שגרירות הרפובליקה העממית של סין בוושינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שגרירות סין בוושינגטון
中华人民共和国驻美利坚合众国大使馆
מידע כללי
כתובת אינטרנשנוול פלאס 3505
עיר וושינגטון די. סי.
קואורדינטות 38°56′33″N 77°3′59″W / 38.94250°N 77.06639°W / 38.94250; -77.06639
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ארצות הברית–סין
שגריר לא מאויש
שטח האמנה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה מיוצגת הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
www.china-embassy.org/eng/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות הרפובליקה העממית של סין בוושינגטון היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של הרפובליקה העממית של סין בארצות הברית. המשרד הראשי ממוקם באינטרנשנוול פלאס 3505, בעוד שחלק הוויזות ממוקם בוויסכנסון אבניו 2201. השגרירות מפעילה גם קונסוליות כלליות בשיקגו, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו וניו יורק[1][2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפריית צ'ינג והרפובליקה של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפריית צ'ינג פתחה את הנציגות הראשונה שלה בארצות הברית בשנת 1875, עם צ'ן לנבין כציר. הנציגות עברה בין מבנים שונים בעיר[3][4], עד מעברה בשנת 1902 לאחוזה שנבנתה עבורה, ברחוב תשע-עשרה 2001. זהו הבניין העתיק ביותר בוושינגטון שהוקם על ידי ממשלה זרה, לאחר הנציגות הבריטית לשעבר בשדרת קונטיקט, שנבנתה ב-1872 ונהרסה ב-1931[5].

הנציגות הפכה לנציגות של הרפובליקה של סין לאחר נפילת שושלת צ'ינג ב-1912. ב-1935 הצירות שודרגה לשגרירות, ואלפרד סאו-קה סזה הפך לשגריר סין הראשון בארצות הברית.

השגרירות נשארה באותו בניין עד 1944, ולאחר מכן עברה לאחוזת פאהנסטוק בשדרות מסצ'וסטס, שם היא שהתה עד שהשגרירות של הרפובליקה הסינית נסגרה עקב הכרת ארצות הברית ברפובליקה העממית של סין ב-1 בינואר 1979. הבניין משמש כיום את שגרירות האיטי.

ב-1937, שגריר הרפובליקה הסינית צ'נגטינג טי וואנג שכר את אחוזת טווין אוקס כמעון השגריר, ומחליפו ולינגטון קו רכש את המבנה בשנת 1947. הרפובליקה הסינית מנעה את העברתו לידי הרפובליקה העממית על ידי העברה זמנית ב-1978 לצד שלישי, אגודת הידידים של סין החופשית תמורת סכום סמלי של 10 דולר[6], והוא הועבר חזרה לרשות הרפובליקה הסינית ב-1982[7]. בינתיים, חוק יחסי טייוואן מאפריל 1979 סיפק הגנה משפטית לבעלותה של הרפובליקה הסינית על טווין אוקס.

הרפובליקה העממית של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההתקרבות בין הרפובליקה העממית של סין לארצות הברית של תחילת שנות ה-70 ביוזמת הנשיא ריצ'רד ניקסון והיועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר, סוכם במהלך ביקורו של קיסינג'ר בבייג'ינג בפברואר 1973 על פתיחת משרד קישור, שיובל על ידי הדיפלומט הסיני הואנג ז'ן, יחד עם זה של משרד קישור אמריקאי מקביל בבייג'ינג[8]. המשלחת הראשונה בת 10 חברים הגיעה לוושינגטון ב-18 באפריל 1973, כמה שבועות לפני הפתיחה הרשמית במאי[9].

בנובמבר 1973 רכשה הנציגות שני מבנים בשדרות קונטיקט 2300 ו-2310, והצוות הסיני, שעד אז גדל לכ-50 איש, עבר לגור במבנים זמן קצר לאחר מכן[10]. ב-1 בינואר 1979, מתחם זה הפך לשגרירות בהתאם ל"ההודעה המשותפת על כינון יחסים דיפלומטיים" שפורסמה באותו יום.

בניין הדירות לעובדי השגרירות הסינית

ב-1937 רכשה הרפובליקה העממית של סין שני מבנים המשמשים כמעון לשגריר.

בניין השגרירות הנוכחי נבנה בין השנים 2005 ל-2009[11][12], ומתחם השגרירות הקודם בשדרות קונטיקט נהרס בשנת 2012 (למעט חזית סנט אלבס משנת 1922 בשדרות קונטיקט) כדי להחליפו בבניין דירות של 130 יחידות דיור לעובדי השגרירות הסינית[13][14].

שגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימפריית צינג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם פינין (שם חלופי) שם סיני נכנס לתפקידו עזב את המשרד מקור
חן לנבין 陈兰彬 11 בדצמבר 1875 24 ביוני 1881 [15]
ז'נג זאורו 鄭藻如 24 ביוני 1881 26 ביולי 1885
ג'אנג יינהנג 張蔭桓 27 ביולי 1885 28 בספטמבר 1889
Cuī Guóyīn (Tsui Kwo Yin) 崔國因 31 במרץ 1889 2 בספטמבר 1893 [16]
יאנג רו (Yang Yü) 楊儒 1893 23 בנובמבר 1896 [17]
וו טינגפאנג (נג צ'וי) 伍廷芳 23 בנובמבר 1896 12 ביולי 1902 [18]
ליאנג צ'נג (ליאנג צ'נטונג) 梁誠 19 ביולי 1902 3 ביולי 1907 [19]
וו טינגפאנג (נג צ'וי) 伍廷芳 דצמבר 1907 12 באוגוסט 1909 [18]
צ'ינג ייתינג (Chang Yin Tang) 張蔭棠 12 באוגוסט 1909 25 באוקטובר 1911
אלפרד סאו-קה סזה 施肇基 25 באוקטובר 1911 1912 [20]

רפובליקת ביג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם פינין (שם חלופי) שם סיני נכנס לתפקידו עזב את המשרד מקורות
צ'ינג ייתינג (Chang Yin Tang) 張蔭棠 1912 21 ביוני 1912
שיה שיפו (קאי פו שאה) 刘式训 1913 1915
ולינגטון קו 顧維鈞 25 באוקטובר 1915 29 בספטמבר 1920 [21]
Shi Zhàojī (אלפרד סאו-קה סזה) 施肇基 1920 1928 [20]

הרפובליקה הסינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם פינין (שם חלופי) שם סיני נכנס לתפקידו עזב את המשרד מקורות
וו צ'אושו (Wu Ch'ao-shu) 伍朝樞 1928 1931 [22]
יאן הוויצ'ינג (וישינג וויליאמס ין) 顏惠慶 1931 1933 [23]
אלפרד סאו-קה סזה 施肇基 1933 1936 [20][24]
וואנג ג'נגטינג (צ'נגטינג תומאס וואנג) 王正廷 1936 1938 [25]
הו שי 胡適 29 באוקטובר 1938 1 בספטמבר 1942 [26]
Wèi Dàoming (Wei Tao-ming) 魏道明 1942 1946
ולינגטון קו 顧維鈞 27 ביוני 1946 21 במרץ 1956 [21]
דונג שיאנגואנג (הולינגטון טונג) 董顯光 1956 1958 [27]
Yè Gōngchāo (ג'ורג' יה) 葉公超 יולי או אוגוסט 1958 נובמבר 1961 [28][29]
Jiǎng Tíngfú (Tsiang Tingfu) 蔣廷黻 1961 1965 [30]
ג'ו שוקאי (צ'או שו-קאי) 周書楷 1965 1971
Shěn Jiànhóng (ג'יימס שן) 沈劍虹 9 באפריל 1971 31 בדצמבר 1978 [31]

החל מ-1 בינואר 1979 שגרירי הרפובליקה הסינית הפכו לנציגי משרד הסחר של טאיפי.

הרפובליקה העממית של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם פינין (שם חלופי) שם סיני נכנס לתפקידו עזב את המשרד מָקוֹר
הואנג ג'ן 黄镇 30 במאי 1973 18 בנובמבר 1977 [32]
חי זמין 柴泽民 9 באוגוסט 1978 27 בדצמבר 1982 [32]
ג'אנג וונג'ין 章文晉 4 במרץ 1983 10 באפריל 1985 [32]
האן שו 韓敘 3 במאי 1985 18 באוגוסט 1989 [32]
ג'ו צ'יז'ן 朱启祯 20 באוקטובר 1989 30 במרץ 1993 [32]
לי דאיו 李道豫 8 באפריל 1993 פברואר 1998 [32]
לי ז'אושינג 李肇星 11 במרץ 1998 30 בינואר 2001 [32]
יאנג ג'יצ'י 杨洁篪 18 בפברואר 2001 6 במרץ 2005 [32]
ז'ו וונג'ונג 周文重 3 באפריל 2005 1 במרץ 2010 [32]
ג'אנג יאסואי 张业遂 14 במרץ 2010 24 בפברואר 2013 [32]
קוי טיאנקאי 崔天凯 2 באפריל 2013 23 ביוני 2021 [32]
כנופיית צ'ין 秦刚 28 ביולי 2021 5 בינואר 2023 [33]

מחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט אחר פתיחת השגרירות, ארבעה חברי המפלגה המהפכנית הקומוניסטית השחיתו את השגרירות[34].

הצעות לשינוי שם הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2014 במהלך הקונגרס ה-113 של ארצות הברית, הסנאטור הרפובליקני טד קרוז וחבר בית הנבחרים הרפובליקני פרנק וולף הציעו[35][36] לקרוא לרחוב בו שוכנת השגרירות הסינית על שם פעיל זכויות האדם ומתנגד השלטון הסיני ליו שיאובו, אבל שני ההצעות לא הגיעו למימוש[37][38]. ה-BBC דיווח כי הואה צ'וניינג, דוברת משרד החוץ של הרפובליקה העממית של סין, אמרה על מהלך הוא "לא יותר מפארסה צרופה", וחזרה על עמדת הממשלה לפיה ליו הורשע בשל הפרת חוקי הרפובליקה העממית[39]. "הניו יורק טיימס" דיווח גם שכאשר היא נשאלה אם סין תנקום על ידי שינוי שם הרחוב מול שגרירות ארצות הברית, בייג'ינג, היא חייכה ושאלה רטורית, "האם אתה חושב שסין צריכה לנקוט פעולה זהה כמו אמריקה?" סינים רבים הגיבו באינטרנט, והציעו לסין לעשות זאת, ההצעות כללו את "רחוב התעללות באסירים", "רחוב אדוארד סנודן", "דרך אוסאמה בן לאדן" ואפילו "רחוב מוניקה לווינסקי"[40].

במהלך הקונגרס ה-114 של ארצות הברית בשנת 2016, הסנאטור קרוז וחבר בית הנבחרים מארק מדוז הציג הצעות חוק דומות[41][42] ב-12 בפברואר העביר הסנאט את גרסתו של קרוז פה אחד. ב-16 בפברואר הודיע הממשל כי נשיא ארצות הברית ברק אובמה יטיל וטו[43] על החקיקה[44]. דובר משרד החוץ הסיני, הונג ליי, אמר במסיבת עיתונאים כי סין מקווה שממשל אובמה "יוכל לשים קץ לפארסה הפוליטית הזו"[45] ב-23 בפברואר, הצעת החוק של קרוז הועברה לוועדת בית הנבחרים האמריקאית לפיקוח ורפורמה בממשל, אך היא לא אושרה לבית הנבחרים ולא הוצגה בפני הנשיא[46].

במהלך הקונגרס ה-115 של ארצות הברית, ב-18 במאי 2017, הסנאטור קרוז וחבר בית הנבחרים מדוז הציגו מחדש הצעות חוק כדי לחדש את הדחיפה שלהם לשנות את שם הכתובת[47][48].

בשנת 2020, קבוצה של סנאטורים ונציגים רפובליקנים הציעה לקרוא לרחוב על שם לי וונליאנג, רופא סיני שלמרות הזהרות הממשל הסיני הפנה את תשומת הלב להתפרצות הראשונית של מגפת הקורונה בווהאן[49][50].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטלים:
פורטל סין
פורטל ארצות הברית
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שגרירות הרפובליקה העממית של סין בוושינגטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "China visa and U.S. Passport expedited service provided by VisaRite". ארכיון מ-28 ביולי 2011. נבדק ב-17 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Fox News: China threatens retaliation after is says US ordered it to close Houston Consulate". Fox News. 22 ביולי 2020. ארכיון מ-22 ביולי 2020. נבדק ב-22 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "The Alexander Shepherd Mansion, Icon of Washington's Gilded Age". Streets of Washington. 27 במרץ 2017. ארכיון מ-23 בספטמבר 2020. נבדק ב-22 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Lost History: Stewart's Castle on Dupont Circle". Ghosts of DC. 28 במרץ 2013. ארכיון מ-8 בדצמבר 2015. נבדק ב-30 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ James M. Goode (2003). Capital Losses: A Cultural History of Washington's Destroyed Buildings. Smithsonian. p. 264.
  6. ^ Steven Knipp (27 באוקטובר 2015). "The Washington DC Embassy that's Larger than the Size of the White House Compound". Columbian College of Arts and Sciences. ארכיון מ-9 ביוני 2021. נבדק ב-9 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "History of the Tregaron Estate". Tregaron Conservancy. ארכיון מ-15 ביוני 2021. נבדק ב-9 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ James Mann (2000). About Face: A History of America's Curious Relationship with China, from Nixon to Clinton. New York: Vintage Books. p. 63.
  9. ^ Linda Charlton (19 באפריל 1973). "Chinese Mission Arrives in Washington". The New York Times. ארכיון מ-10 ביוני 2021. נבדק ב-10 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ John R. Rarick (26 בנובמבר 1973), "The Red Chinese spend millions on proletariat housing in Washington" (PDF), Congressional Records / Extensions of Remarks, Government Publishing Office: 37989, אורכב מ-המקור (PDF) ב-10 ביוני 2021, נבדק ב-10 ביוני 2021 {{citation}}: (עזרה)
  11. ^ Suevon Lee (28 במאי 2008). "China's new embassy in U.S. reflects growing clout". The New York Times. ארכיון מ-19 ביולי 2017. נבדק ב-21 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Embassy Building". Embassy of the People's Republic of China in the United States of America. 1 ביולי 2012. ארכיון מ-1 ביוני 2021. נבדק ב-9 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ John Kelly (2 בנובמבר 2013). "Confused by the facade that overlooks Connecticut Avenue? Here's the story". The Washington Post. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-30 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Members Only Construction Tour: Chinese Embassy Residence". AIA DC. 2019. ארכיון מ-9 ביוני 2021. נבדק ב-9 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Spirit of China's first US ambassador lives on". www.chinadaily.com.cn. נבדק ב-2020-05-01.
  16. ^ Xue, Fucheng; Helen Hsieh Chien; Douglas Howland (1993). The European diary of Hsieh Fucheng: Envoy Extraordinary of Imperial China. Palgrave Macmillan. p. 57. ISBN 978-0-312-07946-8.
  17. ^ 梁建. 杨儒解决美国排华问题的实践与构想述论 [Yang Yü's tackling of US Anti-Chinese policy]. 西南交通大学学报(社会科学版), 2011,12(2):82-86.
  18. ^ 1 2 Wu Tingfang, America, Through the Spectacles of an Oriental Diplomat Stokes (1914); Bastian Books (2008) מסת"ב 0-554-32616-7
  19. ^ "Liang Cheng, The "Diplomatic Hero"". Cultural China. Shanghai News and Press Bureau. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2012. נבדק ב-22 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 3 "Dr. Sao-Ke Alfred Sze, Ex-China Envoy, Dies". Washington Star. 5 בינואר 1958. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 Chervin, R. H. (2013). "Turmoil in the Taiwan Strait: Wellington Koo and ROC Foreign Policy 1953–1956". East Asia. 30 (4): 291–306. doi:10.1007/s12140-013-9201-z.
  22. ^ "Dr. C.C. Wu Dead; Chinese Diplomet". The New York Times. 3 בינואר 1934. p. 19. נבדק ב-24 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "DR. YEN SAYS JAPAN CHALLENGES WORLD; New Chinese Envoy at Washington Holds Tokyo Has Designs on Manchuria". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1931-12-21. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-03-09.
  24. ^ Qian, Z. (2017). East-West Exchange and Late Modernism: Williams, Moore, Pound. University of Virginia Press. p. 82. ISBN 978-0-8139-4068-7. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ Howard Boorman, ed. (1970). Biographical Dictionary of Republican China. Vol. III. New York: Columbia University Press. p. 362-364. ISBN 9780231089579.
  26. ^ "AMBASSADOR HU SHIH RECALLED BY CHINA; Wei Tao Ming, Formerly at Vichy, Will Be His Successor". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1942-09-02. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-16.
  27. ^ "www.taiwanembassy.org". www.taiwanembassy.org. אורכב מ-המקור ב-2015-09-24. נבדק ב-2015-09-05.
  28. ^ "CHINESE ENVOY TO QUIT; Tong Retiring Shortly -- He Will Be Replaced by Yeh". The New York Times (באנגלית). 1958-08-16. נבדק ב-2018-07-10.
  29. ^ Waggoner, Walter H. (26 בנובמבר 1981). "George K. C. Yeh, Taiwan Aide". New York Times. נבדק ב-24 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Events From Day to Day". Taiwan Today. 1 בנובמבר 1965. נבדק ב-5 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "James Shen, Taiwan's last ambassador to US, dies at 98". The New York Sun. Associated Press. 2007-07-16. נבדק ב-2007-08-04.
  32. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 "Chinese Ambassadors to the United States of America". Embassy of the People's Republic of China in the United States of America. נבדק ב-28 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "中國駐美大使崔天凱宣布離任 傳外交部副部長秦剛接任". liberty times net.com. 22 ביוני 2021. נבדק ב-22 ביוני 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "4 Found Guilty of Destruction at Chinese Embassy". The Washington Post. 4 באוגוסט 1979. ארכיון מ-17 בנובמבר 2015. נבדק ב-14 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Bills and Resolutions". U.S. Senate. ארכיון מ-26 ביוני 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Appropriations Committee Approves Fiscal Year 2015 State and Foreign Operations Bill". U.S. House of Representatives Committee on Appropriations. ארכיון מ-15 במאי 2017. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Cruz, Ted (24 ביוני 2014). "S.Res.482 - A resolution expressing the sense of the Senate that the area between the intersections of International Drive, Northwest Van Ness Street, Northwest International Drive, Northwest and International Place, Northwest in Washington, District of Columbia, should be designated as 'Liu Xiaobo Plaza'". Congress.gov. ארכיון מ-11 בדצמבר 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Granger, Kay (27 ביוני 2014). "H.R.5013 - Department of State, Foreign Operations, and Related Programs Appropriations Act, 2015". Congress.gov. ארכיון מ-9 בדצמבר 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "US push to rename Chinese embassy street after dissident". BBC News. 25 ביוני 2014. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Tatlow, Didi Kirsten (25 ביוני 2014). "Dispatches From China Search Sinosphere Search To: Chinese Embassy, United States; Address: No. 1 Liu Xiaobo Plaza". The New York Times. ארכיון מ-13 בפברואר 2018. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Cruz, Ted (23 בפברואר 2016). "S.2451 - A bill to designate the area between the intersections of International Drive, Northwest and Van Ness Street, Northwest and International Drive, Northwest and International Place, Northwest in Washington, District of Columbia, as "Liu Xiaobo Plaza", and for other purposes". Congress.gov. ארכיון מ-30 ביולי 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Meadows, Mark (3 בפברואר 2016). "H.R.4452 - To designate the area between the intersections of International Drive Northwest and Van Ness Street Northwest and International Drive Northwest and International Place Northwest in Washington, District of Columbia, as "Liu Xiaobo Plaza", and for other purposes". Congress.gov. ארכיון מ-30 ביולי 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Vetoes by President Barack H. Obama". U.S. Senate. ארכיון מ-4 ביולי 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Obama to veto bill to rename Washington plaza after jailed China dissident". The Washington Post. 16 בפברואר 2016. ארכיון מ-16 בפברואר 2016. נבדק ב-16 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ "Foreign Ministry Spokesperson Hong Lei's Regular Press Conference". Ministry of Foreign Affairs of PRC. 16 בפברואר 2016. ארכיון מ-30 ביולי 2017. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Cruz, Ted (23 בפברואר 2016). "S.2451 - A bill to designate the area between the intersections of International Drive, Northwest and Van Ness Street, Northwest and International Drive, Northwest and International Place, Northwest in Washington, District of Columbia, as "Liu Xiaobo Plaza", and for other purposes". Congress.gov. ארכיון מ-30 ביולי 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Cruz, Ted (18 במאי 2017). "S.1187 - A bill to designate the area between the intersections of International Drive, Northwest and Van Ness Street, Northwest and International Drive, Northwest and International Place, Northwest in Washington, District of Columbia, as "Liu Xiaobo Plaza", and for other purposes". Congress.gov. ארכיון מ-28 ביולי 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Meadows, Mark (18 במאי 2017). "H.R.2537 - To designate the area between the intersections of International Drive Northwest and Van Ness Street Northwest and International Drive Northwest and International Place Northwest in Washington, District of Columbia, as "Liu Xiaobo Plaza", and for other purposes". Congress.gov. ארכיון מ-28 ביולי 2017. נבדק ב-16 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "US senators propose renaming street outside Chinese embassy after Wuhan whistleblower". The Guardian. 8 במאי 2020. ארכיון מ-23 ביוני 2020. נבדק ב-4 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Coleman, Justine (7 במאי 2020). "GOP lawmakers propose renaming street in front of Chinese embassy after Wuhan whistleblower doctor". The Hill (באנגלית). ארכיון מ-3 באוגוסט 2020. נבדק ב-4 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שגרירות_הרפובליקה_העממית_של_סין_בוושינגטון&oldid=38016563"