שחר ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחר ליפשיץ
לידה 6 ביולי 1970 (בן 53)
ענף מדעי משפטים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יחזקאל מרגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחר ליפשיץ (נולד ב-6 ביולי 1970) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. שימש כדקאן הפקולטה ועומד בראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי וממייסדי הקונגרס הישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפשיץ הוא בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר וישיבת ההסדר הר עציון. בוגר תואר ראשון במשפטים ובפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. התמחה במשרד עורכי דין רוזנצוייג, שפרן, גרא ובבית המשפט. עשה מסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. שימש במשך כשנתיים כחוקר באוניברסיטת ניו יורק, בבית הספר קרדוזו למשפטים של ישיבה יוניברסיטי וחוקר בכיר במרכז הרב-תחומי לחקר המשפטים של בית הספר. כן שימש כפרופ' אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה ובבית הספר למשפטים ע"ש קרדוזו.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקריו של ליפשיץ הם דיני חוזים, משפחה וירושה, העברות בין דוריות, זכויות אדם ויהדות ובניית הסכמות במרחב הציבורי. הוא מנסה לשלב בין דיני משפחה אזרחיים לבין האורתודוקסיה הדתית. הצעות חוק בדיני משפחה התבססו על מחקריו. אהרן ברק התבטא כי ליפשיץ יצר תחום מחקר משפטי חדש וכי הוא כותב מחדש את דיני המשפחה במדינת ישראל.[דרוש מקור] ליפשיץ ניסח את הצעת החוק בנושא ברית הזוגיות במסגרת פרויקט "חוקה בהסכמה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.[1] כמו כן היה שותף לוועדה שחוקקה את הצעת החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג ואף ניסח את הדו"ח של הוועדה. נוסף על כך, ליפשיץ ליווה את הכנת תיקון 2 לחוק יחסי ממון, שאפשר חלוקת רכוש בין בני זוג גם ללא גירושים דתיים. ליפשיץ היה ממייסדי האגודה הישראלית למשפט פרטי ואף שימש כנשיא האגודה. ליפשיץ הוא המייסד של "הפורום לשיתוף פעולה בין בית המשפט העליון לאקדמיה המשפטית בישראל", ושימש ביחד עם נשיאי בית המשפט העליון דורית ביניש ואשר גרוניס כיו"ר משותף של הפורום. ב-2022 מונה ליפשיץ על ידי שר המשפטים גדעון סער ליועץ מיוחד למשרד לצורך ניסוח תזכיר חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם.[2]

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2012–2017 כיהן ליפשיץ כדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. כדקאן הוא ניסח את חזונה של הפקולטה כפקולטה פלורליסטית המשלבת מצוינות אוניברסלית עם מחויבות לחברה ולמשפט הישראלי.[דרוש מקור]

בשנת 2015 הקים ליפשיץ את המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן ומשמש כיו"ר המרכז. המרכז משמש מוקד אקדמי לעיסוק בשאלות התאורטיות, הנורמטיביות והמוכוונות-מדיניות הנובעות מההגדרה המקובלת לזהותה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית". המרכז עוסק בעיצוב החברה והמשפט בישראל בדרך המשלבת ערכים יהודיים ודמוקרטיים בשלושה אפיקי פעולה מרכזיים: תחום מחקרי, תחום ציבורי ותחום חינוכי.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפשיץ היה ממייסדיי הקונגרס הישראלי, שהוקם בשנת 2018 על ידי אנשי עסקים ואקדמיה במטרה לשנות את תרבות השיח בחברה הישראלית בסוגיות קונפליקט בענייני יהדות ודמוקרטיה. קונגרס פועל ליצירת שיח רחב, המאפשר לקולות השונים בחברה הישראלית להשתתף ולהשפיע. מטרותיו של הקונגרס הן הבניית הסכמות בסוגיות בוערות בחברה הישראלית ובפרט בענייני דת ומדינה, חיבור הציבור הרחב לשיח ולהסכמות, שינוי תרבות השיח ויצירת נורמות ודפוסים של שיח שיתופי והצגת ההסכמות לפני מקבלי ההחלטות במדינה ויצירת מוטיבציה לאימוצן. במרץ 2019 החל מיזם הקונגרס לפעול במסגרת המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן.

הוא עומד בראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי. מרכז מנומדין מפתח תשתית משפטית ואקדמית לחיבור מרכיבי הזהות הישראלית ושילובה בשיח הציבורי. המרכז, שפועל בתוך הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, עוסק בהעשרת המחקר ופיתוח פתרונות עבור זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. המרכז מפעיל גם את "תוכנית התיכונים למנהיגות במשפט", במסגרתה מארח מאות תלמידות ותלמידים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים, לימי עיון ושיח על סוגיות בדת ומדינה.

ליפשיץ הוביל מיזם הבוחן כיצד תוכל מערכת המשפט לקדם בניית הסכמות במרחב הציבורי וביחד עם צוות המחקר של מרכז מנומדין ניסח הצעת חוק בעניין. בתקופת ההיערכות הפוליטית לרפורמה המשפטית בישראל, ליפשיץ היה חבר בצוות שביקש לסייע לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, לגבש הסדר מוסכם בנושא[3].

בשנת 2022 הצטרף ליפשיץ כיועץ בכיר של המחלקה ללקוחות פרטיים במשרד עורכי הדין פישר-בכר (.FBC & Co). היה מועמד לכהן בבית המשפט העליון בשנים 2017 ו-2021.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחר ליפשיץ נשוי לעורכת הדין ענת ליפשיץ, ממונה מחוזית על עורכי הדין ביחידות הסיוע במשרד הרווחה ולהם ארבעה ילדים, הם מתגוררים בגבעת שמואל.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפשיץ זכה במספר פרסים ומלגות ובהם מלגת פולברייט, מלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים ופרס בהט לספר עיון מצטיין מטעם אוניברסיטת חיפה על ספרו "הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה" וכן מלגת גרוז לחוקר במשפט עברי מטעם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה. עוד זכה ליפשיץ בפרס המרצה המצטיין באוניברסיטת בר-אילן וכן בפרס נאמן ומחקרי משפט על המאמר הטוב ביותר לשנת תשפ"ב.

מאמריו בתחום דיני המשפחה, החוזים והירושה צוטטו מאות פעמים בפסיקות בתי המשפט.

ספרים ומאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .(2009) 1565 .Married Against Their Will? Toward a Pluralist Regulation of Spousal Relationships, 66 Wash. & Lee. L. Rev
  • .(The Liberal Transformation of Spousal Law: Past, Present and Future ,13 Theoretical Inquiries in Law 15 (2012
  • .(Neither Nature nor Contract: Toward an Institutional Perspective on Parenthood, 8 Law & Ethics of Human Rights 297 (2015
  • The tension between the real and the paper deal concerning ‘no oral modification’ clauses, 80(3) The Cambridge Law Journal 460 (2021) (With Elad Finkelstein)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחר ליפשיץ, ברית הזוגיות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014
  2. ^ יובל בגנו, ‏בדרך למהפכה בתשלומי המזונות? הצעד שינסה לעשות סדר בגירושין, באתר מעריב אונליין, 2 ביוני 2022
  3. ^ https://youtu.be/m4kRZbR9x9U%7C ראיון של פרופ' ליפשיץ אצל רביב דרוקר על מתווה הנשיא