אמיר ירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיר ירון
אין תמונה חופשית
לידה 1964 (בן 55 בערך)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
נגיד בנק ישראל ה־10
24 בדצמבר 2018 – מכהן
(12 שבועות ו-3 ימים)
סגן נדין בודו-טרכטנברג
תחת שר האוצר משה כחלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמיר ירון (נולד ב-1964) הוא כלכלן אמריקאי-ישראלי המכהן כנגיד בנק ישראל. קודם לכן כיהן כפרופסור לבנקאות ומימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון נולד בישראל וגדל ברמת השרון וברמת גן. בין השנים 1985–1989 שירת כקצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל. השלים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון והשני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב (1989) ותואר שני נוסף ולימודי דוקטורט באוניברסיטת שיקגו (1994).

החל משנת 1997 הוא נמנה עם הסגל האקדמי של בית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2004 מונה לפרופסור חבר ובשנת 2009 מונה לפרופסור מן המניין. תחומי המחקר העיקריים שלו הם תמחור נכסים, השקעות, פיננסים, שווקים בין לאומיים וחברות בינלאומיות ומקרו-כלכלה. כמו כן הוא משמש עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER), שם הוא עומד בראש קבוצת שוקי הון וכלכלה. אקדמאי אורח בבנק הרזרב הפדרלי של פילדלפיה. נמנה בעבר עם חברי הדירקטוריון של מכון אהרון דוברת למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה.

ב-9 באוקטובר 2018 הודיעו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על מינוי של ירון לנגיד בנק ישראל עם סיום כהונתה של קרנית פלוג. במינוי זה, גבר ירון על מריו בלכר, בן ציון זילברפרב ואפרים צדקה שהיו מועמדים אף הם לתפקיד. מינויו אושר בידי הממשלה,[1] והוא נכנס לתפקידו ב-24 בדצמבר 2018.

עמדותיו הכלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון הוא מומחה בתחום המימון, ופרסם בכתבי עת אקדמיים מובילים בכלכלה ובפיננסים. נודע במחקריו השונים הסוקרים את תמחור הנכסים וההשקעות. כמרצה עסק רבות בתחום השקעות בינלאומיות וחברות רב-לאומיות.

ירון נחשב למומחה לסיכוני מקרו למערכת הפיננסית,[2] וצפוי להמשיך במאמץ להקים ועדה ליציבות פיננסית שהובילה פלוג בכהונתה ואושרה בכנסת בין סיום כהונת פלוג לבין כניסתו של אמיר לתפקיד.[3][4]

על אף חוסר התמחותו במדיניות מוניטרית בכלל, ובמדיניות המוניטרית של ישראל בפרט,[5] נבחר ירון לתפקידו, זאת לאור התמחותו בתחום המימון ומיקרו כלכלה מאחר שכל הבנקים המרכזיים בעולם עוסקים באסטרטגיית היציאה הנכונה מהעשור האחרון שהושפע רבות מהמשבר הכלכלי העולמי ב-2008,[6] ולפיה יינתן דגש על נורמליזציה של המדיניות המוניטרית הכוללת שמירה על יציבות המחירים באמצעות העלאת הריבית, שלדבריו היא לא תבוצע מהר מדי כדי שלא תבלום את הצמיחה אך גם לא תתרחש באיחור שעלול לגרום להקצאת מקורות לא אופטימלית ולהתפרצות אינפלציונית.[7][8]

ב-7 בינואר 2019 הודיע ירון כי לאחר התייעצות עם הוועדה המוניטרית של הבנק, הוחלט כי הריבית תשאר ללא שינוי, ותעמוד על 0.25%, זאת לאחר שב-26 בנובמבר 2018, טרם כניסתו לתפקידו, החליטה הוועדה המוניטרית על העלאת הריבית לשיעור של 0.25%, לאחר שהיא עמדה במשך שלוש שנים על שיעור של 0.1%. בהודעה שפרסם הודיע כי בשנתיים הקרובות תהיה עלייה הדרגתית וזהירה של הריבית במטרה לייצב את האינפלציה.[9]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות התשעים עד להגעתו לישראל ב-2018, התגורר ירון בארצות הברית. נשוי ואב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעת החוק אושרה סופית ב 26 בנובמבר

נגידי בנק ישראל
דוד הורוביץ משה זנבר ארנון גפני משה מנדלבאום מיכאל ברונו יעקב פרנקל דוד קליין סטנלי פישר קרנית פלוג אמיר ירון
19541971 19711976 19761981 19821986 19861991 19912000 20002005 20052013 20132018 2018