רפאל גוטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפאל גוטמן, 1941-43 (תצלום שהיה מצורף לטופס בקשת דרכון הצלה)[1]

רפאל גוטמן (גוטמאן) (Raphael Gutman; בכתיב פולני: Rafał Gutman;‏ 1883, סוקולי, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – תש"ד, 1943/44, גטו ביאליסטוק) היה מחנך יהודי ורשאי, מנהל מחלקת החינוך של הקהילה היהודית בוורשה ומחבר ספרי לימוד ומתודיקה של הוראה לכיתות הנמוכות במקצועות מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומקרא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפאל גוטמן נולד בשנת תרמ"ג-1883 בעיירה סוקולי שבקרבת לומז'ה, בפלך גרודנה של רוסיה (רוסיה הלבנה), במשפחת רבנים, בנם של שושנה (שושֶה) לבית ליפשיץ והרצל גוטמן,[2][3] סוחר עץ ופעיל ציבור, ונכדו של הרב מנחם יונה גוטמן מסוקולי. למד ב"חדר" ובישיבות לומז'ה וסלובודקה. אחר-כך רכש השכלה כללית כתלמיד אקסטרני בווילנה, שם עבר ב-1900 את בחינות הבגרות, וביקר באוניברסיטת אודסה כשומע חופשי. בהמשך, ב-1918, למד פילוסופיה באוניברסיטת ורשה.

את עבודתו בתחום החינוך החל בשנת תרס"ה-1904,[4] כמורה בבתי ספר יהודיים בעיירות פּלוֹצְק ומְלָאוָוה שבפולין הרוסית[5][6] (שבה התגורר לאחר נישואיו). נישא לדינה לבית גלפרן, והיה אב לשלושה.[2][3] לאחר מכן השתקע בעיר ורשה, ברח' פיינקנה (Piękna)‏ 41. בוורשה החל כמורה ברשת החינוך של הקהילה היהודית, מ-1912 כיהן כמנהל בית ספר ארבע-שנתי של הקהילה ולבסוף שימש בתפקיד המנהל המקצועי (או המפקח) של מחלקת החינוך של קהילת ורשה[7] במשך שנים רבות.[8] משנת 1918 כיהן גם כמנהל הקורסים הפדגוגיים להשתלמות המורים של לשכת החינוך והתרבות שליד ההסתדרות הציונית.[9] במשך שנים היה בין הבולטים שבעסקני יהדות ורשה.[10] בשנת 1928 הוענקה לו מטעם משרד החינוך דיפלומה שהכתירה אותו בתואר פרופסור של בתי הספר התיכוניים והסמינר למורים.[11]

החל בראשית המאה ה-20 פרסם מאמרים בענייני חינוך, בעיתון Белостокский Вестник (ביאליסטוק, 1902-04), ב-Вестник ОПЕ של חברת מרבי השכלה (1915), ב"תרבות" (של רשת "תרבות") ובעיתונים היידיים של ורשה, בהם "היינט", "נייעס", "ווארשעווער טאָגעבלאט" ו"דער מאָמענט" (בין פרסומיו: סדרות המאמרים "חינוכנו", "ה'חדר' שלנו", "בית הספר העממי אצלנו ואצל אומות העולם").
החל בעשור השני של המאה ה-20 פרסם ספרי לימוד והוראה לכיתות הנמוכות בבית הספר היהודי (תחילה ביידיש ואחר-כך בעיקר בעברית; פרסם מעט גם בפולנית וברוסית) – סדרות של ספרי לימוד במקצועות המתמטיקה (אריתמטיקה וגאומטריה), לימוד קריאה וכתיבה (ביידיש ובעברית; הכרת האלפבית, לימוד דקדוק ומקראות) ומקרא (תורה ונביאים), וכן ספרי עזר והדרכה למורים במתודיקה של הוראת האריתמטיקה והלשון העברית. במרוצת כשני עשורים הוציא ספרים רבים, בעשרות מהדורות. רבים מספריו ומרבית מהדורותיהם הופיעו בהוצאה עצמית; אחרים הופיעו בהוצאות אחיאסף, האחים לוין-אפשטיין, "צֶנטראל/מרכז", בהוצאת הלשכה לחינוך ותרבות של ההסתדרות הציונית בפולין, בהוצאת רשת החינוך העברית-הציונית "תרבות" ואף בהוצאת משרד החינוך הפולני; וכן מעבר לים, בניו יורק, בהוצאות "היברו פאבלישינג קאמפאני" (Hebrew Publishing Co.‎) ו"סטאר היברו בוק קאמפאני" (Star Hebrew Book Co.‎). ספרי הלימוד הבולטים שפרסם: "יידיש" (אלפבית מצויר ומקראה ביידיש, ב-3 כרכים), "ספרִי" (ללימוד קריאה וכתיבה בעברית: אלפבית, קריאה, דקדוק ומקראה, ב-5 כרכים), "שאלות אריתמטיקה" (ללימוד חשבון לכיתות א'–ד', ב-3 כרכים; בהמשך הורחב לכדי "שאלות אריתמטיקה וגיאומטריה", ב-5 כרכים, לשבע שנות הלימודים), "סיפורי החוּמש למתחילים" (ב-2 כרכים; המהדורה העשרים יצאה בהוצאת משרד החינוך הפולני) ו"הנביאים לבתי ספר" (ב-3 כרכים). הספרים היו מלווים באיורים, ונכתבו ברוח ציונית. ספרי לימוד המקרא כללו ביאור המילים. ספריו היו ספרי לימוד מקובלים בפולין,[12] והיו מהם שזכו לאישור מטעם משרד החינוך, ההסתדרות הציונית בפולין או הוועדה הפדגוגית של "תרבות" בפולין.
בראשית שנות ה-20 פרסם גוטמן בספרייה לילדים (קינדער-ביבליאָטעק) של הוצאת "יידיש" של יעקב לידסקי סדרה של שלושה ספרונים עם אגדות לילדים ביידיש על חוני המעגל, הלל הזקן ורבי עקיבא. אחד הפרויקטים האחרונים שלו, באמצע שנות ה-30, היה הוצאת סדרת ספרי ראשית קריאה (אנ') בשם "קוּם קְרָא"; היה בדעתו להוציא ספרייה לילדים בת שישה ספרים ובהם אגדות ישראל ואגדות פולין, אולם בסופו של דבר הופיעו בסדרה רק שני כרכים, שעליהם חתם בשם העט "ר' לְבָבִי":[13] אלפון (ספר ללימוד האלפבית) לכיתה א', בשלושה צבעים, וספר שני, לכיתה ב', ובו שלוש חוברות מנוקדות ומצוירות (שנמכרו גם בנפרד) שבהן סיפורים על גדולי ישראל: חוני המעגל, הלל הזקן ורבי עקיבא (הפעם בעברית).[8][14]

זמן קצר לאחר פלישת גרמניה הנאצית לפולין וכיבוש ורשה בסתיו 1939, נמלט גוטמן עם משפחתו לעיר ביאליסטוק, שהייתה תחת כיבוש ברית המועצות.[15] כעבור כשנתיים, כאשר פלשה גרמניה לברית המועצות וכונן גטו ביאליסטוק, התמנה למזכיר היודנראט בגטו. גוטמן התאבד בגטו ביאליסטוק, כנראה בחורף תש"ד (1943 או 1944), בגיל 60. בשואה נספו גם אשתו דינה[16] ושניים מילדיהם. רק אחד מבניו, נתן, הצליח להימלט, והיגר לאוסטרליה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת ילדיו של גוטמן: יונה גוטמן, רוזה אהרונוביץ' (ארונוביץ') ונתן גוטמן, נולדו בתחילת העשור השני של המאה ה-20, ושלושתם היו בעלי השכלה גבוהה.
בנו יונה גוטמן, רווק, בעל תואר דוקטור בכימיה או ביולוגיה, היה חוקר סרטן במכון מארי קירי-סקלודובסקה, ובמלחמה עבר לאוניברסיטת לבוב. נספה בשואה.[17]
בתו רוזה ארונוביץ הייתה בעלת תואר מגיסטר (מקביל לתואר מוסמך) במדעי הטבע. נספתה בשואה[18] עם בעלה הפסנתרן זיגמונט (Zygmunt Aronowicz).[19]
בנו נתן גוטמן (Nathan Gutman;‏ 1911–2001?) היה בעל תואר מגיסטר במשפטים מאוניברסיטת ורשה ותואר בוגר (מעשי) במוזיקה (כינור) מהקונסרבטוריון ע"ש שופן בוורשה, ובשנים 1937-39 השתלם באינטרפרטציה אצל ג'ורג'ה אנסקו בפריז. נישא לאירנה הרמן והיה אב לבת. הופיע ככנר כסולן וברסיטלים של מוזיקה קאמרית ברדיו הפולני בוורשה. באוסטרליה המשיך להופיע ברדיו ובטלוויזיה, והיה מורה לכינור בקונסרבטוריון של אוניברסיטת מלבורן (Victorian College of the Arts)(אנ') והכשיר מורים בשיטות הוראה ואינטרפרטציה.[20] ביום אוסטרליה 2002 הוענקה לו מדליית מסדר אוסטרליה בגין תרומתו למוזיקה.[21]

אחיו של גוטמן, שמאי לבבי (1880–1956), היה ציר לוועידת מינסק (1902). עלה לארץ ישראל ב-1921 והיה מראשוני עיר גנים (רמת גן) ומחלוצי התעשייה בה, חבר המועצה ופעיל בתנועת החרות בעיר.[22]

קרוב-משפחתו משה חייקין כתב בעיתון העברי "הצפירה" במפנה המאות ואחר-כך היה מגיה ביומון היידי הפופולרי "היינט".[23]

דודנו אלתר גינזבורג (גינצבורג) כיהן כראש היודנראט בסוקולי עד גירוש היהודים מהעיירה בנובמבר 1942.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריטמעטיק אין אויפגאבען: פאר’ן 3-טען און 4-טען שול-יאהר און פאר אווענד-קורסען, ורשה: פאָלקסשול, [תרע"-?]. (הספר בארכיון האינטרנט) (חלק ב, לכיתה ב': "אריטמעטיק אין אויפגאבען: פאר דער יודישער שולע", טייל 2: פאר דאס צווייטע לעהר-יאהר, ורשה: שול-ביכער, 1916)
  • ר’ גוטמאן און מ[רדכי] בירנבוים, אידיש: אילוסטרירטער אלף-בית: מיט א כרעסטאָמאטיע, ורשה: ברידער לעווין-עפשטיין און שותפים, תרע"ו. (יידיש: אלפבית מצויר ומקראה) (הופיע באירופה בתשע מהדורות לפחות (בחלקן נקרא "יודיש", "יידיש") ובארבע מהדורות לפחות בארצות הברית (הכתיב בכותרת: "יידיש", 'אילוסטרירטע כרעסטאמאטיע', 'אילוסטרירטער אלף בית מיט א כרעסטאמאטיע' או 'ליטערארישע כרעסטאמאטיע')) (הספר בארכיון האינטרנט: חלק א (ניו יורק: היברו פאבלישינג קאמפאני, 1935?), חלק ב (המהדורה האמריקאית הרביעית; ניו יורק: היברו פאבלישינג קאמפאני, ח"ש), חלק ג (ניו יורק: סטאר היברו בוק קאמפאני, 1926))
    • רפאל גוטמאן, יידיש: אילוסטרירטע כרעסטאָמאטיע, כרך ג: פארן צוויטען לערן-יאר, ורשה: (דפוס לעווין-עפשטיין), תרפ"ג.
  • ספרִי: ספר מציר ללמוד הקריאה והכתיבה, שנה ראשונה, מדרגה א: האלף בית; ב: אחר האלף-בית, ורשה: האחים לוין עפשטין, תרע"ח.[24]
    • "כתיבה וקריאה: (מטודיקה קצרה); הוראות לספר הלמוד ספרי", ורשה: האחים לוין עפשטין, תרע"ח 1917. (ספרון)
    • ספרִי, 5 כרכים, ורשה: לוין אפשטין; ר' גוטמן,[25]‏ 1926–1928.[26] (התוכן: חלק א: האלף בית, עם ציורים רבים, תרגילים למלאכת יד ואלף בית מטולטל; חלקים ב–ג: קורס שלם ללִמוד ולמקרא השפה והספרות העברית עם תרגילים בדקדוק; חלקים ד–ה: חריסטומטיה ספרותית, ספרות וסופרים עם הערות ספרותיות ומטודיות) (זכה לאישור משרד החינוך[25]) (הופיע בעשרות מהדורות (15 לפחות) עד סוף שנות ה-30, כאשר כל חלק עודכן במהדורות נפרדות) (נדפס בהוצאת היברו פאבלישינג קאמפאני בניו יורק תחת הכותרת: "עדן: קורס שלם ללמוד ולמקרא השפה והספרות העברית עם תרגילים בדקדוק")
  • שאלות אריתמטיקה, 3 כרכים (לכיתה א', לכיתה ב' ולכיתות ג'–ד'), ורשה: מרכז; הוצאת הלשכה לחנוך ותרבות שליד ההסתדרות הציונית בפולניה, 1919–1921.[27] (אושר על ידי לשכת החינוך והתרבות של ההסתדרות הציונית בפולין)[28] (כולל חלק של שאלות לתלמיד וחלק של חומר מתודי למורה) (החוברות יצאו אחת מדי שנה; החוברת הראשונה (לכיתה א'), שיצאה בהוצאת "מרכז/צענטראל", נקראה "אריתמתיקה מצֻירת: ספר חשבון לבתי ספר עברים", והיתר, בהוצאת הלשכה לחינוך של ההסתדרות הציונית, נקראו "שאלות אריתמטיקה")
  • השפה: ספר מקרא מצֻיָּר ללִמוד השפה, להתפתחות ולשעשועים, עם תרגילי דקדוק, 2 כרכים, ורשה: מרכז, 1919.[29] (מקראה מצוירת ללימוד השפה עם תרגילי דקדוק) (התוכן: ספר ראשון: ספר מקרא אחרי האלף-בית; ספר שני: לשנת-הלִמוד השניה והשלישית) (הופיע בארבע מהדורות לפחות)
  • מטודיקה עברית, ורשה: מרכז, [1920?]. (מהדורה ב: ורשה: ר' גוטמן, תר"ץ 1930)[30]
  • ספורי החֻמש: למתחילים; עם ציורים; נסדרו על ידי רפאל גוטמן, 2 כרכים, ורשה: [חמו"ל], תרפ"א 1920.[31] (הספר זכה למהדורות נוספות במרוצת שנות ה-20 וה-30; המהדורה החמישית או השביעית זכתה לאישור משרד החינוך; המהדורה ב-12 – בצבע;[32] מהדורה עשרים, מחודשת: ורשה: המיניסטריום להשכלה, תרצ"ה-1935) (בהמשך נדפס מעבר לים, תחת הכותרת "מקרא למתחילים", 2 כרכים, ניו יורק: היברו פאבלישינג קאמפאני, ת"ש)
  • חוני המעגל, ורשה: פערלאג יידיש ('קינדער-ביבליאָטעק'), 1921. (ביידיש) (הספר בארכיון האינטרנט
  • הלל הזקן, ורשה: פערלאג יידיש ('קינדער-ביבליאָטעק'), 1921. (ביידיש)
  • ר' עקיבא, ורשה: פערלאג יידיש ('קינדער-ביבליאָטעק'), 1921.[33] (ביידיש) (ספרונים לילדים) (נדפסו שוב מעבר לים, תחת הכותרת "אגדות פאר קינדער: צו לייענען אין שול און אין הויז: מיט פיל אילוסטראציעס און בילדער", ניו יורק: Star Hebrew book co.‎,‏ תרפ"ז – הספר בארכיון האינטרנט, ובגרסה נוספת; ניו יורק: היברו פאבלישינג קאמפאני, 1937 – (הספר בארכיון האינטרנט)
  • אלווין פַבְּסְט, הפדגוגיה המעשית; תרגם י' נוטקובסקי בהשתתפות ר' גוטמן, ורשה: אחיאסף, תרפ"ב.
  • מתודיקה של אריתמטיקה: עם שעורים לדוגמא, ביבליוגרפיה, מונחי האריתמטיקה, ורשה: [חמו"ל], תרפ"ב. (אושר על ידי הוועדה הפדגוגית של "תרבות" בפולין כספר עזר למורים עבריים)[34]
  • שאלות אריתמטיקה וגיאומטריה: קורס סיסטמטי של כל האריתמטיקה ושל גיאומטריה מעשית, 5 כרכים, ורשה: [חמו"ל]; (חלק מהכרכים בהוצאת אחיאסף), תרפ"ב. (מהדורה נוספת, 1930: "שאלות אריתמטיקה וגיאומטריה: קורס סיסטמטי שלם לשבע שנות הלמודים, מעובדים מחדש ע"פ הוראות המיניסטריום להשכלה"[35])
  • גיאומטריה נסיונית: (פלנימטריה וסטיריאומטריה): קורס אלימנטרי קצר של גיאומטריה מעשית בשטה הסתכלותית, לבתי-ספר ולמתלמדים,[36] ורשה: ר' גוטמן, תרפ"ג. (ספרון)
  • ח[יים] א[ליעזר] דובניקוב (עורך), בהשתתפות ר’ גוטמן, תכנית הלמודים לשעורי ערב לגדולים, חלק א: הלשון העברית, ורשה: תרבות, תרפ"ה.
  • הנביאים לבתי ספר: עם באור המלים, 3 כרכים, ורשה: (דפוס "הצפירה"), תרפ"ז–תרפ"ח. (הופיע בשמונה מהדורות נוספות לפחות, ובהן גם תכניות לספורים וחומר להרצאות בע"פ ובכתב) (חלק נדפס מעבר לים, תחת הכותרת "מקרא למתחילים", ניו יורק: סטאר היברו בוק קאמפאני, תרפ"ז)
  • רפאל גוטמן (עורך), דין וחשבון של מחלקת החנוך / בעריכט פון שול אבטיילונג / Sprawozdanie Wydziału Szkolnego, ורשה: שלטון הקהלה העברית / ידישע קהלה / Zarząd Gminy Żydowskiej w Warszawie,‏ 1930. (עברית ויידיש)
  • קום קרא: (ספריה לילדים); צייר: פר' וינליז-תמרסון,[37] 2 כרכים: ורשה: אלטניילנד ("תל-אביב"), תרצ"ה–תרצ"ו.[37] (התוכן: ספר א: אלפון; ספר ב: לשנת הלמודים השניה – "גדולי ישראל", 3 חוברות בכרך אחד: א: חוני המעגל; ב: הלל הזקן; ג: רבי עקיבא) (בשם העט "ר’ לבבי")
  • Praca i zabawa: ilustrowane czytanki polskie dla szkół powszechnych: drugi rok nauki, Warszawa: wyd. aut., 1932. (מקראה מאוירת בפולנית לבית הספר היסודי, שנה ב)
  • Ilustrowane opowiadania biblijne dla dzieci, 4 vols., Warszawa: [s.n.] (Typ. Wójcikiewicz), 1932-1936. (סיפורי מקרא מאוירים לילדים)
  • Ilustrowane opowiadania biblijne dla klasy czwartej szkół powszechnych, Warszawa: wyd. autora, 1935. (סיפורי המקרא מאוירים, לכיתה ד)
  • Ilustrowane opowiadania biblijne dla klasy trzeciej szkół powszechnych, Warszawa: [s.n.], 1936. (סיפורי המקרא מאוירים, לכיתה ג)
  • Ch. Indelman i A. Perec; przy współpracy R. Gutmana, Historja Żydów dla szkół powszechnych: podręcznik do nauki religji mojżeszowej dla klasy piątej, Warszawa: [s.n.] (Typ. uniwersalna), 1937. (בפולנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות על ספריו:

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף התצלום בארכיון תמונות יד ושם.
  2. ^ 2.0 2.1 רפאל גוטמן באתר MyHeritage.
  3. ^ 3.0 3.1 רפאל גוטמן: דף עד שמילא אחיינו משה פזנר (פבזנר), במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם.
  4. ^ שענע דעמאנסטראציע פון אידישע לעהרער: פאר זייערען א פערדינסטפולען חבר: דער באנקעט לכבוד ה' רפאל גוטמאן, היינט, 26 בנובמבר 1929 (חגיגת יובל ה-25 לעשייתו החינוכית).
  5. ^ אלחנן אינדלמן (עורך), אודים: לקט דברי סופרים עברים שנספו בשואת אירופה בשנות ת"ש–תש"ה, כרך ב, ניו יורק: הוצאת עוגן שליד ההסתדרות העברית באמריקה; ירושלים: מ. ניומן, תשכ"ה, עמ' 258. בקובץ שם מופיע מאמרו של גוטמן "לשאלת בית־הספר המעורב".
  6. ^ על פועלו במלאווה ראו: Jewish Mlawa, Chapter 9: Altars of Learning (מתוך: דוד שטוקפיש (עורך), מלאבה היהודית: קורותיה, התפתחותה, כליונה: (ספר זכרון לקהילת מלאבה), תל אביב: יוצאי מלאבה בישראל ובתפוצות, תשמ"ד 1984).
  7. ^ אלכסנדר גוטרמן, קהילת ורשה בין שתי מלחמות העולם: אוטונומיה לאומית בכבלי החוק והמציאות 1917–1939, תל אביב: המרכז לחקר תולדות היהודים בפולין ומורשתם, המכון לחקר התפוצות – אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ז 1997, עמ' 249. על היקפה ופעולתה של מחלקת החינוך ראו: וורשה: הדו"ח של מחלקת החנוך שליד הקהלה, הצפירה, 25 באוקטובר 1927; פעולת מחלקת-החנוך שליד הקהלה בוורשה בשנת 1926-27: (מתוך הדו"ח של מנהל המחלקה רפאל גוטמן), הצפירה, 28 באוקטובר 1927.
  8. ^ 8.0 8.1 אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, עמ' 238.
  9. ^ וורשה: הקורסים הפדגוגיים, הצפירה, טור אחרון, 9 בנובמבר 1920.
  10. ^ גוטרמן, קהילת ורשה (תל אביב 1997), עמ' 88.
  11. ^ ה' רפאל גוטמאן בעקומען א דיפלאם פון בילדונגס-מיניסטעריום, היינט, 2 בפברואר 1928. על פי הדיווח, הייתה זו הדיפלומה הראשונה שקיבל מורה ליהדות בחינוך התיכוני כאות הערכה לפועלו הפדגוגי-מדעי.
  12. ^ בכיתות הראשונות למדו "לשון: קריאה מתוך ״ראשית דעת״ של קרינסקי או מתוך ״ספרי״ של ר. גוטמן... חומש: ספורי החומש של גוטמן" (אברהם לוינסון, התנועה העברית בגולה, ורשה – לונדון: האכסקוטיבה של הברית העברית העולמית, תרצ"ה, עמ' 345).
  13. ^ "לבבי" הוא עברות השם גוטמן, שפירושו 'אדם טוב'. אחיו של גוטמן, שמאי, שעלה לארץ ישראל, עברת כך את שמו.
  14. ^ קום קרא, היינט, 10 באוגוסט 1934 (מודעה); קום קרא, היינט, 16 בינואר 1935 (מודעה); קום קרא, היינט, 4 בספטמבר 1935 (מודעה).
  15. ^ הרופא הוורשאי ד"ר מרדכי לנסקי כתב בזיכרונותיו: "כאשר העיר ורשה נכבשה ע"י הגרמנים, בא קצין גרמני אל ועד הקהילה ברחוב גז'יבובסקה 26. הקצין הגרמני לא מצא שם איש מחברי הועד ולא מן הפקידים האחראים, פרט לפידגוג העברי רפאל גוטמן, שמלא תפקיד מנהל מחלקת החנוך. הקצין הגרמני פנה אל רפאל גוטמן והודיע לו, כי הוא נתמנה לראש ועד הקהילה. רפאל גוטמן היסס. באותו רגע נכנס אינג' [אדם] צ'רניאקוב, ורפאל גוטמן המליץ עליו כעל מועמד המתאים ביותר. צ'רניאקוב הביע את הסכמתו. כעבור זמן קצר ברח רפאל גוטמן לרוסיה. על המאורע הזה ספר לי הסופר העברי אברהם פראנק, שגר קרוב אל בנין הקהילה ואשר היה ביחסים ידידותיים עם רפאל גוטמן." (מ' לנסקי, חיי היהודים בגיטו ורשה: זכרונות של רופא, ירושלים: ספרית השואה, תשכ"א, עמ' 65).
  16. ^ דינה גוטמן: דף עד שמילא אחיינו של רפאל גוטמן, משה פזנר (פבזנר), במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם.
  17. ^ יונה גוטמן: דף עד שמילא אחיינו של רפאל גוטמן, משה פזנר (פבזנר), במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם.
  18. ^ רוזה ארונוביץ': דף עד שמילא אחיינו של רפאל גוטמן, משה פזנר (פבזנר); רוזה ארונוביץ': דף עד שמילא אחיינה, ישעיהו ארונוביץ', במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם.
  19. ^ זיגמונט ארונוביץ': דף עד שמילא אחיינו של רפאל גוטמן, משה פזנר (פבזנר); זיגמונט ארונוביץ': דף עד שמילא אחיינו, ישעיהו ארונוביץ', במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, אתר יד ושם.
  20. ^ 'Gutman, Nathan,' in: International Who's Who in Music and Musicians' Directory, vol. 10, 1985, p. 350.
  21. ^ Foreign Countries: Australia: Personalia, American Jewish Year Book 2003, p. 569;‏ גוטמן, נתן, באתר "It's an Honour" של ממשלת אוסטרליה.
  22. ^ דוד תדהר (עורך), "שמאי לבבי (גוטמן)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4087; רחוב צומת לבבי באתר עיריית רמת גן; שמאי לבבי, דבר, 8 באוקטובר 1956; שמאי לבבי – למנוחות, חרות, 9 באוקטובר 1956; ראובן לב, יזכור | אחרי מיטתו של שמאי לבבי ז"ל, חרות, 7 בנובמבר 1956.
  23. ^ מ. קיפניספּאָרטרעטען פון דער סעריע: "היינט"-פיגורען: (צום 30-יעהריגען יובל): משה חייקין, איש קאָסאָווא, היינט, 14 במרץ 1939; מלך ראוויטש (רעדאקטאָר), דאָס אמאָליקע יידישע ווארשע, מונטריאול: פארבאנד פון ווארשעווער יידן אין מאנטרעאל, תשכ"ו 1966, עמ' 621–622; חיים פינקעלשטיין, היינט: א צייטונג ביי יידן, תרס"ח–תרצ"ט 1908–1939, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ח 1978, עמ' 260; משה ויוכבד חייקין, ברכת מזל טוב לבנו נתן לנישואיו עם אירנה הרמן, היינט, 5 בינואר 1936 (מודעה).
  24. ^ ביקורת: י. ה–ן, משֻלחן הספרים: רפאל גוטמאן: ספרי, הצפירה, 10 בינואר 1918.
  25. ^ 25.0 25.1 ספרי: יצא במהדורה חדשה בהוצאת המחבר ונתאשר מטעם הממשלה, הצפירה, 18 באפריל 1927 (מודעה).
  26. ^ ביקורת על ארבעת החלקים הראשונים: ר., בין ספרי למוד: ספרי, ארבעה חלקים מאת רפאל גוטמן, הצפירה, 9 בספטמבר 1927.
  27. ^ ביקורת עם הופעת החוברת השנייה: ד"ר א. ש. קאמנצקיספרי-למוד חדשים, הצפירה, טור 2, 10 בספטמבר 1920. ועם הופעת החוברת השלישית: י. אהרנסון, בספרות-החנוך העברית: שאלות אריתמתיקה, הצפירה, טורים 1–3, 8 ביולי 1921.
  28. ^ שאלות אריתמטיקה, הצפירה, 22 ביוני 1921 (מודעה).
  29. ^ יצא לאור במהדורה שניה ספר למוד: "השפה", הצפירה, 8 באפריל 1920 (מודעה); הוצאת "מרכז" וורשה: יצא לאור במהדורה רביעית מחודשה "השפה", הצפירה, 28 באוקטובר 1921 (מודעה); השפה, היינט, 24 באפריל 1924 (מודעה).
  30. ^ על הספר: יצאה לאור במהדורה שניה, מתוקנה: מטודיקה עברית, היינט, 4 בנובמבר 1930 (מודעה); יצאה לאור: מטודיקה עברית, של רפאל גוטמן, מהדורה שניה מתוקנה, היינט, 17 ביולי 1932 (מודעה). ביקורת: יקיר ווארשאווסקידי ערשטע מעטאָדיק פאר העברעאיש און אידישע למודים, היינט, 18 באפריל 1930 (ביידיש).
  31. ^ מתוך הביקורות על הספר: ספורי החֻמש, היינט, 27 באוקטובר 1931 (מודעה).
  32. ^ יצאו במהדורה 12 בצבעים: ספורי החֻמש למתחילים, היינט, 23 באוגוסט 1929 (מודעה).
  33. ^ זלמן רייזען, גוטמאַן רפאל, בספרו: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 2, כרך א, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תרפ"ט 1928, עמודה 550, בארכיון האינטרנט.
  34. ^ יצא לאור הספר "מטודיקה של אריתמטיקה", היינט, 29 בדצמבר 1921 (מודעה).
  35. ^ ספרי למוד וחנוך של רפאל גוטמאן, היינט, 9 בספטמבר 1930 (מודעה).
  36. ^ יצאה לאור: גיאומטריה נסיונית, היינט, 7 בנובמבר 1922 (מודעה).
  37. ^ 37.0 37.1 אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948, כרך ב, תל אביב: דביר, תשמ"ח 1988, עמ' 710.