 7, 1995 עמ' 147-158.
  3. ^ ברקיע החמישי, עם עובד, 1976
  4. ^ סימניה, אתר סימניה, ‏08/05/2018
  5. ^ A version of this obituary appears in print on June 19, 1987, on Page D00016 of the National edition with the headline: Rachel E. Fishman, 55, Dies; A Novelist and an Educator, Rachel E. Fishman, 55, Dies; A Novelist and an Educator, The New York Times, ‏1987
  6. ^ משה גיל, "ברקיע החמישי" ולמטה ממנו, דבר, 27 ביולי 1962.
  7. ^ ישראלי, יעל. ""דוקרת את העולם בחָזָה"". בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2010. 
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.