קרל הקירח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שארל הקירח)
קרל הקירח
Charles II le Chauve
Carlo calvo.jpg
לידה 13 ביוני 823 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 877 (בגיל 54)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פרנקיה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מונרך, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ermentrude of Orléans (13 בדצמבר 846)
Richilde of Provence (22 בינואר 870) עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת הקרולינגית
אב לואי החסיד עריכת הנתון בוויקינתונים
אם יהודית מבוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יהודית מפלנדריה
גיזלה
הילדגרד
Rotrude
דרוגו
פיפין
Ermentrude
לותר
לואי השני "המגמגם"
Rothilde
קרל הילד
קרלומן
קרל עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך פרנקיה המערבית
11 באוגוסט 843 – 6 באוקטובר 877
(34 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרל השני "הקירח" (בצרפתית: Charles II le Chauve, שארל הקירח; 13 ביוני 823 - 5 באוקטובר 877), בן לשושלת הקארולינגים, מלך על פרנקיה המערבית מ-843 עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל היה בנם של מלך הפרנקים לואי "החסיד", ושל אשתו השנייה, יהודית מבוואריה(אנ'). עם לידתו אביו רצה לצרף את שמו לרשימת יורשי האימפריה הרומית הקדושה, אך נתקל בהתנגדותם של בניו מאשתו הראשונה: לותאר הראשון (אנ'), לודוויג (או לואי) ופפין. בשנת 831, בגיל שמונה שנים בלבד, הכתיר אותו אביו ליורשו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה, ולמלך איטליה. בשנת 833 הביסו שלושת האחים את אביהם, כלאו אותו ואת קרל, ושלחו את יהודית, אמו של קרל, למנזר, אך בשנת 835 חזר לואי החסיד לכס המלוכה. בשנת 838, עם מותו של אחיו פפין, קרל הוכתר למלך אקיטן על ידי אביו, אך האצילים בחרו למלך אקיטן את בנו של פפין. בשנת 840, אחרי מותו של המלך לואי החסיד, פרצה מלחמה על הירושה בין קרל לשני אחיו הנותרים. המלחמה נסתיימה בחוזה ורדן, (אוגוסט 843) שעל פיו חולקה האימפריה בין השלושה.

קרל ירש את ממלכת פרנקיה המערבית בשם קרל השני. ממלכה זו השתרעה על שטח דומה לזה של צרפת של ימינו, בתוספת אזור הגבול עם ספרד עד נהר האברו. לותאר, אחיו הבכור של קרל, ירש את ממלכת פרנקיה התיכונה - רצועה בין הממלכות המערבית והמזרחית, שכללה את פלנדריה, את אזור נהר הריין, את בורגונדיה ואת צפון איטליה, ואחיו לודוויג הגרמני ירש את ממלכת פרנקיה המזרחית (גרמניה של ימינו). שנות שלטונו הראשונות של המלך קרל הקירח עברו בשקט יחסי, עד מותו של אחיו לותאר בשנת 855, כאשר החל מאבק על נחלותיו בין קרל ללודוויג הגרמני. בשנת 858 פלש לודוויג לממלכתו של קרל בפרנקיה המערבית. קרל נמלט לבורגונדיה וזכה בתמיכתם של הבישופים שהתנגדו לשלטונו של לודוויג הגרמני. בשנת 869 ניסה קרל לכבוש את נחלותיו של לותאר, אך על פי חוזה מרסן (שנת 870) נאלץ להתחלק בהן עם לודוויג הגרמני.

קרל הקירח נלחם נגד הוויקינגים שהשחיתו את צפונה של ממלכתו, בעמק הנהר סן ובעמק הנהר לואר, והגיעו עד לגבולו של חבל אקוויטניה. הוא ניסה להילחם בהם באמצעות הקמת גשרים מבוצרים על הנהרות, אולם פעמים רבות נאלץ לשלם להם עבור הסכמתם לסגת. בשנת 875 נסע קרל הקירח לאיטליה וב-29 בדצמבר קיבל את התואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה מידי האפיפיור יוחנן השמיני. באותו זמן פלש לודוויג הגרמני פעם נוספת לפרנקיה המערבית, וקרל נאלץ למהר ולחזור לממלכתו. בשנת 876, לאחר מות לודוויג הגרמני, פלש קרל לפרנקיה המזרחית, אך ללא הצלחה. האפיפיור יוחנן השמיני קרא לו לשוב לאיטליה שהותקפה על ידי המוסלמים. בשנת 877, בדרכו בחזרה לממלכתו נפטר קרל הקירח, ובנו לואי ירש את הכתר בשם לואי השני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל הקירח בוויקישיתוף