שיחה:תו ירוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חשיבות[עריכת קוד מקור]

איזה חשיבות יש לערך?, בפרט בעודו מתאר אך ורק את הקורה בישראל, ע"פ עקרונות החשיבות לערכי מגיפות לבלוב 🎧 • כ' בטבת ה'תשפ"א • מדינה במשבר • 16:07, 4 בינואר 2021 (IST)

מצטרף. אין שום חשיבות. בוודאי לא כאשר מדובר בדבר שלא קיים. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 17:36, 4 בינואר 2021 (IST)
עדיף להעביר לטיוטה. מישהו מתנגד לכך? PRIDE! - שיחה 18:07, 4 בינואר 2021 (IST)
לעת עתה, להעביר לטיוטה. Wikiped201820 - שיחה 18:15, 4 בינואר 2021 (IST)
להעביר לטיוטה ולהחזיר ברגע שיתחיל לפעול. ויקי4800 - שיחה 11:38, 26 בינואר 2021 (IST)
אני בעד חשיבות כערך עצמאי. לא ניתן לכלול את כל האספקטים של מגפת הקורונה בישראל בערך אחד, וזה נושא שכבר מדברים עליו הרבה ועוד ידובר בו רבות בהמשך, כולל הסוגיות המשפטיות/חוקתיות שלו. Lostam - שיחה 13:38, 26 בינואר 2021 (IST)
זה די פועל נראה לי. אפילו 600 אנשים שקיבלו תעודה שלא שלהם קרה. PRIDE! - שיחה 17:28, 26 בינואר 2021 (IST)
מציע להחזיר לטיוטה עד שתעודה זו אכן תעניק משהו אמיתי. דוד א. - שיחה 09:30, 27 בינואר 2021 (IST)
מצטרף לתומכים בחשיבות הערך. מי-נהר - שיחה 10:59, 27 בינואר 2021 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

המגעים לכינון דרכון ירוק בינלאומי נמצאים כרגע בהילוך גבוה. זה לא משהו שמוגבל כרגע לישראל בלבד. הינה למשל כתבה בישראל היום שמדברת על קבלת תיירים מחוסנים [1]. לכן, אין לי ספק שמדובר בנושא שעוד ידובר בו רבות בעתיד הקרוב מאוד. גם המגעים עצמם לגבי כינון הדבר הם בעלי חשיבות אנציקלופדית גבוהה. לכן, אני תומך בחשיבות הערך. חשוב להדגיש בתוך הערך שלא מדובר על משהו פנים ישראלי אלא יש לזה השלכות גם במדינות נוספות. גילגמש שיחה 13:17, 27 בינואר 2021 (IST)

אין חשיבות לדעתי. אם מדובר במשהו בינלאומי אפשר לציין בערך הכללי על המגפה, או בערך חיסון נגד קורונה. גילגמש, ממך לא ציפיתי למכלילנות כזו... בן עדריאלשיחה • י"ד בשבט ה'תשפ"א 13:21, 27 בינואר 2021 (IST)
אני עוקב אחרי הנושא הזה. צירפתי כבר כתבה אחת מישראל. הינה כתבה באנגלית מגרדיאן: [2]. הנושא נמצא במוקד התקשורת הבינלאומית. הינה הצהרה של IATA לעיונך: [3]. יש כמובן כתבות רבות נוספות. זה לא משהו שמוגבל לשיח תקשורתי בארץ. בין אם יכוננו את הדרכון הירוק ובין אם לאו, הנושא עצמו הוא בעל חשיבות אנציקלופדית מובהקת. אני מקווה ששלושה לינקים שצירפתי מספיקים כדי לשכנע שהחשיבות כאן מובהקת. גילגמש שיחה 14:10, 27 בינואר 2021 (IST)
כרגע זה בגדר קמפיין פרסומי להתחסנות, ועדיין לא ברור עד כמה החיסון אפקטיבי ועד כמה הוא ישפיע על מהלך המגפה. La Nave Partirà - שיחה 14:07, 28 בינואר 2021 (IST)
Symbol support vote.svg בעד חשיבות כדלעיל. Tshuva - שיחה 16:02, 28 בינואר 2021 (IST)
כל המדינה מדברת על "הדרכון הירוק" אז רק בוויקיפדיה העברית לא ידברו? אני Symbol support vote.svg בעד השארת הערך העוסק בנושא שמעסיק מאד את הציבור. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 11:32, 30 בינואר 2021 (IST)
Symbol oppose vote.svg נגד חשיבותBalberg - שיחה 20:29, 30 בינואר 2021 (IST)

ביצה שלא נולדה[עריכת קוד מקור]

מדובר ביוזמה שממש לא בטוח שתקרום עוד וגידים ולא ברור באיזה אופן תמומש אם בכלל. מציע להמתין שהדבר יקום ויהיה (אם בכלל) לפני שפותחים ערך. Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 17:36, 4 בינואר 2021 (IST)

שינוי שם הערך[עריכת קוד מקור]

השם הרשמי שמעניק משרד הבריאות הוא תעודת התחסנות (קישור). --EldadHe - שיחה 10:10, 22 בינואר 2021 (IST)

Symbol oppose vote.svg נגד "מתחסן יקבל גם תעודת מתחסן." ז.ל.א.ד. לבלוב 🎧 • י"א בשבט ה'תשפ"א • מדינה במשבר • 13:35, 24 בינואר 2021 (IST)
דרכון ירוק הוא מסמך מקיף בהרבה מתעודת מתחסן. גילגמש שיחה 07:06, 29 בינואר 2021 (IST)
קיבלתי תעודת מתחסן, זה לא הדרכון הירוק. Symbol oppose vote.svg נגד השינוי המוצע. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 11:33, 30 בינואר 2021 (IST)

פיצול הערך[עריכת קוד מקור]

דרכון ירוק הוא מסמך בינלאומי, כרגע הוא מונפק רק בישראל ובקפריסין.

התו הירוק הוא שימוש פנים ישראלי בדרכון הירוק, ועליו להיות ערך נפרד לַבְלוּב📳 • ה' באדר ה'תשפ"א • קלמנטינה • 16:13, 17 בפברואר 2021 (IST)

בעד פיצול--מאגמה - שיחה 18:27, 17 בפברואר 2021 (IST)
אני מתנגד להצעה זו. כרגע המצב מספק. כשדרכון ירוק יופעל במדינות רבות נוספות נראה מה דרך הפעולה הנכונה ביותר עבורנו. אולי נשאיר את זה כערך ראשי ונפתח ערכי משנה ואולי נפצל לפי ההצעה. כרגע הפעולה לא נדרשת. גילגמש שיחה 19:42, 17 בפברואר 2021 (IST)
כמו Gilgamesh PRIDE! - שיחה 14:48, 18 בפברואר 2021 (IST)
ערך של 10,000בתים אינו ערך מאד גדול. אני מסירה את התבנית חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 09:20, 22 בפברואר 2021 (IST)
אם זה שני דברים נפרדים, אז למה לחבר ערכים? לַבְלוּב📳 • י' באדר ה'תשפ"א • קלמנטינה • 09:40, 22 בפברואר 2021 (IST)
לבלוב, אתה רק מאריך את זמן התבנית הזאת על הערך, יש 3 מתנגדים, הפיצול לא יקרה. חנה Hanayשיחהנשר תחגוג ב-2023 מאה שנים להקמתה 10:42, 22 בפברואר 2021 (IST)

3 מתנגדים ו-2 תומכים, מה עושים? לוח מודעות, לא מסירים תבנית בלי הסכמה פחות משבוע לאחר הנחתה (גארפילד) לַבְלוּב📳 • י' באדר ה'תשפ"א • קלמנטינה • 11:45, 22 בפברואר 2021 (IST)

GA candidate.svg בעד מותנה כול אחד מהערכים שיפוצלו יהיה לפחות באורך של 7000 בתים. ויקי4800 - שיחה 11:33, 25 בפברואר 2021 (IST)
אין הסכמה וגם לא נראה לי שאפשר לפצל לשני ערכים של 7,000 בתים כעת. PRIDE! - שיחה 16:11, 5 במרץ 2021 (IST)

אי דיוק בערך[עריכת קוד מקור]

"התו הירוק הוא תקן המאפשר למתחסנים ולמחלימים מקורונה להיכנס לקניונים",הממשלה אישרה את הכניסה לקניונים גם לאלו שלא התחסנו, נא לתקן. Alisakinoddt50 - שיחה 17:36, 19 בפברואר 2021 (IST)

ערך מוטה[עריכת קוד מקור]

שלום לכולם,

כרגיל ויקיפדיה מדגימה איכות ואמינות נמוכה.

אין ולו תזכורת אחת על התנגדות לתו הירוק. בג"ץ הוגש ועודנו עומד בבית המשפט בנושא בשל אפליה (כמו של אנשים עם רגישות לחיסונים), פגיעה בזכויות יסוד (התעסוקה וחופש התנועה) וכן טיעונים אחרים של מתנגדי החיסונים (חשש מפני מעורבות של שיקולים כלכליים ופוליטיים, חשש מפני חיסונים וכיוב).

בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

יש ערך שלם התנגדות לחיסונים, עתירה לבג"ץ לא אנציקלופדית-אלא אם היא מתקבלת לַבְלוּב📜הבחירות שלפני הבחירות החמישיות • 20:47, 5 באפריל 2021 (IDT)

לַבְלוּב יש הבדל בין התנגדות לחיסונים להתנגדות לתו ירוק. אנונימי/ת לא חתם/ה
משתמש:Eladti, מה תעמולה? תו הירוק שלעצמו הוא תעמולה. לא ברור לי מדוע למחוק את החלק של התנגדות לתו אנונימי/ת לא חתם/ה
משתמש:Dovno מוזמן גם אתה להגיב. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני מתנגד ל: כתיבה בסגנון תעמולתי / רשימת קבוצות פייסבוק שפעילות בנושא / פרקים לא-נייטרלים שסוקרים רק יתרונות או רק חסרונות / התבססות על פייסבוק כמקורות. אני בעד: אזכור מאוזן ואנציקלופדי (וקצר בהרבה ממה שהוכנס, ובניסוח אנציקלופדי...) של השיח הציבורי סביב התו הירוק, תוך התבססות על ניתוחים של מומחים לנושא (נניח, דוקטור לסוציולוגיה שמנתח את יחס החברה לתו הירוק. אפשר גם בעל תואר שני בתקשורת שמנתח את היחס של התקשורת לתו הירוק) או תיאורים עובדתיים יבשים של דברים שממש קרו בפועל (דיון בכנסת, עתירה בבג"צ שהתקבלה וכו' - כל אחד כזה מצדיק משפט). אין לי דעה נחרצת לגבי משפט אחד לקוני וכללי על כך שבשיח הציבורי במדינות שונות נדונו היתרונות והחסרונות של המהלך וקמו קבוצות ויזמות שונות שהציעו אלטרנטיבה וכדומה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 01:37, 22 באפריל 2021 (IDT)
איש השום (HaShumai) תודה על התגובה. נוטים פה לשחזר עריכות ולהעלם מהשטח כאילו לא מעניין אותם הערך. התבססתי על מקורות. ההצעה היחידה שלי היא לקצר את הפסקה ביחס למלל של הערך. בכל מקרה, לא נראה לי לעניין שיש ערך שלם על תו ירוק בלי פסקה אחת על התנגדות. זה הטיה של קהלים. בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

להלן הפסקה שהוסרה: *התנגדות לתו הירוק בישראל* מספר התארגנויות וקבוצות שונות מתנגדות לתו הירוק לצד כאלו שהיו קיימות קודם לכן כמו של מתנגדי החיסונים. הטענה העיקרית כנגד השימוש בתו הירוק הוא הפגיעה הקשה בזכויות יסוד כמו הזכות לפרטיות, חופש התנועה והזכות לעבודה לצד התנהלות לקוייה של המדינה הנובעים מאינטרסים שונים.
מהרגע בו מונעים מאדם זכויות בסיסיות כמו הזכות להשכלה גבוה, כניסה אל תאטרונות ומסעדות, מייצרים רווחה דכאנית שמגדילה את ההדרה, הפערים ואי השוויון בחברה, [1], ולמעשה מתייגים אוכלוסיות שונות כבורים המפיצים מחלות שאינם ראויים להשמיע קולם במקום להתייחס לעמדותיהם ולחששותיהם. התוצאה הישירה היא שהתו הירוק הפך להיות תו "בושה" לאלו שאינם מחזיקים בו, ומבדיל בין הזכויות להם זוכה האוכלוסיה הנאורה והבריאה לבין האוכלוסיה הטיפשה ומפיצת המחלה אשר בזכויותיהן מותר לפגוע, ובכך, בעקיפין, אף יתכן שפוגעים פעמיים באוכלוסיות מהודרות שהכי זקוקות לאותן זכויות יסודות כמו הזכות להשכלה גבוה.
מדינה ישראל, הפכה תושבים ששמרו על הנחיות הקורונה ומעולם לא נדבקו בה לעבריינים מהם שוללים זכויות יסוד מפני שרק סירבו להתחסן. המסר שאותם קהלים מקבלים היא שעליהם לא לציית אל הנחיות המדינה, בסגרים הבאים, אולי לנהוג כחרדים, אם ברצונם להגן על זכויותיהם. [2] קיימות אוכלוסיות שונות בחברה, עבריינות על פי חוק, כמו למשל פדופילים, אשר אינם מופרדים או לא מחזיקים בתווים עבור כניסה אל מסודות, והם מהווים סכנה לא פחות מהלא מחוסנים, ואף יכולים על פי חוק להמשיך ללמד ולעבוד.[3]. נוסף לכך, מבחינת סטטית, הסיכויים של בני 60 ומטה לחלות ולמות מקורונה נע בין 0.3% ל-0.01% [4] אולם הסיכוי לעבור אונס עומד על 21%, לחוות התנהגות מינית כפויה 33% ו-60% נגיעות מיניות בלתי רצויות. [5]
בעת שימוש בתו הירוק, נמצא האדם תחת לחצים חברתיים, כלכליים ורגשיים בכדי שיתחסן ונמנע ממנו האפשרות לבצע החלטות חשובות הנוגעות אל גופו ובריאותו ואינם צריכים לעמוד מול שיקולים כלכליים או חברתיים. גם אם החלטות אותם הוא בוחר לנקוט סותרות את החלטות הרופא. במקום, התו הירוק כופה על אותם אנשים לעבור ועדות, כמו למשל של האוניברסיטאות, לחשוף את פרטיהם האישיים בוועדות ולעיתים גם לקבל תשובות שסותרות את החלטות הרופאים ולהאלץ להמשיך ולבצע בדיקות כל 72 שעות, ולכן החלטותיהן כפופות לשיקולים אחרים שאינם בריאותיים.
טיעון נוסף נוגע להחלטות ולשיקולים סביב התו הירוק שנראים לרבים פסולים או ליקוים, ועתה, ממשיכים עם השימוש בתו הירוק. כך לדוגמה, במהלך תקופת הקורונה, קבוצות אוכלוסייה רבות המשיכו בעבודתן כבשגרה ללא בדיקה יום יומית כנגד הקורונה כמו מטפלות, עובדי חשובים במשק, מנקים ועוד. עם כניסת החיסונים לישראל, חויבו אותם עובדים, בעל כורכם, להתחסן כנגד חיסון הקורונה בכדי להימנע מבדיקת שגרתית כל 72 שעות. תנאי בו לא חויבו קודם לכן טרם כניסת החיסונים לישראל. דווקא בתקופה בה דרגת החרדה מפני הנגיף אמורה הייתה לרדת, לאור עלייה במספר המחלימים והמחוסנים, וירידה בכמות החולים יש שימוש בהנחיות כוחניות שאין בהם ממש. הרי, מי שמחוסן הוא מוגן מפני הנגיף ואלו שאינם מחוסנים מסכנים רק את עצמם.
עניין אחר נוגע לאינטרסים כלכליים ופוליטיים בגינם אנשים בחורים להימנע מלהתחסן. על פי ההסכם שנחשף עם פרייזר מדינת ישראל התחייבה להעביר לחברת התרופות מידע רב על מבצע החיסונים ולאור זאת לדעת רבים מבצע החיסונים ובדיקות המלטוש ממשיכים להתקיים כחלק מהסכם מול פרייזר כשאין לו צורך ממשי. העלויות הכלכליות הושחרו ולכן חסרים פרטים שונים כמו להתחייבות המדינה בנוגע למחוסנים ושירולים אחרים שמניעים את המדינה להסכם. [6] בפרט שיש שיטענו כי ההסכם כולו, מראשיתו עד סופו, התבצע במהירות מתוך חשש של ראש הממשלה, בנימין נתניהו לאבד את שלטונו ולכן מתבצעים צעדים כוחנים כאלו כלפי האוכלוסייה ולהישגים בפרק זמן קצר שאינו עולה לאלו של מדינות אחרות בעולם.
התנהלות המדינה לאורך תקופת הקורונה הייתה לא רציונלית, כך מצד אחד, נפתחו השמים לדובאי, ומצד שני, נסגרו לאזרחים. מצד אחד האוניברסיטאות מבצעות הפרדה בכיתות בין מחוסנים ללא מחוסנים, אך מצד שני, עורכת בפורומים מסיבות המוניות בשטחה [7] ומקיימת בחינות בקפסולות סגולות. אל התנהלות זו יש להוסיף את הנהלים השונים הקיימים בין מוסדות וגופים מאחר שהשימוש בתו הירוק מעולם לא עברו באופן מסודר בכנסת ישראל וקיימים מתוקף תקנות חירום אותם מאריכה הממשלה משבוע לשבוע. התוצאה היא שקיימים גופים בהם ממשיכים להתיר כניסה עם הצהרת בריאות ואילו בגופים אחרים רק עם תו הירוק. חוסר ההתנהלות השיוויונית בין המוסדות מייצרת פגיעה קשה בזכויות יסוד.
לבסוף, קיימים מודלים אחרים בהם הממשלה יכולה להשתמש כמו מודל היגיון בריא ומספר רב של מחוסנים ומחלימים ולכן אין סיבה להפעיל כזו כוחניות כנגד אוכלוסיה יחסית קטנה בארץ. אנונימי/ת לא חתם/ה

הטקסט הזה הוא מאמר דעה המציג דעות סובייקטיביות כעובדות. זה לא טקסט אנציקלופדי. Dovno - שיחה 15:04, 25 באפריל 2021 (IDT)

שינוי שם[עריכת קוד מקור]

ממזמן משרד הבריאות זנח את המינוח 'דרכון ירוק' בשביל שלא ישתמע שהאישור מתיר נסיעה לחו"ל (אם כי היום הוא כבר אכן מתיר נסיעה למספר מדינות). מעולם לא הונפק 'דרכון ירוק' אלא רק 'תו ירוק' (וכן 'תעודת התחסנות' ו'תעודת מחלים' ששימשו באופן זמני) כפי שמופיע בתמונה שבערך. בברכה, גנדלף - 20:25, 07/04/21

בוצע בוצע, תודה גנדלף היקר דזרטשיחה 18:44, 14 באפריל 2021 (IDT)
  1. ^ ראה על רווחה אנטידכאנית בתוך סטריאר, ר. ובנימין, ש. (2013). שילוב עבודה סוציאלית ביקורתית אנטי-דכאנית בשירותי הרווחה הציבוריים: מרטוריקה לפרקטיקה. חברה ורווחה, ל״ג (ד) 633-615
  2. ^ https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.9182754
  3. ^ ראו לדוגמה, המנהלת שהעסיקה מורה פדופיל התפטרה, באתר הארץ
  4. ^ מגפה של זקנים: אחד מכל שישה חולים בני שמונים ומעלה - מת מהמחלה, באתר כלכליסט
  5. ^ ד"ר אביגיל מור, ממדי החשיפה לאלימות מינית בקרב נשים בישראל ומאפייניה: הערכה ראשונית, סוגיות חברתיות בישראל 7, 2009, עמ' 65-45
  6. ^ המדינה חשפה את ההסכם עם פייזר, אבל לא את הסכום ששילמה עבור החיסונים, באתר הארץ
  7. ^ אגודת הסטודנטים - אוניברסיטה עברית